האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?
הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.
אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.
הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.
מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.
לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.
לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.
- 6.אייך 19/03/2021 12:36הגב לתגובה זומתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
- 5.רמה מאוד נמוכה (ל"ת)שם 19/03/2021 01:58הגב לתגובה זו
- 4.דן 18/03/2021 13:47הגב לתגובה זואתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
- 3.מיכאל 18/03/2021 09:09הגב לתגובה זואם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
- 2.ל 18/03/2021 08:38הגב לתגובה זול
- 1.אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37הגב לתגובה זואז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?
החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה
מניית אורקל Oracle Corp -1.94% מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.
בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.
במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי
כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
