דוד צרויה מנכל פלוס 500
צילום: נתנאל טוביאס

פלוס500 צמחה 74% בהכנסות הרבעון ל-160 מ' ד'; הרעה של 18% בשנה

כך חשפה זירת המסחר בתוצאות מקדמיות. ב-2021 היא צפויה להכניס 718 מ' ד' מול 872 מ' ב-2020. לעומת הרבעון השלישי של השנה ניכרת האטה של 24% בהכנסות. הרווח השנתי למניה עתיד להסתכם ב-3.1 ד', נמוך ב-34% משנה קודם לכן
איתי פת-יה |

חברת הפינטק הישראלית פלוס500 הנסחרת בלונדון (סימול: PLUS.L) מדווחת על תוצאותיה המקדמיות של רבעון 4 ב-2021 ובשנה כולה. ברבעון רשמה בשורה העליונה הכנסות של 160 מיליון דולר, עלייה של כ-74% מ-92 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, ובשנה 718 מיליון דולר, הרעה של כ-18% למול 872.5 מיליון דולר שהכניסה בשנת 2020. פלוס500 פיתחה פלטפורמה למסחר בחוזי הפרשים CFDs על מניות, מטבעות וירטואליים, מדדים, סחורות, מט"ח, אופציות ותעודות סל. 

ה-EBITDA ברבעון הרביעי צפויה לעמוד על 71 מיליון דולר ובשנה על 387 מיליון דולר, שילוש ויותר של הסכום מול 20 מיליון דולר ברבעון המקביל וירידה שנתית של 45% בתוצאות השנה כולה (ב-2020 הנתון עמד על כ-516 מיליון דולר). הרווח למניה לשנת 2021 צפוי לעמוד על כ-3.1 דולר, לעומת 4.7 דולר ב-2020, ירידה של 34%.

בהשוואה לרבעון השלישי של 2021 נצפתה האטה: של כ-24% בהכנסות (212 מיליון אז) ושל 45% ב-EBITDA (מרמה קודמת של 128.6 מיליון דולר). ועדיין, בהסתכלות שנתית על רווחי החברה, מדובר בסכומים גבוהים עבור זירת מסחר מסוגה.

תוצאות 2020 עבור פלוס500 היו גבוהות ביותר ביחס לשנים עברו, כשברקע הקורונה שהכניסה משקיעי ריטייל רבים לשוק ההון, בין אם בדחיפת התמריצים הממשלתיים ובין אם בתור חיפוש אחר עניין בימי הסגר, או פשוט ניצול של עליות השווקים.

בתחילת השנה אנליסטים עוד נתנו צפי הכנסות של 425 מיליון דולר לחברה, ירידה מרמות 2020, אך עלייה של 20% מ-2019 - המסר היה ש-2020 הייתה כביכול אנומליה. אלא שלא כך הסתבר. מה שכן, ההצלחה של 2020 לא שוחזרה, כשכפי שצוין הרבעון האחרון "הפריע". בסביבת החברה טוענים כי מדובר בסנטימנט מצד משקיעי ריטייל שנחלש בכל התחום של זירות מסחר בני"ע, ולא רק אצלם.

בגזרת הנתונים שאינם פיננסים, בפלוס500 מדווחים על כך שמספר הלקוחות הפעילים בשנה עמד על כ-406,000 איש (כ-171,000 ברבעון הרביעי). במהלך השנה הצטרפו לקבוצה 196,150 לקוחות וברבעון הרביעי לבדו 33,000.

עם הדיווח מניית פלוס500 עולה בשעה זו בבורסת לונדון ב-2.3% ונסחרת כעת לפי שווי של 1.47 מיליארד פאונד. חלוקת הרווח הצפוי למניה משקפת מכפיל של כ-5.3 לערך על השער, מה שעל פניו נתפש כזול לעומת מתחרות מהסקטור - ואולם לפער הזה יש סיבות הנעוצות בהבדלים לעומת שאר השחקניות, הן בסל המוצרים והן באזורי הפעילות.

קיראו עוד ב"גלובל"

רק בשנה וחצי האחרונות הרחיבו בפלוס500 את ני"ע בהן אפשר לסחור דרכם מחוזי הפרשים, לרכישה "רגילה" של מניות, ETFים ועוד. לחברה עדיין אין אפליקציה למובייל לאפשרויות מסחר אלה, ורק בחודשיים הקרובים ישיקו כאלה. שנית, רק בשנה החולפת נכנסה לארצות הברית, דרך הרכישה של Cunningham Commodities ו-Cunningham Trading Systems.

כיום כ-60-65% מהמשתמשים מקורם באירופה, 15% באוסטרליה, היתר מפוזרים במדינות נוספות בהן פעילה החברה. המטרה היא שארצות הברית תתפוס נתח משמעותי. שם, הצעת הערך מול המתחרות אמורה להיות גם בדמות מסחר בחוזים עתידיים על סחורות - מוצר שלא נמצא כיום בשאר אפליקציות הברוקראז'.

עד כה הדבר לא התאפשר שכן החוזים על הסחורות לא היו רלוונטיים עבור משקיעי ריטייל - לדוגמה, חוזה על נפט בהיקף 50 אלף דולר. בשונה משברי מניות במניות יקרות, חוזה סחורות שכזה לא ניתן לפצל לשברים. במקום זאת, צריך היה להמתין לתהליך שנעשה בשוק של פיצול אותם חוזים על סחורות, למשל לנפח של 15 אלף דולר, לאחר מכן 5,000 דולר, ואז 500 דולר, כך בדוגמת הנפט שציינו.

בארצות הברית, החברה תוכל לפעול במודל תזרים הזמנות (Order Flow), במסגרתו לא נגבות עמלות מהמשתמשים, ובמקום זאת מעודדים אותם לבצע כמה שיותר תנועות בתיק, כדי למכורן לעושי השוק שסוגרים את העסקה עבורם. בעוד שברשות ניירות ערך האמריקאית חוששים יותר ויותר מהמודל, בחלק ממדינות הפעילות של פלוס500 היא אסורה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.