האינדיקטור שכולם אוהבים לצטט רלוונטי בכלל?
בשנת 2001, במכתב שכתב למשקיעים של ברקשייר הת'אווי (סימול: BRKA), כתב המשקיע האגדי והבעלים של חברת האחזקות, כי מי שהתבונן בשווקים יכול היה לראות את משבר הדוט.קום מקילומטר. הביסוס שעליו הסתמך באפט, הוא אינדיקטור שזכה לכינוי "אינדיקטור באפט".
האינדיקטור מדבר על חישוב השווי של כלל המניות בוול סטריט ביחס לתמ"ג. המצב האידיאלי הוא כשהיחס בין המניות לתמ"ג עומד על בין 70% ל-80% וזה הזמן לבצע רכישות בשוק. כאשר היחס מגיע ל-100% ומעלה, זה סימן שהשוק בדרך לנפילה והגיע הזמן למכור. בפשטות, לשיטתו, ברגע שעוברים את רף ה-100%, נכנסים לטריטוריה של בועה.
באפט, כאמור, צדק. האינדיקטור שסימן כבר בתחילת המאה, היה רלוונטי גם במשבר הסאב פריים ב-2008, שהפיל את השווקים הגלובליים.
אלא שמאז המשבר הכלכלי של 2008 האינדיקטור הפך ללא יעיל. למעשה, האינדיקטור הוותיק של באפט מצביע כי שוקי המניות בארה"ב בבועה מאז 2013, ומי שהסתמך עליו בבחינת השווקים פיפספס את כל הראלי של השנים האחרונות. לשם דוגמה: בעקבות האירועים בחודשים האחרונים (צניחה בתמ"ג ועלייה במחירי המניות), המדד של באפט עומד ברמה של 179% - שיא כל הזמנים והרבה מעל לרף "הבועה" שהגדיר באפט. רבים בשוק מסבירים את השמרנות של באפט בשנים האחרונות
האינדיקטור של באפט - רמות של בועה היסטורית
אבל האם המודל של באפט יכול בכלל להיות אקטואלי היום?
אחד הגרפים המעניינים בסקירה השבועית של Nordea bank היה השוואה בין שווי שוק המניות במדד ה-S&P500 חלקי התמ"ג בארה"ב - קרוב מאוד למודל של באפט, לבין שווי שוק המניות חלקי M2 (כמות הכסף בשוק).
כפי שניתן לראות, במשך עשורים הייתה קורלציה כמעט מושלמת בין 2 העקומות, אך מאז המשבר הכלכלי 2008, נוצרה הפרדה מאוד גדולה.
ההשוואה המעניינת שערכו ב-Nordea Bank
מאז הפד' ויתר הבנקים התחילו להשתמש בכלי הזה שנקרא תוכנית רכישות (QE), הם ניתקו את הקשר בין יצירת פיקדונות במערכת הבנקאית. אם בעולם של לפני 2008, הלוואות חדשות יצרו פיקדונות חדשים. וההלוואות נוצרו כי הבנקים העריכו כי הכלכלה משתפרת. מאז 2008, אין קשר בין יצירת כסף חדש במערכת לבין המצב בכלכלה הריאלית. בכל פעם שהפד' מבצע רכישות, הוא יוצר פיקדונות חדשים במערכת. פיקדונות = גידול בכמות הכסף (M2). לקריאה נוספת: כיצד הפד' משנה את חוקי הטבע במערכת הבנקאית? בשורה התחתונה, המודל של באפט, שעדיין יש לא מעט שמצטטים אותו (בעיקר כאלו שחושבים שהשוק צריך לרדת), לא רלוונטי כבר למעלה מעשור. הסיבה היא פשוטה: המודל לוקח בחשבון שיש קשר בין מצב הכלכלה לתהליך יצירת כסף חדש במערכת. הנחה זו פשוט לא מתקיימת מאז 2008. הגרף שהציגו השבוע ב-Nordea ממחיש בצורה טובה את שינוי חוקי המשחק בשוק.
- 18.י"ע 31/08/2020 13:13הגב לתגובה זושגם לפי המדד של כמות הכסף , השוק נמצא בבועה !
- 17.כותבי תרחישים 28/08/2020 18:37הגב לתגובה זוב 2008 - חוב ארהב היה 6.3 טרליון $= בהווה מעל 23/25 טרליון- גם הנכדים ישלמו- ככן הדולר צנח - מול השח מ 4,99 - ל 3,37 - לא סופי- הדולר מול הזהב- ומול SF - תינחש ?!
- 16.כותבי תרחישים 28/08/2020 18:26הגב לתגובה זוהזהב- 1970- צפי לירידה של 5-7% - והמשך ל 2100(GLD-תעודת סל)
- 15.שרי 28/08/2020 17:53הגב לתגובה זויצרו אותה ומנפחים לעד ואין ולא יותר קשר למציאות כיוון שהחליטו להעדיר טת העשירים ולנפח נכסים.אין שוק חופשי וזה כבר לא בורסה
- 14.חזיר נשאר חזיר לקבר לו לקחים כולום בפט תשאיר גם לציבור (ל"ת)אבי 28/08/2020 17:47הגב לתגובה זו
- 13.אם בפט היה מכר מניות השוק היה יציב אבל חזיר נשאר חזיר (ל"ת)אבי 28/08/2020 17:45הגב לתגובה זו
- 12.דוד 28/08/2020 17:41הגב לתגובה זותראו את ההבדל בין נחי דנקנר לבין בפט הוא מריץ את הבורסה לו עשים לו כלום על מליונים שלוקח מהציבור בלי ב ושה ועזרים לו להריץ את הבורסה
- 11.רוני 28/08/2020 17:27הגב לתגובה זוגם הוא לא מאמין כבר לנפילות חזקות שיגיעו.
- 10.כתבה מעולה, תודה. (ל"ת)28/08/2020 17:26הגב לתגובה זו
- 9.רונן 28/08/2020 17:11הגב לתגובה זויש להוסיף את סך הכסף שהוזרם ואז ניתן להשתמש באינדיקטור
- 8.פשוט בועת מפלצת . הפיצוץ יגיע כי אין ברירה.וזה קרוב מאד (ל"ת)מני 28/08/2020 17:09הגב לתגובה זו
- 7.שרון 28/08/2020 16:16הגב לתגובה זוטוען זאת כבר זמן רב. כתבה קולעת, ככלי המשק השתנו. שאפו ענק לכותב !
- 6.שמשוני 28/08/2020 16:16הגב לתגובה זוולפי האינדיקטורים של הפד בעצמו,צריך לרדת ב 50% כדי להיות בערכים נורמאלים!
- ירידה 96%..בלי למצמץ כלל. (ל"ת)קבל: 28/08/2020 17:11הגב לתגובה זו
- 5.המודל הזה יעבוד אחרי הבחירות פשוט הפד התערב ויצר מפלצת (ל"ת)שגיא 28/08/2020 16:13הגב לתגובה זו
- אין מפלצות בעולם..וגם אלו בסרטים ניכחדות. (ל"ת)קבל: 28/08/2020 17:12הגב לתגובה זו
- 4.באפט טועה כבר הרבה זמן ולדעתי מזמן איבד את זה (ל"ת)דוד הגנן 28/08/2020 16:03הגב לתגובה זו
- צבי נוי 28/08/2020 18:09הגב לתגובה זובטח התכוונת שבאפט, צדק לאורך כל הדרך...אבל השוק טועה כבר הרבה זמן...
- 3.משקיע 28/08/2020 15:50הגב לתגובה זומאמר בהיר בלי סתירות ולא מבלבל
- 2.האמיתי 28/08/2020 15:47הגב לתגובה זוכי תמיד אוהב להישאר בשוק
- 1.צבי נוי 28/08/2020 15:05הגב לתגובה זוהמסקנה הנכונה היא שבגלל הניתוק אין בועה גדולה מזו. מי שהפסיד את העליות לא בהכרח הפסיד כסף בזמן הארוך. נחיה ונראה
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חלל חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")