המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

• הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
• הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

במעבדה מאובטחת בשנזן פועל אב טיפוס סיני למכונת ליתוגרפיה באור אולטרה סגול קיצוני. זו הטכנולוגיה שמאפשרת לייצר את השבבים המתקדמים ביותר, ומשמשת בסיס לשבבי בינה מלאכותית, סמארטפונים וגם מערכות צבאיות. לפי דיווחים, האב טיפוס כבר עובר בדיקות ומצליח לייצר את האור הנדרש, אבל בשלב הזה הוא עדיין לא מייצר שבבים עובדים.

למה מכונת ליתוגרפיה כזו היא צוואר הבקבוק של התעשייה

בליתוגרפיה “מציירים” על פרוסות סיליקון מעגלים זעירים במיוחד. ככל שהקווים קטנים ומדויקים יותר, אפשר לדחוס יותר רכיבים באותו שטח, מה שבדרך כלל מאפשר שבב חזק יותר וחסכוני יותר. כיום, מי שמחזיקה ביכולת הזו בקנה מידה תעשייתי היא איי.אס.אם.אל ASML ההולנדית. המכונות שלה מתומחרות סביב 250 מיליון דולר ליחידה ונחשבות קריטיות לייצור השבבים המתקדמים בעולם.

החברה מציגה גם את עומק הפער ההנדסי. האב טיפוס הראשון אצלה פועל כבר מ-2001, והדרך לשבבים מסחריים נמשכת כמעט שני עשורים וכללה השקעות מחקר ופיתוח בהיקף של מיליארדי אירו, עד שב-2019 הופיעו שבבים זמינים מסחרית שיוצרו על בסיס הטכנולוגיה.

מה כבר עובד באב טיפוס הסיני, ומה עדיין חסר

לפי דיווחים, האב טיפוס בשנזן נבנה על ידי צוות שכלל מהנדסים לשעבר של ASML שביצעו הנדסה לאחור. הוא תופס כמעט רצפת מפעל שלמה, ונבנה גדול משמעותית לעומת המכונות המתקדמות בשוק, אחרי ניסיונות שלא הצליחו לשחזר את ממדי המערכת המקורית.

• איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
• סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקושי המרכזי הוא המעבר ממערכת שמפיקה אור אולטרה סגול קיצוני למערכת שמייצרת שבב תקין. בשביל זה נדרשים דיוק, יציבות וניקיון ברמה תעשייתית, לא רק “הדגמה שעובדת”. לפי אותם דיווחים, יעד ממשלתי מדבר על שבבים עובדים עד 2028, אבל גורמים שמכירים את הפרויקט מעריכים ש-2030 נשמע ריאלי יותר.