הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

סגירת מסחר באירופה: אחרי שישה ימים רצופים של ירידות הדאקס טס 2.7%

לאחר פתיחה באדום, המדדים באירופה עברו לעליות שמתחזקות בהובלת הדאקס. לאחר פתיחה באדום, המדדים באירופה עברו לעליות שמתחזקות בהובלת הדאקס. 
גיא ארז |
נושאים בכתבה דאקס

סגירת מסחר באירופה והמדדים העיקריים באירופה סגרו בראלי. מדד הדאקס הגרמני (שבמשך היום כבר ירד בכ-0.5%), סיים בזינוק של 2.7%. גם מדד הCAC 40 -0.21%  סיים חזק והוסיף 2.2% לערכו.

אתמול ירד מדד הדאקס בשיעור של 0.6%, לאחר שכבר הגיע לירידה של 1.7%, וציין יום שישי רצוף של ירידות. מאז השיא שרשם המדד הגרמני באמצע חודש אפריל, ירד המדד ביותר מ-10%.

לסיפור המלא בנושא האג"ח - לחץ כאן

העליות הופיעו באירופה לאחר דיווח של רויטרס על כך שהבנק המרכזי באירופה הקטין את ההגבלה שמונעת מהבנקים ביוון למשיכת כספים. הפעולה אמורה להגדיל את האשראי ביוון ולהוות צעד מוניטארי שיתמוך בצמיחה של כלכלת יוון. סופו של התהליך אמור לאפשר ליוון להשיב את החובות ליבשת אירופה.

כמו כן דווח בבלומברג שגרמניה מתכוונת להגמיש את דרישותיה במו"מ מול יוון. לפי 2 אנשים שמקורבים למשלחת הגרמנית, מרקל וממשלתה צפויים להסתפק לפי שעה בהתחייבות של יוון לעמוד באחד מהתנאים שהוכתבו לה - כלומר ביצוע רפורמה אחת בינתיים. הדבר פותח את הדלת בצורה משמעותית להגעה להסדר מול יוון והימנעות מחדלות פירעון. 

נזכיר כי החודש יוון צריכה להשיב 1.4 מיליארד לקרן המטבע העולמי. את התשלוום הראשון הייתה אמורה להשיב יוון כבר ביום חמישי האחרון, אך ממשלת המדינה בחרה באפשרות להשיב את החוב החודשי בתשלום אחד בסוף החודש. 

נזכיר כי בשיחה אתמול עם Bizportal,  אלדד תמיר, מתמיר-פישמן, לא התרגש ממהלך הירידות של המדד הגרמני, ודווקא ראה בכך הזדמנות קנייה: "השווקים באירופה אטרקטיביים. מי שלא מושקע במדד הגרמני, אני ממליץ לו להכנס לשם. המדד תיקן, הציג פרמיה יפה, ועוד ימשיך לעלות". לכתבה המלאה - לחץ כאן

הכלכלן הראשי של גולדמן סאקס לשוקי אירופה, יו פיל פרסם היום את התחזית שלו לשוקי אירופה להמשך שנת 2015, ובה הוא מציין כי היבשת תמשיך בהתאוששות עם צמיחה של 1.5% עד לסוף השנה, ובסופה ובתחילת 2016 תתבצע צמיחה של כ-2%.

קיראו עוד ב"גלובל"

פיל מציין מספר גורמים שיתרמן לכך, ובהם:

1. עלייה בביקושים החיצוניים לסחורות, תוצרת ומוצרים אירופאים.

2. שיפור בתנאים הפיננסיים המקומיים.

3. סוף מדיניות הצנע - גם במדינות הפריפריאליות.

3. היחלשותו של האירו מול הדולר, והפיכת הייצוא לאטרקטיבי יותר.

5. נפילת מחירי הנפט (כ-25% נמוך יותר מההערכות המוקדמות).    

בשורה התחתונה מציין פיל, כי כמובן שעדיין ישנם אתגרים, משוכות ואי בהירויות (כמו יוון), אך הפעם נדמה שיש סיבות טובות להגברת תחושת הביטחון בהמשך התאוששותה של יבשת אירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן יאיר סרוסי אופיר נאור

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן