האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?
הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.
אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.
הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.
מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.
- הזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.
לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.
לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.
- 6.אייך 19/03/2021 12:36הגב לתגובה זומתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
- 5.רמה מאוד נמוכה (ל"ת)שם 19/03/2021 01:58הגב לתגובה זו
- 4.דן 18/03/2021 13:47הגב לתגובה זואתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
- 3.מיכאל 18/03/2021 09:09הגב לתגובה זואם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
- 2.ל 18/03/2021 08:38הגב לתגובה זול
- 1.אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37הגב לתגובה זואז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
משקיעים עובדים AIמוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
טראמפ לכד את מאדורו מצד אחד זו זריקת אנרגיה לשוק הנפט אבל מצד שני זה מחמם את היחסים מול סין - המשקיעים יצטרכו לעכל את זה; שבוע של נתוני מאקרו ודוח תעסוקה בשישי - האם שוק העבודה האמריקאי מתקרר ואיך זה ישפיע על ריבית הפד'; שבוע של 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי מי החברות שידווחו?
וול סטריט אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.
ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית
אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור
להיות שחקנית משמעותית.
החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות
האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.
מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין.
מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים
שחשופים לסחר בינלאומי.
- שוקי ההון פותחים את 2026 בעלייה; ומה קורה בחוזים על וול סטריט
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.
