האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?
הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.
אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.
הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.
מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.
לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.
לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.
- 6.אייך 19/03/2021 12:36הגב לתגובה זומתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
- 5.רמה מאוד נמוכה (ל"ת)שם 19/03/2021 01:58הגב לתגובה זו
- 4.דן 18/03/2021 13:47הגב לתגובה זואתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
- 3.מיכאל 18/03/2021 09:09הגב לתגובה זואם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
- 2.ל 18/03/2021 08:38הגב לתגובה זול
- 1.אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37הגב לתגובה זואז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
סימבוטיק אתר החברהמניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%
סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט
סימבוטיק Symbotic 39.36% , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.
הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.
גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.
מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשר עם וולמארט
וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.
לאי צ'ינגדה נשיא טייוואן (X)טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני
מהלך היסטורי של הנשיא לאי צ'ינגדה שמבטא חשש גדול מאוד מתקיפה סינית; נראה שלחברות הביטחוניות "אין מה לדאוג" מהסיכוי להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה; וגם - יחסי סין-טייוואן: מאיפה הכל התחיל ולאן זה הולך?
העולם עמוס בעימותים. קצב ההתחמשות הביטחונית גדל ולמרות הפסקות האש אצלנו וייתכן שבקרוב גם בין רוסיה לאוקראינה, יש זירות נפיצות ומסוכנות מאוד. הזירה שנחשבת הכי רגישה היא סין מול טייוואן. סין טוענת שהאי שלה ולא מקבלת את עצמאותו ושולחת מסרים וגם כוחות לאזור. טייוואן "חיה" תחת החסות האמריקאית. האינטרס האמריקאי באזור, הוא השבבים. טייוואן היא הספקית האיכותית והגדולה בעולם לשבבים שהם חומרי הגלם הכי חשובים לעולם הטכנולוגיה. אבל למרות האינטרס האמריקאי, סין לא מוותרת. בדרך המתיחות מול יפןו גם גוברת -יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין והזירה הזו הופכת לכזו שעלולה להוביל למלחמה גדולה.
כל העולם במירוץ חימוש גדול, כשתוכנית של טייוואן היא להגדיל את התקציב הביטחוני ב-40 מיליארד דולר שישמשו לחיזוק משמעותי של היכולות ההגנתיות של המדינה. מדובר בתוספת ייעודית שפרוסה על פני שמונה שנים, בין 2026 ל-2033, וצפויה להוות תשתית לתכניות רכש חוץ, פיתוח מערכות מתקדמות. ההחלטה פורסמה היום על ידי נשיא טייוואן, לאי צ'ינג-טה (Lai Ching-te), במסגרת נאום שנשא בפני הפרלמנט, והיא משקפת שינוי אסטרטגי עמוק בהתמודדות עם האיומים הגיאופוליטיים. להרחבה: האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים.
ההחלטה מגיעה בתקופה מתוחה במיוחד, כשהאי הדמוקרטי נמצא במוקד של עימות גיאו-פוליטי הולך ומחריף מול סין, הרואה בטייוואן חלק משטחה הריבוני. הנשיא לי הדגיש כי "שום מדינה לא תהיה מחויבת יותר להגנת טייוואן מאשר טייוואן עצמה", תוך שהוא מדלג על פרטים לגבי מקורות המימון המיועדים. הציטוט הזה משקף גישה של עצמאות אסטרטגית, אך גם תלות מובהקת בשותפויות בינלאומיות, במיוחד עם ארצות הברית, שמספקת את רוב הנשק המתקדם לטייוואן. מאז כהונתו של לי, שהחלה במאי 2024, נרשמה עלייה בפעילות צבאית סינית סביב האי, כולל תרגילים ימיים נרחבים וחדירות תכופות למרחב האווירי.
התקציב החדש אינו מבודד; הוא חלק ממגמה רחבה יותר של חיזוק כוחות המגן. בשנים האחרונות, טייוואן השקיעה בפיתוח יכולות אסימטריות, כמו רחפנים קטנים וטילים נגד אוניות, שמאפשרות התמודדות עם כוח צבאי עליון כמו זה של סין. ההודעה על התקציב מגיעה על רקע דיונים בארצות הברית על סיוע נוסף לטייוואן, כולל חבילות נשק בשווי מיליארדי דולרים, שמטרתן לאזן את הכוחות באזור.
תקציב ביטחוני מורחב ויעדים שאפתניים
התקציב המיוחד יתוסף לתקציב הביטחון השנתי של טייוואן, ויהיה מיועד למימון פרויקטים רבי־שנים, כולל רכישת נשק מארצות הברית ופיתוח מערכת הגנה אווירית מקומית מתקדמת בשם T-Dome. מערכת זו צפויה לשלב שכבות הגנה שונות נגד מטוסים, טילים, רחפנים ואיומים מתקדמים נוספים, ותתבסס על שילוב של אמצעים מקומיים ואמריקאיים. T-Dome, בהשראת מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, תשמש כמגן ראשון בקו ההגנה, ותאפשר לטייוואן להגן על נכסים קריטיים כמו מפעלי ייצור השבבים של TSMC, שמהווים כ-90% משוק השבבים העולמי המתקדמים.
