סגרו עסקה: פייזר וביונטק יספקו 600 מיליון חיסונים לממשלת ארה"ב
פייזר ימים ספורים לאחר שהחברות פייזר (סימול: PFE) וביונטק (סימול: BNTX) דיווחו על נתונים ראשוניים חיוביים מהניסוי שלב 1/2 אשר עדיין נמשך בגרמניה, פייזר מדווחת על עסקת ענק עם ממשלת ארה"ב, במסגרתה יצרניות התרופות הסכימו לספק 600 מיליון מנות מהחיסון שהן מפתחות לממשלת ארה"ב.
על פי ההסכם עם הממשל האמריקני, פייזר וביונטק יקבלו 1.95 מיליארד דולר עבור 100 מיליון המנות הראשונות של החיסון מבוסס ה-mRNA שלהן "BNT162", לאחר (ובמידה) שיאושר על ידי הרגולטור, עם הרחבה פוטנציאלית לספק לאחר מכן 500 מיליון מנות נוספות. מוקדם יותר השבוע ביצעו החברות עסקה דומה למכירת 30 מיליון מנות של החיסון שלהן לממשלת בריטניה.
אזרחים אמריקאים יחוסנו ללא עלות, הודיעו בפייזר, תוך שהם מציינים את ההתחייבות הקודמת של החברהה מול ממשלת ארה"ב.
"היינו מחויבים לעשות את הבלתי אפשרי על ידי עבודה ללא לאות לפיתוח וייצור בזמן שיא של חיסון בטוח ויעיל כדי לעזור לשים קץ למשבר הבריאות העולמי הזה", אמר המנכ"ל אלברט בורלה. "קיבלנו את ההחלטה המוקדמת להתחיל בעבודה קלינית וייצור בקנה מידה גדול על אחריותנו בלבד, כדי להבטיח שהמוצר יהיה זמין באופן מיידי במידה והניסויים הקליניים שלנו יתגלו כמוצלחים ויוענק אישור חירום לשימוש בהם".
נזכיר כי מוקדם יותר השבוע דיווחו החברות על ניסוי במינון מבוקר, שהוא חלק מתוכנית החיסון העולמית מבוססת mRNA נגד נגיף הקורונה. החברות דיווחו כי בניסוי לבחינת בטיחות השימוש בחיסון שהן מפתחות, נמצא כי אין תופעות לוואי משמעותיות בכל המינונים שניתנו למטופלים. עם זאת, החברות עדיין צריכות להוכיח שהחיסון שלהן יעיל, זאת הן ינסו להוכיח בניסוי אשר יכלול עד 30,000 משתתפים וצפוי להתחיל בסוף החודש.
- פייזר מרחיבה את תיק התרופות להשמנה בעסקה של 2 מיליארד דולר
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים הראשוניים החדשים ממחקר גרמני זה תומכים בתוצאות המוקדמות שנחשפו לאחרונה מהניסוי האמריקאי המקביל לחיסון שהחברות מפתחות - BNT162b1.
הנתונים הראשוניים מהניסוי שלב 1/2 בגרמניה הוערכו על בסיס 60 מבוגרים בריאים בגילאי 18 עד 55 כאשר 12 נבדקים ברמת מינון שונות של - 1 מיקרוגרם, 10 מיקרוגרם, 30 מיקרוגרם ו-50 מיקרוגרם - לכל קבוצה; 48 משתתפים בסך הכל.
בסך הכל, הנתונים הצביעו על כך שניתן יהיה לעשות שימוש בטוח ב-BNT162b1. תופעות הלוואי לאחר הזרקת החיסון בכל רמות המינון היו ארעיות, בדרך כלל קלות עד בינוניות, עם מדי פעם אירועים חמורים (דרגה 3) של תסמינים דמויי שפעת ותגובות באיזור ההזרקה. כל תופעות הלוואי טופלו באמצעים פשוטים. לא דווח על תופעות לוואי חמורות (SAE), ולא היו נסיגות עקב תופעות לוואי הקשורות לחיסון.
- 3.אופטימי 22/07/2020 22:20הגב לתגובה זוופה תוך חצי שנה חיסון מוכן, צירוף מקרים?
- לקורנה יש RNA להבדיל משפעת. זה כל ההבדל (ל"ת)כפיר 23/07/2020 00:14הגב לתגובה זו
- 2.לוי 22/07/2020 17:44הגב לתגובה זוהוא שוב דואג שהכסף שיושקע בקורונה לא ילך לסינים ויתמוך רק בחברות המערביות ושוב מראה שהוא פטריות יותר מהדמוקרטים בארצו שהעבירו את הכלכלה שלהם לסינים
- 1.לוי 22/07/2020 17:43הגב לתגובה זוהוא שוב דואג שהכסף שיושקע בקורונה לא ילך לסינים ויתמוך רק בחברות המערביות ושוב מראה שהוא פטריות יותר מהדמוקרטים בארצו שהעבירו את הכלכלה שלהם לסינים
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
