וול סטריט
צילום: iStock

התשואה על הנפקות SPAC עלתה פי 6 מתחילת השנה; סימנים של בועה?

מתברר שכל הנפקה של שלדים בורסאיים עולה בממוצע ב-6.5%, לעומת 1.1% תשואה בין השנים 2003 עד 2020: לפי נתונים של בנק אוף אמריקה, מי שאחראיים לעליות הם המשקיעים הקטנים שמהווים 46% מכלל המשקיעים בספאקים בינואר
ארז ליבנה |

אם עד לפני שנה וחצי כמעט אף אחד לא שמע את המילה SPAC, כיום על דבר אחד אין ויכוח, תעשיית הנפקות ההנפקות של השלדים הבורסאיים בוול סטריט שוברת שיאים בכל חודש שעובר והיא הפכה לתחליף המועדף להנפקה הראשונית (IPO) המסורתית, שכוללת תשקיפים ורואד שואו.

 

כל המי ומי כבר נמצאים שם. השבוע סופטבנק, הבעלים של קרן ויז'ן, קרן הון הסיכון הגדולה בעולם, הודיעה על הנפקת שני ספאקים נוספים, לאחר שבהנפקה הראשונה הצליחו לגייס 525 מיליון דולר. גם היזם והמיליארדר – ומי שמכונה וורן באפט החדש – צ'מס פאליהפיטיה, הנפיק כמה חברות בדרך זו בשנה וחצי האחרונות; למרות שעם הנפקת חברת הביטוח קלובר (CLOV) הוא נכנס לצרות צרורות. היום (רביעי) חברת אינטרקיור הודיעה שקנדוק תתמזג עם SPAC בבורסת טורונטו לפי שווי של 300 מיליון דולר.

 

עד כמה חמה התעשייה? לפי האתר spacinsider, העוקב אחר השוק, נכון לכתיבת שורות אלה, מתחילת השנה היו כבר 133 הנפקות של השלדים הבורסאיים הללו – שמכונים חברות צ'ק פתוח – בשווי מצרפי של 40 מיליארד דולר וגיוס ממוצע של 300 מיליון דולר. בכל 2020 היו 248 הנפקות שכאלה בסכום מצרפי של למעלה מ-83 מיליארד דולר. כלומר אנחנו בקושי באמצע של החודש השני של 2021 וכבר עברנו את החצי של כל אשתקד שהייתה שנת שיא מבחינת הספאקים, כשבה הונפקו יותר חברות מכל העשור של 2009-19, אז הונפקו 226 חברות סה"כ.

 

אבל ככל שההנפקות מתגברות, כך גם התשואות על ההנפקות. באופן כללי, מנפיקים ספאק לפי שווי של 10 דולר ליחידה והיא אמורה להישאר פחות או יותר ברמה הזו, עד למציאת הפעילות העסקית שתתמזג לתוך השלד. לפי נתונים שאסף פרופ' ג'יי ריטר מאוניברסיטת פלורידה, התשואה על הנפקות הספאק עלתה פי 6 מתחילת השנה, מרמה של 1.1% בשנה מ-2003 ועד 2020, כשכיום הנתון עומד על 6.5% תשואה בהנפקה.

 

בניגוד ל-IPO, שם הפופ – כך מכונה העלייה ביום המסחר הראשון, בשל הרעש שמשאירים כיסים מתרוקנים – מיוחס לרעב בריא של המשקיעים, עלייה של שלד בורסאי היא קצת פחות הגיונית. הרי אין סיבה אמיתית לעלייה ולא משנה מי זהות אלה שמנפיקים. אבל הראלי במניות לא נפסק ביום הראשון. המדד של CNBC, העוקב אחר 50 הספאקים הגדולים בארה"ב שלפני מיזוג פעילות עסקית, עלה בכמעט 14% מתחילת השנה.

 

לפי בנק אוף אמריקה (BAC), מי שאחראיים לראלי בספאקים הם המשקיעים הקטנים, שמזרימים כספים לכל מיני השקעות. לפי הנתונים של הבנק, 46% מכלל ההון שמושקע בספאקים בימים הראשונים שלהם מגיעים ממשקיעים קטנים. בהשוואה, בבנק אומרים כי רק 20% מההשקעות במדד ה-S&P מגיע ממשקיעים קטנים.

 

"האופי הספקולטיבי של הספאקים נראה שמושך מאוד את המשקיעים הקטנים", כתבו בבנק. "אנחנו לא צריכים להזכיר מה קורה שספקולטיביות מגיעה לשוק הזה, כלומר גיימסטופ (GME)".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.