חאבייר מיליי ארגנטינה
צילום: רשתות חברתיות

התאוששות בכלכלת ארגנטינה, אבל היציאה ממשבר עוד ארוכה

איציק יצחקי | (1)

משבר כלכלי עמוק וצעדי "טיפול בהלם" - כשהנשיא חאבייר מיליי נכנס לתפקידו באוקטובר 2023, ארגנטינה הייתה במצב קריטי. האינפלציה דהרה בקצב של 200% בשנה, הכלכלה התכווצה והמדינה עמדה על סף פשיטת רגל בפעם העשירית בתולדותיה. בתקציב המדינה נרשמו גירעונות עמוקים, ושיעור העוני זינק ל-53%, שיא של יותר משני עשורים.

בתגובה, מיליי הנהיג מדיניות של "טיפול בהלם" שכללה קיצוצים דרסטיים: סגירת 13 משרדי ממשלה, פיטורי 30 אלף עובדי מגזר ציבורי, והפסקת תמיכה בארגונים למלחמה בעוני. הוא גם הפריט חברות ממשלתיות, צמצם רגולציה ואיזן את התקציב לראשונה זה 14 שנה.

בעקבות הצעדים הללו, האינפלציה החלה להיבלם, משיא של 25% בחודש הראשון לכהונתו ל-2.7% בלבד באחרונה. שער הפסו התייצב, והשכר הריאלי חזר לעלות בפעם הראשונה מזה שנים. זאת הצלחה גדולה, אבל יש לזה מחירים.

 

המחיר החברתי של השינויים

למרות ההתקדמות המאקרו-כלכלית, המחיר החברתי היה כבד. קיצוצים בפנסיות ובתקציבי החינוך והבריאות פגעו קשות במעמד הביניים ובשכבות החלשות. תופעת "פוליאמפלאו" (ריבוי עבודות) הפכה נפוצה, ואנשים רבים לא מצליחים לשרוד כלכלית. 

הידוק הקשרים עם ארה"ב והשלכות בינלאומיות

בצעד סמלי וחשוב, הנשיא מיליי היה המנהיג הזר הראשון שנפגש עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לאחר שובו לבית הלבן. הפגישה, שנערכה באחוזת מאר א-לאגו, סימנה את התחזקות הקשרים בין שתי המדינות, במיוחד במישור הכלכלי.

מיליי שואף להרחיב את הסכם הסחר עם ארה"ב, בתקווה למשוך השקעות זרות ולחזק את מעמדה של ארגנטינה כאופציה אטרקטיבית לתעשייה אמריקאית, במיוחד במאבק מול סין. עם זאת, ארגנטינה שומרת על קשרים הדוקים עם בייג'ינג, שרוכשת חלק ניכר מהתוצרת החקלאית שלה.

התמודדות עם קרן המטבע הבינלאומית - הממשל של מיליי נמצא במגעים אינטנסיביים מול קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בנוגע להלוואה חדשה של 10-15 מיליארד דולר. זאת בנוסף לחוב קיים של 40 מיליארד דולר שארגנטינה עדיין חייבת לקרן מאז 2018.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצלחת המגעים תלויה רבות בארה"ב, החברה הגדולה ביותר בקרן המטבע. כלכלנים מעריכים כי התמיכה של טראמפ עשויה להאיץ את אישור ההלוואה, שהיא קריטית לשיקום הכלכלה הארגנטינאית.

 

סימנים ראשונים להתאוששות וצפי לעתיד

למרות האתגרים, ארגנטינה מתחילה להראות סימנים ראשונים של התאוששות. התקציב מאוזן, האינפלציה בירידה, ובשנה הבאה צפויה הכלכלה לחזור לצמיחה. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית צופים לארגנטינה צמיחה של 5% בשנת 2025, הגבוהה ביותר בדרום אמריקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבישלום 24/11/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    מיילי תותח על
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ מעלה את המכסים על קנדה ב-10% בגלל פרסומת

פרסומת של קנדה שבה הנשיא לשעבר רונלד רייגן מתנגד לכאורה למכסים עומדת בלב העימות המתחדש; טראמפ מגדיר אותה פייק; האמירות של רייגן אמיתיות אבל הוצאו מהקשרם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בסוף השבוע על העלאת מכסים נוספת בשיעור של 10% על קנדה. ההכרזה הגיעה בתגובה לפרסומת שהפיקה ממשלת מחוז אונטריו, שהציגה עמדות פרו-סחר חופשי ברוחו של הנשיא לשעבר רונלד רייגן, ונתפסה בוושינגטון כצעד עוין שמתבסס על אמירות שהוצאו מהקשרם. טראמפ כינה את הפרסומת - פייק. (הרחבה: שימוש בנאום של רייגן הוביל את טראמפ להפסקת המו"מ עם קנדהטראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי")

לפי הפוסט שפרסם טראמפ ברשת Truth Social, מדובר ב"מעשה עוין ועיוות חמור של העובדות" מצד קנדה. הוא לא פירט אילו מוצרים יושפעו מהמהלך, אך ציין כי מדובר בתוספת של 10% מעל לרמת המכס הנוכחית.

עימות מחריף בין שותפות סחר קריטיות

יחסי הסחר בין קנדה לארה"ב נחשבים מהצפופים בעולם, עם היקף סחר דו-צדדי של כ-900 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, בתקופת טראמפ הם הפכו למוקד למתיחות חוזרת, במיוחד סביב ענפי הפלדה, האלומיניום ותעשיית הרכב.

מרבית המוצרים הקנדיים נהנים מהגנה במסגרת הסכם הסחר USMCA, שמבטיח פטור ממכסים על רוב הסחורות. אולם, תחומים כמו פלדה ואלומיניום אינם נכללים בהסכם - ונתונים למכס אמריקאי בגובה 50%. גם רכבים מתוצרת קנדית סובלים ממכסים חלקיים של עד 25%. העלאה נוספת עשויה להחריף את הפגיעה בסקטורים אלה.

אונטריו במוקד המחלוקת

המחוז הקנדי אונטריו, שבו מתגוררים כ-16 מיליון תושבים, עומד במוקד המחלוקת עקב חשיפתו הגבוהה לתעשיות הרכב והמתכת. המודעות שיצר המחוז, בהן הושווה טראמפ באופן מרומז למדיניות פרוטקציוניסטית שפוגעת באינטרס האמריקאי, עוררו את תגובתו של הנשיא. לפי דיווחים, תקציב הקמפיין עמד על כ-75 מיליון דולר קנדי והוא תוכנן להימשך חודשים.