משחק מנטלי: מה עובר בראש של שחקן כדורגל לפני פנדל?
משחקי שמינית ורבע הגמר המונדיאל חשפו אותנו למשמעות החשובה שיש לבעיטות הפנדל בהכרעה בין קבוצות - הכרעה אשר לא תמיד מבוססת על איכות המשחק ב-120 הדקות שקדמו לכך.
במשחק של קרואטיה מול יפן, בהמשך גם מול ברזיל, משחקים שהסתיימו בהכרעה מהנקודה הלבנה - ראינו עד כמה לחץ יכול להשפיע על התוצאה.
קרואטיה ניצחה את יפן בדו-קרב פנדלים בזכות 3 עצירות של השוער שלהם, ליבאקוביץ' – האם ניתן לשייך את זה למזל או ליכולת ביצועית ומנטאלית של הבועט והשוער? ומה קרה מול ברזיל?
"בעיטת פנדל בכדורגל הייתה תמיד נעלם – האם אפשרי להתכונן אליה או שזה עניין של מזל? כמובן שהתשובה אינה חד משמעית והכנה על פי תורת האימון (Bompa et al. 2017) אשר משלבת בין האספקט המוטורי לאספקט המנטאלי הינה קריטית. ישנם מספר אתגרים בהכנה לקראת בעיטות פנדלים", אומרת ד"ר איריס אורבך ראש מחלקת מדעי ההתנהגות בוינגייט, בראיון לביזפורטל.
"ראשית, בדרך כלל בעיטות פנדלים אינם חלק משגרת האימונים של קבוצת הכדורגל. מאמנים משלבים את אימון הפנדלים בעיקר לקראת טורנירים חשובים. דבר זה מעלה את מדד הלחץ של השחקן עקב כך שהפנדלים אינם מהווים חלק משגרת האימונים שלו".
- שנה למונדיאל 2026 - כמה ישראלים צפויים לטוס למשחקים?
- נחשף: כמה רונאלדו מרוויח לדקה בסעודיה ומתי הוא יפרוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודה שניה עליה ד"ר אורבך מדברת היא שמעבר לאספקט המוטורי של בעיטת הפנדל, השחקן נדרש להפעיל וליישם תהליכים חשיבתיים שונים הקשורים לריכוז ולקבלת החלטות אשר מושפעים מרמת לחץ גבוהה.
"על מנת להשיג בעיטת פנדל איכותית על השחקן לדעת כיצד לווסת את הלחץ באופן כזה אשר יוביל לביצוע מוטורי וקוגניטיבי מיטבי", היא מסבירה. "כאשר השחקן מרגיש לחץ גבוה ישנה תגובה מוטורית של כיווץ שרירים, דבר אשר מקשה על זרימה של תנועה. בנוסף, לחץ גבוה משפיע על דרך קבלת ההחלטות, יכולת הריכוז, וכמובן הביטחון שהשחקן מרגיש. למרות שמאמנים מבינים היום שהכנה מנטאלית של שחקנים הינה קריטית להצלחה, עדיין קיים חוסר הבנה בסיסי כיצד להתאמן ולשפר את המוכנות המנטאלית של השחקנים".
על פי תורת האימון, כך לדבריה, הכנה מנטאלית צריכה להוות חלק אינטגרלי מההכנה של ספורטאי, כאשר המטרה הינה היכולת לבצע ביצוע מיטבי בזמן לחץ, כלומר בזמן המשחק עצמו. "מודל אשר מאפשר אימון מסוג זה הינו מודל ה-LMA (Learning-Modification-Application: Blumenstein & Orbach, 2019) אשר מכין את הספורטאי לביצוע ע"י שימוש במיומנויות המנטאליות המותאמות למשחק המטרה (במקרה שלנו בעיטות פנדל במונדיאל) תוך כדי חשיפה לתנאי לחץ ספציפיים ומדידות אובייקטיביות אשר מספקות מידע על יעילות האימון המנטאלי. ולכן יש להקפיד על מספר דברים".
- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- מניית אלפבית זינקה 70% השנה: כך הבינה המלאכותית הפכה מאיום להזדמנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מה צריך כדורגלן לעשות כדי להגיע מוכן לבעיטת פנדל?
"ראשית, עליו להתאמן על האספקט המוטורי כחלק משגרת האימונים שלו, תוך כדי חשיפה הדרגתית לסולם לחצים באופן סיסטמתי ועקבי לאורך זמן. שיגרת אימונים מסוג זה תאפשר לשחקן להתייחס לבעיטת הפנדל כסיטואציה יחסית "מוכרת".
ומה עוד?
"להתאמן על מיומנויות מנטאליות ספציפיות הנדרשות לשם ביצוע בעיטת פנדל איכותית. מיומנויות אלו כוללות יכולת ריכוז המאפשרת מעבר ממיקוד חיצוני (עמדת השוער) למיקוד פנימי (הוצאת הכדור), מסוגלות עצמית גבוהה המבוססת על האמונה של השחקן בחוזקות שלו, ודיבור עצמי אשר יאפשר לשחקן להתרכז בדרך הוצאת הכדור ולא בציפיות או בחששות שלו".
לאורך זמן, סבורה ד"ר אורבך, האימון המנטאלי יוביל את השחקן ליכולת של בניית רוטינה לפני הוצאת הכדור, דבר אשר יאפשר לו לווסת את רמת העוררות הגבוהה והמתח השרירי המתקיימים במצבים של דו-קרב פנדלים בשניות לפני הוצאת הכדור.
כמה האימון הזה באמת יתרום לו? בחיים האמיתיים, רואים את זה אחרת: הרבה תלוי גם בשוער. אם לא יזנק לפינה הנכונה, כנראה שנראה שער.
"כדורגלן מאומן בצורה נכונה יכול להגיע לבעיטת הפנדל עם מוכנות מנטאלית אידיאלית אשר תסייע לו להתמקד בבעיטה עצמה ולא בתוצאה שלה. יכולת חשיבה הממוקדת בכאן ועכשיו ללא התייחסות לתוצאה ולמשמעויות שלה יכולה להוביל לביצוע אידיאלי של בעיטת הפנדל".
ואז מגיע שוער קרואטיה והורס את המודל?
"במשחק של קרואטיה נגד יפן ניתן היה לראות את דרך ההתנהלות של השוער הקרואטי. מחקרים רבים מראים שתפקיד השוער מצריך יכולת ציפייה, חיזוי המתרחש מבעוד מועד וקבלת החלטות מהירה ומדויקת. יכולת השוער לצפות את המתרחש היא חיונית במקרים אלו, שכן שוער המאחר להגיב למתרחש יתקשה לעצור את הכדור הנבעט לשערו".
איך רוכשים אלמנטים מנטאליים וגופניים כאלה?
"על ידי אימון ממוקד עם דרגות לחץ משתנות, כאשר המטרה הסופית הינה יכולת ביצוע בבעיטת פנדל תוך כדי ויסות לחצים. השחקן והשוער המיומנים מנטאלית יהיו אלו אשר יצליחו לבצע בעיטה או עצירה מדויקת, דבר אשר ניתן להשיג רק על ידי עבודה קשה לאורך זמן. ולכן... ככול שתעלה המודעות לחשיבות האימון המנטאלי על איכות הביצוע כך נוכל לצמצם את אלמנט המזל ולחזק את יכולת השליטה והביטחון של הבועט והשוער".
אחרי ההדחה הקרואטית אתמול (לא בפנדלים), הערב תפגוש צרפת את מרוקו ובראשון - ייערך גמר המונדיאל. אם אחד המשחקים האלה יגיע לבעיטות מהנקודה הלבנה - תזכרו את הראיון עם ד"ר אורבך. כשהמצלמה תעקוב מקרוב אחר הבועט והשוער, תוכלו רק לנחש מי ינצח בקרב המוחות המנטלי הזה.
תשאלו את רוברטו באג'יו.
- 1.שי 16/12/2022 16:43הגב לתגובה זוהאם נכון לתת לשחקן לבעוט 2 פנדלים במהלך משחק? ההכנה בעיטת פנדל נמשכת דקות, כולל בדיקת VAR. הורמונים של לחץ עולים אצל שחקן (גם מנוסה) ולאחר הבעיטה משתחרר המתח. מניסיון בנהיגה אני יודע שלאחר אירוע מלחיץ בכביש אני חוזר במשרד לשלווה רק לאחר זמן רב. ראינו את הארי קיין מחטיא פנדל שני. האם לא נכון היה לתת לאחר את הבעיטה?

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה
25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים.
סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה.
אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר.
"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.
- למה צ'ק פוינט מגייסת אג"ח כשיש לה הר מזומנים בבנק?
- שיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".
