האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?

שוק חופשי? טוב נו, האמריקאים קוראים לזה כך - אבל בפועל, מאז השפל הגדול, הממשל האמריקאי מתערב יותר ויותר בשווקים; והממשל החדש כבר הצהיר שהוא הולך להעמיק את ההתערבות הזו עוד יותר
דר' אביחי שניר | (6)
נושאים בכתבה אינפלציה חוב

הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.

אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.

הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.

מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.

כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.

לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.

לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אייך 19/03/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    מתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
  • 5.
    רמה מאוד נמוכה (ל"ת)
    שם 19/03/2021 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 18/03/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
  • 3.
    מיכאל 18/03/2021 09:09
    הגב לתגובה זו
    אם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
  • 2.
    ל 18/03/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ל
  • 1.
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
גנסן הואנג אנבידיה
צילום: טוויטר
דוחות

אנבידיה שוב עקפה את הציפיות – השוק ציפה ליותר

ענקית השבבים רשמה ברבעון השני רווח מתואם של 1.05 דולר למניה והכנסות של 46.7 מיליארד דולר, אך הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים פספסו במעט את תחזיות האנליסטים והמניה נפלה ביותר מ-3% במסחר המאוחר

אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. -0.09%  הוכיחה שוב שהיא מכונת רווחים, אבל השוק כבר התרגל לביצועים יוצאי דופן. החברה פרסמה תוצאות לרבעון השני שעלו על התחזיות הן בהכנסות והן ברווח למניה, אולם להכות את הציפיות זה כבר לא מספיק והמניה ירדה יותר מ-3% במסחר המאוחר.


התוצאות המרכזיות היו חזקות: רווח מתואם של 1.05 דולר למניה על הכנסות של 46.7 מיליארד דולר, לעומת ציפיות לרווח של 1.01 דולר והכנסות של 46.2 מיליארד דולר. לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מדובר בקפיצה מרווח של 0.68 דולר למניה והכנסות של 30 מיליארד דולר.


הכנסות תחום מרכזי הנתונים – הלב של אנבידיה – הסתכם ב־41.1 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות של 41.2 מיליארד דולר. פער קטן, אך בחברה ששווה 4 טריליון דולר, גם סטייה כזו יכולה לגרום לירידה במניה.


החברה הודיעה על תוכנית נוספת לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 60 מיליארד דולר – מהלך שמעיד על הביטחון של ההנהלה בעתיד החברה. בנוסף, התחזית לרבעון השלישי עומדת על הכנסות של 54 מיליארד דולר (עם סטייה של 2%), מעל הציפיות של 53.4 מיליארד דולר.


נקודה מעניינת בדו"ח היא שההכנסות אינן כוללות מכירות שבבי H20 לשוק הסיני – שוק שהפך למקור מחלוקת פוליטית מרכזית. זהו סימן לכך שאנבידיה עדיין מתמודדת עם מורכבויות גיאופוליטיות שעשויות להשפיע על ביצועיה העתידיים. הנשיא טראמפ ביטל את האיסור על מכירת שבבים לסין שהוטל באפריל, אך במקביל דרש "עמלה" של 15% מהכנסות אנבידיה מהשוק הסיני. בנוסף, טראמפ מאיים להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים לארה"ב אם החברות לא יעברו לייצור מקומי – אם כי אנבידיה צפויה להיות פטורה מהמכס.


גנסן הואנג אנבידיה
צילום: טוויטר
דוחות

אנבידיה שוב עקפה את הציפיות – השוק ציפה ליותר

ענקית השבבים רשמה ברבעון השני רווח מתואם של 1.05 דולר למניה והכנסות של 46.7 מיליארד דולר, אך הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים פספסו במעט את תחזיות האנליסטים והמניה נפלה ביותר מ-3% במסחר המאוחר

אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. -0.09%  הוכיחה שוב שהיא מכונת רווחים, אבל השוק כבר התרגל לביצועים יוצאי דופן. החברה פרסמה תוצאות לרבעון השני שעלו על התחזיות הן בהכנסות והן ברווח למניה, אולם להכות את הציפיות זה כבר לא מספיק והמניה ירדה יותר מ-3% במסחר המאוחר.


התוצאות המרכזיות היו חזקות: רווח מתואם של 1.05 דולר למניה על הכנסות של 46.7 מיליארד דולר, לעומת ציפיות לרווח של 1.01 דולר והכנסות של 46.2 מיליארד דולר. לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מדובר בקפיצה מרווח של 0.68 דולר למניה והכנסות של 30 מיליארד דולר.


הכנסות תחום מרכזי הנתונים – הלב של אנבידיה – הסתכם ב־41.1 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות של 41.2 מיליארד דולר. פער קטן, אך בחברה ששווה 4 טריליון דולר, גם סטייה כזו יכולה לגרום לירידה במניה.


החברה הודיעה על תוכנית נוספת לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 60 מיליארד דולר – מהלך שמעיד על הביטחון של ההנהלה בעתיד החברה. בנוסף, התחזית לרבעון השלישי עומדת על הכנסות של 54 מיליארד דולר (עם סטייה של 2%), מעל הציפיות של 53.4 מיליארד דולר.


נקודה מעניינת בדו"ח היא שההכנסות אינן כוללות מכירות שבבי H20 לשוק הסיני – שוק שהפך למקור מחלוקת פוליטית מרכזית. זהו סימן לכך שאנבידיה עדיין מתמודדת עם מורכבויות גיאופוליטיות שעשויות להשפיע על ביצועיה העתידיים. הנשיא טראמפ ביטל את האיסור על מכירת שבבים לסין שהוטל באפריל, אך במקביל דרש "עמלה" של 15% מהכנסות אנבידיה מהשוק הסיני. בנוסף, טראמפ מאיים להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים לארה"ב אם החברות לא יעברו לייצור מקומי – אם כי אנבידיה צפויה להיות פטורה מהמכס.