דולר
צילום: Olga DeLawrence

האם החוב האמריקאי ימשיך לתפוח - וכמה זה ישפיע על האינפלציה?

שוק חופשי? טוב נו, האמריקאים קוראים לזה כך - אבל בפועל, מאז השפל הגדול, הממשל האמריקאי מתערב יותר ויותר בשווקים; והממשל החדש כבר הצהיר שהוא הולך להעמיק את ההתערבות הזו עוד יותר
דר' אביחי שניר | (6)
נושאים בכתבה אינפלציה חוב

הממשל האמריקאי הוציא עוד 1.9 טריליון דולרים על חבילת סיוע. להוצאת הכסף הזאת הייתה לא מעט התנגדות מצד מחוקקים רפובליקנים (וגם כמה כלכלנים מהצד השמאלי יותר של המפה כמו פרופסור לורנס סאמרס), שטענו שזאת הוצאה גדולה מדי בזמן שהכלכלה ממילא מתאוששת מהמשבר. כדי לרצות אותם, וכדי למנוע חשש בשווקים מהגידול בחוב האמריקאי ומהסכנות שחוב גדול יוצר להיווצרות אינפלציה, שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, מרבה להצהיר שהחששות מאינפלציה מוגזמים ומבטיחה שבתוך זמן קצר הממשל יחזיר את החוב לשליטה.

אני מסכים שהחששות מאינפלציה כנראה מוגזמים. פרופסור יילן צודקת שסביר שחזרה לשגרה תלווה בעליות מחירים, אבל כנראה שעליות המחירים האלו לא יהפכו למשהו מתמשך. אבל לגבי להחזיר את החוב האמריקאי בחזרה לתלם, אני בספק אם זה יקרה בשנים הקרובות. אם נסתכל על ההיסטוריה, ייתכן מאוד שזה לא יקרה בכלל.

הסיבה שאני ספקן היא מאמר של פרופסור אלכס צוקרמן מ- 2016, שבו הוא מתאר את התפתחות החוב הממשלתי של ארה"ב. במאמר, הוא מראה שהעלייה בחוב האמריקאי נראית כמו מדרגות. החוב עולה כל פעם שיש משבר, לכאורה רק בגלל צעדי חרום. אבל אחרי שהחוב עולה, הוא אף פעם לא יורד חזרה עד הסוף. לפני השפל הגדול, בשנות ה- 20 של המאה שעברה, החוב הממשלתי היה פחות מ- 20%. החוב גדל מאוד בתקופת המשבר, וגדל עוד במהלך מלחמת העולם השנייה שהגיעה מיד אחריו. כשהמלחמה נגמרה, החוב ירד והתייצב באזור ה- 30–40 אחוזי תוצר. הוא נשאר שם עד לתקופת הנשיאים רייגן ובוש, שהקפיצו אותו לאזור ה-55-60 אחוזים. הקפיצה הבאה הגיעה אחרי המשבר של 2008, כשהחוב הלאומי הגיע לרמה של בערך 100% תוצר. זה החזיק מעמד עד 2020 והקורונה – עכשיו החוב הלאומי של ארה"ב הוא כבר קרוב ל- 140 אחוזים.

מה שאפשר ללמוד מהתבנית הזאת היא שבארה"ב, משברים הם תירוץ להגדלת המעורבות של הממשלה בשוק. המשבר הזה לא הולך להיות שונה, ולא רק בגלל שהחוב זינק בכמעט 40% בשנה אחת. הממשל החדש כבר הצהיר שהוא מתכוון לנצל את המשבר כדי להרחיב את הביטוח הרפואי לעוד קבוצות באוכלוסייה, להגדיל את התמיכה במערכת הבריאות, ולהגדיל את התמיכה הפדרלית במדינות. במקביל, הוא מתכוון להעלות את שכר המינימום, וייתכן מאוד שהוא יבטל חלק מחובות הסטודנטים.

כשהממשלה רוצה לעשות את כל זה, קשה עד בלתי אפשרי להוריד את החוב חזרה ל- 100% תוצר. לכן כנראה שהחוב יישאר גבוה משמעותית מכפי שהתרגלנו אליו. בנוסף, אחרי שהממשלה מרחיבה מאוד את השירותים שהיא נותנת לאזרחים, קשה מאוד לממשלים עתידיים לבצע קיצוצים. אנשים מתרגלים לשירותים שהם מקבלים, ואם מקצצים להם אותם, הם כועסים, ונשיא שרוצה להיבחר שוב לא רוצה ציבור שכועס עליו.

לכן, קשה לראות את החוב יורד גם בעתיד הנראה לעין. זה אומר שלבנק המרכזי לא תהיה ברירה – ההתערבות של הבנק המרכזי האמריקאי בשווקים לא תוכל להפסיק. וכשזה המצב, קשה מאוד לראות את הריבית עולה גם בשנים הבאות.

לכאורה, זה מצב מצוין למשקיעים, כי הוא מבטיח ששוק ההון יוכל להמשיך לצמוח ללא הפרעה. אבל זה גם מצב שיוצר סיכונים לא קטנים. אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית. דוגמה ראשונה ראינו באג"ח ל- 10 שנים שעלה מעל 1.6%. השאלה היא מה יקרה אם וכאשר הלחץ לעליית ריבית יפגוש את הצורך של הממשל לשמור את הריבית נמוכה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אייך 19/03/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    מתעלם מכך שהדולר הפך לבסיס כסף בסוף מלחמע השנייה.
  • 5.
    רמה מאוד נמוכה (ל"ת)
    שם 19/03/2021 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 18/03/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב : אם הכלכלה תתחיל להתאושש, יווצר לחץ טבעי לעליית ריבית הסבר מדוע ? מצד מי יווצר לחץ לעליית ריבית? אין שום הסבר לדברים האלו נא הסבר ונמק
  • 3.
    מיכאל 18/03/2021 09:09
    הגב לתגובה זו
    אם המעורבטת של הבנק המרכזי תמשך בקצב הנוכחי. הזרמות של 120 מיליארד דולר ברמה חודשית. האינפלציה תרים ראש, תשואות האגח ימריאו והבנק המרכזי ייאלץ להעלות ריבית. מחזור החוב יגדיל את ההוצאה הממשלתית . יהיו קיצוצים בשירותים הממשלתיים ויהיה קיפאון מתמשך. האינפלציה היא מחזורית והיא ממתינה היכן שהוא שם.
  • 2.
    ל 18/03/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    ל
  • 1.
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן 18/03/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    אז איך זה יכול שלא להביא לאינפלציה גבוהה לאורך זמן?
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.