גדי נצר, מנכ"ל גלוברנדס
צילום: יח"צ

"העלאת המס על הטבק לגלגול הגדילה את מכירת הסיגריות"

בראיון שהעניק ל-Bizportal, מנכ"ל גלוברנדס, גדי נצר, מסכם רבעון חיובי, מדבר על השפעת הסיגריות האלקטרוניות, כמו גם על האיומים וההזדמנויות לקראת הרגולציה החדשה שתיושם בתחילת 2020
ארז ליבנה | (2)

לאחר פרסום הדוחות הרבעוניים של גלוברנדס -0.36% , (הרחבה כאן) למנכ"ל החברה, גדי נצר, יש סיבות טובות לחייך. אמנם הרווח נשחק, אבל המכירות עלו משמעותית, נתח השוק בתחום המרכזי - הפצת סיגריות, גדל, וגם תחום הממתקים (המשני) המשיך לצמוח, אם כי עדיין מדובר במספרים יחסית קטנים.

השוק אהב את התוצאות. נכון לכתיבת שורות אלה, מניית החברה עולה ב-5.5%, מה שמעיד לטענת בכירים בחברה, ובמידה רבה של צדק, שהמשקיעים אוהבים את מה שהם רואים. זאת למרות הנפילה בתחילת השנה, בעקבות הרעת התנאים מול הספקית הגדולה שלהם JTI.

 

בשיחה עם Bizportal, נצר מתייחס לדינמיקה של שוק הנתון לתנודות בשל פיתוחים חדשים ורגולציות הולכות ומכבידות ועל ההשפעה שלהן בפועל על שורת הרווח – וגם מבט לעבר העתיד.

 

מה הביא לגידול בהכנסות שלכם ברבעון האחרון?

"הגידול המרכזי נובע ממכירות גבוהות יותר והגדלת נתח השוק, שנבע מהעלאת המס על הטבק לגלגול, שגרם לשיפט של מעשנים רבים חזרה לסיגריות מסורתיות ובאופן כללי למותגים שלנו."

 

אז המס על הטבק לגלגול עזר לכם?

"עליית המס על מוצרי הטבק שהייתה בפברואר, זה דינמיקה של השוק. יש לזה השפעה מסוימת על הדוחות. בסוף זה מייצר מעבר בין קטגוריות. נכון שהקטגוריה של הטבק לגלגול קטנה והמס עליהם עלה, זה חלק מהדינמיקה שאנחנו מתמודדים עמה."

 

מה הגורם המרכזי לגידול שלכם בהוצאות מכירה ושיווק?

"יש שני גורמים מרכזיים. הראשון, עלייה בכמות כוח האדם. השני, עלויות אחזקת רכב. אנחנו לקראת הכנסה של צי רכבים חדש, כאשר כיום עלויות האחזקה גבוהות מאוד מאחר ומדובר בכלי רכב בשנה רביעית שלהם, שבשנה זו ישנו בלאי גדול יותר. הכנסת הצי החדש אמור להפחית עלויות אלה."

 

איך אתם מתמודדים עם שוק הסיגריות האלקטרוניות?

"יש לנו כוונה להיות דומיננטיים בכל קטגוריה של עולם מוצרי העישון, לכן אנחנו נכנסים באופן רחב גם לתחום הזה, עם שיווק של שלושה יצרנים שונים ושלושה מותגים שונים בקטגוריה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

האם הסיגריות האלקטרוניות נוגסות ברווחים של הסיגריות המסורתיות והטבק?

"מוקדם מדי כדי לקבוע. מדובר בנתח שוק שנמצא בחיתוליו ושהוא קטן מדי כרגע. יכול להיות שבהמשך נראה מעבר גדול יותר לסיגריות אלקטרוניות, אבל זה לא אמור לפגוע ברווחים, אלא לייצר שיפט בין מוצרים."

 

תחרות בעולם ללא Branding

מחקרים שונים מראים כיום שכ-20% מכל תעשיית הסיגריות והטבק לגלגול בארץ מקורה בהברחות לא חוקיות. עיקרן של ההברחות מגיעות ממדינות ברית המועצות לשעבר ומהרשות הפלסטינאית, כשחלקן הקטן יותר עובר דרך הדיוטי פרי.

 

גורמים בתעשייה דווקא מקווים שהרגולציה שצפויה להחמיר מאוד בתחילת 2020, בה כל הסיגריות ימכרו בצבע אחיד, הנחשב ל-"צבע המכוער בעולם", בשילוב עם האיסור על הצגת סיגריות בפיצוציות ובסופרים – יוריד את כמות ההברחות לארץ; ובעצם יעלה את הנתח של מוצרי הטבק ובכך הרווחים של היבואניות הרשמיות לא ייפגעו.

 

אמנם אין הרבה תקדימים לחוסר במיתוג בסיגריות, המחקרים שכן נערכו מראים על מעבר ממוצרים יקרים למוצרים בטווח מחירים בינוני, אך לא על הפסקה בעישון. עם זאת, גם בגלוברנדס מביטים בחשש מה, לנוכח הקיטון העקבי במספר המעשנים באוכלוסייה מאז שנות ה-70, יחד עם החוק החדש, שעשוי להקטין עוד יותר את חשיפתם לקהלי יעד חדשים.

 

איך אתם נערכים לרגולציה החדשה?

"יש היערכות לוגיסטית עצומה, שאנחנו בעיצומה כבר היום. אני מניח שנגיע ערוכים למעבר ונתמודד עם זה כשזה יגיע."

 

איך לדעתך זה ישפיע על השוק? 

"כרגע אי-אפשר לקבוע איך זה ישפיע על השוק. אנחנו באמת לא יודעים אם זה יקטין או לא את הצריכה – רק ימים יגידו."

איפה תהיו עוד שנתיים?

"אנחנו כל הזמן בשאיפה להתרחב, כולל לשווקים חדשים. אנחנו בוחנים כל מיני אופציות בימים אלה."

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מכור 12/08/2019 23:18
    הגב לתגובה זו
    בארהב זה בסדר. לא ברור למה בארץ ביבי חתם על צו איסור מכירה
  • 1.
    מדינה נעדרת . (ל"ת)
    בא 12/08/2019 15:14
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.