יואן סין
צילום: רוי שיינמן

לומברד אודייר: המדיניות של סין גרמה לאובדן אמון של משקיעים במערב

רוי שיינמן |

מצבה של כלכלת סין לא מזהיר בלשון המעטה, וגם הורדת תחזית הדירוג שלה על די פיץ' לאחרונה משקפת זאת. המשבר הכלכלי שהמדינה שרויה בו שנובע מהמשבר בשוק הנדל"ן מכביד על המשק ומגיע גם לשווקי המניות, כאשר המשקיעים הזרים מושכים את הכספים שלהם מהמדינה. בבנק השוויצרי לומברד אודייר שמים זרקור על המורכבות של השקעה בסין על ידי משקיעים מהמערב.

"משקיעים השתמשו באופן מסורתי באסטרטגיות שונות כדי לנווט בשוק המניות של סין, כולל התחשבות בהשפעות כלכליות עונתיות, רוטציות מגזריות, זרימות הון ודינמיקה של מטבעות", כותב מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר. "עם זאת, עלייתו של הנשיא שי ג'ינפינג שיבשה את הגישות הקונבנציונליות הללו, שכן מדיניותו נותנת עדיפות לאינטרסים לאומיים על פני שיקולי שוק. שינוי זה הוביל לתנודתיות משמעותית ולאובדן אמון בקרב משקיעים מערביים, כאשר מדד MSCI China צנח ביותר מ-50% מאז ינואר 2021".

סטרובק מוסיף: "למרות מעמדה של סין ככלכלה השנייה בגודלה בעולם, המורכבות ואי הוודאות סביב השווקים שלה הובילו כמה משקיעים לראות במניות סיניות כ"בלתי ניתנות להשקעה". יציאת ההון מסין מדגישה עוד יותר את החששות הללו. כתוצאה מכך, נבדקות אסטרטגיות חלופיות כדי להשיג חשיפה לשוק של סין תוך הפחתת סיכונים. הזדמנויות טקטיות לטווח קצר עשויות לצוץ בשוק הסיני עקב גורמים כמו התייצבות כלכלית, נזילות מהבנק העממי של סין והתערבות המדינה", כותב סטרובק. "עם זאת, הזדמנויות אלו הן לרוב קצרות מועד, ואתגרים מבניים כמו מגזר נכסים עם חובות כבדים וחוסר איזון כלכלי מעכבים עלייה מתמשכת בשוק.

משקיעים המחפשים חשיפה לסין עשויים לשקול השקעות פרוקסי מחוץ לסין, כגון מכירת מוצרי יוקרה אירופיים המושפעים מרמת הצריכה בשוק הסיני או מדינות עם מתאם כלכלי לסין כמו שווקי דרום קוריאה, טייוואן ועוד מדינות דרום מזרח אסיה", מוסיף סטרובק. "בנוסף, סחורות ומטבעות הרגישים לביקוש הכלכלי הסיני יכולים לספק חשיפה עקיפה. מגמות החזרה העולמיות מציעות הזדמנויות השקעה נוספות, כאשר מדינות כמו הודו, יפן, מקסיקו ופולין עשויות להפיק תועלת מהון זר ומזרימות טכנולוגיה על רקע אי ודאות גיאופוליטית. מדינות אלו מציעות כלכלות מגוונות ותנאים נוחים לתיעוש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקאתר קידוח נפט קרדיט: גרוק

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט

למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים

הדס ברטל |

אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.      

 המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.

כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.

מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.