UBS עומד להשתלט על קרדיט סוויס
קרדיט סוויס עבר בשנה האחרונה מספר שערוריות שהמחישו לרגולטורים שמשהו בבנק "לא עובד טוב". הקריסה של חברת ההשקעות ארכגוס שאליה היה חשוף הבנק במיליארדים רבים - הרבה ממה שהיה מותר לו, גרמה נזק של מיליארדי דולר, אבל גם גרמה לרגולטור ללחוץ לרה-ארגון ולאיחוד עם UBS.
גם UBS, לא מלקק דבש, אבל מצבו טוב יותר מקרדיט סוויס. מיזוג כזה בעצם משמעו השתלטות של UBS על קרדיט סוויס החלש.
לפי דיווחים בתקשורת האמריקאית, בהנהלת קרדיט סוויס חוששים מאוד כי נפילת מחיר מניית הבנק עלולה לגרום להשתלטות עוינת וכדי להימנע ממהלך כזה, הם מעדיפים מיזוג תחת UBS.
שערורייה נוספת שבה היה מעורב קרדיט סוויס היא בקריסת גרינסיל בחודש מארס. הבנק המליץ ללקוחות רבים להשקיע באגרות החוב של גרינסיל וגרם להפסד של 10 מיליארד דולר ולתביעות רבות מצד הלקוחות שבסופו של דבר התגלגלו להפסדים של הבנק. הפסדים אלו בנוסף להפסד של 5 מיליארד דולר מנפילת ארכגוס מערערים את יציבות הבנק.
שגם לה סיפק הבנק אשראי שחלקו הלך לאיבוד.
מיזוג של קרדיט סוויס ו-UBS ייצור ענק בנקאות עם שווי שוק של 87 מיליארד דולר ומעל 110 אלף עובדים.
אפשרות אחרת שעומדת בפני הנהלת קרדיט סוויס היא פיצול הפעילויות לחברות בנות. זה אולי יציף ערך למשקיעים, אבל זה לא יעלים את הצרות-בעיות זה רק יעביר אותן לחברות הבנות.
- ותודה לקרדיט סוויס: בנק UBS עוקף את הציפיות ברווחים ובהכנסות
- UBS נחקר בחשד שהפר את הסנקציות על רוסיה. המניה צונחת ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.קש 26/06/2021 06:56הגב לתגובה זוהרגולציה העולמית בתמיכה אמריקאית גרמה לבנקים בשוויץ להיות זהירים ולאבד לקוחות ואז לקחת סיכונים שיגרמו למקלטי כסף שחור ליפול בקרוב.

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
טראמפ מחייךטראמפ חתם: עובדי הממשל האמריקאים חוזרים לעבודה אחרי 43 ימי השבתה
הבית הלבן הורה לעובדי הממשל הפדרלי, ששבתו, לשוב לעבודה מיידית. ההוראה ניתנה לאחר חתימתו של הנשיא דונלד טראמפ על חוק תקציב זמני בליל רביעי. ההשבתה נמשכה 43 ימים מאז 1 באוקטובר. חוק התקציב הזמני מאפשר פתיחת משרדים ממשלתיים ומשכורות חלקיות.
במזכר שפורסם על ידי הבית הלבן, נקבע כי כל הסוכנויות הממשלתיות חייבות לפתוח את פעילותן באופן מסודר ומהיר, וכי עובדים שהושמו בהשעיה זמנית יחזרו לעבודה מיידית עם קבלת תשלומי פיצוי רטרואקטיביים על תקופת ההשבתה. ההוראה כוללת הנחיות לניהול תורים, עדכון מערכות ומעבר הדרגתי לשגרה, תוך דגש על בדיקת תשתיות שנפגעו מהפסקת הפעילות.
במהלך ההשבתה הושעו כ-670 אלף עובדים פדרליים, בעוד כ-730 אלף אחרים המשיכו לעבוד ללא תשלום. הדבר גרם לשיבושים בפעילויות שוטפות, כולל עיכובים בתשלומי דמי אבטלה וביטוח בריאות, סגירת פארקים לאומיים ומתקנים ציבוריים, והשהיית תוכניות סיוע כמו SNAP (תוכנית המזון ל-42 מיליון אמריקאים). בתחום התעופה, דווח על יותר מ-900 ביטולי טיסות ועיכובים רבים בשל מחסור בפקחי טיסה, מה שהוביל להגבלת לוחות זמנים בשדות תעופה מרכזיים.
למרות הקו הרשמי הדורש חזרה מיידית, סוכנויות רבות פרסמו נהלים פנימיים המאפשרים גמישות, כגון שימוש בימי חופשה מצטברים, שעות נוספות או עבודה מרחוק, אפשרויות שלא קוימו באופן עקבי בתקופות קודמות. סוכנויות כמו ה-FAA (מנהל התעופה הפדרלי) ציינו כי תשלומי הפיצוי יחולקו בתוך ימים ספורים..
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החלטת בית הנבחרים לאשר את החוק התקבלה בתוצאה של 222 מול 209, כאשר שישה דמוקרטים הצטרפו לרוב הרפובליקני, אך רוב הדמוקרטים התנגדו בשל היעדר סעיפים להארכת זיכויי מס לטיפול רפואי. החוק מספק מימון זמני עד 30 בינואר 2026, ומבודד חלק מהתוכניות הקריטיות מפני סכסוכים עתידיים. מבחינה פוליטית, הנשיא טראמפ תיאר את החתימה כ"ניצחון" והאשים את הדמוקרטים באחריות להשבתה.
