האינדיקטור שכולם אוהבים לצטט רלוונטי בכלל?
בשנת 2001, במכתב שכתב למשקיעים של ברקשייר הת'אווי (סימול: BRKA), כתב המשקיע האגדי והבעלים של חברת האחזקות, כי מי שהתבונן בשווקים יכול היה לראות את משבר הדוט.קום מקילומטר. הביסוס שעליו הסתמך באפט, הוא אינדיקטור שזכה לכינוי "אינדיקטור באפט".
האינדיקטור מדבר על חישוב השווי של כלל המניות בוול סטריט ביחס לתמ"ג. המצב האידיאלי הוא כשהיחס בין המניות לתמ"ג עומד על בין 70% ל-80% וזה הזמן לבצע רכישות בשוק. כאשר היחס מגיע ל-100% ומעלה, זה סימן שהשוק בדרך לנפילה והגיע הזמן למכור. בפשטות, לשיטתו, ברגע שעוברים את רף ה-100%, נכנסים לטריטוריה של בועה.
באפט, כאמור, צדק. האינדיקטור שסימן כבר בתחילת המאה, היה רלוונטי גם במשבר הסאב פריים ב-2008, שהפיל את השווקים הגלובליים.
אלא שמאז המשבר הכלכלי של 2008 האינדיקטור הפך ללא יעיל. למעשה, האינדיקטור הוותיק של באפט מצביע כי שוקי המניות בארה"ב בבועה מאז 2013, ומי שהסתמך עליו בבחינת השווקים פיפספס את כל הראלי של השנים האחרונות. לשם דוגמה: בעקבות האירועים בחודשים האחרונים (צניחה בתמ"ג ועלייה במחירי המניות), המדד של באפט עומד ברמה של 179% - שיא כל הזמנים והרבה מעל לרף "הבועה" שהגדיר באפט. רבים בשוק מסבירים את השמרנות של באפט בשנים האחרונות
האינדיקטור של באפט - רמות של בועה היסטורית
אבל האם המודל של באפט יכול בכלל להיות אקטואלי היום?
אחד הגרפים המעניינים בסקירה השבועית של Nordea bank היה השוואה בין שווי שוק המניות במדד ה-S&P500 חלקי התמ"ג בארה"ב - קרוב מאוד למודל של באפט, לבין שווי שוק המניות חלקי M2 (כמות הכסף בשוק).
כפי שניתן לראות, במשך עשורים הייתה קורלציה כמעט מושלמת בין 2 העקומות, אך מאז המשבר הכלכלי 2008, נוצרה הפרדה מאוד גדולה.
ההשוואה המעניינת שערכו ב-Nordea Bank
מאז הפד' ויתר הבנקים התחילו להשתמש בכלי הזה שנקרא תוכנית רכישות (QE), הם ניתקו את הקשר בין יצירת פיקדונות במערכת הבנקאית. אם בעולם של לפני 2008, הלוואות חדשות יצרו פיקדונות חדשים. וההלוואות נוצרו כי הבנקים העריכו כי הכלכלה משתפרת. מאז 2008, אין קשר בין יצירת כסף חדש במערכת לבין המצב בכלכלה הריאלית. בכל פעם שהפד' מבצע רכישות, הוא יוצר פיקדונות חדשים במערכת. פיקדונות = גידול בכמות הכסף (M2). לקריאה נוספת: כיצד הפד' משנה את חוקי הטבע במערכת הבנקאית? בשורה התחתונה, המודל של באפט, שעדיין יש לא מעט שמצטטים אותו (בעיקר כאלו שחושבים שהשוק צריך לרדת), לא רלוונטי כבר למעלה מעשור. הסיבה היא פשוטה: המודל לוקח בחשבון שיש קשר בין מצב הכלכלה לתהליך יצירת כסף חדש במערכת. הנחה זו פשוט לא מתקיימת מאז 2008. הגרף שהציגו השבוע ב-Nordea ממחיש בצורה טובה את שינוי חוקי המשחק בשוק.
- 18.י"ע 31/08/2020 13:13הגב לתגובה זושגם לפי המדד של כמות הכסף , השוק נמצא בבועה !
- 17.כותבי תרחישים 28/08/2020 18:37הגב לתגובה זוב 2008 - חוב ארהב היה 6.3 טרליון $= בהווה מעל 23/25 טרליון- גם הנכדים ישלמו- ככן הדולר צנח - מול השח מ 4,99 - ל 3,37 - לא סופי- הדולר מול הזהב- ומול SF - תינחש ?!
- 16.כותבי תרחישים 28/08/2020 18:26הגב לתגובה זוהזהב- 1970- צפי לירידה של 5-7% - והמשך ל 2100(GLD-תעודת סל)
- 15.שרי 28/08/2020 17:53הגב לתגובה זויצרו אותה ומנפחים לעד ואין ולא יותר קשר למציאות כיוון שהחליטו להעדיר טת העשירים ולנפח נכסים.אין שוק חופשי וזה כבר לא בורסה
- 14.חזיר נשאר חזיר לקבר לו לקחים כולום בפט תשאיר גם לציבור (ל"ת)אבי 28/08/2020 17:47הגב לתגובה זו
- 13.אם בפט היה מכר מניות השוק היה יציב אבל חזיר נשאר חזיר (ל"ת)אבי 28/08/2020 17:45הגב לתגובה זו
- 12.דוד 28/08/2020 17:41הגב לתגובה זותראו את ההבדל בין נחי דנקנר לבין בפט הוא מריץ את הבורסה לו עשים לו כלום על מליונים שלוקח מהציבור בלי ב ושה ועזרים לו להריץ את הבורסה
- 11.רוני 28/08/2020 17:27הגב לתגובה זוגם הוא לא מאמין כבר לנפילות חזקות שיגיעו.
- 10.כתבה מעולה, תודה. (ל"ת)28/08/2020 17:26הגב לתגובה זו
- 9.רונן 28/08/2020 17:11הגב לתגובה זויש להוסיף את סך הכסף שהוזרם ואז ניתן להשתמש באינדיקטור
- 8.פשוט בועת מפלצת . הפיצוץ יגיע כי אין ברירה.וזה קרוב מאד (ל"ת)מני 28/08/2020 17:09הגב לתגובה זו
- 7.שרון 28/08/2020 16:16הגב לתגובה זוטוען זאת כבר זמן רב. כתבה קולעת, ככלי המשק השתנו. שאפו ענק לכותב !
- 6.שמשוני 28/08/2020 16:16הגב לתגובה זוולפי האינדיקטורים של הפד בעצמו,צריך לרדת ב 50% כדי להיות בערכים נורמאלים!
- ירידה 96%..בלי למצמץ כלל. (ל"ת)קבל: 28/08/2020 17:11הגב לתגובה זו
- 5.המודל הזה יעבוד אחרי הבחירות פשוט הפד התערב ויצר מפלצת (ל"ת)שגיא 28/08/2020 16:13הגב לתגובה זו
- אין מפלצות בעולם..וגם אלו בסרטים ניכחדות. (ל"ת)קבל: 28/08/2020 17:12הגב לתגובה זו
- 4.באפט טועה כבר הרבה זמן ולדעתי מזמן איבד את זה (ל"ת)דוד הגנן 28/08/2020 16:03הגב לתגובה זו
- צבי נוי 28/08/2020 18:09הגב לתגובה זובטח התכוונת שבאפט, צדק לאורך כל הדרך...אבל השוק טועה כבר הרבה זמן...
- 3.משקיע 28/08/2020 15:50הגב לתגובה זומאמר בהיר בלי סתירות ולא מבלבל
- 2.האמיתי 28/08/2020 15:47הגב לתגובה זוכי תמיד אוהב להישאר בשוק
- 1.צבי נוי 28/08/2020 15:05הגב לתגובה זוהמסקנה הנכונה היא שבגלל הניתוק אין בועה גדולה מזו. מי שהפסיד את העליות לא בהכרח הפסיד כסף בזמן הארוך. נחיה ונראה
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
