האיסור על הסיגריות האלקטרוניות: סימני השאלה סביב תעשיית הטבק
מחלה מסתורית תוקפת מאות מאזרחי ארצות הברית בלמעלה מ-30 מדינות. לא זה לא תחילתו של ספר מתח, אלא מציאות שאליה התעוררו האמריקאים המעשנים סיגריות אלקטרוניות. מדובר במחלת ריאות חדשה ולא ידועה, אותה קושרים הרשויות במדינה למוצרים כמו JUUL ושהשתלטו לפרקים על מהדורות החדשות – אפילו על חשבונם של מקרי הטבח ההמוניים הפוקדים באופן יומיומי את ארצות הברית מוכת הנשק.
לפי נתוני הארגון למניעת מחלות בארצות הברית (CDC), עד כה כבר מתו 6 בני אדם ב-6 מדינות שונות ו-380 מקרים של אותה מחלה נתגלו ברחבי ארצות הברית, מרביתם אצל קהל יעד צעיר, המהווה את שוק המטרה המרכזי של המוצרים. הגורם המקשר לכולם הוא שימוש בסוג של סיגריה אלקטרונית או מכשיר וייפ. מרביתם, אגב, השתמשו במוצרים הקשורים לצריכת מריחואנה. עד עכשיו, אף אחד לא יודע מה גורם למחלה הזו.
מצב החירום הוביל לכך שהשבוע, מושל מדינת ניו-יורק, אנדרו קומו, הוציא איסור חירום לכל הסיגריות האלקטרוניות בטעמים. בכך הפכה ניו יורק למדינה הראשונה בארצות הברית שהודיעה על הוצאתם של מכשירי הניקוטין האלקטרוניים. סביר להניח שבקרוב גם קליפורניה הפרוגרסיבית תעשה זאת, כשמדינות נוספות צפויות להצטרף לגל הזה – שבקרוב גם יצא מתחומי המדינה ויזלוג לאיחוד האירופי וגם כאן בישראל. הודו למשל, אחת מצרכניות מוצרי טבק הגדולות בעולם כבר אסרה השבוע על מכירתו של ה-JUUL ומוצרים הקשורים לסיגריות האלקטרוניות.
אפילו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע בשבוע שעבר כי כנראה יאסור על מכירת מוצרי E-Cigarettes בטעמים, כשחברות הכבלים האמריקאיות בהם CBS ו-WarnerMedia, אסרו על שידור פרסומות של סיגריות אלקטרוניות.
- בקשה לייצוגית בסך 100 מיליון שקל בטענה לאי מניעת עישון בשטחי בתי המשפט
- המחוזי: "להנהלת בית המשפט אין סמכות לאסור עישון בחצרות בית המשפט"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זה אומר על שוק הטבק העולמי?
יחד עם הנורות האדומות שנדלקו ב-CDC בחודש האחרון, סביר להניח שהגל הנוכחי של איסור המכירות הדליק נורות אדומות – אחרות לגמרי – אצל יצרני מוצרי הטבק והסיגריות האלקטרוניות, בהם פיליפ מוריס (סימול: PM) ובריטיש אמריקן טובאקו (סימול: BTI).
לצערם הרב, מה שתחילה נתפס כתחליף ראוי ובריא יותר לשוק הטבק והסיגריות המתכווץ בעקביות מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, הפך מוקצה הרבה יותר מהר מהמוצרים הוותיקים, האחראיים על הרבה יותר מקרי מוות בשנה.
השוק, שבשנת 2018 נאמד ב-11.5 מיליארד דולר אמור היה להיות מנוף הצמיחה המרכזי העתידי של תעשיית הטבק. עד כמה? בריטיש אמריקן טובאקו הודיעה רק בשבוע שעבר על פיטוריהם של 2,300 עובדים מתוך סך 55,000 העובדים של החברה (4% מסך כל עובדי החברה), מתוך רצון להפנות משאבים לסיגריות האלקטרוניות.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
עכשיו גם על השוק הזה נטרקת הדלת. מה זה אומר על שוק הטבק העולמי? נראה על אילו פתרונות יצירתיים יחשבו בחברות הטבק הגדולות כדי להתכונן ליום בו יהפכו לחברות שאבד עליהן הקלח – עם המלחמה הרבתית שמנהלים נגדן רגולטורים בכל העולם.
ומה קורה בארץ?
בארץ, שוק הסיגריות האלקטרוניות עוד בחיתוליו ואינו מהווה נתח מרכזי מהשוק. ההשקעה של יבואניות כגלוברנדס בשוק זה נועד לייצר מעבר בין מותגים בתוך סל המוצרים שהחברה מוכרת. עכשיו גם בתעשיה בארץ לא יודעים איך להתמודד עם זה.
לא רק שבתחילת 2020 צפויה החמרה משמעותית ברגולציה של הסיגריות, שיחייבו את כלל מוצרי הטבק להימכר בצבע אחיד וללא מיתוג – דבר שצפוי לפגוע ברווחיות בטווח הארוך – בשבוע שעבר הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו להוציא הוראה המגבילה את מכירתם של הסיגריות האלקטרוניות בטעמים גם בישראל.
- 5.לרון 20/09/2019 17:17הגב לתגובה זובהן נכללות גם חברות ההימורים,הנשק,והאלכוהול,אז? כל אחד יעשה כרצונו! ההגבלות מוגבלות!
- 4.חי 19/09/2019 22:58הגב לתגובה זוזו נראית כמו כתבה ממומנת כספית ממכון גמילה מעישון (?) ״אלן קר״
- 3.חברות הטבק הישנות מתחילות להחזיר מלחמה זה מה שקורה (ל"ת)ניר 19/09/2019 20:53הגב לתגובה זו
- 2.צריך להוציא להורג את מנהלי חברות מוצרי העישון (ל"ת)רצח בכוונה תחילה 19/09/2019 18:48הגב לתגובה זו
- חי 19/09/2019 22:59הגב לתגובה זותנסו אותנו חחחחחחחחחח
- 1.איתמר 19/09/2019 17:08הגב לתגובה זוכמה קל למחוקקים אמריקאים להפנות את האש את תעשיית הסיגריות. זה לא שבארצות הברית כל שני וחמישי מישהו יוצא עם נשק ויורה לכל עבר, זה "ממש לא בעיה" עבור המחוקקים האמריקאים, שמנסים לעשות סיבוב על תעשיית הסיגריות לפני הבחירות שמתקרבות, ולהסיח את דעת הקהל מהפקרות הנשק שמתחוללת במדינה. האם אני טוען שסיגריות זה דבר טוב? ממש לא! בוודאי שהן מסוכנות לבריאות, בוודאי שהן גורמות למחלות, אבל דור שלם שצמוד למסכים על אייפון ולפלטפורמות הטינדר והפייסבוק הוא דור חולה פי 100 מהדור של "איש המרלבורו", רק שאלה לא מחלות ריאות, אלא מחלות של דיכאון וחרדות חברתיות, אבל למי אכפת מזה? בואו נאשים את תעשיית הסיגריות, וכמובן שלא נציין שמחלות הריאות שהתוודענו אליהן לאחרונה נובעות משימוש בחומרים אסורים בשוק השחור, שכוללים מריחואנה לא חוקית, מעורבבת עם שאר "תופינים". במוצרים של JUUL אין דבר וחצי דבר מהחומרים האלה, אבל למה לציין זאת שאפשר להיות פופוליסט זול. אז כל המתחסדים הליברלים, תעשו לי טובה, רדו מ-JUUL, רדו חברות הטבק, ולכו תתעסקו בדברים מסוכנים יותר.
- נרשה רצח "על כבוד המשפחה" כי פי-10 נרצחים בתאונות דרכים (ל"ת)איזה מפגר 20/09/2019 12:13הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
