וורן באפט 2019
צילום: Daniel Zuchnik; GettyImages IL

האינדיקטור שכולם אוהבים לצטט רלוונטי בכלל?

בתחילת שנות ה-2000 הציג וורן באפט אינדיקטור לחיזוי השווקים. מאז, המודל מצוטט אינספור פעמים ע"י המשקיעים בשוק וזאת למרות שהוא מציג את השווקים כ"בועה" מאז 2013. במציאות: הנחות היסוד של המודל לא מתקיימות
עמית נעם טל | (21)

בשנת 2001, במכתב שכתב למשקיעים של ברקשייר הת'אווי (סימול: BRKA), כתב המשקיע האגדי והבעלים של חברת האחזקות, כי מי שהתבונן בשווקים יכול היה לראות את משבר הדוט.קום מקילומטר. הביסוס שעליו הסתמך באפט, הוא אינדיקטור שזכה לכינוי "אינדיקטור באפט".   האינדיקטור מדבר על חישוב השווי של כלל המניות בוול סטריט ביחס לתמ"ג. המצב האידיאלי הוא כשהיחס בין המניות לתמ"ג עומד על בין 70% ל-80% וזה הזמן לבצע רכישות בשוק. כאשר היחס מגיע ל-100% ומעלה, זה סימן שהשוק בדרך לנפילה והגיע הזמן למכור. בפשטות, לשיטתו, ברגע שעוברים את רף ה-100%, נכנסים לטריטוריה של בועה.   באפט, כאמור, צדק. האינדיקטור שסימן כבר בתחילת המאה, היה רלוונטי גם במשבר הסאב פריים ב-2008, שהפיל את השווקים הגלובליים. אלא שמאז המשבר הכלכלי של 2008 האינדיקטור הפך ללא יעיל. למעשה, האינדיקטור הוותיק של באפט מצביע כי שוקי המניות בארה"ב בבועה מאז 2013, ומי שהסתמך עליו בבחינת השווקים פיפספס את כל הראלי של השנים האחרונות. לשם דוגמה: בעקבות האירועים בחודשים האחרונים (צניחה בתמ"ג ועלייה במחירי המניות), המדד של באפט עומד ברמה של 179% - שיא כל הזמנים והרבה מעל לרף "הבועה" שהגדיר באפט. רבים בשוק מסבירים את השמרנות של באפט בשנים האחרונות  האינדיקטור של באפט - רמות של בועה היסטורית אבל האם המודל של באפט יכול בכלל להיות אקטואלי היום?

אחד הגרפים המעניינים בסקירה השבועית של Nordea bank היה השוואה בין שווי שוק המניות במדד ה-S&P500 חלקי התמ"ג בארה"ב - קרוב מאוד למודל של באפט, לבין שווי שוק המניות חלקי M2 (כמות הכסף בשוק). 

כפי שניתן לראות, במשך עשורים הייתה קורלציה כמעט מושלמת בין 2 העקומות, אך מאז המשבר הכלכלי 2008, נוצרה הפרדה מאוד גדולה.   

ההשוואה המעניינת שערכו ב-Nordea Bank

איך נוצר הפער?

מאז הפד' ויתר הבנקים התחילו להשתמש בכלי הזה שנקרא תוכנית רכישות (QE), הם ניתקו את הקשר בין יצירת פיקדונות במערכת הבנקאית. אם בעולם של לפני 2008, הלוואות חדשות יצרו פיקדונות חדשים. וההלוואות נוצרו כי הבנקים העריכו כי הכלכלה משתפרת. מאז 2008, אין קשר בין יצירת כסף חדש במערכת לבין המצב בכלכלה הריאלית. בכל פעם שהפד' מבצע רכישות, הוא יוצר פיקדונות חדשים במערכת. פיקדונות = גידול בכמות הכסף (M2). לקריאה נוספת: כיצד הפד' משנה את חוקי הטבע במערכת הבנקאית? בשורה התחתונה, המודל של באפט, שעדיין יש לא מעט שמצטטים אותו (בעיקר כאלו שחושבים שהשוק צריך לרדת), לא רלוונטי כבר למעלה מעשור. הסיבה היא פשוטה: המודל לוקח בחשבון שיש קשר בין מצב הכלכלה לתהליך יצירת כסף חדש במערכת. הנחה זו פשוט לא מתקיימת מאז 2008. הגרף שהציגו השבוע ב-Nordea ממחיש בצורה טובה את שינוי חוקי המשחק בשוק.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    י"ע 31/08/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
    שגם לפי המדד של כמות הכסף , השוק נמצא בבועה !
  • 17.
    כותבי תרחישים 28/08/2020 18:37
    הגב לתגובה זו
    ב 2008 - חוב ארהב היה 6.3 טרליון $= בהווה מעל 23/25 טרליון- גם הנכדים ישלמו- ככן הדולר צנח - מול השח מ 4,99 - ל 3,37 - לא סופי- הדולר מול הזהב- ומול SF - תינחש ?!
  • 16.
    כותבי תרחישים 28/08/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    הזהב- 1970- צפי לירידה של 5-7% - והמשך ל 2100(GLD-תעודת סל)
  • 15.
    שרי 28/08/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
    יצרו אותה ומנפחים לעד ואין ולא יותר קשר למציאות כיוון שהחליטו להעדיר טת העשירים ולנפח נכסים.אין שוק חופשי וזה כבר לא בורסה
  • 14.
    חזיר נשאר חזיר לקבר לו לקחים כולום בפט תשאיר גם לציבור (ל"ת)
    אבי 28/08/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אם בפט היה מכר מניות השוק היה יציב אבל חזיר נשאר חזיר (ל"ת)
    אבי 28/08/2020 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    דוד 28/08/2020 17:41
    הגב לתגובה זו
    תראו את ההבדל בין נחי דנקנר לבין בפט הוא מריץ את הבורסה לו עשים לו כלום על מליונים שלוקח מהציבור בלי ב ושה ועזרים לו להריץ את הבורסה
  • 11.
    רוני 28/08/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    גם הוא לא מאמין כבר לנפילות חזקות שיגיעו.
  • 10.
    כתבה מעולה, תודה. (ל"ת)
    28/08/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רונן 28/08/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    יש להוסיף את סך הכסף שהוזרם ואז ניתן להשתמש באינדיקטור
  • 8.
    פשוט בועת מפלצת . הפיצוץ יגיע כי אין ברירה.וזה קרוב מאד (ל"ת)
    מני 28/08/2020 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שרון 28/08/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    טוען זאת כבר זמן רב. כתבה קולעת, ככלי המשק השתנו. שאפו ענק לכותב !
  • 6.
    שמשוני 28/08/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    ולפי האינדיקטורים של הפד בעצמו,צריך לרדת ב 50% כדי להיות בערכים נורמאלים!
  • ירידה 96%..בלי למצמץ כלל. (ל"ת)
    קבל: 28/08/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המודל הזה יעבוד אחרי הבחירות פשוט הפד התערב ויצר מפלצת (ל"ת)
    שגיא 28/08/2020 16:13
    הגב לתגובה זו
  • אין מפלצות בעולם..וגם אלו בסרטים ניכחדות. (ל"ת)
    קבל: 28/08/2020 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    באפט טועה כבר הרבה זמן ולדעתי מזמן איבד את זה (ל"ת)
    דוד הגנן 28/08/2020 16:03
    הגב לתגובה זו
  • צבי נוי 28/08/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    בטח התכוונת שבאפט, צדק לאורך כל הדרך...אבל השוק טועה כבר הרבה זמן...
  • 3.
    משקיע 28/08/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    מאמר בהיר בלי סתירות ולא מבלבל
  • 2.
    האמיתי 28/08/2020 15:47
    הגב לתגובה זו
    כי תמיד אוהב להישאר בשוק
  • 1.
    צבי נוי 28/08/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
    המסקנה הנכונה היא שבגלל הניתוק אין בועה גדולה מזו. מי שהפסיד את העליות לא בהכרח הפסיד כסף בזמן הארוך. נחיה ונראה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.