"הבטחנו ללכת לנאסד״ק וזה לקח לנו קצת יותר זמן משרצינו, כי בסוף אנחנו הראשונים בארץ שעברו את רף הגיוס הזה בתחום הקנאביס – 56 מיליון דולר. זה גם אחד הגיוסים המשמעותיים ביותר של חברות מהתחום מהאזור הזה של העולם. פנינו לשוק האמריקאי שהוא ברמת נזילות יותר גבוהה ורמת עניין יותר גבוהה לחברות צמיחה מתחום הקנאביס". כך אומר בראיון לביזפורטל אלכס רבינוביץ', מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור 0.65%  , שהחברה הבת שלה קנדוק (100%) תחל להיסחר היום בנאסד"ק תחת הסימול INCR אחרי שהשלימה מיזוג עם הספאק Subversive Real Estate Acquisition Reit, מהלך שקידם רבינוביץ' עם סמנכ"ל הכספים עמוס כהן ויו"ר החברה, ראש ממשלה לשעבר אהוד ברק.

באינטרקיור עמדו ביעד שהציבו לעצמם במהלך, והוא היה הנכסה של 55 מיליון דולר לקופת החברה. ואולם, הסכום הפוטנציאלי שיכלו לגייס היה גבוהה הרבה יותר – 290 מיליון דולר. בעוד ש-65 מיליון דולר הגיעו משקיעי PIPE שמו את כספם על החברה, רבים ממשקיעי שלד הספאק, שהצטרפו אליו עוד כשהונפק וטרם ההודעה על המיזוג עם אינטרקיור, פדו את ההשקעה שלהם וביקשו לקבל את עשר הדולרים שלהם בחזרה.

לא מדובר במקרה ייחודי, אלה בתופעה שראינו גם ב היפו שבסוף פגשה הרבה פחות כסף משתכננה, וכך גם עם סלברייט זה עתה. עדיין, לרבינוביץ' יש שלושה הסברים אפשריים לכך שהדבר קרה גם באינטרקיור. הראשון, הוא כפי שאפשר לשים לב, הפער בין שם הספאק לחברה המתמזגת, אינטרקיור. הספונסורים, שהגיעו מתחום הקנאביס, סימנו למשקיעים שהולך להיות כאן ריט (REIT) של קנאביס, כלומר קרן שתספק לחברות קנאביס הלוואות כדי לרכוש או להקים נדל"ן (למתקני גידול, ייצור וכו'). ריט בסוף לא היה כאן, ואולי לכן חלק מאכזבת המשקיעים.

"הרגולציה בעולם, כולל אצלנו בישראל, שונה מזו שבקנדה ובארצות הברית – אצלם הרבה יותר מקלים ואין דרישה לתקן פרמצבטי", הוא מסביר, בכוונה לכך שלו הייתה זו חברה אמריקאית או קנדית שעול הרגולציה עליה קל יותר, ייתכן וגם תגובת משקיעי הספאק הייתה אחרת.

• "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
• טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שלישית, הוא אומר, "קבוצה של משקיעים השתכנעה שאינטרקיור היא המובילה בתום מחוץ לצפון אמריקה, והייתה מוכנה לשלם פרמיה של 100% על השווי שלנו בישראל לפני ההכרזה על העסקה. הפרמיה הזאת היא אחת הסיבות שגייסנו 56 מיליון דולר ולא 70 או 80 מיליון. עדיין זה סכום מכובד מאד שהגיע ברובו ממשקיעים איכותיים אמריקאים".

מחיר המניה, בארץ ובטורונטו אליה נרשמתם באחרונה, הוא 7 דולר לערך. מניית ספאק עוד טרם הכרזה על מיזוג מונפקת לפי 10 דולר. יכול להיות שהציפיות שוות יותר מהפעילות של איטנרקיור?

"לא אתייחס למחיר מניה כזה או אחר, רק אזכיר שאינטרקיור הייתה בעבר בשווים גבוהים יותר. היא עלתה וירדה. המסחר לא משקף כלום חוץ ממפגש בין מוכרים לקונים. בסופו של דבר אנחנו פורעים קבלות: הבטחנו ללכת לנאסד״ק וכך עשינו. אציין שהתקבלנו באופן מפתיע לנאסד״ק גלובל מרקט, שהיא הבורסה הגבוהה, וזה מראה על איכות הנתונים האובייקטים של אינטרקיור. אנחנו והמשקיעים שלנו מאמינים שעם הביצועים שלנו ולאור העובדה שבנאסד"ק כיום פחות מעשר חברות מהתחום, נוכל להמשיך ולהשיא ערך".

• יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה
• שוקי ההון פותחים את 2026 בעלייה; ומה קורה בחוזים על וול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

"צומחים באופן בריא​"

לקראת תחילת המסחר במניה בוול סטריט, אינטרקיור עולה היום ב-8.5% בשעה זו בבורסה המקומית, לשער המשקף לה שווי של כ-950 מיליון שקל. מאז ההודעה על המיזוג בסוף ינואר, עלתה המניה בכ-27%.

את הרבעון השני של השנה סגרה החברה עם גידול של 37% בהכנסות לרמה של 45 מיליון שקל, למול הרבעון הראשון. ההכנסות פרופורמה עמדו על 55 מיליון שקל, ושיקפו קצב שנתי של יותר מ-200 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם גדל ב-14% ל-10.8 מיליון שקל והרווח עלה מ-3.85 מיליון שקל ל-5.9 מיליון שקל. ברבעון השני של 2020 עוד רשמה הפסד של כמיליון שקל.

עכשיו כשבקופת המזומנים שלכם יש 200 מיליון שקל, ולאחר שכבר רכשתם בתי מרקחת ומרכזי הפצה, האם נראה אותכם רוכשים גם חוות גידול?

"יש לנו אסטרטגיה ברורה ושקופה - אנחנו מאמינים בצמיחה רווחית. הודענו לא מכבר על רכישת בטר, שזו יריית הפתיחה בהליך הקונסולידציה, והיא מראה שכל מה שיכול לתת ערך משמעותי בקבוצה בא בחשבון".

והאם אתם מתכננים להקים מפעל משלכם?

"לא דיברנו על זה. אנחנו עובדים היום בשיתוף פעולה מלא עם המפעלים המובילים בארץ, ולא רואים יעד בהחזקה במפעל שלנו".

חברות רבות גם מהסקטור שלכם מדברות בשבח הורטיקליות ופעילות לכל אורך שרשרת הערך. למה בעצם זה לא ראיון טוב לטובת הסינרגיה והרווחיות לשנים קדימה?

"לא אכנס לסיבות אבל אני מאד מאמינים בורטיקליות, והיא אכן חלק משמעותי מהאסטרטגיה".

החומר המיובא שלכם נמכר טוב אבל האם אתם נתקלים בקושי למכירת התוצרת שלכם מהחוות בארץ? בסופו של דבר זה הקניין הרוחני שפיתחתם בעצמכם ואם הוא יצליח זה משמעותי.

"ברבעון השני לא היה יבוא כמעט ואפשר היה לראות את התוצאות מדברות בעד עצמן. הביקוש למוצרים שלנו, לא משנה אם הן מתוצרת, גידול וגנטיקה שלנו או שגודלו על ידי החברות המובילות בעולם כמו טילריי, הוא ביקוש חזק. אדגיש שאנחנו לא מתווך, ואיינו מוכרים מוצרים של אף חברה אחרת בעולם, גם מה שגודל בחו״ל אצל השותפים נמכר תחת המותג שלנו והזכויות הן שלנו".

עדיין אם הזכרת את טילריי יש הבדל בוותק ובניסיון ביכולות הגידול, הגיוני גם שיהיו הבדלים – אתם רואים כאלה בשטח?

"אנחנו לא רואים הבדל משמעותי בביקוש בין מה שגודל כאן על ידינו לבין זה מחו״ל. אנחנו עדיין נמצאים בתהליך של 'רנטינג אפ' לייצור. עשינו שינוי מאד מהותי בתפיסה וכל המתקנים היום מגדלים בשיטות מאד מתקדמות. השקענו למעלה מ-70 מיליון שקל בשדרוג המתקנים לרמת האיכות הגבוהה ביותר. אנחנו המגדל הגדול בארץ. יש לנו שני מתקנים בבעלות - אחד בבית העמק והשני בעוטף עזה, שהפך להיות מסחרי בתחילת השנה. זה המתקן הגדול והמשמעותי בארץ.

"הגנטיקות שאנחנו משיקים הן ייחודיות וכאלה שלא היו כאן לפני כן. ברבעון האחרון השקנו מוצר בשיתוף עם קוקיז, על בסיס ידע שהבאנו מהם, והוא גודל כאן בניר עוז - המוצרים אזלו תוך 48 שעות. הביקוש, אצלנו ובכל העולם, למוצרים איכותיים, גדול מיכולת הייצור".

זה טוב ורע – המטרה בסוף היא לענות לביקושים הללו כדי לתמוך בצמיחה, ולא להיות מוגבל. איך אם כן מגדילים את יכולות היצור?

"בינתיים אנחנו צומחים באופן בריא, בקצבים דו ספרתיים כבר שש רבעונים ברצף. הענף שלנו מבוסס על תהליכים כבדים, עיצוב ופיתוח גנטיקה ואז 'רנטינג אפ' של הייצור מבלי לפגוע באיכות. לא מדובר בתכנה שמשכפלים אותה. לכל דבר יש חסמים פיזיים. תהליך של ייצור והשקה של מוצר איכותי לוקח שנתיים. כן אפשר לראות שברבעונים האחרונים הכמות הולכת וגדלה וזה מה שיקרה ברבעונים הקרובים".

מה לגבי מיזוגים ורכישות חוץ מבטר? לוטשים את העיניים שלכם לחברות ציבוריות בישראל או שאתה חושב שהתימחורים מנופחים?

"אנחנו לא יכולים להתייחס לתהליכים תיאורטיים. אומר שוב שאני מאמין בקונסולידציה של השוק. יש יתרונות לגודל ואלה תהליכים טבעיים שיקרו. כשאני מסתכל על התמחורים בנאסד"ק אני רואה שוק בריא.

"בישראל יצאנו לעולם ההסדרה החדשה לפני כשנתיים, שאז הייתה רמת מכירות של מיליוני שקלים בודדים שהגיעה מבתי המרקחת. תוך פחות משנתיים השוק הישראלי עלה לקצב של קרוב למיליארד שקל כיום וצומח ב-3-4% מחודש לחודש. זו רק אינדיקציה למה יקרה למדינות נוספות כשהרגולציה שם תיושם. בקטע הזה ישראל נחשבת למובילה עולמית כי היישום של הרגולציה פה בארץ מקדים מדינות כמו גרמניה, אנגליה, אוסטרליה, אוסטריה ואחרות, שבחרו גם הן בקו של אותה אסדרה - אך היישום בהן כמה שלבים מאחור".

בזרוע הקמעונאות שלכם, כאן עולם, יש לכם נתח של 50% - ייתכן שתגדילו את האחזקות בה?