האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?
הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.
אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.
הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.
מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.
לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.
לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.
- 6.אייך 19/03/2021 12:36הגב לתגובה זומתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
- 5.רמה מאוד נמוכה (ל"ת)שם 19/03/2021 01:58הגב לתגובה זו
- 4.דן 18/03/2021 13:47הגב לתגובה זואתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
- 3.מיכאל 18/03/2021 09:09הגב לתגובה זואם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
- 2.ל 18/03/2021 08:38הגב לתגובה זול
- 1.אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37הגב לתגובה זואז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
וול סטריט, Photo by Keenanוול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית.
מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.
מדיניות הפד במוקד
על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.
נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.
ספינות מלחמה, צילום: רשתותסין מקיימת תרגילים צבאיים נרחבים סביב טייוואן בתגובה לעסקת נשק אמריקאית
בעקבות אישור חבילת נשק אמריקאית בשווי כ-11 מיליארד דולר לטייוואן, סין החלה במבצע תרגילים צבאיים נרחבים סביב האי. השווקים לא מתרגשים
תרגילי ירי חי והשלכותיהם על התעבורה האזורית
בין השעות 8:00 ל-18:00 ביום שלישי, מתקיימים תרגילי ירי חי של הצבא הסיני בים טייוואן ובמצר טייוואן, אזורים עמוסים בתנועה ימית שבהם עוברים מדי יום כ-500 כלי שיט מסחריים, המהווים 20% מסחר הסחורות העולמי. הצבא הסיני הזהיר כלי שיט ומטוסים אזרחיים להימנע מכניסה לארבעה אזורים מוגדרים, ששטחם כולל 1,200 קילומטרים רבועים. התרגילים, המכונים "משימת הצדק 2025", כוללים פריסת 71 מטוסים, 21 אוניות חיל ים ויחידות רקטות, עם דגש על חסימת נמלים מרכזיים כמו קאושיונג, שמטפל ב-10 מיליון מכולות בשנה.
רשות התעופה של טייוואן דיווחה על שינויים ב-15 מסלולי טיסה בינלאומיים, מה שגורם לעיכובים של עד 45 דקות בטיסות מאסיה לאירופה. שר הביטחון של טייוואן גינה את הפעולה כפרובוקציה שמסכנת 1.2 מיליון נוסעים אוויריים יומיים, והורה על פריסת 5,000 חיילים נוספים בתרגילי כוננות, כולל הפעלת מערכות נ"מ פטריוט ומטוסי F-16.
המתח הגובר נובע ממכירת נשק אמריקאית לטייוואן בהיקף 11.1 מיליארד דולר, שאושרה לאחרונה, וכוללת 1,000 טילי סטינגר, 400 מערכות רקטות HIMARS ו-100 רכבי שיגור. סין הגיבה בסנקציות על שבע חברות הגנה אמריקאיות, כולל לוקהיד מרטין ובואינג, בהגבלת רכישות של 2 מיליארד דולר בשנה.
זהו התרגיל הגדול הראשון מאז "רעם המיצר 2025 A" באפריל-מאי, שבו השתתפו 71 מטוסים ו-21 אוניות, והדגיש חסימה של נתיבי אספקה. ב-2025 חלה עלייה של 250% בחדירות סיניות לאזור הזיהוי האווירי של טייוואן, עם 1,700 מטוסים שחצו את הקו החציוני, ו-38% גידול בנוכחות אוניות חיל ים, כולל 17 טיסות מפציצים H-6K. מומחים מציינים כי התרגילים בודקים יכולות משולבות, כמו שיגור 500 רקטות DF-21D נגד אוניות, שמסוגלות לפגוע במרחק 1,500 קילומטרים. טייוואן הגיבה בהפעלת מרכז תגובה חירום, עם תרגילי תגובה מהירה שכוללים 10,000 חיילים ו-200 כלי רכב משוריינים, כדי להדגים יכולת פעולה מבוזרת ללא פקודות מרכזיות.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות המתח, השוק בטייוואן מגיב בשלווה, עם עלייה של 0.9% מניית TSMC, ששוויה 800 מיליארד דולר, עולה ב-1.2%, בעקבות הזמנות של 50 מיליארד דולר מאנבידיה. מניות בתחום ההגנה, כמו אירוספייס אינדסטריאל , מזנקות. האדישות נובעת מתרגילים תכופים, עם 12 אירועים דומים ב-2025, שכללו 28 בלונים שחצו את האי ו-5 סיבובי רחפנים. מומחים מעריכים כי סין משפרת יכולת שליטה באזורים כמו מצר באשי, שדרכו עוברים 40% מכבלי האינטרנט התת-ימיים, מה שיכול לשבש תקשורת גלובלית בשווי 10 טריליון דולר. ארה"ב לא תישאר אדישה, עם פריסת נושאת המטוסים USS אברהם לינקולן במרחק 500 קילומטרים, ותרגילים משותפים עם יפן שכללו 45,000 חיילים.
