ארה״ב מטילה מכסים על מטילי זהב – המחירים מזנקים לשיא חדש

מטילי זהב במשקל קילוגרם ו־100 אונקיות יסווגו מעתה תחת קוד מכס שמחייב אותם בתשלום מסי יבוא במסגרת המכסים ההדדיים של טראמפ. משמעות ההחלטה היא שמטילים המגיעים משוויץ – אחד ממרכזי זיקוק הזהב הגדולים בעולם – יחויבו במכס של 39%. הצעד, שהפתיע את הענף שציפה לפטור מהמס, הקפיץ את מחירי הזהב בבורסת ניו יורק לשיא חדש וגרר תגובות נרחבות מצד סוחרים ואנליסטים. הפער בין המחירים בניו יורק לבין לונדון התרחב ליותר מ־100 דולר לאונקיה, מה שמעיד על שיבוש משמעותי בתפקוד השוק. כעת, הסוחרים מנסים לאמוד את מלוא ההשפעה על זרימת הסחורה מהמרכזים המרכזיים – שוויץ, הונג קונג ולונדון.

הבעיה מתחילה בשוויץ, המנוע הבלתי־נראה של מסחר הזהב העולמי. בתי הזיקוק השוויצריים הם שמעבדים את מטילי ה־400 אונקיות הגדולים שנסחרים בלונדון למטילי הקילוגרם הקטנים שמתאימים לחוזים העתידיים בניו יורק. המערכת הזאת פועלת בצורה חלקה עשרות שנים, ומבטיחה שמחירי הזהב באירופה ובאמריקה נשארים מסונכרנים.

המכסים החדשים מפריעים למערכת הזאת. מנהלי שני בתי זיקוק לזהב גדולים באסיה הודיעו שהם מקפיאים זמנית את המשלוחים לארצות הברית עד שתתקבל בהירות נוספת לגבי המכסים. "זהב מועבר הלוך ושוב בין בנקים מרכזיים ומאגרים ברחבי העולם", הסביר רוברט גוטליב, לשעבר סוחר מתכות יקרות בג'יי.פי. מורגן. "מעולם לא חשבנו שהוא יהיה מטרה למכס".

הרקע להחלטה קשור למדיניות המכסים הרחבה של ממשל טראמפ. יצוא הזהב השוויצרי לארצות הברית עלה בחדות השנה, כשהגיע ל־43 טון בחודש ינואר, כשהסוחרים מיהרו לייבא את המתכת לפני הטלת המכסים. הגידול הזה, שעמד מול ממוצע של 22 טון בחודש שמייצרים בתי הזיקוק בארצות הברית לפי נתוני המכון הגיאולוגי האמריקני, הפך את הזהב לנושא מרכזי במחלוקות הסחר בין המדינות.

• זהב, דולר ומדיניות הרזרבות: סימני שאלה סביב החלטות בנק ישראל
• 4,403 דולר לאונקיה - מחיר הזהב יורד מהשיא. איזו מתכת שומרת על כוחה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

״מעובד למחצה״

נקודת המפנה היא בפרשנות של רשויות המכס לקודי הסיווג הפדרליים. במכתב שנשלח ב־31 ביולי, הבהירה רשות המכס והגבולות שמטילי הקילוגרם וה־100 אונקיות מסווגים תחת קוד 7108.13.5500 ולא תחת קוד 7108.12.10 כפי שציפה הענף. הסיווג הראשון מגדיר את המוצרים כזהב "מעובד למחצה" ולא כזהב "גולמי", מה שמכניס אותם לקטגוריה החייבת במכס.

ההשלכות מורגשות במיוחד על שוק החוזים העתידיים של הזהב. החוזים העתידיים בקומקס, הבורסה הגדולה בעולם למסחר בזהב, מבוססים בעיקר על מטילי קילוגרם שמהווים את עיקר היצוא השוויצרי לארצות הברית. בלי זמינות של המטילים האלה במחירים תחרותיים, יעילות הבורסה עלולה להיפגע. השינוי משפיע גם על המאזן בין המרכזים הגלובליים למסחר זהב. לונדון, שבה נסחרים בעיקר מטילי 400 אונקיות, יכולה ליהנות מיתרון יחסי לטווח הקצר. אבל גם זה עלול להשתנות אם רשויות המכס יחליטו להחיל את המכסים גם על המטילים הגדולים יותר, מצב שיכול לשנות את מערכת הסחר הגלובלית במתכות יקרות.

"קיומם של מכסים אמריקניים על מוצרי זהב מעלה שאלות לגבי תפקידו של המסחר העתידי בארצות הברית", מסביר ג'וני טבס, אסטרטג ב־UBS. "עד לקבלת בהירות נוספת, אנו מצפים ששוק הזהב והמתכות היקרות בכלל יישארו תחת לחץ". אי־הוודאות גוררת תנודתיות גבוהה ויוצרת קושי בתכנון עסקאות לטווח ארוך.

• למה אפירם צונחת אחרי דוח טוב?
• איירן יורדת לאחר הדוחות: המעבר מקריפטו ל־AI עדיין מעורר ספקות בשוק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

העלייה במחירי מוצרי הזהב בדרך

המכסים החדשים עלולים להוביל לעלייה במחירי מוצרי הזהב לצרכנים האמריקנים. עם הגבלה על יבוא זהב במחירים תחרותיים, מחירי התכשיטים ומטבעות הזהב בארצות הברית עלולים לעלות. המשקיעים האמריקנים שרוכשים זהב כחלק מתיק ההשקעות שלהם יגלו שהם משלמים פרמיה משמעותית לעומת המחירים בשווקים הבינלאומיים.

בוול-סטריט, מתחבטים אם ההחלטה הייתה מכוונת או תוצאה של פרשנות שגויה. ניקוס קוואליס, מנכ"ל מטאלס פוקוס, אומר: "אני חושד שמדובר באי־הבנה או בהערכה שגויה מצד רשויות המכס. אני מצפה שההחלטה תעורר עתירות משפטיות או לחץ פוליטי לשינוי". מומחים אחרים מציינים כי ההחלטה עלולה להיות חלק ממדיניות רחבה יותר לעידוד הייצור המקומי.

מנגד, ההחלטה עשויה להתאים למדיניות הכלכלית הרחבה יותר של ממשל טראמפ. הממשל בונה מערכת מכסים מרובת שכבות על מוצרים ומדינות שונים, כחלק מאסטרטגיה לשינוי מאזן הסחר הגלובלי. המכסים על הזהב יכולים להיות חלק מתמרון משא ומתן רחב יותר עם שותפות סחר חשובות. המצב מביא גם להידרדרות ביחסים הדיפלומטיים. הנשיאה השוויצרית קארין קלר־זוטר נסעה השבוע לוושינגטון בניסיון להשפיע על מדיניות הבית הלבן, אך לא הצליחה לקבל פגישה עם נשיא טראמפ. שוויץ נמצאת במצב קשה במיוחד לאחר שקיבלה את המכס הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות – 39% על מוצרים מסוימים.

הענף מחפש עכשיו דרכים להתמודד עם המצב החדש. אם המכסים יישארו בתוקף, הסוחרים עלולים לנסות פתרונות עקיפים כמו יבוא מטילי 400 אונקיות והמרה שלהם לגדלים קטנים יותר בתוך ארצות הברית. אבל כפי שמציין קוואליס, יכולת הזיקוק האמריקנית מוגבלת, וההמרה תהיה יקרה יותר מהשיטות המקובלות.

המכסים החדשים עלולים להוביל למצב שבו ארצות הברית תמצא את עצמה עם שוק זהב מקומי יקר ופחות יעיל. הפער במחירים בין השווקים האמריקניים והבינלאומיים עלול להישמר, והנזילות בשוק העתידי תיפגע. לטווח הארוך, זה עלול לפגוע ביכולת של ניו יורק לשמור על מעמדה כמרכז עולמי למסחר במתכות יקרות.

בג׳יי פי מורגן צופים: הזהב בדרך ל-4,000 דולר

לפי ג'יי.פי מורגן, מחיר הזהב צפוי להמשיך לטפס בשנה וחצי הקרובות ולהגיע עד לרמה של 4,000 דולר לאונקיה ברבעון השני של 2026. התחזית נשענת על שילוב של גורמים תומכים – אי־ודאות גיאופוליטית, רכישות בהיקף שיא מצד בנקים מרכזיים, ורצון משקיעים לגוון את ההחזקות ולהפחית חשיפה לדולר ולשווקי המניות.

בג'יי.פי מורגן ציינו כי הזהב עבר בשנים האחרונות שינוי תפיסתי: מעבר לתפקידו המסורתי כנכס גידור מפני אינפלציה ומשברים, הוא הופך לכלי אסטרטגי מרכזי גם עבור מדינות ולא רק משקיעים פרטיים. נטשה קנאבה, מנהלת תחום הסחורות הגלובליות בבנק, מדגישה שהמתכת היקרה נהנית מביקוש מוגבר בתקופות של ריבית נמוכה או דולר חלש, בזכות עצמאותה מהתנודות בשוק ההון האמריקאי.

לצד האופטימיות, הבנק מזהיר מתרחישים שיכולים לבלום את המגמה. ירידה במתיחות הגיאופוליטית, הסכמי סחר יציבים בין ארה״ב לשותפותיה, או הפחתת ריבית מהירה מדי מצד הפדרל ריזרב – כל אלה עשויים לצמצם את הביקוש לזהב ולהוביל לירידות במחירו. במילים אחרות, המומנטום הנוכחי תלוי במידה רבה בהמשך חוסר הוודאות בזירה הגלובלית.

התחזית מתבססת גם על נתוני רכישות יוצאי דופן מצד בנקים מרכזיים – כ־900 טון בשנה, המשקפים מגמה ארוכת טווח של גיוון הרזרבות והפחתת התלות בדולר. כיום הזהב מהווה כ־20% מהעתודות הרשמיות של הבנקים המרכזיים, לעומת 15% בלבד בסוף 2023. לצד זאת, משקיעים פרטיים מוסיפים להגדיל את ההחזקות, בין אם דרך קרנות סל, חוזים עתידיים או רכישת מטילים ומטבעות פיזיים, כששווי ההחזקות הכולל הגיע השנה לשיא של 5 טריליון דולר – רמה שלא נראתה מאז 2011.