מה הפד מתכנן לשווקים בשנת 2021
הפד זו הייתה שנה ארוכה עבור הבנק הפדרלי האמריקאי. מאז שהחלה התפשטות הקורונה בארה״ב, הפד היה במרכז תשומת הלב, הוא הוריד את הריבית ל-0%, החל בתוכנית ההרחבה הכמותית הגדולה בהיסטוריה, סיפק הלוואות חירום והחל לרכוש אג״ח קונצרני. ההתאוששות המהירה בשווקים מיוחסת להחלטות הקיצוניות של הבנק המרכזי, ויש שיטענו שהשווקים ״התמכרו״ למדיניות זו. הודעה חיובית או שלילית שהגיע מהיו״ר ג׳רום פאואל קבעה את המגמה ביום המסחר.
תחילת השנה החדשה תהיה נקודה קריטית לכלכה האמריקאית. כאשר מספר מקרי המאומתים בארה״ב ממשיך לטפס, הפד ינסה לחפות על החודשים הללו עד שהחיסון ישיג את חסינות העד. עם שיעורי ריבית אפסיים, שסביר להניח שיישארו ברמה זו עד סוף שנת 2023, לפד יהיה צורך בכלים אחרים, ולא שגרתיים.
״יש עוד דברים שאנחנו יכולים לעשות, בוודאי״ אמר פאואל ב-16 לדצמבר, והוסיף כי המחצית השנייה של שנת 2021 אמורה להציג ״ביצועים חזקים לכלכה״. אז למה השווקים צריכים לצפות מהפדרל ריזרב בשנה הבאה?
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם פרוץ המגפה במרץ, הפד החל לבלום את השווקים הפיננסים והקים מערכת תכניות חדשות המציעות קווי אשראי לעסקים. כמה מתכניות אלו יפוגו ב-31 לדצמבר, בהוראת שר האוצר סטיבן מנוצ׳ין. אך התנאים הכלכליים יחמירו במהלך השנה הבאה, הפד יתמודד עם שאלה קשה: האם לפתוח מחדש את מקורות האשראי או לא?
שלוש תכניות מרכזיות יעמידו בפני הפד אתגרים משפטים ופוליטיים: הלוואות לממשלות וממשלות מקומיות, תוכנית ״המיין סטריט״- הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, והלוואות לתאגידים (נזילות לשווקי האג״ח הקונצרני).
הצעת החוק על הוצאות ממשלתיות, שאורכה כ-5,000 עמודים, הכוללת את התוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה, עשויה למנוע מהפד להחיות מחדש את שלוש התוכניות הללו או תוכניות דומות להן. עם זאת, גורמים רשמיים בפד, בהווה ובעבר, דיברו בפומבי על רצונם להשאיר את תכניות החירום הללו זמינות גם בשנת 2021. שרת האוצר הנכנסת ג׳נט ילן, צפויה לעבוד יחד עם הפד על תוכניות חדשות אחרות בעתיד, אך המגבלה הסטטוטורית עשויה לעורר תגובה פוליטית ולמנוע מהפד פתיחה מחודשת של משהו קרוב אפילו לשלושת התוכניות הללו.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הרחבה כמותית
מאזן הפד המאסיבי מסתכם בכ-7 טריליון דולר, תוצאה של קצב אגרסיבי של QA לנוכח המשבר. ההנחיות האחרונות שסיפקו ועדת השוק הפתוח הפדרלית מבהירות כי מאזן הפד רק ילך ויגדל עד שתחול ״התקדמות משמעותית נוספת״ בהתאוששות הכלכלית. ליתר דיוק, המשמעות היא לפחות 120 מיליארד דולר עבור רכישות אג״ח בכל חודש, 40 מיליארד דולר על ניירות ערך מגובי משכנתאות ו-80 מיליארד כבור אג״ח ממשלתית)
מאזן הפד 2008-2020
ב-16 לדצמבר פאואל אמר שהוא ״יהיה מוכן לספק זאת״, אך לא הבהיר כיצד יבוצעו הרכישות הללו. פאואל הציע למקד את הרכישות להלוואות ארוכות טווח, בכדי לדחוף את התשואה על ההלוואות הללו. הפד ירצה להמשיך בתוכנית, אך בסוף מה שיקבע את קצב ההרחבה הכמותית הם שיעור האינפלציה ורמות האבטלה.
שיעור הריבית ואינפלציה
הפד ישתמש באינפלציה ככוכב המנחה בכדי להגיע ליעד של כלכלה בתעסוקה מקסימלית, שכן אינפלציה שוחקת למעשה את החוב הציבורי. לנוכח העלייה במקרי המאומתים לנגיף הקורונה בארה״ב, הפד מקווה שחיסון נרחב וחזרה למצב הנורמלי ידרבן את הצריכה, שעלולה להביא לאיזו שהיא עליית מחירים צנועה. מדיניות חדשה שאומצה על ידי הפד באוגוסט היא שהבנק המרכזי יהיה מוכן לספוג אינפלציה ממוצעת של 2%, כלומר עלייה מעבר לזה לא תגרור עליית ריבית.
הוצאות הליבה לצריכה אישית, המדד המועדף על הפד לבחינת האינפלציה, הסתכם ב-1.4% בלבד במהלך חודש נובמבר. המשחק הסופי הוא לשמור על התאמת מדיניות ולתת למשק מספיק זמן עד שהמובטלים יחזרו אל מקומות העבודה. נכון לחודש נובמבר, יש כ-9.8 מיליון מובטלים יותר בארה״ב בהשוואה לתקופה המקבילה. בפירמת רואי החשבון KPMG אמרו שהם לא צופים העלאת ריבית בשנה- שנה וחצי הקרובות, אך עם זאת צופים שעלייה קטנה באינפלציה תוריד את קצב רכישת הנכסים של הפד בשנת 2022.
- 7.נגיד 29/12/2020 09:35הגב לתגובה זודאגה לעשירים
- 6.יש טעות בתמונה של מאזן הפד, רשום בצד במילונים וצרי 29/12/2020 09:17הגב לתגובה זויש טעות בתמונה של מאזן הפד, רשום בצד במילונים וצריך בטריליונים
- 5.עמית נעם טל? (ל"ת)איפה 29/12/2020 07:47הגב לתגובה זו
- 4.בקיצור ניפוח מחירים אין עבוד ויצור יוק (ל"ת)מייק 29/12/2020 07:38הגב לתגובה זו
- 3.דודאברהםandjelכהן 29/12/2020 02:01הגב לתגובה זולא מבינים כתבות מפונפנות , טוב שזה לא מודפס על נייר ומזהם את הסביבה
- 2.שלמה 28/12/2020 23:42הגב לתגובה זוהקלפים הזה יקרוס
- 1.חיים בסרט כל לחיות על חשבון הממשלה (ל"ת)vbbnh 28/12/2020 23:29הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
