מטא קרובה לשיא כל הזמנים - מדוע הוצאות ה-AI אינן סיבה לדאגה

הוצאות הבינה המלאכותית של החברה היוו דאגה עיקרית בקרב המשקיעים והאנליסטים, עם עלייה של 6% בהוצאות בזמן שהשוק מנסה להבין האם הבינה המלאכותית באמת יכולה לייצר הכנסות
אדיר בן עמי | (1)

מניית מטא META PLATFORMS נסחרת מתחת לשיא שלה שנמצא במחיר של 531.89 דולר אליו הגיע בחודש אפריל השנה, כאשר החשש העיקרי בקרב המשקיעים הוא ההוצאות הרבות של החברה על בינה מלאכותית. עם זאת, בוול-סטריט סבורים כי אין כאן סיבה לדאגה והחברה כבר מתחילה להרוויח מההשקעה.

בדוחותיה האחרונים רשמה מטא הוצאות גבוהות יותר על בינה מלאכותית, מה שגרם למניית החברה ליפול מתחת לרמת ה-500 דולר. עם זאת, ב-KeyBanc סבורים כי ההשקעה של מטא ב-AI משתלמת והעלו את מחיר היעד למניה ל-540 דולר מ-475 דולר קודם לכן, תוך כדי שהם שומרים על דירוג "עודף משקל".

מחיר היעד החדש של האנליסטים מבוסס על מכפיל רווח עתידי ל-2025 של 22, בהתאם למכפיל הממוצע לחמש שנים. "ראינו עלייה משמעותית במחירי הפרסומות של מטא ואנו מאמינים שזה משקף את ההתקדמות המתמשכת בבינה מלאכותית, רלוונטיות הפרסומות ותשואות המפרסמים", כתבו ב-KeyBanc.

האם הטמעה של בינה מלאכותית בחברות מייצרת הכנסות היא אחת השאלות הגדולות ביותר המרחפות מעל שוק מניות כולו, כאשר תשובה שלילית לשאלה הזו עשויה לקחת את מניות הטכנולוגיה ולהפיל רבות מהן לקרשים. עם זאת, בנוגע למטא נראה שהתשובה היא חיובית. לפי הערכות, מטא צפויה לדווח על הכנסות ברבעון הנוכחי שיגיעו בקצה העליון של תחזית ההכנסות שלה ל-36.5-39 מיליארד דולר. במידה וזה אכן יקרה, זה עשוי להפיג את החששות בנוגע להוצאות ה-AI.

 

הבאה בתור שתכריז על פיצול המניה?

גורם נוסף שעשוי לדחוף את מניית מטא מעלה הוא פיצול המניה שלה. הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם וואסטאפ נחשבת למוזרה מבין שבעת המופלאות בכל הקשור לפיצול מניות, כאשר היא היחידה שלא פיצלה את המניה שלה אף פעם. המניה של מטא נסחרת כעת בקצת באיזור ה-500 דולר וייתכן מאוד והיא תהיה ענקית הטכנולוגיה הבאה שתפצל את המניה שלה.

פיצול מניות לא משנה את הערך של החברה. כלומר, זאת תהיה טעות להגיד שמניה של חברה היא "זולה" יותר לאחר הפיצול רק בגלל שמחיר המניה נמוך יותר. אך הורדת מחיר המניה אכן הופך אותה לנגישה יותר עבור יותר משקיעים וכך הופך אותה הרבה פעמים לאטרקטיבית יותר.

בעוד פיצול מניות לא באמת משנה שום דבר עבור החברה חוץ ממחיר מניה נמוך יותר, בבנק אוף אמריקה כן ציינו כי פיצולים נוטים לתת דחיפה נוספת למניה שכבר עלתה המון. "מניות עלו בממוצע ב-25% במהלך 12 החודשים לאחר פיצול, לעומת עלייה של 12% במדד הרחב. הפיצולים העלו גם את התשואות בכל עשור", כתבו האנליסטים. לכן, זה לא יהיה מפתיע אם מטא תודיע בדומה לשאר חברות הטכנולוגיה בתקופה האחרונה על פיצול המניה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הדוחות לרבעון הראשון

ענקית הרשתות החברתיות רשמה בדוחותיה לרבעון האחרון רווח למניה של 4.71 דולר על הכנסות של 36.46 מיליארד דולר. הצפי בוול-סטריט היה לרווח למניה של 4.3 דולר על הכנסות של 36.1 מיליארד דולר. בשורה התחתונה אלו תוצאות טובות, אבל כפי שקורה פעמים רבות, מה שקובע את מחיר המניה הוא התחזית להמשך.

מטא צופה לרבעון השני הכנסות של בין 36.5 ל-39 מיליארד דולר, בעוד צפי האנליסטים עמד על 38.24 מיליארד דולר. מרכז הטווח של האנליסטים הוא 37.75 מיליארד דולר. ההוצאות לשנת 2024 כולה צפויות לעמוד על 96-99 מיליארד דולר, עם הפסד גדול יותר במגזר Reality Labs והוצאות הון של 35-40 מיליארד דולר, כאשר החברה מתכוונת להמשיך ולהשקיע בבינה מלאכותית.

הוצאות החברה ברבעון הראשון עמדו על 22.64 מיליארד דולר, עלייה של 6% משנה לשנה. המחיר הממוצע למודעה עלה ב-6% לעומת השנה שעברה. שיעור חשיפת הפרסומות באפליקציות השונות של החברה גדל ב-20% משנה לשנה, כאשר מספר המשתמשים הפעילים באופן יומי עלה ל-3.24 מיליארד, לעומת צפי של 3.16 מיליארד. 

ההפסד התפעולי במגזר Reality Labs עמד על 3.85 מיליארד דולר, לעומת הצפי בוול-סטריט להפסד של 4.51 מיליארד דולר, כאשר המגזר רשם הכנסות של 440 מיליון דולר לעומת צפי של 494.1 מיליון דולר. ההכנסות מפרסומות עמדו על 35.64 מיליארד דולר, לעומת צפי של 35.57 מיליארד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פייסבוק 1.3 טריליון פפלינוס (ל"ת)
    סחטיין 20/06/2024 21:11
    הגב לתגובה זו
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.