ניסוי מעבדה מבחנה
צילום: Istock
המרוץ לתרופה

סגרו עסקה: פייזר וביונטק יספקו 600 מיליון חיסונים לממשלת ארה"ב

על פי ההסכם עם הממשל האמריקני, פייזר וביונטק יקבלו 1.95 מיליארד דולר עבור 100 מיליון המנות הראשונות של החיסון שלהן לקורונה, לאחר (ובמידה) שיאושר לשימוש, עם הרחבה פוטנציאלית לספק לאחר מכן 500 מיליון מנות נוספות
ערן סוקול | (4)
נושאים בכתבה פייזר

ימים ספורים לאחר שהחברות פייזר (סימול: PFE) וביונטק (סימול: BNTX) דיווחו על נתונים ראשוניים חיוביים מהניסוי שלב 1/2 אשר עדיין נמשך בגרמניה, פייזר מדווחת על עסקת ענק עם ממשלת ארה"ב, במסגרתה יצרניות התרופות הסכימו לספק 600 מיליון מנות מהחיסון שהן מפתחות לממשלת ארה"ב.

על פי ההסכם עם הממשל האמריקני, פייזר וביונטק יקבלו 1.95 מיליארד דולר עבור 100 מיליון המנות הראשונות של החיסון מבוסס ה-mRNA שלהן "BNT162", לאחר (ובמידה) שיאושר על ידי הרגולטור, עם הרחבה פוטנציאלית לספק לאחר מכן 500 מיליון מנות נוספות. מוקדם יותר השבוע ביצעו החברות עסקה דומה למכירת 30 מיליון מנות של החיסון שלהן  לממשלת בריטניה.

אזרחים אמריקאים יחוסנו ללא עלות, הודיעו בפייזר, תוך שהם מציינים את ההתחייבות הקודמת של החברהה מול ממשלת ארה"ב.

"היינו מחויבים לעשות את הבלתי אפשרי על ידי עבודה ללא לאות לפיתוח וייצור בזמן שיא של חיסון בטוח ויעיל כדי לעזור לשים קץ למשבר הבריאות העולמי הזה", אמר המנכ"ל אלברט בורלה. "קיבלנו את ההחלטה המוקדמת להתחיל בעבודה קלינית וייצור בקנה מידה גדול על אחריותנו בלבד, כדי להבטיח שהמוצר יהיה זמין באופן מיידי במידה והניסויים הקליניים שלנו יתגלו כמוצלחים ויוענק אישור חירום לשימוש בהם".

נזכיר כי מוקדם יותר השבוע דיווחו החברות על ניסוי במינון מבוקר, שהוא חלק מתוכנית החיסון העולמית מבוססת mRNA נגד נגיף הקורונה. החברות דיווחו כי בניסוי לבחינת בטיחות השימוש בחיסון שהן מפתחות, נמצא כי אין תופעות לוואי משמעותיות בכל המינונים שניתנו למטופלים. עם זאת, החברות עדיין צריכות להוכיח שהחיסון שלהן יעיל, זאת הן ינסו להוכיח בניסוי אשר יכלול עד 30,000 משתתפים וצפוי להתחיל בסוף החודש.

הנתונים הראשוניים החדשים ממחקר גרמני זה תומכים בתוצאות המוקדמות שנחשפו לאחרונה מהניסוי האמריקאי המקביל לחיסון שהחברות מפתחות - BNT162b1.

הנתונים הראשוניים מהניסוי שלב 1/2 בגרמניה הוערכו על בסיס 60 מבוגרים בריאים בגילאי 18 עד 55 כאשר 12 נבדקים ברמת מינון שונות של - 1 מיקרוגרם, 10 מיקרוגרם, 30 מיקרוגרם ו-50 מיקרוגרם - לכל קבוצה; 48 משתתפים בסך הכל.

בסך הכל, הנתונים הצביעו על כך שניתן יהיה לעשות שימוש בטוח ב-BNT162b1. תופעות הלוואי לאחר הזרקת החיסון בכל רמות המינון היו ארעיות, בדרך כלל קלות עד בינוניות, עם מדי פעם אירועים חמורים (דרגה 3) של תסמינים דמויי שפעת ותגובות באיזור ההזרקה. כל תופעות הלוואי טופלו באמצעים פשוטים. לא דווח על תופעות לוואי חמורות (SAE), ולא היו נסיגות עקב תופעות לוואי הקשורות לחיסון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אופטימי 22/07/2020 22:20
    הגב לתגובה זו
    ופה תוך חצי שנה חיסון מוכן, צירוף מקרים?
  • לקורנה יש RNA להבדיל משפעת. זה כל ההבדל (ל"ת)
    כפיר 23/07/2020 00:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לוי 22/07/2020 17:44
    הגב לתגובה זו
    הוא שוב דואג שהכסף שיושקע בקורונה לא ילך לסינים ויתמוך רק בחברות המערביות ושוב מראה שהוא פטריות יותר מהדמוקרטים בארצו שהעבירו את הכלכלה שלהם לסינים
  • 1.
    לוי 22/07/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
    הוא שוב דואג שהכסף שיושקע בקורונה לא ילך לסינים ויתמוך רק בחברות המערביות ושוב מראה שהוא פטריות יותר מהדמוקרטים בארצו שהעבירו את הכלכלה שלהם לסינים
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיות

תוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה

19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה

רן קידר |
נושאים בכתבה שיאומי טסלה

שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.

כוחו של הרגל 

הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.

האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני

שיאומי אימצה גישה שונה לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.

ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות

כמעט בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.

לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.

וורנר ברוסוורנר ברוס

מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות

פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס הגישו הצעות לרכישת וורנר ברוס דיסקברי - כל אחת עם גישה שונה, וגם - 10 עובדות על וורנר ברוס שכנראה לא ידעתם

עמית בר |

חברת וורנר ברוס דיסקברי, הבעלים של אולפני הסרטים והטלוויזיה האגדיים וורנר ברוס ושל שירות הסטרימינג HBO Max, הפכה באחרונה ליעד אסטרטגי מבוקש עבור שלושה שחקנים מרכזיים בענף המדיה: פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס.

לפי דיווחים, שלוש החברות הגישו הצעות רכישה לא מחייבות, כאשר וורנר דיסקברי מקווה להשלים את תהליך הבחינה עד לסוף השנה. עם זאת, המורכבות הרגולטורית והמבנה העסקי של וורנר, הכולל גם ערוצי כבלים כמו CNN, TNT ו-Food Network, הופכים את העסקה לאתגר לא קטן.

מבין המציעות, רק פרמאונט מתעניינת ברכישת כלל נכסי החברה, כולל האולפנים, שירותי הסטרימינג וערוצי הכבלים. לעומתה, נטפליקס וקומקאסט מבקשות לרכוש רק את חטיבת האולפנים והשירותים הדיגיטליים – ללא ערוצי הכבלים.

העניין הגובר ברכישת וורנר מגיע על רקע יוזמה פנימית של החברה לפצל את נכסיה לשתי חברות, אחת שתתמקד באולפנים ובסטרימינג, והשנייה שתאגד את ערוצי הכבלים. המהלך נועד לפשט את המבנה ולאפשר מיזוגים או רכישות גמישות יותר.

פרמאונט כבר הגישה שלוש הצעות קודמות כאשר האחרונה עמדה על כ-23.50 דולר למניה, והייתה אמורה להתבצע בעיקר במזומן. במקביל, קומקאסט ונטפליקס בוחנות רכישה ממוקדת ללא התחייבות מלאה לכלל הפעילויות.