אסף וונד היפו
צילום: היפו
זרקור

המניה הישראלית שזינקה ב-30% והשלימה עלייה של 180% ב-5 חודשים

החברות הישראליות בוול סטריט בעונת דוחות טובה - על פי בדיקת ביזפורטל מעל 70% מהם הפתיעו לטובה
דור עצמון | (1)

החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט בתקופה טובה. הם מספקות תשואה עודפת על המדדים המובילים בשנה האחרונה - הרבה יותר מהנאסד"ק וה-S&P 500. זה לא הומוגני, יש מניות שגם יורדות, אבל בממוצע הישראליות בעליות משמעותיות. זה נובע מריכוז של חברות בתחומים החמים וזה בעיקר קשור לתוצאות הכספיות הטובות על פני הרבעונים האחרונים. 

זה נמשך גם ברבעון האחרון - יש מעל 130 חברות ישראליות בוול סטריט, כ-100 מכוסות על ידי אנליסטים. מעל 70% פרסמו תוצאות טובות והכו את התחזית. וזה קרה דווקא ברבעון שהסמי-ישראליות הגדולות - פאלו אלטו, ומובילאיי אכזבו. שורה של חברות גדולות הפתיעו לטובה, לרבות, נייס, טבע, וויקס, סייבר ארק, ורוניס, נובה, קמטק, ג'יי פרוג, סלברייט ועוד רבות.

מאנדיי ואודיטי דיווחו על תוצאות טובות, אבל התחזית קדימה הייתה בשיעורי צמיחה מעט נמוכים מהחזוי. השוק העניש אבל ליום אחד - וול סטריט השתכנעה שמדובר בחברות חזקות.

התמחור בוול סטריט בכלל ובחברות הישראליות בפרט, עשוי להיראות מהצד גבוה. אבל גם אלו שחושבים שהשוק יקר, לא מעיזים להגיד למכור. יקר זה עניין יחסי ובעולם של ריבית יורדת ומהפכה טכנולוגית, החשש מלהישאר בחוץ הוא גדול. וכך נוצרת עליית מחירים רצופה ונשברים שיאים, וזה מגיע גם לקטנות והבינוניות. 

בגל הנפקות של 2020-2021 הנפיקו הרבה חברות ישראליות בלי מודל עסקי ברור ובלי רווח באופק. הם דיברו על צמיחה. כי זה היה המצרך המבוקש אז על ידי האנליסטים. הם גייסו במכלול הרבה מיליארדים שמחזיקים אותם מעל המים. זה טוב להייטק הישראלי ולכללכה הישראלית. הגיוסים האלו היו חשובים מאוד, אחרת כמות הפיטורים בהייטק היתה של עוד מספר רבבות. יש היום בוול סטריט, מעל 20 חברות הייטק ישראליות שאלמלא הגיוס, היו כבר בקבר.

הכסף בקופה גם עוזר להם להתפתח ולהתקרב לרווח. חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית היפו (HIPPO) היפו עוד רחוקה מרווח, אבל היא מתקדמת היטב. להיפו יש 491 מיליון דולר במזומן ועד לפני מספר חודשים היא נסחרה ב-160-180 מיליון דולר. כתבנו על זה אז, אבל הדגשנו כי היא שורפת מזומנים. נכון, יש לה המון מזומנים לשרוף, וקונים בעצם את הפעילות בחינם (עם עודף), אבל 3 שנים והקופה נגמרת, אלא אם העסק מתאושש. הדוחות שלה מעידים על ירידה בקצב השריפה והמניה עלתה בעקבותם ב-34% והשלימה זינוק של פי 3 בתקופה קצרה.

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 כולה, הכוללת את סך הפרמיה המופקת (TGP) שמטפסת מ-811 מיליון דולר ל-1.1 מיליארד דולר, המהווה עלייה של 40% מ-2022. הכנסות החברה גדלו באופן משמעותי של 75% מ-120 מיליון דולר ל-210 מיליון דולר. לטענת היפו, העלייה הגדולה הזו נבעה מעלייה בהיקף של מגזרי השירותים והביטוח כשירות (IaaS) של החברה, בשילוב עם שינויים מבניים במבנה ביטוח המשנה הספציפי לתכנית שלהם ב-Hipo Home Insurance Program (HHIP) .

היפו הסבירה כי היא צופה שההכנסות ב-2024 ימשיכו לצמוח בקצב מואץ ביחס ל-TGP, עלייה של יותר מ-60%, מ-210 מיליון דולר ב-2023 ליותר מ-340 מיליון דולר ב-2024. בינתיים, היפו הניבה הפסד נקי של 273.1 מיליון דולר ב-2023, בהשוואה להפסד של 333.4 מיליון דולר ב-2022.

ברבעון הרביעי של 2023, היפו רשמה 268 מיליון דולר ב-TGP, כאשר IaaS ו-HHIP תרמו 116.4 מיליון דולר ו-71.1 מיליון דולר, בהתאמה. סך ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-64.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-35.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, היפו גם רשמה הפסד נקי של 42.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי, בהשוואה להפסד נקי של 63.1 מיליון דולר מהתקופה הקודמת.

הפסד ה-EBITDA המתואם הגיע ל-22 מיליון דולר ברבעון הרביעי, ירידה של 53% לעומת הרבעון הרביעי של 2022. בנוסף, לחברה מזומנים והשקעות של 491 מיליון דולר.

המספרים הללו הפתיעו את המשקיעים בוול סטריט שהזניקו את המניה בלא פחות מ-34% אמש במסחר, מה שהביא את החברה לשווי של 471.4 מיליון דולר. אם לא די בכך, מניית החברה השלימה נסיקה של 180% ב-5 חודשים בלבד.

נשיא ומנכ"ל היפו, ריק מק'קתרון: "2023 הייתה שנת טרנספורמציה עבור היפו, שהודגשה על ידי ההשקה המורחבת של סוכנות הצרכנים שלנו, המשך הצמיחה וההצלחה של עסקי הביטוח כשירות שלנו, ופעולות נחרצות שננקטו לצמצום תנודתיות בתוכנית ביטוח הבית היפואי שלנו. אנחנו נכנסים לשנת 2024 מוכנים להתקפה, עם פעילות יעילה שמוכנה לשרת את מגזרי הליבה של לקוחותינו בשווקי הליבה שלנו, ועם אמון מחודש ניצור EBITDA מותאם חיובי ברבעון הרביעי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י 07/03/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
    זו רמת הסקירה שלכם? הדוח היה מצויין, הידידה במניה בגלל שינוי אסטרטגיה של החברה לעתיד.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.