סגירת מסחר באירופה: אחרי שישה ימים רצופים של ירידות הדאקס טס 2.7%
דאקס סגירת מסחר באירופה והמדדים העיקריים באירופה סגרו בראלי. מדד הדאקס הגרמני (שבמשך היום כבר ירד בכ-0.5%), סיים בזינוק של 2.7%. גם מדד הCAC 40 -0.21% סיים חזק והוסיף 2.2% לערכו.
אתמול ירד מדד הדאקס בשיעור של 0.6%, לאחר שכבר הגיע לירידה של 1.7%, וציין יום שישי רצוף של ירידות. מאז השיא שרשם המדד הגרמני באמצע חודש אפריל, ירד המדד ביותר מ-10%.
לסיפור המלא בנושא האג"ח - לחץ כאן
העליות הופיעו באירופה לאחר דיווח של רויטרס על כך שהבנק המרכזי באירופה הקטין את ההגבלה שמונעת מהבנקים ביוון למשיכת כספים. הפעולה אמורה להגדיל את האשראי ביוון ולהוות צעד מוניטארי שיתמוך בצמיחה של כלכלת יוון. סופו של התהליך אמור לאפשר ליוון להשיב את החובות ליבשת אירופה.
כמו כן דווח בבלומברג שגרמניה מתכוונת להגמיש את דרישותיה במו"מ מול יוון. לפי 2 אנשים שמקורבים למשלחת הגרמנית, מרקל וממשלתה צפויים להסתפק לפי שעה בהתחייבות של יוון לעמוד באחד מהתנאים שהוכתבו לה - כלומר ביצוע רפורמה אחת בינתיים. הדבר פותח את הדלת בצורה משמעותית להגעה להסדר מול יוון והימנעות מחדלות פירעון.
- המכסים של טראמפ מפילים את השווקים באירופה
- שווקים בעולם: אירופה נופלת ב-3%; החוזים העתידיים יורדים ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי החודש יוון צריכה להשיב 1.4 מיליארד לקרן המטבע העולמי. את התשלוום הראשון הייתה אמורה להשיב יוון כבר ביום חמישי האחרון, אך ממשלת המדינה בחרה באפשרות להשיב את החוב החודשי בתשלום אחד בסוף החודש.
נזכיר כי בשיחה אתמול עם Bizportal, אלדד תמיר, מתמיר-פישמן, לא התרגש ממהלך הירידות של המדד הגרמני, ודווקא ראה בכך הזדמנות קנייה: "השווקים באירופה אטרקטיביים. מי שלא מושקע במדד הגרמני, אני ממליץ לו להכנס לשם. המדד תיקן, הציג פרמיה יפה, ועוד ימשיך לעלות". לכתבה המלאה - לחץ כאן
הכלכלן הראשי של גולדמן סאקס לשוקי אירופה, יו פיל פרסם היום את התחזית שלו לשוקי אירופה להמשך שנת 2015, ובה הוא מציין כי היבשת תמשיך בהתאוששות עם צמיחה של 1.5% עד לסוף השנה, ובסופה ובתחילת 2016 תתבצע צמיחה של כ-2%.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
פיל מציין מספר גורמים שיתרמן לכך, ובהם:
1. עלייה בביקושים החיצוניים לסחורות, תוצרת ומוצרים אירופאים.
2. שיפור בתנאים הפיננסיים המקומיים.
3. סוף מדיניות הצנע - גם במדינות הפריפריאליות.
3. היחלשותו של האירו מול הדולר, והפיכת הייצוא לאטרקטיבי יותר.
5. נפילת מחירי הנפט (כ-25% נמוך יותר מההערכות המוקדמות).
בשורה התחתונה מציין פיל, כי כמובן שעדיין ישנם אתגרים, משוכות ואי בהירויות (כמו יוון), אך הפעם נדמה שיש סיבות טובות להגברת תחושת הביטחון בהמשך התאוששותה של יבשת אירופה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
