בנקים ארצות הבריתבנקים ארצות הברית

הבנקים בארה"ב נערכים למיתון; הבנקים בישראל רחוקים ממיתון

איך הבנקים בארה"ב נערכים למיתון, מה מיתון יכול לגרום למאזנים שלהם ובמה זה שונה מהבנקים בישראל?
דור עצמון | (6)

סקר של הפד' מראה שהבנקים בארה"ב בטוחים שמיתון מתקרב והם כבר פועלים כדי לשמור על המאזנים שלהם חזקים. הבנקים בארה"ב זהירים הרבה יותר מבעבר במתן הלוואות מסחריות-עסקיות וגם במתן אשראי והלוואות למשקי הבית.

 

על פי הסקר הבנקים מרגישים את הצורך של משקי הבית בקווי אשראי נוספים, אך הם זהירים יותר במתן מימון. התהליכים האלו בבנקים החלו כבר לפני כחצי שנה והם התחזקו בשלושה חודשים האחרונים כאשר ההנחיות מהדרגים הגבוהים שמחלחלות למטה הן הקפדה יתרה על הקריטריונים לצד מגבלות בנוגע לתחומים ואזורים מסוימים.

 

הבנקים נזהרים כי הם יודעים שמשבר-מיתון יכול במהירות יחסית לחזור אליהם כבומרנג. הזיכרון מהמשבר של 2008-2009 הוא כואב וחד למרות הזמן שעבר. אז נזכיר מערכת הבנקאות לא הצליחה להתמודד עם האשראי הבין בנקאי ואווירת החרדה שהייתה בשווקים לא אפשרה לבנקים לגבות את עצמם מול בנקים אחרים. בנקים פשוט לא תמכו בבנקים אחרים, לא העניקו אשראי לבנקים אחרים וכל זה כשהפד' היה משותק ובמאזני הבנקים היו נכסים רעילים שלא היו שווים את המחיר שלהם באמת, אלא ביטאו הפסדי ענק.

 

החשש הגדול שהנכסים של הבנקים כיום שמורכבים בעיקר מהלוואות לעסקים ולציבור יהיו שווים פחות משמעותית מאשר בספרים. זה יכול להתרחש כאשר יש חובות אבודים, חובות מסופקים, כאשר יש חשש שהלווים לא ישלמו. זה קורה בזמן האטה ומשבר אז כמובן גם לעסקים וגם למשקי הבית קשה יותר כלכלית והם עלולים להתקשות לשלם את החובות.  

 

אלא שכיום המצב  שונה לעומת המשבר הקודם. כלכלה חלשה כמובן מדאיגה, אך לא בהכרח קטסטרופלית לבנקים. בשנים שחלפו מאז המשבר הפיננסי העולמי הקודם, הבנקים נדרשו להחזיק רמות גבוהות יותר של הון כדי להגן מפני הפסדי אשראי ויכולתם בשנים האחרונות לעמוד בזעזועים כלכליים ובשווקים הרבה יותר איתנה מבעבר. מעבר לכך, הם עומדים בבדיקות מבחני הלחץ של הפד' מדי שנה. מבחנים שמדמים תרחישים שונים, לרבות תרחישי קיצון כדי לבדוק את יכולתו של הבנק לעמוד בהם.

 

ובכל מקרה, מאז תחילת המשבר, הבנקים הפסיקו להלוות לתחומים שנחשבים מסוכנים מדי ועל פי הסקר הם זהירים מאוד באופן כללי במתן מימון בשלושת החודשים האחרונים.

 

גם אצלנו יש זהירות מצד מערכת הבנקאות, כאשר הדבר בולט בעיקר במגזר הנדל"ן. שם המימון היה גדול מאוד בשנים האחרונות כשהבנקים הגיעו לגבול היכולת שלהם מבחינת מגבלת האשראי לתחום. על רקע זה, ברבעונים האחרונים הם צמצמו את האשראי בתחום, וזה מתחיל להיות מורגש אצל קבלנים קטנים. אבל זה רחוק מלהיות בינתיים תופעה. כמו כן, הבנקים זהירים יותר באופן כללי במתן אשראים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הבנקים המקומיים, גם בהינתן מיתון, נחשבים איתנים יחסית וזה בשל ריתוק גדול של הון עצמי וכן מאחר שקיימת "מעטפת" תומכת והגנה מצד בנק ישראל והמפקח על הבנקים. ההתנהלות נבחנת על ידי בנק ישראל באופן שוטף והיכן שיש קושי של העסקים והציבור, יסופקו הקלות-הגנות שתאפשרנה לציבור למתוח את האשראים. זה גם טוב לבנקים שלא יצטרכו להפריש סכומים גדולים בגין הפסדי אשראי. אז גם אם יהיה מיתון, באופן יחסי – הבנקים בישראל חזקים יותר מבנקים בארה"ב.

במגדל שוקי הון סבורים כי בתימחור הנוכחי ישנן כמה מניות בנקים אמריקאים בהן עדיין גלום פוטנציאל משמעותי:

בנק אוף אמריקה בלט כשלצד פרסום הדוחות העלה את תחזיותיו השנתיות בזכות הביטחון שקיבל מחוסנם של הצרכנים. החוסן בשוק הצרכני בא לידי ביטוי בכמה פרמטרים שהציג הבנק, בהם עליה רבעונית של 9% בחיובי אשראי שנרשמו ללקוחותיו הפרטיים, נוסף לעליה שהציג בהיקפי ההלוואות שנלקחו על-ידי צרכנים פרטיים – שבמקביל הצליחו להציג היקפי פיקדונות גבוהים יותר מאלה שנרשמו טרם משבר הקורונה.

ג'י.פי מורגן נהנה מעליה בשיעור דו-ספרתי בהכנסותיו הרבעוניות, ומנכ"ל הבנק, ג'יימי דיימון ציין בהצהרה שפורסמה במקביל לדוחות, כי בסיכום רבעוני הצרכנים האמריקאים המשיכו להוציא ולשמור על מאזנים יציבים. עוד ציין דיימון כי בתקופת הרבעון פעילות המגזר העסקי האמריקאי התאפיין ביציבות וכי המשק האמריקאי מציע במצבו הנוכחי אפשרויות תעסוקה נרחבות. יחד עם זאת דיימון גם התייחס לסיכונים הקיימים בשוק, ובהם ציין אינפלציה "עקשנית" המובילה לסביבת ריבית גבוהה, חוסר בהירות לגבי השפעות הצמצום הכמותי של הפד', המלחמה הנמשכת באוקראינה המגדילה את הסיכונים הגיאופוליטיים ועוד. ג'י.פי מורגן סבל גם הוא מירידה משמעותית בהכנסותיו מבנקאות השקעות, אולם מול זאת הציג שיפור בפעילות הצרכנים הפרטיים ועסקים קטנים.

גם סיטיבנק נפגע בסיכום רבעוני מירידה ניכרת של כ-25% ברווחיו, אולם גם במקרה של סיטי הדוחות, ככלל, הפתיעו את המשקיעים. בסיכום רבעוני סיטי הצליח ליהנות משיעורי הריבית העולים כדי לחזק את פעילות ההלוואות שלו בבנקאות הפרטית וניהול עושר, וכן נהנה מהגדלת הכנסותיו מריבית גם במגזר העסקי. בין היתר הציג סיטי שיפור של 10% בהכנסותיו מפעילות הבנקאות הפרטית – שבלטה בצד החיובי של התוצאות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    השורטים יעלמו בקרוב (ל"ת)
    אפשטיין. 08/11/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יפרקו את השורטיזם הטיפשים וימחקו (ל"ת)
    רוני א. 08/11/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכל בבלאט המשבר נגמר שווקים עולים (ל"ת)
    יוסף חמודי 08/11/2022 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שרון 08/11/2022 10:00
    הגב לתגובה זו
    השורטיזם יחתך כמו שניצל ויסיים דרכו בגרמניה.. גם ארצות הברית 3 ימי עליות יחתכו אותם ל 0 . כרגיל לוזרים השווקים חח
  • 2.
    קנו מניות בנקים בגרמניה ישראל וארהב (ל"ת)
    צדוק 08/11/2022 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לכן המלצתי לקנות מניות נסדק ובנקים (ל"ת)
    חיים הכט 08/11/2022 09:58
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.