פאוול נגיד הבנק הפד
צילום: CC

זהו ככל הנראה "הטריק" המרשים ביותר שביצע הפד'

חששות מהתפרצות אינפלציוניות? למרות הנתונים האחרונים בארה"ב, הפד' נותר אדיש; התבוננות על מאזן הבנק מאז מארס 2020 מסבירות מדוע – חלק ניכר מציפיות האינפלציה בארה"ב מקורן ברכישות של הפד'
עמית נעם טל | (15)
נושאים בכתבה אינפלציה הפד

אחד החששות העיקריים שמלווים את השווקים בחודשים האחרונים הוא האינפלציה. רבים מהמשקיעים מאמינים כי האינפלציה תחייב בסופו של דבר את הפד' ויתר הבנקים המרכזיים להתחיל במדיניות מצמצמת ש"תסיים את החגיגה בשווקים".

הנתונים מראים כי האינפלציה אכן תופסת תאוצה בחודשים האחרונים: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי בארה"ב הצביע על עליית מחירים של כ-5.4% - הנתון הגבוה ביותר בעשורים האחרונים. במקביל, גם ציפיות האינפלציה לשנים הבאות מראות כי האינפלציה בארה"ב צפויה להיות גבוהה בהרבה "מהיעד הקבוע" של הפד' שעומד על אינפלציה של 2% לשנה. כיצד הפד' נותר אדיש? 

למרות נתונים אלו, נציגי הפד' ממשיכים לטעון בחודשים האחרונים כי נכון לשעה זו אין מה לחשוש מהתפרצות האינפלציוניות. הטיעון המרכזי כרגע הוא ש"מדובר בנתונים זמניים" שמושפעים מהתקופה המקבילה ו"בצוואר הבקבוק" שנוצר בחלק מקווי היצור בעקבות פתיחה חלקית של המפעלים בעולם. ובכן, טיעון זה אכן נכון. לדוגמא, בתקופה המקבילה אשתקד ירד מחיר הנפט לרמות שפל היסטוריות בגלל הסגרים ורק העלייה מ-20 דולר לחבית ל-70 דולר לחבית (חזרה לנורמל) מצדיקה זינוק באינפלציה. האם הנפט ימשיך לזנק באותו הקצב מהרמות הנוכחיות? סביר להניח שלא.

אך לא רק "הגורמים הזמניים" מאפשרים לפד' להיות רגוע, הפד' יודע כי ציפיות האינפלציה המגולמות היום בשוק פשוט לא רלוונטיות ומעוותות לחלוטין – הרבה בגללו

זהו ככל הנראה "הטריק" המרשים ביותר שביצע הפד' בשנים האחרונות בשווקים: בתחילת האירועים סביב הקורונה, החשש העיקרי של מקבלי ההחלטות היה דפלציה. בעולם של חוב, דפלציה יכולה בקלות להחריף את המשבר ואת המיתון. ומה קורה כאשר אין ציפיות אינפלציוניות? הפד' דאג לייצר אותן באופן מלאכותי.

איך מייצרים ציפיות אינפלציה באופן מלאכותי?

ניתן לגזור את ציפיות האינפלציה לשנים הבאות באמצעות חישוב ההפרש בין מחיר אגרות החוב הצמודות למחיר אגרות החוב הלא צמודות. במילים פשוטות: אם מחיר האג"ח הצמוד ל-10 שנים יעלה ביחס למחיר האג"ח הרגיל ל-10 שנים, ציפיות האינפלציה הנגזרות ל-10 שנים יעלו במקביל.

מנתוני הפד' עולה כי הבנק רכש מאז מארס 2020 כ-2.6 טריליון דולר של אגרות חוב אמריקניות. מתוכם כ-200 מיליארד דולר באגרות חוב צמודות. נשמע מעט? חשוב להדגיש כי שוק האג"ח הצמוד בארה"ב קטן בהרבה משוק אגרות החוב הרגילות, כך שבאופן יחסי הפד' השפיע יותר על שוק זה. מהנתונים האחרונים עולה כי הפד' מחזיק כעת קרוב ל-25% משוק האג"ח הצמוד בארה"ב, לעומת אחזקה של בערך 10% לפי תחילת המשבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

חלקו היחסי של הפד' בשוק האג"ח הצמוד: בלתי נתפס

בנוסף, חשוב לציין כי שוק האג"ח הצמוד בארה"ב הרבה פחות נזיל משוק האג"ח הרגיל. כתוצאה מכך, הרכישות הגדולות של הפד' השפיעו בצורה משמעותית על מחיר האג"ח הצמוד ויצרו "ציפיות אינפלציה מלאכותיות".

"פרמיית האינפלציה" במחירי האג"ח הצמוד, מתוך מחקר של הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) – עלייה גדולה מאז הפד' התחיל להתערב בשוק. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מטורף!!! (ל"ת)
    עמי 28/07/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אחי 28/07/2021 11:10
    הגב לתגובה זו
    רק אתה מביא חדשות מאקרו מעניינות
  • 11.
    מוטי 28/07/2021 08:49
    הגב לתגובה זו
    מה עם העובדה שמפעלים ועסקים נסגרו בקורונה, וכאשר השוק יוצא מסגר הביקושים חוזרים מהר מאוד אבל ההיצע כבר ירד?
  • 10.
    טוב שחזרת 28/07/2021 06:51
    הגב לתגובה זו
    היית חסר אף אחד לא מביא את מה שאתה מביא
  • 9.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 28/07/2021 03:12
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ברוך השב 27/07/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    מה שלומך אני סורי על ההייטריות אבל חזרת לטעות ולהטעות? כל פעם חוזה תאונה קריסה אסון שמתקרב וכשזה לא קורה אתה מוצא איזה תירוץ מתוחכם. יום אחד אתה תיהיה צודק אח מאמין בך יום אחד תיהיה קריסה ותגיד לכולם "אמרתי לכם" רק חבל שיכלת כבר להיות מליונר ולהפסיק להתפרנס מלכתוב כאן שטויות
  • שד' האינפלציה יצא 27/07/2021 19:17
    הגב לתגובה זו
    כנראה שבאמת הפד יצר ציפיות במניפולציה הזו. אבל זה לא מסביר את עליית המחירים הנוכחית בכל המגזרים .
  • 7.
    yaya 27/07/2021 15:25
    הגב לתגובה זו
    הפד הולך לקבל לפרצוף בומרנג אינפלציוני-יכול להמשיך לווסת את שוק אגרות החוב ולהדפיס כסף ויחד עם זאת את שוק המניות.את המשבר מעבר לפינה-הוא מתעלם כרגע ומקווה לניסים.כוחות הכלכלה הפונדמנטלים יגברו בסופו של דבר על כל התנהלות הפד.משבר עולמי עניין של זמן לא ארוך.
  • עמך 27/07/2021 19:23
    הגב לתגובה זו
    הוא מחולל אינפלציה ראשי. למה הוא קונה כל חודש אגחים בגובה של 80 מיליארד ו20 מיליארד של אגחים מגובה משכנתא?
  • 6.
    עמך 27/07/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    להציל את חבריו הבנקאים ואלפיון עליון על חשבון העצם האמריקאי. כמו שבנק ישראל הוא בנק של בנקאים ולא של עמך ישראל. כל יום שהבנקים המרכזיים קיימים כך הנזק שלהם הולך ומצטבר. מי שלא מבין מי זה פד בגוגל
  • 5.
    יוסי. 27/07/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
    עליה במחיר של סחורות,הובלות, אנרגיה וכו' הן מדד לאינפלציה. קנית אג"ח צמוד אולי דרך לגדר אותה.
  • 4.
    כתבה טובה (ל"ת)
    דוד 27/07/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 27/07/2021 13:06
    הגב לתגובה זו
    בתקופת הקורונה אשתקד אתה היית הקברניט של התיק שלי, בתקופת אי וודאות עולמית הצלחת לגרום לי שקט ושפיות עם הכתבות האיכותיות שלך!! תודה רבה יקירי, כיף לראות שחזרת. התעלם מאנשים שלא מבינים איכות מהי.
  • 2.
    לרון 27/07/2021 12:44
    הגב לתגובה זו
    ותודה על מתן האינפורמציה החשובה הזו
  • 1.
    קיפוד 27/07/2021 12:07
    הגב לתגובה זו
    מופתע שעדיין נותנים לו במה כאן
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.