דולר
צילום: Olga DeLawrence

האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?

שוק חופשי? טוב נו, האמריקאים קוראים לזה כך - אבל בפועל, מאז השפל הגדול, הממשל האמריקאי מתערב יותר ויותר בשווקים; והממשל החדש כבר הצהיר שהוא הולך להעמיק את ההתערבות הזו עוד יותר
דר' אביחי שניר | (6)
נושאים בכתבה אינפלציה חוב

הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.

אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.

הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.

מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.

כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.

לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.

לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אייך 19/03/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    מתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
  • 5.
    רמה מאוד נמוכה (ל"ת)
    שם 19/03/2021 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 18/03/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
  • 3.
    מיכאל 18/03/2021 09:09
    הגב לתגובה זו
    אם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
  • 2.
    ל 18/03/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ל
  • 1.
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


מטוסי בואינג טיסה נופש
צילום: בואינג

הנוסעת שהצילה מטוס באוויר; 147 אנשים חייבים לה את חייהם

על חדות העין של הנוסעים שהצילו במצטבר אלפי אנשים מאסונות תעופה; וגם - האם כדאי לשבת ליד החלון? 

עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסות אסון

בין עשרות מיליוני טיסות נוסעים המתבצעות מדי שנה ברחבי העולם, יש רגעים נדירים שבהם דווקא נוסעים מן השורה, אנשים שאינם אנשי צוות, טכנאים או טייסים, הופכים לגורם מציל חיים. הם מבחינים בפרטים קטנים, בריח חריג, בקול לא שגרתי, או בניצוץ אור מפתיע, ומאותו רגע הכול משתנה. לעיתים, ערנות של נוסע אחד בלבד היא ההבדל בין טיסה שגרתית לבין אסון תעופתי. במהלך ההיסטוריה של התעופה התרחשו מספר מקרים בלתי נשכחים שבהם הנוסעים במטוס הצילו את חייו של הצוות ונוסעים נוספים ומנעו התרסקות המטוס.

הנוסעת שראתה את הניצוץ

אחד המקרים המפורסמים ביותר אירע בשנת 2018, בטיסת נוסעים של חברת “Southwest Airlines” מעל שמי ארצות הברית. דקות ספורות לאחר ההמראה, הבחינה אחת הנוסעות שישבה ליד החלון בניצוצות קטנים שיצאו ממנוע שמאלי של המטוס. היא הזעיקה את הדיילת, שדיווחה מיידית לקברניט. הטייסים, שראו בשעוני תא הטייס מדדים תקינים, לא הבחינו תחילה בתקלה, אך לאחר התרעה נוספת מהנוסעת – החליטו לבצע בדיקה חוזרת, ואז הבחינו בירידת לחץ חריגה באחד המדחסים.

תוך דקות התקבלה ההחלטה לבצע נחיתת אונס מתוכננת היטב בשדה התעופה הקרוב בפילדלפיה. הודות לתגובה המהירה ולחדות העין של הנוסעת, 147 נוסעים ואנשי צוות נחתו בשלום, והתקלה התגלתה כנזק חלקי ללהב טורבינה, תקלה שעלולה הייתה להתפתח לאסון של ממש.

פסיכולוגיה של ערנות באוויר

חוקרי תעופה מסבירים כי הנטייה של אנשים לשים לב לפרטים משתנה מאוד בין נוסעים. חלקם נוטים להתנתק ולבהות מחלון המטוס או במסך האישי, ואחרים בוחנים כל צליל וריח. במחקרים שבוצעו באוניברסיטת סטנפורד נמצא כי רמת הערנות של נוסעים עולה באופן ניכר כאשר הם יושבים סמוך לחלונות או בקרבת כנפי המטוס – אזור שבו תנועות המנועים מורגשות היטב.

חברות תעופה רבות אימצו את המסקנות הללו ומעודדות כיום נוסעים לדווח על כל תופעה חריגה. דיילי אוויר עוברים הכשרה לזהות דיווחים אמינים ולהגיב בהתאם, מבלי לעורר פאניקה או תחושת סכנה מיותרת.