דולר
צילום: Olga DeLawrence

האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?

שוק חופשי? טוב נו, האמריקאים קוראים לזה כך - אבל בפועל, מאז השפל הגדול, הממשל האמריקאי מתערב יותר ויותר בשווקים; והממשל החדש כבר הצהיר שהוא הולך להעמיק את ההתערבות הזו עוד יותר
דר' אביחי שניר | (6)
נושאים בכתבה אינפלציה חוב

הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.

אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.

הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.

מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.

כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.

לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.

לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אייך 19/03/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    מתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
  • 5.
    רמה מאוד נמוכה (ל"ת)
    שם 19/03/2021 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 18/03/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
  • 3.
    מיכאל 18/03/2021 09:09
    הגב לתגובה זו
    אם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
  • 2.
    ל 18/03/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ל
  • 1.
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. 1.65%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

אינטל מתחזקת, אנבידיה עולה ומה קורה בחוזים?

אחרי הפתיחה החלשה של דצמבר החוזים בטריטוריה יציבה-חיובית האם זה אומר שאתמול היה רק ״מעידה״ קטנה שכבר נמצאת מאחורינו ודצמבר ימשיך את המסורת של ביצועים חיובים בסוף השנה?

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

אחרי פתיחה חלשה לדצמבר, המסחר בניו יורק יציב יותר היום, אפילו אפשר לראות חיוביות שמתגנבת חזרה. המשקיעים מגיעים אל היום הזה כשהם מנסים להבין אם הירידות של אתמול היו בעיקר איזשהו תיקון טכני או התחלה של האטה רחבה יותר, בין מה שלחץ על הסנטימנט אפשר למנות את העלייה בתשואות האג"ח, צניחה בקריפטו וחולשה במניות הטק, אלו שהובילו את העליות של נובמבר היו אלו שלחצו על הפתיחה אתמול. כל זה מגיע בתקופה שבה השוק עדיין מהמר שהפד יחתוך ריבית ב-10 לדצמבר, וההסתברות שזה יקרה מזנקת ל-88% - קראו מה אמר לנו בוועידה הכלכלית יאיר לפידות: "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״.

בינתיים החוזים העתידיים בטריטוריה יציבה עד חיובית. החוזים על הדאו עולים בכ-0.1%, החוזים על ה-S&P 500 מטפסים בכ-0.2%, והחוזים על הנאסד"ק מתחזקים בכ-0.4%.

אם מסתכלים על הקריפטו, הביטקוין רשם נפילה של 6% ביום המסחר הקודם, הירידה הכי חזקה שלו מאז מרץ, וגרר איתו גם את מניות הקריפטו כמו קוינבייס ורובינדהוד שאיבדו יותר מ-4%. אפילו גוגל, אחת מ״המפולאות״ שבלטה בנובמבר, ירדה בכ-1.7%. גם פלנטיר וברודקום ירדו, מה שתרם לאווירה של החולשה בסקטור הטכנולוגיה.

לצד תנודתיות הקריפטו, גם האג"ח כמו שאמרנו העלו את הלחץ. עליית התשואות הגיעה בין היתר מחשש שהריבית ביפן תעלה ואז תגרום לאטרקטיביות מעבר לים ולתזוזת כספים גדולים שבצורה מסורתית הוזרמו במשך שנים בעיקר לשווקים בארה"ב.

ובכל זאת, יש מי שרוצה שנזכור שהיסטורית דצמבר נוטה להיות חודש חיובי. ה-S&P 500 מציג בממוצע עלייה של יותר מ-1% בחודש הזה מאז 1950, מה שהופך אותו לאחד החודשים היציבים של השנה - האם זה יהיה גם השנה? בואו נמתין לראות האם ה״מעידה״ של אתמול מאחורינו או שהפסימיות שוב תתפשט.

וממאקרו למיקרו - למניות שתופסות את הפוקוס היום.