סיגריה אלקטרונית
צילום: istock

האיסור על הסיגריות האלקטרוניות: סימני השאלה סביב תעשיית הטבק

ניו יורק הפכה להיות המדינה הראשונה בארה"ב שאוסרת את מכירת מוצרי הניקוטין האלקטרוניים, הנחשבים למנוף הצמיחה המרכזי של תעשיית הטבק. מה זה אומר על התעשייה ומה יקרה בארץ?
ארז ליבנה | (7)

מחלה מסתורית תוקפת מאות מאזרחי ארצות הברית בלמעלה מ-30 מדינות. לא זה לא תחילתו של ספר מתח, אלא מציאות שאליה התעוררו האמריקאים המעשנים סיגריות אלקטרוניות. מדובר במחלת ריאות חדשה ולא ידועה, אותה קושרים הרשויות במדינה למוצרים כמו JUUL ושהשתלטו לפרקים על מהדורות החדשות – אפילו על חשבונם של מקרי הטבח ההמוניים הפוקדים באופן יומיומי את ארצות הברית מוכת הנשק.

 

לפי נתוני הארגון למניעת מחלות בארצות הברית (CDC), עד כה כבר מתו 6 בני אדם ב-6 מדינות שונות ו-380 מקרים של אותה מחלה נתגלו ברחבי ארצות הברית, מרביתם אצל קהל יעד צעיר, המהווה את שוק המטרה המרכזי של המוצרים. הגורם המקשר לכולם הוא שימוש בסוג של סיגריה אלקטרונית או מכשיר וייפ. מרביתם, אגב, השתמשו במוצרים הקשורים לצריכת מריחואנה. עד עכשיו, אף אחד לא יודע מה גורם למחלה הזו.

 

מצב החירום הוביל לכך שהשבוע, מושל מדינת ניו-יורק, אנדרו קומו, הוציא איסור חירום לכל הסיגריות האלקטרוניות בטעמים. בכך הפכה ניו יורק למדינה הראשונה בארצות הברית שהודיעה על הוצאתם של מכשירי הניקוטין האלקטרוניים. סביר להניח שבקרוב גם קליפורניה הפרוגרסיבית תעשה זאת, כשמדינות נוספות צפויות להצטרף לגל הזה – שבקרוב גם יצא מתחומי המדינה ויזלוג לאיחוד האירופי וגם כאן בישראל. הודו למשל, אחת מצרכניות מוצרי טבק הגדולות בעולם כבר אסרה השבוע על מכירתו של ה-JUUL ומוצרים הקשורים לסיגריות האלקטרוניות.

 

אפילו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע בשבוע שעבר כי כנראה יאסור על מכירת מוצרי E-Cigarettes בטעמים, כשחברות הכבלים האמריקאיות בהם CBS ו-WarnerMedia, אסרו על שידור פרסומות של סיגריות אלקטרוניות.

 

מה זה אומר על שוק הטבק העולמי?

יחד עם הנורות האדומות שנדלקו ב-CDC בחודש האחרון, סביר להניח שהגל הנוכחי של איסור המכירות הדליק נורות אדומות – אחרות לגמרי – אצל יצרני מוצרי הטבק והסיגריות האלקטרוניות, בהם פיליפ מוריס (סימול: PM) ובריטיש אמריקן טובאקו (סימול: BTI).

 

לצערם הרב, מה שתחילה נתפס כתחליף ראוי ובריא יותר לשוק הטבק והסיגריות המתכווץ בעקביות מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, הפך מוקצה הרבה יותר מהר מהמוצרים הוותיקים, האחראיים על הרבה יותר מקרי מוות בשנה.  

 

השוק, שבשנת 2018 נאמד ב-11.5 מיליארד דולר אמור היה להיות מנוף הצמיחה המרכזי העתידי של תעשיית הטבק. עד כמה? בריטיש אמריקן טובאקו הודיעה רק בשבוע שעבר על פיטוריהם של 2,300 עובדים מתוך סך 55,000 העובדים של החברה (4% מסך כל עובדי החברה), מתוך רצון להפנות משאבים לסיגריות האלקטרוניות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עכשיו גם על השוק הזה נטרקת הדלת. מה זה אומר על שוק הטבק העולמי? נראה על אילו פתרונות יצירתיים יחשבו בחברות הטבק הגדולות כדי להתכונן ליום בו יהפכו לחברות שאבד עליהן הקלח – עם המלחמה הרבתית שמנהלים נגדן רגולטורים בכל העולם.

 

ומה קורה בארץ?

בארץ, שוק הסיגריות האלקטרוניות עוד בחיתוליו ואינו מהווה נתח מרכזי מהשוק. ההשקעה של יבואניות כגלוברנדס בשוק זה נועד לייצר מעבר בין מותגים בתוך סל המוצרים שהחברה מוכרת. עכשיו גם בתעשיה בארץ לא יודעים איך להתמודד עם זה.

 

לא רק שבתחילת 2020 צפויה החמרה משמעותית ברגולציה של הסיגריות, שיחייבו את כלל מוצרי הטבק להימכר בצבע אחיד וללא מיתוג – דבר שצפוי לפגוע ברווחיות בטווח הארוך – בשבוע שעבר הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו להוציא הוראה המגבילה את מכירתם של הסיגריות האלקטרוניות בטעמים גם בישראל.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 20/09/2019 17:17
    הגב לתגובה זו
    בהן נכללות גם חברות ההימורים,הנשק,והאלכוהול,אז? כל אחד יעשה כרצונו! ההגבלות מוגבלות!
  • 4.
    חי 19/09/2019 22:58
    הגב לתגובה זו
    זו נראית כמו כתבה ממומנת כספית ממכון גמילה מעישון (?) ״אלן קר״
  • 3.
    חברות הטבק הישנות מתחילות להחזיר מלחמה זה מה שקורה (ל"ת)
    ניר 19/09/2019 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צריך להוציא להורג את מנהלי חברות מוצרי העישון (ל"ת)
    רצח בכוונה תחילה 19/09/2019 18:48
    הגב לתגובה זו
  • חי 19/09/2019 22:59
    הגב לתגובה זו
    תנסו אותנו חחחחחחחחחח
  • 1.
    איתמר 19/09/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
    כמה קל למחוקקים אמריקאים להפנות את האש את תעשיית הסיגריות. זה לא שבארצות הברית כל שני וחמישי מישהו יוצא עם נשק ויורה לכל עבר, זה "ממש לא בעיה" עבור המחוקקים האמריקאים, שמנסים לעשות סיבוב על תעשיית הסיגריות לפני הבחירות שמתקרבות, ולהסיח את דעת הקהל מהפקרות הנשק שמתחוללת במדינה. האם אני טוען שסיגריות זה דבר טוב? ממש לא! בוודאי שהן מסוכנות לבריאות, בוודאי שהן גורמות למחלות, אבל דור שלם שצמוד למסכים על אייפון ולפלטפורמות הטינדר והפייסבוק הוא דור חולה פי 100 מהדור של "איש המרלבורו", רק שאלה לא מחלות ריאות, אלא מחלות של דיכאון וחרדות חברתיות, אבל למי אכפת מזה? בואו נאשים את תעשיית הסיגריות, וכמובן שלא נציין שמחלות הריאות שהתוודענו אליהן לאחרונה נובעות משימוש בחומרים אסורים בשוק השחור, שכוללים מריחואנה לא חוקית, מעורבבת עם שאר "תופינים". במוצרים של JUUL אין דבר וחצי דבר מהחומרים האלה, אבל למה לציין זאת שאפשר להיות פופוליסט זול. אז כל המתחסדים הליברלים, תעשו לי טובה, רדו מ-JUUL, רדו חברות הטבק, ולכו תתעסקו בדברים מסוכנים יותר.
  • נרשה רצח "על כבוד המשפחה" כי פי-10 נרצחים בתאונות דרכים (ל"ת)
    איזה מפגר 20/09/2019 12:13
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.