האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?
הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.
אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.
הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.
מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.
לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.
לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.
- 6.אייך 19/03/2021 12:36הגב לתגובה זומתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
- 5.רמה מאוד נמוכה (ל"ת)שם 19/03/2021 01:58הגב לתגובה זו
- 4.דן 18/03/2021 13:47הגב לתגובה זואתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
- 3.מיכאל 18/03/2021 09:09הגב לתגובה זואם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
- 2.ל 18/03/2021 08:38הגב לתגובה זול
- 1.אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37הגב לתגובה זואז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
צילום: Jens Mahnke, Pexelsעלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
יצרנית שואבי האבק החכמים חברת iRobot הייתה כוכבת של ממש בוול סטריט מאז הנפיקה לפני 20 שנה ועד לפני כארבע שנים. אבל הצעת רכש של אמזון לחברה, שעוררה התנגדות בקרב פוליטיקאים, והמכסים של טראמפ שפגעו במכירות של כל החברות האמריקאיות בסין, הובילו אותה כעת עד פשיטת רגל. וגם: העתיד הוורוד שנשקף לטבע ואיזו עסקת ענק מבטיחה את המשך התמיכה האמריקאית בישראל
לאחר שכמעט כל המניות במדד ה-S&P - ליתר דיוק 97% או 484 חברות - פרסמו את תוצאות הרבעון השלישי של 2025, הסתבר שההכנסות עלו ב-8.2% - שיא של 12 רבעונים, הרווחים עלו ב-16.5% - שיא של 16 רבעונים, והרווחים הממוצעים הפתיעו בעלייה של 9.6% - שיא של 16 רבעונים. הקונצנזוס חוזה כעת שהעלייה בהכנסות וברווחים לשנת 2026 צפויה להיות חזקה מכפי שהעריכו, במיוחד מצד חברות מרכזי נתונים עם צבר הזמנות שהולך וגדל, חברת TSM מאיצה בניית מפעלים לשם כך.
זה באשר למיקרו. באשר למקרו, המצב אפילו טוב יותר. "זה עתה", כותב הוול סטריט ג'ורנל, "ראינו את הרבעון הטוב ביותר בשלוש השנים האחרונות מבחינת ההכנסות או בארבע שנים מבחינת הרווחים. הכלכלה האמריקאית ממשיכה להתגבר על זעזועי הסחר וההגירה של 2025, תוך שהיא לועגת לציפיות הרווחות להאטה או אפילו למיתון, ועוקפת מדינות מפותחות אחרות".
אבל התקשורת לא יכולה לסגת מאווירת הפסימיות שהיא מפמפמת, במיוחד מאז נכנס הנשיא טראמפ לבית הלבן. "סיבה אחת גדולה למצב (הטוב)", ממשיכה הכתבה, "היא שהאמריקאים, למרות התחזית הפסימית לגבי הכלכלה, למרות כעסם המתמשך על המחירים הגבוהים ואפילו על ההאטה בשוק העבודה, ממשיכים להוציא כסף. השקעות עסקיות עצומות במרכזי הנתונים ובפרויקטים אחרים שדרושים למרוץ הבינה המלאכותית גם הן מסייעות להגביר את צמיחת הכלכלה (ההשקעות בבינה מלאכותית וצריכת משקי בית היוו כמעט 70% מהצמיחה ברבעון השלישי). הכלכלה האמריקאית", מסכם המאמר, "לגלגה על רבות מהתחזיות הקשות מתחילת השנה, במיוחד מאז נכנס הנשיא טראמפ לתפקידו עם הבטחות גדולות להעלאת מכסים ולצמצום ההגירה".
מזה שנים אני חוזר וטוען שאסור למשקיעי המאה ה-21 לסמוך על כותרות ופרשנויות לצורך החלטות ההשקעה, כאשר המידע כולו נמצא בהישג יד ברשת. האמת? איני חושב שהפרשנים בתקשורת ישנו את קונספציית הפסימיות שבה הם לכודים, אבל טוב יעשה המשקיע אם תמיד ידבק בעובדות, הזמינות כולן ברשת, לפני שיפעל על סמך תחזיות המומחים.
- העלאת דירוג לטבע; מניית החברה בשיא של 8 שנים
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת הגז של שברון מבטיחה עוד השקעות אמריקאיות
שברון היא צאצאית ישירה של ענקית הנפט סטנדרד אויל ופעילה ב-180 ארצות. החברה נוסדה בקליפורניה ב-1870 וכעת היא עוברת לטקסס, בגלל עלויות, רגולציה ובעיקר מסיבות פוליטיות. זו אחת מחברות האנרגיה המשולבות המובילות בעולם. החברה מייצרת נפט גולמי וגז טבעי, מייצרת דלקים לתחבורה, חומרי סיכה, פטרו כימיקלים ותוספים, ומפתחת טכנולוגיות בכל תחומי העיסוק שלה. היא גם נכנסת לעסקי אנרגיה חדשים.
