זהב 1
צילום: Pixbay

ארה״ב מטילה מכסים על מטילי זהב – המחירים מזנקים לשיא חדש

רשות המכס האמריקאית קבעה שמטילי קילוגרם ו־100 אונקיות יחויבו במכס של עד 39% – צעד שמקפיץ את מחירי החוזים בניו יורק, פוגע בזרימת הסחורה משוויץ ומערער את הסנכרון בין מרכזי המסחר הגלובליים

אדיר בן עמי | (6)
נושאים בכתבה זהב העלאת מכסים

מטילי זהב במשקל קילוגרם ו־100 אונקיות יסווגו מעתה תחת קוד מכס שמחייב אותם בתשלום מסי יבוא במסגרת המכסים ההדדיים של טראמפ. משמעות ההחלטה היא שמטילים המגיעים משוויץ – אחד ממרכזי זיקוק הזהב הגדולים בעולם – יחויבו במכס של 39%. הצעד, שהפתיע את הענף שציפה לפטור מהמס, הקפיץ את מחירי הזהב בבורסת ניו יורק לשיא חדש וגרר תגובות נרחבות מצד סוחרים ואנליסטים. הפער בין המחירים בניו יורק לבין לונדון התרחב ליותר מ־100 דולר לאונקיה, מה שמעיד על שיבוש משמעותי בתפקוד השוק. כעת, הסוחרים מנסים לאמוד את מלוא ההשפעה על זרימת הסחורה מהמרכזים המרכזיים – שוויץ, הונג קונג ולונדון.


הבעיה מתחילה בשוויץ, המנוע הבלתי־נראה של מסחר הזהב העולמי. בתי הזיקוק השוויצריים הם שמעבדים את מטילי ה־400 אונקיות הגדולים שנסחרים בלונדון למטילי הקילוגרם הקטנים שמתאימים לחוזים העתידיים בניו יורק. המערכת הזאת פועלת בצורה חלקה עשרות שנים, ומבטיחה שמחירי הזהב באירופה ובאמריקה נשארים מסונכרנים.


המכסים החדשים מפריעים למערכת הזאת. מנהלי שני בתי זיקוק לזהב גדולים באסיה הודיעו שהם מקפיאים זמנית את המשלוחים לארצות הברית עד שתתקבל בהירות נוספת לגבי המכסים. "זהב מועבר הלוך ושוב בין בנקים מרכזיים ומאגרים ברחבי העולם", הסביר רוברט גוטליב, לשעבר סוחר מתכות יקרות בג'יי.פי. מורגן. "מעולם לא חשבנו שהוא יהיה מטרה למכס".


הרקע להחלטה קשור למדיניות המכסים הרחבה של ממשל טראמפ. יצוא הזהב השוויצרי לארצות הברית עלה בחדות השנה, כשהגיע ל־43 טון בחודש ינואר, כשהסוחרים מיהרו לייבא את המתכת לפני הטלת המכסים. הגידול הזה, שעמד מול ממוצע של 22 טון בחודש שמייצרים בתי הזיקוק בארצות הברית לפי נתוני המכון הגיאולוגי האמריקני, הפך את הזהב לנושא מרכזי במחלוקות הסחר בין המדינות.


״מעובד למחצה״

נקודת המפנה היא בפרשנות של רשויות המכס לקודי הסיווג הפדרליים. במכתב שנשלח ב־31 ביולי, הבהירה רשות המכס והגבולות שמטילי הקילוגרם וה־100 אונקיות מסווגים תחת קוד 7108.13.5500 ולא תחת קוד 7108.12.10 כפי שציפה הענף. הסיווג הראשון מגדיר את המוצרים כזהב "מעובד למחצה" ולא כזהב "גולמי", מה שמכניס אותם לקטגוריה החייבת במכס.


ההשלכות מורגשות במיוחד על שוק החוזים העתידיים של הזהב. החוזים העתידיים בקומקס, הבורסה הגדולה בעולם למסחר בזהב, מבוססים בעיקר על מטילי קילוגרם שמהווים את עיקר היצוא השוויצרי לארצות הברית. בלי זמינות של המטילים האלה במחירים תחרותיים, יעילות הבורסה עלולה להיפגע. השינוי משפיע גם על המאזן בין המרכזים הגלובליים למסחר זהב. לונדון, שבה נסחרים בעיקר מטילי 400 אונקיות, יכולה ליהנות מיתרון יחסי לטווח הקצר. אבל גם זה עלול להשתנות אם רשויות המכס יחליטו להחיל את המכסים גם על המטילים הגדולים יותר, מצב שיכול לשנות את מערכת הסחר הגלובלית במתכות יקרות.


"קיומם של מכסים אמריקניים על מוצרי זהב מעלה שאלות לגבי תפקידו של המסחר העתידי בארצות הברית", מסביר ג'וני טבס, אסטרטג ב־UBS. "עד לקבלת בהירות נוספת, אנו מצפים ששוק הזהב והמתכות היקרות בכלל יישארו תחת לחץ". אי־הוודאות גוררת תנודתיות גבוהה ויוצרת קושי בתכנון עסקאות לטווח ארוך.

קיראו עוד ב"גלובל"


העלייה במחירי מוצרי הזהב בדרך

המכסים החדשים עלולים להוביל לעלייה במחירי מוצרי הזהב לצרכנים האמריקנים. עם הגבלה על יבוא זהב במחירים תחרותיים, מחירי התכשיטים ומטבעות הזהב בארצות הברית עלולים לעלות. המשקיעים האמריקנים שרוכשים זהב כחלק מתיק ההשקעות שלהם יגלו שהם משלמים פרמיה משמעותית לעומת המחירים בשווקים הבינלאומיים.


בוול-סטריט, מתחבטים אם ההחלטה הייתה מכוונת או תוצאה של פרשנות שגויה. ניקוס קוואליס, מנכ"ל מטאלס פוקוס, אומר: "אני חושד שמדובר באי־הבנה או בהערכה שגויה מצד רשויות המכס. אני מצפה שההחלטה תעורר עתירות משפטיות או לחץ פוליטי לשינוי". מומחים אחרים מציינים כי ההחלטה עלולה להיות חלק ממדיניות רחבה יותר לעידוד הייצור המקומי.


מנגד, ההחלטה עשויה להתאים למדיניות הכלכלית הרחבה יותר של ממשל טראמפ. הממשל בונה מערכת מכסים מרובת שכבות על מוצרים ומדינות שונים, כחלק מאסטרטגיה לשינוי מאזן הסחר הגלובלי. המכסים על הזהב יכולים להיות חלק מתמרון משא ומתן רחב יותר עם שותפות סחר חשובות. המצב מביא גם להידרדרות ביחסים הדיפלומטיים. הנשיאה השוויצרית קארין קלר־זוטר נסעה השבוע לוושינגטון בניסיון להשפיע על מדיניות הבית הלבן, אך לא הצליחה לקבל פגישה עם נשיא טראמפ. שוויץ נמצאת במצב קשה במיוחד לאחר שקיבלה את המכס הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות – 39% על מוצרים מסוימים.


הענף מחפש עכשיו דרכים להתמודד עם המצב החדש. אם המכסים יישארו בתוקף, הסוחרים עלולים לנסות פתרונות עקיפים כמו יבוא מטילי 400 אונקיות והמרה שלהם לגדלים קטנים יותר בתוך ארצות הברית. אבל כפי שמציין קוואליס, יכולת הזיקוק האמריקנית מוגבלת, וההמרה תהיה יקרה יותר מהשיטות המקובלות.


המכסים החדשים עלולים להוביל למצב שבו ארצות הברית תמצא את עצמה עם שוק זהב מקומי יקר ופחות יעיל. הפער במחירים בין השווקים האמריקניים והבינלאומיים עלול להישמר, והנזילות בשוק העתידי תיפגע. לטווח הארוך, זה עלול לפגוע ביכולת של ניו יורק לשמור על מעמדה כמרכז עולמי למסחר במתכות יקרות.



בג׳יי פי מורגן צופים: הזהב בדרך ל-4,000 דולר

לפי ג'יי.פי מורגן, מחיר הזהב צפוי להמשיך לטפס בשנה וחצי הקרובות ולהגיע עד לרמה של 4,000 דולר לאונקיה ברבעון השני של 2026. התחזית נשענת על שילוב של גורמים תומכים – אי־ודאות גיאופוליטית, רכישות בהיקף שיא מצד בנקים מרכזיים, ורצון משקיעים לגוון את ההחזקות ולהפחית חשיפה לדולר ולשווקי המניות.


בג'יי.פי מורגן ציינו כי הזהב עבר בשנים האחרונות שינוי תפיסתי: מעבר לתפקידו המסורתי כנכס גידור מפני אינפלציה ומשברים, הוא הופך לכלי אסטרטגי מרכזי גם עבור מדינות ולא רק משקיעים פרטיים. נטשה קנאבה, מנהלת תחום הסחורות הגלובליות בבנק, מדגישה שהמתכת היקרה נהנית מביקוש מוגבר בתקופות של ריבית נמוכה או דולר חלש, בזכות עצמאותה מהתנודות בשוק ההון האמריקאי.


לצד האופטימיות, הבנק מזהיר מתרחישים שיכולים לבלום את המגמה. ירידה במתיחות הגיאופוליטית, הסכמי סחר יציבים בין ארה״ב לשותפותיה, או הפחתת ריבית מהירה מדי מצד הפדרל ריזרב – כל אלה עשויים לצמצם את הביקוש לזהב ולהוביל לירידות במחירו. במילים אחרות, המומנטום הנוכחי תלוי במידה רבה בהמשך חוסר הוודאות בזירה הגלובלית.


התחזית מתבססת גם על נתוני רכישות יוצאי דופן מצד בנקים מרכזיים – כ־900 טון בשנה, המשקפים מגמה ארוכת טווח של גיוון הרזרבות והפחתת התלות בדולר. כיום הזהב מהווה כ־20% מהעתודות הרשמיות של הבנקים המרכזיים, לעומת 15% בלבד בסוף 2023. לצד זאת, משקיעים פרטיים מוסיפים להגדיל את ההחזקות, בין אם דרך קרנות סל, חוזים עתידיים או רכישת מטילים ומטבעות פיזיים, כששווי ההחזקות הכולל הגיע השנה לשיא של 5 טריליון דולר – רמה שלא נראתה מאז 2011.


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ממש לא רואים זהב קופף פחות מאחוז ! (ל"ת)
    האמיתי 08/08/2025 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 08/08/2025 19:01
    הגב לתגובה זו
    ההערכות של שיערוך מחדש הוא בן 20000$ לאונקיה לבן 50000$ זאת בכדי לצמצם את החוב של ארהב !!!
  • 3.
    בורסה גמורה ממשלה כושלת (ל"ת)
    אנונימי 08/08/2025 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סוף סוף איפטר מכמה שרשראות זהב מכוערות חבל על הכסף לקנות תכשיטים (ל"ת)
    אנונימי 08/08/2025 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 08/08/2025 17:41
    הגב לתגובה זו
    עובר תחום תחום וזורע הרס כמו פיל בחנות חרסינה באיצטלא של סדר כלכלי חדש כשבפועל הוא משאיר אדמה חרוכה והורס שווקים שפועלים מעולה עשרות שנים ללא הפרעה
  • פועלים מעולה למי כולם ממסים סחורה אמריקאית. עכשיו מקבלים מיסוי צולב. (ל"ת)
    אונקיה 08/08/2025 19:53
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.