האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?
הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.
אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.
הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.
מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.
לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.
לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.
- 6.אייך 19/03/2021 12:36הגב לתגובה זומתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
- 5.רמה מאוד נמוכה (ל"ת)שם 19/03/2021 01:58הגב לתגובה זו
- 4.דן 18/03/2021 13:47הגב לתגובה זואתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
- 3.מיכאל 18/03/2021 09:09הגב לתגובה זואם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
- 2.ל 18/03/2021 08:38הגב לתגובה זול
- 1.אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37הגב לתגובה זואז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
וול סטריט שור (גרוק)נעילה שלילית בוול-סטריט; מארוול נפלה ב-7%, פרמאונט זינקה ב-9%
הראלי בשוקי המניות בארה"ב נבלם, כאשר המשקיעים ממתינים לאיתותים ברורים יותר בנוגע למסלול הריביות בשנת 2026. למרות שהפחתת ריבית בהחלטת הפד הקרובה כמעט מובטחת, חוסר הוודאות לגבי קצב ההקלות בהמשך מעיב על הסנטימנט. מדד S&P 500 איבד 0.5% לאחר שהתקרב לשיא היסטורי, הנאסד״ק והדאו ירדו ב-0.3% ו-0.6% בהתאמה, ומיזוגים בולטים שעלו לכותרות, בהם ניסיון השתלטות של פאראמונט־סקיידאנס על וורנר ברוס דיסקברי, לא הצליחו לייצר מומנטום חיובי בשוק.
המשקיעים עוקבים מקרוב אחר התנודתיות שנובעת מהתמתנות בגל העליות שהובל על ידי מניות ה־AI ומהמתיחות סביב מידת הנכונות של הפד להמשיך להפחית ריבית בקצב מהיר. קווין האסט, אחד המועמדים המובילים ליו"ר הפד הבא, אמר כי הצבת מסלול ריבית לחצי השנה הקרובה תהיה צעד לא אחראי, והדגיש את הצורך להישען על נתונים כלכליים בזמן אמת, עמדה שמגבירה את אי־הוודאות בשווקי ההון.
בתוך כך, נרשמת התפצלות בעמדות בכירי הפד סביב מצב האינפלציה והמשך המדיניות המוניטרית, במיוחד על רקע מחסור בנתוני מאקרו עדכניים. שווקי הכסף תימחרו בעבר שלוש הפחתות ריבית עד סוף 2026, אך כעת ההערכה הצטמצמה לשתיים בלבד. האנליסט ג'וליאן עמנואל מאוורקור ISI מזהיר כי חודש דצמבר עשוי להיות תנודתי במיוחד עבור המשקיעים, וכי חילוקי הדעות בוועדת השוק הפתוח מחלישים את אמינות ההצהרות העתידיות של הפד.
אג"ח הממשל האמריקאי המשיכו את המגמה השלילית שנרשמה בשבוע שעבר, הגרוע ביותר זה שמונה חודשים, כאשר תשואת האג"ח ל־10 שנים עלתה לכ־4.18%. נתוני הכלכלה האחרונים וסימנים להיחלשות מסוימת בשוק העבודה עשויים לדחוף את יו"ר הפד ג'רום פאוול לטון מתון יותר, אך גם במקרה זה קיים חשש שהחלטת הריבית הקרובה תהיה מפוצלת בין נצים ליונים, מה שמוסיף עוד נדבך של חוסר ודאות לשווקים.
- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- אנבידיה וטסלה יורדות עד 1.5% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק הריבית תתפוס כותרות יש גם כמה וכמה חברות בולטות שיפרסמו תוצאות שיכולות לשנות את הטון בשוק ובכללן: אורקל, ברודקום, קוסטקו, אדובי ולולולמון צפויות לפרסם תוצאות ולתת הצצה לאן ממשיכה ריצת הבינה המלאכותית ומה מצב הצרכן האמריקאי.
