הדולר ממשיך לרדת
צילום: Pixabay

לחברות ב-S&P כשני טריליון ד' בקופה; קונטרה לריבית ולהאטה בצמיחה?

בפירמה Truist כותבים שהסכומים יוכלו לשמש לדיבידנד, בייבאק ומיזוגים - שהיקפם השנה נמוך 20% מאשתקד. ברבעון שחלף רווחי חברות המדד אמורים לגדול ב-6.4% ועם הדוחות ישנה ציפיה לראות מה יעשו עם המזומן בקופה. מנגד, יש מי שסבור ש"זה לא מה שימנע שוק דובי או ימשיך להעלות את המניות"
איתי פת-יה | (2)

האינפלציה בארצות הברית משפיעה על הצרכנים במדינה, ומה שאמור להיות התרופה לה, העלאת הריבית, משנה את סביבת ההשקעות, והפעם גם מחוץ לגבולותיה. הפדרל רזרב מתמודד עם האתגר המורכב של פתירת בעיית האינפלציה מבלי ליצור מיתון. התקדימים ההיסטוריים לא לטובתו, ומבט על אגרות החוב הארוכות של הממשל האמריקני מראה שגם המשקיעים לא אופטימיים. עד סוף 2024 הריבית אמורה להיות ברמה של 2.8%. ייתכשן ריבית שכזו תסיט השקעות משוק המניות, שהוא כמעט ברירת מחדל בתקופות של ריבית אפסית, ואולי הסביבה הכלכלית שתכביד על צמיחת החברות. למנהלי ההשקעות ב-Truist יש עצה עבור התרחישים הללו: חפשו את קופות המזומנים.

המזומנים שבידי החברות הנסחרות יכולים להועיל למשקיעים בכמה אופנים. למשל, במיזוגים ורכישות – עוד קודם להחלטת הפד להעלות את הריבית דובר על כך שהירידה הגדולה בשוויי חברות רבות ממחצית 2021 והלאה תעודד מיזוגים ורכישות. חברות גדולות יאספו מהרצפה חברות קטנות יותר משיקות לתחום פעילותן – או כדי להתפתח לאזורים חדשים.

עתה, ייתכן והצורך בכך יהיה לא רק הודות לכך שיש הזדמנויות בשוק, אלא מכיוון שהצמיחה האורגנית תאט או תתקע. בשנה שעברה המיזוגים והרכישות בארצות הברית הסתכמו בסך של 2.5 טריליון דולר – שיא שנתי מאז החלו לאסוף את הנתונים ב-1980. מתחילת השנה נרשמה האטה של 20% ביחס לתקופה המקבילה ב-2021, כשפורסמו מיזוגים ורכישות בסך 516.8 מיליארד דולר.

שימוש נוסף יכול להיות בדמות הדיבידנד: למי שיש מספיק מזומן בקופה, קל יותר לחלק ממנו. עוד ניתן לתאר כי מי שתצמח פחות ותרוויח פחות, אך תשמור על מזומן ברמה גבוהה בקופה תוכל לשמר את מדיניות החלוקה, ולא לקפוץ את ידה מחשש להמשך.

באותה מידה, תוכלנה חברות עם די מזומן להביע אמון במניה ולקדם רכישות עצמיות, שעבור המשקיעים הן שקולות לדיבידנד. מניות נמחקות מהמסחר – הרווח מתחלק לפחות מניות, וכל אחד מקבל יותר.

אתמול הסתיים לו רבעון, ובסופו רשם ה-S&P 500 את ההפסד הרבעוני הראשון מאז זה הפותח של 2020, שבמחצית מרץ בזמנו פרצה הקורונה במערב. מרץ השנה כבר היה יותר חיובי מינואר-פברואר. אם לפני מרץ, בשפל מתחילת השנה המדד סימן ירידה של 12.5%, אז הביצועים בחודש החולף עזרו לצמצם את הירידה ל-5%.

"רמות המזומן נמוכות מהשיאים של השנה שעברה, אך הן עדיין הרבה מעל הרמות שאפיינו את תקופת הקורונה, והן הולמות מהלכים של רכישה עצמית של מניות, חלוקת דיבידנד ומיזוגים ורכישות – שלושה דברים שמטיבים עם בעלי מניות", כך לפי קית' לרנר, ראש משותף של מחלקת ההשקעות ב-Truist.

קיראו עוד ב"גלובל"

יצוין כי לא רק עם משקיעים רכישות עצמיות הדבר מיטיבות, אלא לא פעם עם עובדי או בכירי החברות הנסחרות. ככל שמדובר באופציות, הביקוש שנתמך ברכישות עצמיות יכול להכניסן לתוך הכסף, באשר לתגמול הבכירים, בונוסים יכולים להינתן בתלות במחיר מניה מסוים – והרכישות העצמיות מסייעות להגיע ליעד עליו הוחלט. בין השאר זו הסיבה שנשיא ארצות הברית ביידן הודיע זה עתה כי יפעל כדי לספק תמריץ שלילי לחברות לרכוש מניות של עצמן כדרך לתגמל את השדרה הניהולית.

עם עונת הדוחות הבאה, בה יחשפו ביצועי הרבעון החברות עשויות לחשוף אי אלו תכניות שלהן לשימוש במזומנים שהצטברו. לפי נתוני Refinitiv IBES רווחי חברות ה-S&P 500 אמורים להיות גבוהים יותר ב-6.4%. האסטרטגים בפירמה אמרו ששימוש זהיר במזומן בתקופת הקורונה הביא להצטברותו. בעשור האחרון שולי תזרים המזומנים של התאגידים התרחב, והשילוב חיובי.

רמת השיא של המזומנים שהיו בידי חברות ה-S&P 500 נצפתה בתחילת ינואר אשתקד: 2 טריליון דולר. מאז הסכום ירד ל-1.9 טריליון דולר, כך לפי Truist. בסוף 2019 הוא היה נמוך יותר: 1.5 טריליון דולר.

בקרדיט סוויס כותב האסטרטג פטריק פלפריי ש"רמות המזומן אצל החברות וכן היכולת שלהן לגייס הון בשוק הן עדיין מאד חזקות". בסקירה אחרת של הבנק כתבו האסטרטגים שלו כי הם "מצפים לרכישות עצמיות וגם להרחבת הדיבידנדים ב-12-24 החודשים הבאים, מה שידחוף מעלה את הרווח למניה ואת מחירי המניות".

ב-2021 הרכישות העצמיות במדד ה-S&P 500 הסתכמו ב-881.7 מיליארד דולר – רמת שיא שגבוה ב-70% מזו של 2020. מתחילת 2022 ועד 29 במרץ, כך לפי נתונים שאספו ב-TrimTabs, הסכום עומד על 298.9 מיליארד דולר – מול 269.8 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

בבנק ההשקעות  GOLDMAN SACHS (GS) סבורים שהביקושים הגדולים ביותר לאקוויטי יגיעו השנה מצד התאגידים עצמם. כך, תחזית היקף הרכישות העצמיות של כלכלני הבנק, מחברות ה-S&P 500 הועלתה לטריליון דולר. "מזומנים בהיקף גבוה וצמיחה סולידית ברווח למניה יתמכו בביקושים חזקים לרכישות עצמיות", נכתב בסקירה של הבנק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דודו 03/04/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
    אולי זה נותן עלייה מיידית בשווי המניה, אבל נשמע כמו טעות בתקופה של ריביות עולות וירידה ברכישות צרכנים. יש סיכוי גבוה למיתון בשנתיים הקרובות, עדיף להיכנס לתקופה כזאת עם כסף זמין.
  • 1.
    טריליון וחצי יש רק לאפל (ל"ת)
    קישקוש 03/04/2022 07:30
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.