ג'יי פי מורגן: האופטימיות בשווקים מתעלמת מסיכוני הסחר והמיתון
הבנק מעריך כי 2025 תסתיים עם רמת מכסים גבוהה מהצפוי, חולשה בדולר וסיכון להאטה שתחייב את הפד לשנות כיוון
בעוד שוקי המניות בארה"ב שומרים על יציבות ואף ממשיכים לעלות, צוות האסטרטגיה של ג’יי.פי. מורגן מזהיר כי מאחורי הקלעים נמשכת סערה שקטה. בדוח שפרסם הבנק ללקוחותיו, נטען כי הסיכונים הכלכליים והגיאופוליטיים גוברים, במיוחד על רקע מדיניות הסחר האמריקאית והסיכון
להאטה בצמיחה. אמנם השווקים מפגינים עמידות, אך חוסר הוודאות סביב מכסים, ריבית והאפשרות למיתון עדיין לא נעלם מהאופק.
לפי האסטרטגים של ג'יי.פי. מורגן, אחד הסימנים הבולטים בשווקים כיום הוא הפער בין שני מדדי סיכון מרכזיים:
מדד התנודתיות (VIX), שנמצא ברמות נמוכות ומרמז על שוק רגוע, לעומת העלייה החדה במדד אי הוודאות במדיניות הכלכלית. המדד הזה, המכונה EPU (Economic Policy Uncertainty Index), משקף את רמת העמימות והבלבול בנוגע למדיניות ממשלתית בתחומים כמו סחר, מסים, רגולציה וריבית.
במילים אחרות, בעוד השוק הפיננסי מגיב כרגע באדישות יחסית, התמונה הכללית מאותתת על חוסר ודאות לגבי כיווני המדיניות הכלכלית של ארה"ב. בג’יי.פי. מורגן לא מפרשים זאת כשאננות מצד המשקיעים, אלא כעמידות, אך מזהירים כי הסיכון להפתעות גובר. בתוך
כך, סביבת ריבית גבוהה והמשך העניין הגובר בהשקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית תומכים בעליות בטווח הקצר, אם כי אלה נובעות בעיקר מהובלה של קומץ מניות מובילות.
במקביל, בבנק מזהים "עייפות מכסים" בשווקים - תחושת שחיקה מהשפעות מדיניות הסחר, אך מעריכים כי רמות המכסים יישארו גבוהות עד סוף 2025, בין אם ייחתם הסכם עם סין ובין אם לא. החלטות קרובות בתחום זה, לטענתם, עשויות להכתיב את כיוון השווקים הפיננסיים בעתיד הקרוב.
- חברת האופנועים שהותירה חותם על התרבות האמריקאית ומה קרה היום לפני 40 שנה
- פאגאיה זינקה ב-25%, אודיוקודס עם 20%; הנאסד״ק עלה ב-0.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד המטבע, בג'יי.פי. מורגן שומרים על גישה שלילית כלפי הדולר האמריקאי, במיוחד ביחס למטבעות של שווקים מתעוררים על רקע הערכה להיחלשות יחסית של הכלכלה האמריקאית בהמשך השנה. בתוך כך, בבנק מעדיפים השקעה באג"ח של מדינות מפותחות, אך מחריגים את ארה"ב מההעדפה הזו, וממליצים להתמקד באגרות חוב במח"מ קצר. בנוגע לזהב, ההערכה היא כי פוטנציאל העליות בטווח הקצר מוגבל, אך הוא עדיין נתפס כנכס מועדף לחשיפה גיאופוליטית, במיוחד על רקע המתחים המסחריים והחשש מהחרפה באי הוודאות הפוליטית.
עם זאת, הסיכון המשמעותי ביותר שמזוהה בדוח הוא האפשרות למיתון בארה"ב. תרחיש כזה, בשילוב
התלקחות מחודשת של מלחמת סחר שתפגע בכוח הקנייה של הצרכנים, במיוחד אם תגיע על רקע נתוני תעסוקה שליליים, עשוי לאלץ את הפד לשנות כיוון במהירות ולהתחיל להוריד ריבית באופן חד. נכון לעכשיו, התחזיות מצביעות על יציבות יחסית, אך לפי ג’יי.פי. מורגן, הדרך קדימה רצופה
סימני שאלה והשווקים, לפחות בטווח הקצר, בוחרים להתמקד דווקא בעמידות ובציפייה להמשך מגמה חיובית.
- 1.אנונימי 16/06/2025 18:02הגב לתגובה זוהסוף הוא בהיסטריה
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
