האם יש הזדמנות במניות השווקים המתעוררים?
קרן הסל (iShares MSCI Emerging Markets) של מניות בשווקים מתעוררים עלתה ב-8% מאז תחילת ספטמבר, בעוד מדד S&P 500 עלה ב-5%. היא רשמה עלייה של 11% מאז השפל שלה ב-6 בספטמבר 2024, בזמן שמדד S&P 500 רשם עלייה של כ-6% באותה תקופה. הסיבות לכך כוללות הורדת הריבית בארה"ב וצעדיה של סין לחיזוק כלכלתה, שמהווה כ-25% מהקרן. למרות שמניות שווקים מתעוררים סבלו בעבר מתשואות נמוכות, הן עשויות להיות מעניינות לתיק ההשקעות שלכם. הן עדיין זולות ועם צפי לצמיחה מהירה יותר בהכנסות בהשוואה לשוק האמריקאי.
במשך שנים, השווקים המתעוררים הציגו תשואות נמוכות משמעותית לעומת מניות בארה"ב. בעוד שמדד S&P 500 הניב תשואה שנתית ממוצעת של 12% ב-15 השנים האחרונות, קרן השווקים המתעוררים הניבה רק 3.2%. האם זה ישתנה?
השבוע המניות הסיניות נהנו מביקוש גבוה ועלו במסחר בעקבות תוכנית התמריצים. מניית עליבאבא ALIBABA GROUP עלתה 18% בחמשת הימים האחרונים, מניית ניו NIO INC, חברת הרכבים החשמלית עלתה גם 24% בחמשת הימים האחרונים, ומניות נוספות כמו ביידו, אקספנג ועוד נהנו גם הן.
הגורמים לצמיחת השווקים המתעוררים
הורדת הריבית בארה"ב תרמה לעליות בשווקים המתעוררים. כאשר הריבית נמוכה, עלויות ההלוואות יורדות, מה שמאפשר לעסקים ולצרכנים ללוות כסף בקלות רבה יותר. זה מוביל להגברת הצריכה וההשקעות, ובכך תומך בצמיחה הכלכלית. בשווקים המתעוררים, גישה קלה להון מחזקת את האפשרות של חברות לגדול ולהשקיע. כשחברות יכולות לקבל הלוואות במחירים נמוכים יותר, הן יכולות להשקיע במיזמים חדשים, להרחיב את הפעילות שלהן, לשפר את הייצור, או לפתח מוצרים חדשים. השקעות אלו תורמות לצמיחה כלכלית ומעלות את ערך המניות שלהן, מה שמזרים כסף לשוק כולו, ובכך תורם לעליות במדדים ובשוק המניות.- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף הוא תוכנית התמריצים הסינית שהוצגה בימים האחרונים. התוכנית כוללת שורה של צעדים לחיזוק הכלכלה שלה. החל מהורדת ריבית ועד הורדת דרישות היתרות של הבנק, מיליארדי דולרים לתמיכה במניות ושיקום של ענף הנדל"ן. סין מהווה את החלק הגדול ביותר בקרן iShares MSCI Emerging Markets, כך שתוכנית התמריצים למעשה תורמת לעליות.
למרות הפוטנציאל בשווקים המתעוררים, ישנם סיכונים משמעותיים שיכולים להשפיע על הצמיחה וההשקעות. חוסר יציבות פוליטית במדינות מתפתחות יכול להוביל לאי ודאות כלכלית ולסיכון גבוה יותר להשקעות. בנוסף, התחזקות הדולר יכולה להקשות על השגת מימון חיצוני. כאשר הדולר מתחזק, זה עלול להקשות על מדינות מתפתחות, שמתחייבות לשלם חובות במטבע חוץ, שכן זה הופך את ההלוואות למעט יותר יקרות. התחזקות הדולר יכולה להוביל גם לירידה בהשקעות זרות ישירות במדינות מתפתחות, מכיוון שהמשקיעים עשויים לראות את התמורה להון שלהם מצטמצמת כאשר המטבע המקומי נחלש מול הדולר.
- 1.גורם נוסף? 02/10/2024 19:31הגב לתגובה זוזה מסביר את כל העליה. שימו לב לסיפא ענייני מטבע לא יציב וחוסר הכרות של המשקיע עם השווקים הללו על החוזקות ובעיקר החולשות שלהם עדיף לו למי שלא מבין שיתרחק. תשקיעו במה שאתם מבינים.
טראמפ ופאוולהריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.
וול סטריט השוק האמריקאיהנאסד״ק ירד ב-0.3%; אנבידיה איבדה 3%, אלביט נפלה ב-6%
המסחר בבורסות בארה״ב ננעל במגמה מעורבת לאחרשהפדרל ריזרב הודיע על הפחתת ריבית של 0.25% והותיר תחזית לשתי הפחתות נוספות בהמשך השנה. לאחר עליות קצרות מיד עם פרסום ההחלטה, מדד S&P 500 סיים בירידה קלה של 0.1%, הנאסד״ק איבד 0.3% והדאו עלה ב-0.6%. במקביל נרשמו ירידות קלות באגרות החוב הממשלתיות, והדולר התחזק במעט מול סל המטבעות.
בהצהרתו לאחר ההחלטה ציין יו״ר הפד ג׳רום פאוול כי אין “נתיב נטול סיכונים” להמשך הדרך, והדגיש את הצורך לשמור על איזון בין שתי מטרות הבנק – שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בתעסוקה. דבריו שיקפו את המתח בין הצורך להיאבק באינפלציה לבין ההאטה בשוק העבודה, ואת מחויבות הפד להישאר תלוי בנתונים שיתפרסמו בחודשים הקרובים.
בהודעת הפד נמסר כי שיעור האבטלה בארה״ב “עלה במעט אך נותר נמוך”, אך גם הובהר כי “הסיכונים להאטה בשוק העבודה גברו”. הצהרה זו מדגישה כי קובעי המדיניות רואים חשיבות בשמירה על יציבות תעסוקתית, לצד המשך ההתמודדות עם לחצי המחירים במשק.
- אנבידיה יורדת ורקדיי מזנקת - על המניות הבולטות בוול סטריט
- סולאראדג׳ קפצה ב-8%, צ׳ק-קאפ זינקה ב-19%; הנאסד״ק סיים סביב ה-0
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק המתונה מצביעה על כך שהפחתת הריבית ושתי הפחתות נוספות כבר תומחרו מבעוד מועד במחירי המניות והאג״ח. הפד מצדו מאותת על מדיניות מוניטרית זהירה והדרגתית, שמטרתה להגן על הכלכלה מפני האטה חדה מבלי להצית מחדש את האינפלציה.
