טראמפ מקפיץ את השווקים? הוא רק הופך את סוף השנה לקשה יותר

טראמפ צייץ היום זמן קצר לאחר פתיחת המסחר על הסכם עם סין והצליח להקפיץ את השווקים לשיאים. במקביל, טראמפ הופך את מצוקת הנזילות לקראת סוף השנה לקשה הרבה יותר
עמית נעם טל | (4)

טראמפ עשה זאת שוב: לאחר פתיחה מהוססת בוול סטריט, הנשיא צייץ על הסכם ושלח את וול סטריט לשיאים (לכתבה המלאה). לא בטוח שטראמפ מבין לעומק את משמעות הציוצים, כאשר הדבר האחרון שוול סטריט ובפרט המערכת הבנקאית בארה"ב רוצה/צריכה עד לסוף השנה הוא עליות בשווקים. מצוקת הנזילות שצפויה להתחיל ממחר הופכת למסובכת הרבה יותר. 

כפי שהסברנו בחודשים האחרונים ב-BIZPORTAL, אחד הקשיים לקראת סוף שנה הוא העמידה של הבנקים הגדולים בדרישות הרגולציה (G-SIB). נכון לסוף הרבעון ה-3, 4 הבנקים הגדולים בארה"ב (ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטי בנק וגולדמן זאקס), צריכים לצמצם את מאזניהם אם הם רוצים להימנע לגיוס הון ענק ברבעון הראשון של 2020.

לפי הכללים החדשים שנקבעו לאחר המשבר הכלכלי של 2008, כל אחד מהבנקים "הגדולים מכדי ליפול" מקבל ניקוד מסוים לפי 5 פרמטרים, הכוללים בין היתר את שווי הבנק, יכולת גיוס ההון שלו לטווח קצר, והחשיפה של הבנק לשוק הנגזרים. הציון הסופי שמקבל כל בנק מתורגם לדרישות הרגולטוריות מבחינת מבנה ההון של הבנק. 

המשמעות: הראלי הנוכחי בשוקי המניות מנפח כעת עוד יותר את הציון של הבנקים.

כפי שבקרדיט סוויס ציינו מוקדם יותר השבוע, הדרך היחידה של הבנקים להוריד את הציון שלהם הוא ע"י הורדה דרמטית של ההלוואות בשוקי הריפו. וירידה בהלוואות הניתנות בשוקי המט"ח (FX swap). במילים פשוטות: הראלי היום בשוקי המניות צפוי לגרום לבנקים לצמצם עוד יותר סעיפי הריפו וההלוואות במט"ח. בנוסף, הזינוק בתשואות האג"חים שנגרם מהציוץ של הנשיא מחריף עוד יותר את הבעיה של קרנות הגידור שצריכות לממן את החוב הזה.

בתוך כך, נציין כי הציוץ של טראמפ הגיע בשיא הנזילות בשוק, כאשר הממשל האמריקני הזרים היום הרבה כסף למערכת הבנקאית. קופת האוצר האמריקני מגיעה היום לשפל, וצפויה לזנק בקרוב ל-120 מיליארד דולר ב-2 ימי המסחר הבאים כאשר החברות בארה"ב צפויות לשלם את מס החברות לשנה . סכום זה צפוי לרדת מרזרבות הבנקים ולהחריף את מצוקת הנזילות בשוק (לכתבה המלאה). נזכיר כי אירוע המס האחרון התרחש בספטמבר, והפד' נאלץ מיד לאחר מכן להתחיל להזרים כסף לשווקים. 

קופת האוצר האמריקני:שיא הנזילות הערב, הימים הבאים הם סימן שאלה גדול

כתבות נוספות שפורסמו בנושא, לקריאה נוסף:

10.12 - קרדיט סוויס: הפד' בדרך לאבד שליטה על השווקים עד סוף השנה

קיראו עוד ב"גלובל"

9.12 - ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

4.12 - הריבית בשוק הריפו לסוף השנה עלתה ל-3.7% 

2.12 - הפד' יציל את השווקים? 2 האירועים המשמעותיים החודש

11.11 - האתגר עד לסוף השנה: עמידה של הבנקים בדרישות הרגולטוריות

9.09 - מהו שוק ה-REPO, ומדוע הוא שיגע את המשקיעים בשבוע האחרון?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טראמפ עבריין מובהק מקומו בכלא.....וכך יהיה (ל"ת)
    חנני 13/12/2019 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בכיינים תתפגרו עם השורטים (ל"ת)
    שועל 12/12/2019 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Ika 12/12/2019 19:34
    הגב לתגובה זו
    Chana vin ,Tramp lose
  • 1.
    אכן 12/12/2019 19:24
    הגב לתגובה זו
    עובר לחוף מבטחים. מזומן, זהב ומטבע חוץ.
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח

הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה 

רן קידר |

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: