וורן באפט 2019
צילום: Daniel Zuchnik; GettyImages IL

האינדיקטור שכולם אוהבים לצטט רלוונטי בכלל?

בתחילת שנות ה-2000 הציג וורן באפט אינדיקטור לחיזוי השווקים. מאז, המודל מצוטט אינספור פעמים ע"י המשקיעים בשוק וזאת למרות שהוא מציג את השווקים כ"בועה" מאז 2013. במציאות: הנחות היסוד של המודל לא מתקיימות
עמית נעם טל | (21)

בשנת 2001, במכתב שכתב למשקיעים של ברקשייר הת'אווי (סימול: BRKA), כתב המשקיע האגדי והבעלים של חברת האחזקות, כי מי שהתבונן בשווקים יכול היה לראות את משבר הדוט.קום מקילומטר. הביסוס שעליו הסתמך באפט, הוא אינדיקטור שזכה לכינוי "אינדיקטור באפט".   האינדיקטור מדבר על חישוב השווי של כלל המניות בוול סטריט ביחס לתמ"ג. המצב האידיאלי הוא כשהיחס בין המניות לתמ"ג עומד על בין 70% ל-80% וזה הזמן לבצע רכישות בשוק. כאשר היחס מגיע ל-100% ומעלה, זה סימן שהשוק בדרך לנפילה והגיע הזמן למכור. בפשטות, לשיטתו, ברגע שעוברים את רף ה-100%, נכנסים לטריטוריה של בועה.   באפט, כאמור, צדק. האינדיקטור שסימן כבר בתחילת המאה, היה רלוונטי גם במשבר הסאב פריים ב-2008, שהפיל את השווקים הגלובליים. אלא שמאז המשבר הכלכלי של 2008 האינדיקטור הפך ללא יעיל. למעשה, האינדיקטור הוותיק של באפט מצביע כי שוקי המניות בארה"ב בבועה מאז 2013, ומי שהסתמך עליו בבחינת השווקים פיפספס את כל הראלי של השנים האחרונות. לשם דוגמה: בעקבות האירועים בחודשים האחרונים (צניחה בתמ"ג ועלייה במחירי המניות), המדד של באפט עומד ברמה של 179% - שיא כל הזמנים והרבה מעל לרף "הבועה" שהגדיר באפט. רבים בשוק מסבירים את השמרנות של באפט בשנים האחרונות  האינדיקטור של באפט - רמות של בועה היסטורית אבל האם המודל של באפט יכול בכלל להיות אקטואלי היום?

אחד הגרפים המעניינים בסקירה השבועית של Nordea bank היה השוואה בין שווי שוק המניות במדד ה-S&P500 חלקי התמ"ג בארה"ב - קרוב מאוד למודל של באפט, לבין שווי שוק המניות חלקי M2 (כמות הכסף בשוק). 

כפי שניתן לראות, במשך עשורים הייתה קורלציה כמעט מושלמת בין 2 העקומות, אך מאז המשבר הכלכלי 2008, נוצרה הפרדה מאוד גדולה.   

ההשוואה המעניינת שערכו ב-Nordea Bank

איך נוצר הפער?

מאז הפד' ויתר הבנקים התחילו להשתמש בכלי הזה שנקרא תוכנית רכישות (QE), הם ניתקו את הקשר בין יצירת פיקדונות במערכת הבנקאית. אם בעולם של לפני 2008, הלוואות חדשות יצרו פיקדונות חדשים. וההלוואות נוצרו כי הבנקים העריכו כי הכלכלה משתפרת. מאז 2008, אין קשר בין יצירת כסף חדש במערכת לבין המצב בכלכלה הריאלית. בכל פעם שהפד' מבצע רכישות, הוא יוצר פיקדונות חדשים במערכת. פיקדונות = גידול בכמות הכסף (M2). לקריאה נוספת: כיצד הפד' משנה את חוקי הטבע במערכת הבנקאית? בשורה התחתונה, המודל של באפט, שעדיין יש לא מעט שמצטטים אותו (בעיקר כאלו שחושבים שהשוק צריך לרדת), לא רלוונטי כבר למעלה מעשור. הסיבה היא פשוטה: המודל לוקח בחשבון שיש קשר בין מצב הכלכלה לתהליך יצירת כסף חדש במערכת. הנחה זו פשוט לא מתקיימת מאז 2008. הגרף שהציגו השבוע ב-Nordea ממחיש בצורה טובה את שינוי חוקי המשחק בשוק.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    י"ע 31/08/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
    שגם לפי המדד של כמות הכסף , השוק נמצא בבועה !
  • 17.
    כותבי תרחישים 28/08/2020 18:37
    הגב לתגובה זו
    ב 2008 - חוב ארהב היה 6.3 טרליון $= בהווה מעל 23/25 טרליון- גם הנכדים ישלמו- ככן הדולר צנח - מול השח מ 4,99 - ל 3,37 - לא סופי- הדולר מול הזהב- ומול SF - תינחש ?!
  • 16.
    כותבי תרחישים 28/08/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    הזהב- 1970- צפי לירידה של 5-7% - והמשך ל 2100(GLD-תעודת סל)
  • 15.
    שרי 28/08/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
    יצרו אותה ומנפחים לעד ואין ולא יותר קשר למציאות כיוון שהחליטו להעדיר טת העשירים ולנפח נכסים.אין שוק חופשי וזה כבר לא בורסה
  • 14.
    חזיר נשאר חזיר לקבר לו לקחים כולום בפט תשאיר גם לציבור (ל"ת)
    אבי 28/08/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אם בפט היה מכר מניות השוק היה יציב אבל חזיר נשאר חזיר (ל"ת)
    אבי 28/08/2020 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    דוד 28/08/2020 17:41
    הגב לתגובה זו
    תראו את ההבדל בין נחי דנקנר לבין בפט הוא מריץ את הבורסה לו עשים לו כלום על מליונים שלוקח מהציבור בלי ב ושה ועזרים לו להריץ את הבורסה
  • 11.
    רוני 28/08/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    גם הוא לא מאמין כבר לנפילות חזקות שיגיעו.
  • 10.
    כתבה מעולה, תודה. (ל"ת)
    28/08/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רונן 28/08/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    יש להוסיף את סך הכסף שהוזרם ואז ניתן להשתמש באינדיקטור
  • 8.
    פשוט בועת מפלצת . הפיצוץ יגיע כי אין ברירה.וזה קרוב מאד (ל"ת)
    מני 28/08/2020 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שרון 28/08/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    טוען זאת כבר זמן רב. כתבה קולעת, ככלי המשק השתנו. שאפו ענק לכותב !
  • 6.
    שמשוני 28/08/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    ולפי האינדיקטורים של הפד בעצמו,צריך לרדת ב 50% כדי להיות בערכים נורמאלים!
  • ירידה 96%..בלי למצמץ כלל. (ל"ת)
    קבל: 28/08/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המודל הזה יעבוד אחרי הבחירות פשוט הפד התערב ויצר מפלצת (ל"ת)
    שגיא 28/08/2020 16:13
    הגב לתגובה זו
  • אין מפלצות בעולם..וגם אלו בסרטים ניכחדות. (ל"ת)
    קבל: 28/08/2020 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    באפט טועה כבר הרבה זמן ולדעתי מזמן איבד את זה (ל"ת)
    דוד הגנן 28/08/2020 16:03
    הגב לתגובה זו
  • צבי נוי 28/08/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    בטח התכוונת שבאפט, צדק לאורך כל הדרך...אבל השוק טועה כבר הרבה זמן...
  • 3.
    משקיע 28/08/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    מאמר בהיר בלי סתירות ולא מבלבל
  • 2.
    האמיתי 28/08/2020 15:47
    הגב לתגובה זו
    כי תמיד אוהב להישאר בשוק
  • 1.
    צבי נוי 28/08/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
    המסקנה הנכונה היא שבגלל הניתוק אין בועה גדולה מזו. מי שהפסיד את העליות לא בהכרח הפסיד כסף בזמן הארוך. נחיה ונראה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

שבתאי אדלרסברג מנכל אודיוקודס קרדיט: תמר מצפישבתאי אדלרסברג מנכל אודיוקודס קרדיט: תמר מצפי
דוחות

הכנסות אודיוקודס עלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר; הרווח למניה עקף את הצפי

הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר לעומת ציפייה ל-0.08 דולר; חששות מנגיסה של ה-AI ברווחי החברה הפילו את המניה ב-15% מתחילת השנה - מה המכפיל שלה?

מנדי הניג |

אודיוקודס, שיושבת באור יהודה, מפרסמת את התוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי עם עלייה של 2.2% בהכנסות לרמה של 61.5 מיליון דולר. החברה, שנוסדה בתחילת שנות ה-90 עברה בשנים האחרונות שינוי משמעותי - ממכירת מוצרי תקשורת חומרתיים למודל עסקי מבוסס תוכנה, שירותים ובינה מלאכותית, והיא נחשבת כיום לאחת מהשחקניות הבולטות בתחום ה-VoiceAI הארגוני.


מניית אודיוקודס 2.67%   ירדה אתמול ב-1.1% ומשלימה בזה ירידה של כ-15% מתחילת השנה וכ-12% בשנה האחרונה. עם זאת, בטרום המסחר המניה מגיבה בחיוב לתוצאות ועולה בכ-2% כשהחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-257 מיליון דולר. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר לעומת התחזית שעמדה על 0.08 דולר. היא מרוויחה בקצב די דומה ב-3 רבעונים האחרונים, 4 מיליון דולר ברבעון מה שנותן לה מכפיל של סביב 19, חברות בתחום התקשורת מקבלות מכפילים יותר גבוהים של סביב ה-25 אבל אי אפשר להשוות אותה בדיוק לממוצע בסקטור בשל אופי מודל הפעילות.

המניה של אודיוקודס יורדת בתקופה האחרונה בעיקר כי המשקיעים מתקשים להבין אם הכיוון החדש שלה באמת יעבוד. במשך שנים החברה הרוויחה ממכירת ציוד תקשורת - מכשירים פיזיים כמו שערים ומערכות קול לארגונים. עכשיו היא מנסה להפוך לחברת תוכנה שמוכרת שירותים בענן ובינה מלאכותית, וזה שינוי שדורש זמן, השקעות גדולות ופוגע בינתיים ברווחיות. במקביל, התחרות בתחום התמלול האוטומטי וה-AI התקשורתי מאוד גדלה, מיקרוסופט, גוגל וגם זום בעצמה כבר מציעות שירותים דומים שלפעמים הם חלק  מהמערכת הקיימת ובלי תוספת תשלום.

הפתרונות של אודיוקודס, כמו מערכת Meeting Insights, יודעים לתמלל שיחות בזום או בטימס, לזהות דוברים ולהפיק סיכום או תובנות. החידוש שלה הוא בגרסה המקומית, Meeting Insights On-Prem, שמאפשרת לארגונים רגישים להוצאת שיחות ארגוניות החוצה כמו ארגונים ביטחוניים, מוסדות פיננסיים או רפואיים - להריץ את כל ה-AI בתוך השרתים הפנימיים שלהם, בלי לשלוח מידע לענן. זה יתרון אמיתי כשמדובר בגופים שלא יכולים להרשות לעצמם חשיפה של דאטה, אבל צריכים לזכור שזה גם שוק קטן יחסית.



תוצאות הרבעון השלישי



ההכנסות הסתכמו ב-61.5 מיליון דולר לעומת 60.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות משירותים הגיעו ל-30.9 מיליון דולר, והיוו 50.3% מסך ההכנסות. שיעור הרווח הגולמי לפי כללי GAAP עמד על 65.5%, והרווח התפעולי על 6.6%. הרווח הנקי (GAAP) עמד על 2.7 מיליון דולר, או 0.10 דולר למניה בדילול מלא.