בלאקרוק: עם עליית הריבית חפשו הכנסה קבועה מתשואת דיבידנד ואג"ח

בעוד שהקורלציה בין אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לנאסד"ק 100 התחזקה, היא נחלשה מול אלה ממניות ה-S&P שמספקות תשואת דיבידנד גבוהה: כ-3.8%. באג"ח הקונצרני תמצאו ETF שמניבה 3.4% במח"מ 6.4, ומעט מתחת לדירוג השקעה תוכלו לקבל 5%
איתי פת-יה |

את הרבעון הראשון של השנה סגרו ה- S&P 500 והנאסד"ק בירידות של 4.9% ו-9%. בבנק הפדרלי כבר העלו את הריבית פעם אחת ויוסיפו לעשות כך עוד 6 פעמים רק השנה. בסוף 2024 הריבית בארצות הברית אמורה להגיע ל-2.8%. עד כמה שאומרים ששוק המניות מנותק מהכלכלה הריאלית, הטכנולוגיה חולשת על יותר ויותר מתחומי החיים וכך גם וול סטריט מוטה עוד יותר לטכנולוגיה. רבות מאותן חברות טכנולוגיה הן חברות צמיחה שהביקושים למוצריהן וההשקעות בהן אמורים להפגע בתקופות של עליית הריבית.

בנאסד"ק 100, הקורלציה בשנים האחרונות בין הביצועי לתשואות האג"ח של ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים חזקה יותר מהממוצע ב-20 השנים האחרונות. אם כפי שכתבנו, מנהלי ההשקעות ב-Truist ממליצים למשקיעים לחפש חברות עם קופות מזומנים דשנות שיקדמו מיזוגים ורכישות, רכישה עצמית של מניות או שיוקל עליהן לחלק דיבידנד, אז למייקל פרדריקס מבלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, יש עצה אחרת מהגזרה שלו: לחפש ניירות ערך שמניבים הכנסה קבועה (תחום השקעות שהוא מרכז בחברה). באופן ספציפי יותר, להסתכל על תשואות הדיבידנד של המניות – וכן, גם על שוק האג"ח.

תשואת דיבידנד משקפת את הדיבידנדים שקיבל המשקיע לאורך שנה ביחס למחיר המניה הנוכחי. כמובן שכדי שתהיה תשואת דיבידנד, החברה צריכה להיות כזו שמחלקת דיבידנד – ומכאן שגם רווחית, מיותר לציין. הרעיון הוא לקבל החזר כלשהו ולא להיות תלוי בביצועי המניה בלבד.

ובשונה מהנאסד"ק 100 שהזכרנו, בקרב אלה מחברות ה-S&P 500 שמתאפיינות בתשואת דיבידנד גבוהה הקורלציה לריבית הפד נחלש לעומת פעם. רבות מהחברות שמחלקות דיבידנדים נחשבות כמניות דפנסיביות, חלקן משויכות לתחום האנרגיה ואמורות להיות במצב טוב יחסית בתקופה שכזו.

פרדריקס מצביע על כך שהצפי בשוק הוא שעד 2024 התשואות על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים ינועו בטווח הרחב שבין 1.7-4.5%. התחזיות החיוביות מדברות על צמיחה של התוצר האמריקאי ב-3% ב-2024, ואלה הפסימיות צופות התכווצות שלו באחוז. עוד הוא מופתע מביצועי היתר של שוק המניות בוול סטריט מתחילת השנה ביחס לירידות הגדולות יותר בשוק האג"ח. חברות עם דירוג חוב גבוה ספגו ירידות של 7.5% במניותיהן. הוא עצמו חושב כנראה שאין זה מספיק ועוד נכונו להן ירידות בהמשך, מה שמחזיר אותנו לעצה שלו.

בעוד שלפני 5 שנים מכפיל הרווח החזוי ב-S&P היה 18, למדד כולו וגם לחברות בו שתשואת הדיבידנד שלהן גבוה. היום המכפיל של המדד הוא 20 בעוד זה של הקבוצה האחרונה נמוך יותר – 13. קרן הסל  SPDR S&P 500 HIGH DIVIDEND ETF (SPYD) עוקבת אחריה, ותשואת הדיבידנד שנובעת ממנה היא בשקלול 3.8%.

יאמר כי ביצועי מניה יכולים להיות קשורים גם בסנטימנט בשוק, אך גם בעסקים עצמם. אם חברה מצליחה למכור פחות מרבעון לרבעון וזו הסיבה לירידה במניה שלה, הרווחים שלה ירדו ויהיו לה פחות דיבידנדים לחלק, כלומר ההגנה אינה מלאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

ואולם ישנו כלי פיננסי שנפוץ במערכת הבנקאית וכן מספק הגנה כזו, והוא מניות בכורה, שחלקן (תלוי בסוג) מתחייבות לתשואת דיבידנד קבועה, לרוב 4.5-5%. כלומר, גם אם מרגע שרכש המשקיע את מניית הבכורה חלה הרעה בעסקים ויש פחות רווח לחלק שנה לאחר מכן, הוא יקבל את התשואה אליה התחייבה החברה שהנפיקה את מניות הבכורה. כשמן כן הן, הן נותנות למחזיקיהן בכורה בקבלת הדיבידנדים לעומת בעלי מניות רגילים. הבעיה היא שהסחירות בהן נמוכה. מכל מקום, קרן הסל FPFD של פידליטי מרכזת מניות בכורה כאלה כמו אלה של  MORGAN STANLEY (MS),  WELLS FARGO & CO (WFC),  ALLY FINANCIAL INC (ALLY) ועוד, היא נסחרת ב-23 דולר ותשואת הדיבידנד שלה היא 4.5%.

עוד חברות שמשתפות את המשקיעים ברווחים שלהן הן קרנות BDC (קיצור של Business Development Companies) שמעניקות הלוואות לחברות קטנות ובינוניות ולכאלה במצוקה כלכלית, או קרנות השקעה במשכנתאות – אך כיוון שאלה תלויות בהחזר של הלווים בקצה, פרדריקס לא ממליץ עליהן בעת הנוכחית. כך גם לא על שותפויות מוגבלות נסחרות (MLP) מתחום הנפט, שמחלקות למחזיקי יחידות ההשתתפות חלק מהרווחים מדי רבעון. לדבריו, הן חשופות למחירי הנפט שנעשה קשה יותר לצפותם מראש.

ואם מניית בכורה היא בן הכלאיים של מניות ואג"ח, אז כאמור גם אג"ח מבחינת פרדריקס זו אופציה. לפיו, משקיעים שרוצים למקסם את התשואות מהשקעה באפיק זה צריכים לבחון כעת את דירוג האשראי, ולא פשוט לבחור במח"מים הארוכים, עם הסיכון הגבוה יותר והתשואה הגבוהה יותר. הגם שהאינפלציה אמורה לרדת בשנה החולפת - ולו בגלל העובדה הפשוטה שהיא "סופרת" רק 12 חודשים אחורה וההערכה היא שלא תצליח לשמר את הקצב שלה שכן הרבה מההתייקרויות כבר נעשו – הוא ממליץ לקנות אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית רק במשורה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איפור. צילום: Anderson Guerra, Pexelsאיפור. צילום: Anderson Guerra, Pexels
הטור של גרינברג

סודות היופי של אודיטי

החברה הישראלית השכילה לזהות את נקודת ההשקה של מהפכת הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עם תעשיית היופי והבריאות, ויצרה מודל חדשני שקוסם לצרכנים. עם הנהלה טובה ותחזיות חיוביות, נראה כי המניה, למרות חולשה שרשמה לאחרונה, מעניינת לרכישה

שלמה גרינברג |



בשבוע שעבר כתבתי על ענקית טיפוח העור והבשמים אסתי לאודר (סימול:EL) שירדה מגדולתה במהלך ארבע השנים האחרונות, ומאז מנייתה התדרדרה קשות והיא נמצאת בתהליך של Turn around. אחד הקוראים הציע שאכתוב משהו על החברה הישראלית Oddity Tech  (סימול:ODD) שלדעתו כדאי לאסתי לאודר לרכוש אותה וזה יעזור לה להשלים את מהלך ההבראה שלה. 

יכול מאוד להיות שאותו קורא צודק ושבאמת אודיטי טק יכולה לעזור לאסתי לאודר להתגבר על הבעיות שלה, אבל אין לי שום ספק שבנקאי ההשקעות של אסתי לאודר בניו יורק מכירים היטב את אודיטי טק ואם הרעיון היה רציני, הם היו מגישים הצעה נדיבה לחברה הישראלית שהיא, עד כמה שאני יודע, תופעה יוצאת דופן בסטארט-אפ ניישן, שעשתה לעצמה שם בתחום הביטחוני, הסייבר, השבבים, החקלאות וכו' ומשום מה התעלמה מתעשיות הטיפול ביופי והאופנה. 

אומנם היתה כאן חברת בגדי הים גוטקס, שאם לאה גוטליב המייסדת ייתה מאפשרת לישראל מקוב להנפיק את החברה כשניהל אותה, אז ללא ספק הייתה צומחת לנו "טבע שנייה". אבל בתחום טיפוח היופי היינו כנראה חייבים להמתין לחברה מהסוג של אודיטי טק, שמייסדיה זיהו נישה חדשנית ומשבשת והצליחו, עד כה, להקצות לעצמם מקום חשוב בתעשיית הטיפול בעור והאיפור. 

אם עוקבים אחרי החברה מאז התחילה לפעול בארה"ב ב-2018, אפשר לראות לא רק מודל עסקי יוצא דופן אלא גם הבנה של מנהלי החברה בהובלה של חברה בנישה משבשת כשהם מנצלים למקסימום את מיזוג הבינה המלאכותית ולמידת המכונה בתחום שעד כה פיגר מאחור בחדשנויות הנ"ל. 

רכישה על ידי אסתי לאודר? שטות

דעתי האישית היא שאודיטי טק תעשה שטות אם תסכים בשלב הנוכחי להירכש על ידי אסתי לאודר או כל חברת יופי אחרת. מדוע? כי הנהלתה אכן זיהתה נישה עתיקת יומין שהצרכנים עושים בה שימוש, אבל שההתקדמות הטכנולוגית, ובמיוחד התמזגות הבינה ולמידת המכונה, מאפשרת להנהלת החברה לייצר למשתמשים אלטרנטיבות. לכן בואו ונתבונן בחברה הישראלית וננסה להעריך את הפוטנציאל.