הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
סיגריה אלקטרונית
צילום: istock

האיסור על הסיגריות האלקטרוניות: סימני השאלה סביב תעשיית הטבק

ניו יורק הפכה להיות המדינה הראשונה בארה"ב שאוסרת את מכירת מוצרי הניקוטין האלקטרוניים, הנחשבים למנוף הצמיחה המרכזי של תעשיית הטבק. מה זה אומר על התעשייה ומה יקרה בארץ?
ארז ליבנה | (7)
נושאים בכתבה איסור עישון טבק סיגריות

מחלה מסתורית תוקפת מאות מאזרחי ארצות הברית בלמעלה מ-30 מדינות. לא זה לא תחילתו של ספר מתח, אלא מציאות שאליה התעוררו האמריקאים המעשנים סיגריות אלקטרוניות. מדובר במחלת ריאות חדשה ולא ידועה, אותה קושרים הרשויות במדינה למוצרים כמו JUUL ושהשתלטו לפרקים על מהדורות החדשות – אפילו על חשבונם של מקרי הטבח ההמוניים הפוקדים באופן יומיומי את ארצות הברית מוכת הנשק.

 

לפי נתוני הארגון למניעת מחלות בארצות הברית (CDC), עד כה כבר מתו 6 בני אדם ב-6 מדינות שונות ו-380 מקרים של אותה מחלה נתגלו ברחבי ארצות הברית, מרביתם אצל קהל יעד צעיר, המהווה את שוק המטרה המרכזי של המוצרים. הגורם המקשר לכולם הוא שימוש בסוג של סיגריה אלקטרונית או מכשיר וייפ. מרביתם, אגב, השתמשו במוצרים הקשורים לצריכת מריחואנה. עד עכשיו, אף אחד לא יודע מה גורם למחלה הזו.

 

מצב החירום הוביל לכך שהשבוע, מושל מדינת ניו-יורק, אנדרו קומו, הוציא איסור חירום לכל הסיגריות האלקטרוניות בטעמים. בכך הפכה ניו יורק למדינה הראשונה בארצות הברית שהודיעה על הוצאתם של מכשירי הניקוטין האלקטרוניים. סביר להניח שבקרוב גם קליפורניה הפרוגרסיבית תעשה זאת, כשמדינות נוספות צפויות להצטרף לגל הזה – שבקרוב גם יצא מתחומי המדינה ויזלוג לאיחוד האירופי וגם כאן בישראל. הודו למשל, אחת מצרכניות מוצרי טבק הגדולות בעולם כבר אסרה השבוע על מכירתו של ה-JUUL ומוצרים הקשורים לסיגריות האלקטרוניות.

 

אפילו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע בשבוע שעבר כי כנראה יאסור על מכירת מוצרי E-Cigarettes בטעמים, כשחברות הכבלים האמריקאיות בהם CBS ו-WarnerMedia, אסרו על שידור פרסומות של סיגריות אלקטרוניות.

 

מה זה אומר על שוק הטבק העולמי?

יחד עם הנורות האדומות שנדלקו ב-CDC בחודש האחרון, סביר להניח שהגל הנוכחי של איסור המכירות הדליק נורות אדומות – אחרות לגמרי – אצל יצרני מוצרי הטבק והסיגריות האלקטרוניות, בהם פיליפ מוריס (סימול: PM) ובריטיש אמריקן טובאקו (סימול: BTI).

 

לצערם הרב, מה שתחילה נתפס כתחליף ראוי ובריא יותר לשוק הטבק והסיגריות המתכווץ בעקביות מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, הפך מוקצה הרבה יותר מהר מהמוצרים הוותיקים, האחראיים על הרבה יותר מקרי מוות בשנה.  

 

השוק, שבשנת 2018 נאמד ב-11.5 מיליארד דולר אמור היה להיות מנוף הצמיחה המרכזי העתידי של תעשיית הטבק. עד כמה? בריטיש אמריקן טובאקו הודיעה רק בשבוע שעבר על פיטוריהם של 2,300 עובדים מתוך סך 55,000 העובדים של החברה (4% מסך כל עובדי החברה), מתוך רצון להפנות משאבים לסיגריות האלקטרוניות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עכשיו גם על השוק הזה נטרקת הדלת. מה זה אומר על שוק הטבק העולמי? נראה על אילו פתרונות יצירתיים יחשבו בחברות הטבק הגדולות כדי להתכונן ליום בו יהפכו לחברות שאבד עליהן הקלח – עם המלחמה הרבתית שמנהלים נגדן רגולטורים בכל העולם.

 

ומה קורה בארץ?

בארץ, שוק הסיגריות האלקטרוניות עוד בחיתוליו ואינו מהווה נתח מרכזי מהשוק. ההשקעה של יבואניות כגלוברנדס בשוק זה נועד לייצר מעבר בין מותגים בתוך סל המוצרים שהחברה מוכרת. עכשיו גם בתעשיה בארץ לא יודעים איך להתמודד עם זה.

 

לא רק שבתחילת 2020 צפויה החמרה משמעותית ברגולציה של הסיגריות, שיחייבו את כלל מוצרי הטבק להימכר בצבע אחיד וללא מיתוג – דבר שצפוי לפגוע ברווחיות בטווח הארוך – בשבוע שעבר הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו להוציא הוראה המגבילה את מכירתם של הסיגריות האלקטרוניות בטעמים גם בישראל.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 20/09/2019 17:17
    הגב לתגובה זו
    בהן נכללות גם חברות ההימורים,הנשק,והאלכוהול,אז? כל אחד יעשה כרצונו! ההגבלות מוגבלות!
  • 4.
    חי 19/09/2019 22:58
    הגב לתגובה זו
    זו נראית כמו כתבה ממומנת כספית ממכון גמילה מעישון (?) ״אלן קר״
  • 3.
    חברות הטבק הישנות מתחילות להחזיר מלחמה זה מה שקורה (ל"ת)
    ניר 19/09/2019 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צריך להוציא להורג את מנהלי חברות מוצרי העישון (ל"ת)
    רצח בכוונה תחילה 19/09/2019 18:48
    הגב לתגובה זו
  • חי 19/09/2019 22:59
    הגב לתגובה זו
    תנסו אותנו חחחחחחחחחח
  • 1.
    איתמר 19/09/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
    כמה קל למחוקקים אמריקאים להפנות את האש את תעשיית הסיגריות. זה לא שבארצות הברית כל שני וחמישי מישהו יוצא עם נשק ויורה לכל עבר, זה "ממש לא בעיה" עבור המחוקקים האמריקאים, שמנסים לעשות סיבוב על תעשיית הסיגריות לפני הבחירות שמתקרבות, ולהסיח את דעת הקהל מהפקרות הנשק שמתחוללת במדינה. האם אני טוען שסיגריות זה דבר טוב? ממש לא! בוודאי שהן מסוכנות לבריאות, בוודאי שהן גורמות למחלות, אבל דור שלם שצמוד למסכים על אייפון ולפלטפורמות הטינדר והפייסבוק הוא דור חולה פי 100 מהדור של "איש המרלבורו", רק שאלה לא מחלות ריאות, אלא מחלות של דיכאון וחרדות חברתיות, אבל למי אכפת מזה? בואו נאשים את תעשיית הסיגריות, וכמובן שלא נציין שמחלות הריאות שהתוודענו אליהן לאחרונה נובעות משימוש בחומרים אסורים בשוק השחור, שכוללים מריחואנה לא חוקית, מעורבבת עם שאר "תופינים". במוצרים של JUUL אין דבר וחצי דבר מהחומרים האלה, אבל למה לציין זאת שאפשר להיות פופוליסט זול. אז כל המתחסדים הליברלים, תעשו לי טובה, רדו מ-JUUL, רדו חברות הטבק, ולכו תתעסקו בדברים מסוכנים יותר.
  • נרשה רצח "על כבוד המשפחה" כי פי-10 נרצחים בתאונות דרכים (ל"ת)
    איזה מפגר 20/09/2019 12:13
    הגב לתגובה זו
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה אנבידיה שורט ריסקיפייד


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סין כלכלת סין שי ג'ינפינג

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם." 

להמשך הכתבה לחץ כאן