האיסור על הסיגריות האלקטרוניות: סימני השאלה סביב תעשיית הטבק
מחלה מסתורית תוקפת מאות מאזרחי ארצות הברית בלמעלה מ-30 מדינות. לא זה לא תחילתו של ספר מתח, אלא מציאות שאליה התעוררו האמריקאים המעשנים סיגריות אלקטרוניות. מדובר במחלת ריאות חדשה ולא ידועה, אותה קושרים הרשויות במדינה למוצרים כמו JUUL ושהשתלטו לפרקים על מהדורות החדשות – אפילו על חשבונם של מקרי הטבח ההמוניים הפוקדים באופן יומיומי את ארצות הברית מוכת הנשק.
לפי נתוני הארגון למניעת מחלות בארצות הברית (CDC), עד כה כבר מתו 6 בני אדם ב-6 מדינות שונות ו-380 מקרים של אותה מחלה נתגלו ברחבי ארצות הברית, מרביתם אצל קהל יעד צעיר, המהווה את שוק המטרה המרכזי של המוצרים. הגורם המקשר לכולם הוא שימוש בסוג של סיגריה אלקטרונית או מכשיר וייפ. מרביתם, אגב, השתמשו במוצרים הקשורים לצריכת מריחואנה. עד עכשיו, אף אחד לא יודע מה גורם למחלה הזו.
מצב החירום הוביל לכך שהשבוע, מושל מדינת ניו-יורק, אנדרו קומו, הוציא איסור חירום לכל הסיגריות האלקטרוניות בטעמים. בכך הפכה ניו יורק למדינה הראשונה בארצות הברית שהודיעה על הוצאתם של מכשירי הניקוטין האלקטרוניים. סביר להניח שבקרוב גם קליפורניה הפרוגרסיבית תעשה זאת, כשמדינות נוספות צפויות להצטרף לגל הזה – שבקרוב גם יצא מתחומי המדינה ויזלוג לאיחוד האירופי וגם כאן בישראל. הודו למשל, אחת מצרכניות מוצרי טבק הגדולות בעולם כבר אסרה השבוע על מכירתו של ה-JUUL ומוצרים הקשורים לסיגריות האלקטרוניות.
אפילו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע בשבוע שעבר כי כנראה יאסור על מכירת מוצרי E-Cigarettes בטעמים, כשחברות הכבלים האמריקאיות בהם CBS ו-WarnerMedia, אסרו על שידור פרסומות של סיגריות אלקטרוניות.
- בקשה לייצוגית בסך 100 מיליון שקל בטענה לאי מניעת עישון בשטחי בתי המשפט
- המחוזי: "להנהלת בית המשפט אין סמכות לאסור עישון בחצרות בית המשפט"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זה אומר על שוק הטבק העולמי?
יחד עם הנורות האדומות שנדלקו ב-CDC בחודש האחרון, סביר להניח שהגל הנוכחי של איסור המכירות הדליק נורות אדומות – אחרות לגמרי – אצל יצרני מוצרי הטבק והסיגריות האלקטרוניות, בהם פיליפ מוריס (סימול: PM) ובריטיש אמריקן טובאקו (סימול: BTI).
לצערם הרב, מה שתחילה נתפס כתחליף ראוי ובריא יותר לשוק הטבק והסיגריות המתכווץ בעקביות מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, הפך מוקצה הרבה יותר מהר מהמוצרים הוותיקים, האחראיים על הרבה יותר מקרי מוות בשנה.
השוק, שבשנת 2018 נאמד ב-11.5 מיליארד דולר אמור היה להיות מנוף הצמיחה המרכזי העתידי של תעשיית הטבק. עד כמה? בריטיש אמריקן טובאקו הודיעה רק בשבוע שעבר על פיטוריהם של 2,300 עובדים מתוך סך 55,000 העובדים של החברה (4% מסך כל עובדי החברה), מתוך רצון להפנות משאבים לסיגריות האלקטרוניות.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
עכשיו גם על השוק הזה נטרקת הדלת. מה זה אומר על שוק הטבק העולמי? נראה על אילו פתרונות יצירתיים יחשבו בחברות הטבק הגדולות כדי להתכונן ליום בו יהפכו לחברות שאבד עליהן הקלח – עם המלחמה הרבתית שמנהלים נגדן רגולטורים בכל העולם.
ומה קורה בארץ?
בארץ, שוק הסיגריות האלקטרוניות עוד בחיתוליו ואינו מהווה נתח מרכזי מהשוק. ההשקעה של יבואניות כגלוברנדס בשוק זה נועד לייצר מעבר בין מותגים בתוך סל המוצרים שהחברה מוכרת. עכשיו גם בתעשיה בארץ לא יודעים איך להתמודד עם זה.
לא רק שבתחילת 2020 צפויה החמרה משמעותית ברגולציה של הסיגריות, שיחייבו את כלל מוצרי הטבק להימכר בצבע אחיד וללא מיתוג – דבר שצפוי לפגוע ברווחיות בטווח הארוך – בשבוע שעבר הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו להוציא הוראה המגבילה את מכירתם של הסיגריות האלקטרוניות בטעמים גם בישראל.
- 5.לרון 20/09/2019 17:17הגב לתגובה זובהן נכללות גם חברות ההימורים,הנשק,והאלכוהול,אז? כל אחד יעשה כרצונו! ההגבלות מוגבלות!
- 4.חי 19/09/2019 22:58הגב לתגובה זוזו נראית כמו כתבה ממומנת כספית ממכון גמילה מעישון (?) ״אלן קר״
- 3.חברות הטבק הישנות מתחילות להחזיר מלחמה זה מה שקורה (ל"ת)ניר 19/09/2019 20:53הגב לתגובה זו
- 2.צריך להוציא להורג את מנהלי חברות מוצרי העישון (ל"ת)רצח בכוונה תחילה 19/09/2019 18:48הגב לתגובה זו
- חי 19/09/2019 22:59הגב לתגובה זותנסו אותנו חחחחחחחחחח
- 1.איתמר 19/09/2019 17:08הגב לתגובה זוכמה קל למחוקקים אמריקאים להפנות את האש את תעשיית הסיגריות. זה לא שבארצות הברית כל שני וחמישי מישהו יוצא עם נשק ויורה לכל עבר, זה "ממש לא בעיה" עבור המחוקקים האמריקאים, שמנסים לעשות סיבוב על תעשיית הסיגריות לפני הבחירות שמתקרבות, ולהסיח את דעת הקהל מהפקרות הנשק שמתחוללת במדינה. האם אני טוען שסיגריות זה דבר טוב? ממש לא! בוודאי שהן מסוכנות לבריאות, בוודאי שהן גורמות למחלות, אבל דור שלם שצמוד למסכים על אייפון ולפלטפורמות הטינדר והפייסבוק הוא דור חולה פי 100 מהדור של "איש המרלבורו", רק שאלה לא מחלות ריאות, אלא מחלות של דיכאון וחרדות חברתיות, אבל למי אכפת מזה? בואו נאשים את תעשיית הסיגריות, וכמובן שלא נציין שמחלות הריאות שהתוודענו אליהן לאחרונה נובעות משימוש בחומרים אסורים בשוק השחור, שכוללים מריחואנה לא חוקית, מעורבבת עם שאר "תופינים". במוצרים של JUUL אין דבר וחצי דבר מהחומרים האלה, אבל למה לציין זאת שאפשר להיות פופוליסט זול. אז כל המתחסדים הליברלים, תעשו לי טובה, רדו מ-JUUL, רדו חברות הטבק, ולכו תתעסקו בדברים מסוכנים יותר.
- נרשה רצח "על כבוד המשפחה" כי פי-10 נרצחים בתאונות דרכים (ל"ת)איזה מפגר 20/09/2019 12:13הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
מאז 1950 ״ראלי סוף שנה״ הניב תשואה ממוצעת של כ-1.3% במדד S&P 500 עם שיעור הצלחה של כ-76%-79%, אבל בעשור 2010-2020 התמתן ל-0.38% בלבד, כשהשנים החלשות מזוהות בעיקר עם אינפלציה, ריבית ומתחים גיאופוליטיים
דצמבר בפתח, אחרי 11 חודשים של עליות מרשימות בשווקים. האם דצמבר יהיה גם חיובי? סטטיסטית התשובה חיובית, קוראים לזה ראלי סוף שנה. אבל זו ממש לא הבטחה.
מה זה ראלי סוף שנה?
"ראלי סוף שנה", הידוע גם כ-"Santa Claus Rally", מתאר עלייה במחירי המניות במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים של דצמבר ושני הימים הראשונים של ינואר. התופעה תועדה לראשונה על ידי ייל הירש ב"Stock Trader's Almanac" בשנת 1972, והיא משקפת דפוס עונתי בשווקים. מדובר בהשפעה קלנדרית שבה מחירי המניות עולים בממוצע 1.3% בתקופה זו מאז 1950, עם שיעור הצלחה של 76%, גבוה בהרבה מהביצועים הממוצעים של תקופת שבעה ימים רגילה.
עם זאת, התופעה אינה חלה על כל השווקים באופן שווה. במחקר של Stock Trader's Almanac מ-1950 עד 2022, נמצא כי ה-S&P 500 רשם עליות ב-74% מהמקרים, אך התשואה הממוצעת ירדה ל-0.38% בלבד בשנים 2010-2020, בהשוואה ל-1.33% בתקופה המלאה. מאז 1950, שיעור ההצלחה עומד על כ-77-79%, עם תשואה ממוצעת של 1.3%, אך בשנים מסוימות כמו 1928-1950, התשואה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 1.6%. בשנים האחרונות, כמו 2016-2022, הראלי הניב תשואות של 0.4% עד 1.4% ב-S&P 500, מה שמראה המשכיות אבל גם וריאציה.
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות להתרחשות הראלי - והגורמים שמונעים אותו
הראלי נובע משילוב של גורמים כלכליים, פסיכולוגיים ותפעוליים. ראשית, "window dressing": מנהלי קרנות מוסדיות קונים מניות חזקות בסוף השנה כדי לשפר את דוחות הביצועים שלהם, מה שיוצר לחץ קנייה. שנית, תנועות כסף הקשורות לבונוסים ומענקים: עובדים מקבלים תשלומים בסוף השנה ומשקיעים אותם בשוק. שלישית, עונת החגים מגבירה מכירות קמעונאיות, מה שתומך במניות צריכה. רביעית, "tax-loss harvesting", מכירות הפסדים בסוף נובמבר להפחתת מס, מפסיקות בדצמבר, ומאפשרות התאוששות. חמישית, נפח מסחר נמוך בחגים מקל על תנועות מחירים כלפי מעלה, ותחושת אופטימיות עונתית מושכת משקיעים פרטיים.
