מי המרוויחות ומי המפסידות אם איראן תחסום את מיצר הורמוז?
האיומים האיראנים לחסום את מיצר הורמוז - עורק תעבורה ימי חיוני האחראי למעבר חמישית מהנפט והגז הנוזלי העולמי כבר הקפיצו את הנפט ב-10%, במידה והאיום יתממש מחיר חבית יכול לזנק ל-120 דולר לפי ההערכות - מי חברות האנרגיה שירוויחו מזה ומי אלו שיפסידו?
המתיחות הגוברת במזרח התיכון, על רקע האיומים של איראן לסגור את מיצר הורמוז, מכבידה על שוק האנרגיה העולמי ומזכירה לעולם כמה שרשרת האספקה האנרגטית שברירית. מיצר הורמוז, מעבר ימי צר המקשר בין המפרץ הפרסי לים הערבי, הוא נתיב אסטרטגי קריטי: כ-20% מתפוקת הנפט העולמית וכחמישית מהגז הטבעי הנוזלי (LNG) חולפים בו מדי יום. חסימה אפילו חלקית, יכולה לשבש את שרשרת האספקה הגלובלית, להקפיץ את מחירי הנפט לפי הערכות האנליסטים של סיטי עד כ-90 דולר לחבית בטווח המיידי - כ-20% מעל המחיר הנוכחי ולגרור גלי הדף כלכליים ברחבי העולם. ההימורים בפלטפורמת ההימורים Polymarket מעריכים כי הסיכויים לסגירת המיצר לפני סוף יולי עומדים על 23% בלבד, מה שמשקף את התפיסה כי איראן עשויה להימנע מצעד כזה בשל העלויות הכלכליות והאסטרטגיות הכבדות.
ההימורים בפולימרקט - סיכויים זניחים לחסימת מיצר הורמוז על ידי האיראנים
הפרלמנט האיראני הצביע אתמול בעד סגירת המיצר אבל יישום החלטה כזאת תלויה באישורו של המנהיג העליון עלי חמינאי. ההצבעה בפרלמנט נתפסת בעיקר כהצהרה פוליטית, יותר מאשר צעד מעשי מיידי.
סגירת מיצר הורמוז תביא לשיבוש מיידי של אספקת הנפט והגז ממדינות המפרץ, בהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות, כווית וקטאר, שמספקות יחד כרבע מתצרוכת הנפט העולמית. הזינוק במחירי הנפט הגולמי יגרור עלייה בעלויות הדלק, התחבורה והייצור, וישפיע על כלכלות ברחבי העולם, במיוחד במדינות התלויות בייבוא אנרגיה כמו אירופה, סין ויפן. בינתיים השווקים ככל הנראה לא מתמחרים תרחיש שכזה, כיוון שהנחת היסוד כעת היא שאיראן לא תרצה לפגוע בשותפותיה שתלויות בנפט הזה בדיוק כמו מדינות רבות אחרות בעולם אבל במידה והאיראנים ידחקו לפינה הם יכולים לממש את כל סל האיומים ובו סגירת המיצר.
- החשיפה העיתונאית שהובילה לקריסתה של ענקית האנרגיה האמריקאית ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המדינה שפנתה לסיוע לאחר פיחות של 70% במטבע ומה קרה היום לפני 77 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות בתעשיית האנרגיה ימצאו עצמן במרכז הסערה, כאשר חלק ייהנו מרווחים משמעותיים ואחרות יספגו הפסדים כבדים. ההבחנה מי יהיה בצד המנצחים
ובין מי שמפסידים תלויה במידה רבה במיקום הגיאוגרפי של הפעילות שלהן, זה בעיקר נופל על התלות של אותן החברות באספקת הנפט והגז הנוזלי מהמפרציות וביכולת להתאים את עצמן במהירות לשינויים.
המנצחים: אלו שיהנו מזינוק במחירי האנרגיה
חברות נפט וגז
שלא תלויות במפרץ הפרסי צפויות להפיק תועלת משמעותית מעליית מחירי הנפט. בראש הרשימה נמצאות ענקיות אמריקאיות כמו אקסון מוביל Exxon Mobil Corp. 1.45% (נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-494 מיליארד דולר) ושברון Chevron
Corp. (שווי שוק כיום כ-260 מיליארד דולר). אקסון שמפיקה את רוב הנפט שלה בארה"ב, דרום אמריקה ואוסטרליה, תוכל לנצל את עליית המחירים ללא חשיפה משמעותית לשיבושים במפרץ. שברון, עם פעילות נרחבת במפרץ מקסיקו, אפריקה ומרחב אסיה-פסיפיק, צפויה גם היא לרשום עלייה
חדה ברווחים התפעוליים. אפשר לראות את התרחיש הזה כבר מקבל ביטוי במחירי המניות כשבחמשת הימים האחרונים טיפסה אקסון 2.1% ואילו שברון ב-2.4%.
חברה אמריקאית נוספת שעשויה לבלוט היא ענקית הנפט קונוקו-פיליפס (ConocoPhillips -0.66% )
שנסחרת לפי שווי 120 מיליארד דולר היא מפיקת נפט עצמאית שיש לה פעילות מוגבלת במפרץ הפרסי. המיקוד של קונקו-פיליפס נמצא יותר בשדות נפט באלסקה, טקסס ובקנדה מה שעשוי לאפשר לה לתרגם במהירות את עליית מחירי החבית לרווחים משמעותיים בחמשת הימים האחרונים היא איבדה כ-2.8%
כנראה בשל החשיפה שלה למתיחות האזורית אבל סביר שהיא תוכל לגדר את עצמה עם הפעילות בצפון אמריקה. באירופה, חברת אקווינור (Equinor ASA 1% ) הנורווגית שנסחרת לפי שווי שוק של כ-75 מיליארד דולר תיהנה ממצב דומה: פעילותה בים הצפוני
ובמערב אפריקה תבטיח זרם הכנסות מוגבר עם הזינוק במחירי הנפט באירופה גם אצלה הגרף נראה דומה - היא איבדה כ0.4% בחמשת הימים האחרונים זאת מול עליה של 15% בחודש האחרון.
- הבן דחף את האב המיליארדר מצוק? מייסד מנגו מת בתעלומה ובנו הפך לחשוד
- מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
ובהקשר המקומי, נאוויטס פטרוליום (נאוויטס פטר יהש 3.38% ) שנסחרת לפי שווי שוק של כ-11 מיליארד שקל או כ-3.3 מיליארד דולר היא יכולה להפוך לסיפור הצלחה מקומי. הפעילות שלה במפרץ מקסיקו ובאזורים שמרוחקים מהמזרח התיכון ממקמת אותה בעמדת יתרון מול המתחרות, והיא יכולה ליהנות מעליית מחירי הנפט תוך חיזוק מעמדה בשוק הישראלי.
המפסידים: אלו שישלמו את המחיר
מנגד, חברות התלויות בתשתיות או בפרויקטים במפרץ הפרסי יכולות לספוג מכה קשה. שלומברגר (SLB -0.88% ) נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-47 מיליארד דולר מספקת שירותי קידוח וניהול שדות נפט במדינות המפרץ, יכולה לחוות שיבושים מיידיים בפעילות שלה, לצד הפסדים כספיים כבדים עקב עצירת פרויקטים והפרעות בשרשרת האספקה בהתאם לתרחיש הזה המניה יורדת כ-3.4% בימים האחרונים מאז החלה המתיחות.
גם ענקית האנרגיה הבריטית של (Shell
PLC ) שנסחרת לפי שווי שוק של כ-214 מיליארד דולר יכולה להפסיד מתרחיש חסימה. לשל יש חשיפה משמעותית לפרויקטי גז טבעי נוזלי (LNG) בקטאר ואם האיראנים יחסמו את המיצר היא צפויה לסבול מפגיעה במשלוחים ובהכנסות, מה שיכול לפגוע ברווחיות שלה בטווח הקצר. המנייה
של של עלתה ב-0.4% בחמשת הימים האחרונים, אבל זו עלייה מתונה יחסית שמגלמת את הסיכונים הגבוהים בתרחיש ההסלמה.
בישראל אפשר להניח שבזן (בזן 1.11% ) שנסחרת כיום לפי שווי שוק של 2.69 מיליארד שקל כ-780 מיליון דולר תושפע באופן עקיף אך משמעותי. למרות שישראל לא מייבאת נפט ישירות מהמפרץ, הזינוק במחירי הנפט הגולמי יקפיץ את עלויות חומרי הגלם של בזן, יצמצם את מרווחי הזיקוק שלה ויפגע ברווחיות עד שהיא תצליח להתאים את מחירי המוצרים לשוק. בחמשת הימים האחרונים ירדה מנייתה בכ-2% משהו שניתן לזקוף גם לפגיעה הישירה מטיל איראני שספגו המתקנים שלה במפרץ חיפה, פגיעה שהשביתה את התשתיות לפחות לשבועיים ואף גרמה למותם של שלושה אנשי צוות. תמונה דומה צפויה במרתון פטרוליום (Marathon Petroleum 1.83% ) האמריקאית שווי שוק כ-52 מיליארד דולר שתתמודד עם עלייה חדה בעלויות הנפט הגולמי, שתשחק את רווחיה עד שתוכל לגלגל את ההתייקרות לצרכנים. המנייה של מרתון פטרוליום עלתה כ-2.2% בחמשת הימים האחרונים ונראה שבינתיים התרחישים במזרח התיכון חולפים מעליה.
בין איומים למציאות - מבט קדימה
האיומים של איראן לסגור את מיצר הורמוז נתפסים כחלק ממשחק ההרתעה האזורי, אבל ההיסטוריה הקרובה מלמדת כי מתיחות במזרח התיכון עלולה להסלים במהירות. השווקים, שנהנו בשנים האחרונות מיציבות יחסית במחירי האנרגיה, נדרשים כעת להתכונן לתרחישים קיצוניים. האנליסטים מגדירים את את זה שהשווקים נוקטים עכשיו בגישה של "נחיה ונראה", בכל זאת סגירת המיצר כרוכה בעלויות כבדות עבור איראן, והיא תפגע קודם כל בה.
אבל במידה ואיראן תרגיש ש"כלו כל הקיצין" היא לא תהיה הכי רציונלית וגם סגירת הורמוז יכולה להתבצע.
- 1.בני ברקי 23/06/2025 20:24הגב לתגובה זוכ20 אחוז מהנפט וכחמישית מהגז... הייתם יכולים לכתוב גם הפוך אתם יודעים...

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים
לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15% הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.
ההגעה לנאסדק
החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%.
תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.
המציאות לא עמדה בציפיות
מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.
- שימו לב לשווקים המתעוררים, ואיך לא לשלם לשוק ״שכר סופרים״?
- איזה מניות ביטחוניות מעניינות? ואיזה מניה סולידית יכולה להפתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע?
הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה.
המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם.
עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.
ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית
פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.
- יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.