פאואל
צילום: gettyimages

יותר מהקריסה של להמן ברדרס: מאזן הפד' גדל השבוע ב-356 מיליארד דולר

בעקבות האירועים האחרונים: מאזן הבנק המרכזי בארה"ב זינק השבוע לשיא כל הזמנים ועמד על 4.66 טריליון דולר. מדובר בזינוק השבועי החד ביותר אי פעם וזו רק ההתחלה - רוב התוכניות של הפד' יוצגו רק בדו"ח של השבוע הבא. האם מדובר בטירוף מערכות או צעד מתבקש?
עמית נעם טל | (9)

במקביל לתחזיות כי הכלכלה האמריקנית צפויה להיכנס למיתון בחודשים הקרובים (לכתבה המלאה), נראה כי הבנק המרכזי משגר בימים האחרונים את כל התחמושת שיש לו במטרה לרכך את הנחיתה של הכלכלה. מרוב התוכנית שהבנק הכריז בימים האחרונים, כמעט שבלתי אפשרי בזמן אמת להעריך את העלות המלאה של פעולות הבנק. הדו"ח השבועי שפרסם הבנק אמש לאחר סגירת המסחר עושה קצת סדר.

>>>עדכונים שוטפים על התפרצות הקורונה

ע"פ הדוח האחרון, מאזן הפד' גדל בשבוע האחרון בלא פחות מ-356 מיליארד דולר והסתכם בסכום שיא כל הזמנים של 4.668 טריליון דולר. מדובר בשיא כל הזמנים, כאשר השיא הקודם התרחש בספטמבר 2008, בשבוע בו ליהמן ברדרס הודיע על פשיטת רגל. הדיבורים שנשמעו בשנתיים האחרונות על נורמליזציה נראים כעת כמו עבר רחוק מאוד.  

מבחינת חלוקה: הפד' רכש השבוע אגרות חוב של ארה"ב בסכום של 120 מיליארד דולר, כאשר בסה"כ מחזיק הפד' אגרות חוב של ארה"ב בסכום של 2.68 טריליון דולר. במקביל, סכום הריפו שמבצע הפד' עם המערכת הפיננסית הסתכם ביום רביעי האחרון ב-441.9 מיליארד דולר. 

מאזן הפד' בעשורים האחרונים: מהתבטאויות על נורמליזציה לשיא כל הזמנים

למרות הזינוק החד השבוע, חשוב להדגיש כי רק בשבוע הבא נוכל לקבל תמונה אמינה יותר. רוב הפעולות של הפד' מתחילות לצאת לפועל רק השבוע. כך לדוגמה: המאזן מראה על ירידה של 4 מיליארד דולר בהחזקות באגרות החוב מגובות משכנתאות (MBS), כאשר הבנק צפוי להתחיל היום ברכישות בשוק זה. בנוסף, הדוח האחרון לא כולל את ההשפעה של פתיחת קווי האשראי ל-14 בנקים מרכזיים (לכתבה המלאה). נציין כי היום מודיע הבנק כי קווי האשראי ל-5 הבנקים הגדולים יעבדו באופן יומי ולא באופן שבועי. 

כבר היום מאזן הבנק צפוי לזנק עוד: הפד' צפוי לבצע היום רכישות בהיקף של 107 מיליארד דולר בשוק האג"ח הממשלתי ובשוק האג"ח מגובה משכנתאות, מדובר בסכום שיא לפעולה מסוג זה. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קקטוס 07/07/2020 18:44
    הגב לתגובה זו
    חזק חזק
  • 7.
    ארמגדון בדרך (ל"ת)
    משקיע קטן 16/06/2020 19:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זה עוד לפני קריסות של מוסדות פיננסים שיגיעו (ל"ת)
    גדי 20/03/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דירה=קורת גג 20/03/2020 16:41
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • מה פשר ההודעה החופרת? (ל"ת)
    אל 12/06/2020 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חנני 20/03/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור כלום זה כוסות רוח למת.....
  • 3.
    נייר טואלט 20/03/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    העולם הגיע לקציהו.
  • 2.
    מי ישלם את כל החובות האלה??? (ל"ת)
    אכן טירוף 20/03/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא יעזור למנוע מיתון שנגרם מהשבתת פעילות השוק עוד גבוה (ל"ת)
    שלמה 20/03/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.