מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב לחודש מאי 2025 הפתיע לטובה כשהראה עלייה מתונה של 0.1% בלבד ביחס לחודש הקודם, נמוך מציפיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.2%. בקצב שנתי הוא עלה ב-2.4%, עלייה קלה לעומת 2.5% בחודש הקודם אך מדובר בנתון נמוך מהצפי שעמד על 2.5%. הסיבה עיקרית להפתעה החיובית הייתה ירידה במחירי הדלק. בנזין זול יותר קיזז התייקרויות בתחומים אחרים, כמו שכר דירה. למעשה, ירידת מחירי הנפט בעולם, שהגיע ברקע חששות מהאטה גלובלית, חלחלה למחירי הדלק בארה"ב, השפיעה גם על מחירי הטיסות, וסייעה לרסן את האינפלציה. מנגד, סעיפים אחרים במדד דווקא המשיכו להתייקר: למשל, מחירי המזון עלו ב-0.3% ומדד הדיור טיפס בכ-0.3% במאי.

גורם המפתח המשפיע על האינפלציה בטווח הקצר הוא מחירי הסחורות הגלובליות. בתקופה האחרונה ראינו ירידת מחירים באנרגיה, אך מנגד תחומים אחרים חווים לחצי עלויות. כך, חומרי גלם מסוימים הפכו לכלי משחק בזירת הסחר. למשל מתכות נדירות (Rare Earths)   קבוצה של מינרלים חיוניים לתעשיית האלקטרוניקה, הרכב והאנרגיה הירוקה, התייקרו בשל מגבלות ייצוא שהטילה סין כתגובה למכסים האמריקאים.  סין שולטת בכ-90% מייצור המתכות הנדירות בעולם, וההגבלות שהכריזה באפריל גרמו לחשש כבד בתעשיות הרכב והתעופה בארה"ב.  ההשפעה כבר הורגשה כאשר חברת הרכב פורד נאלצה לעצור לשבוע את ייצור דגם האקספלורר במפעל בשיקגו בגלל מחסור במתכת נדירה למגנטים.  התייקרות או מחסור בחומרי גלם מסוג זה עלולים להזין אינפלציה דרך התייקרות מוצרי אלקטרוניקה, רכבים וטכנולוגיה, מה שמחזק את הקשר בין זירת הסחר הגלובלית לבין יוקר המחיה המקומי.

מדד מחירי הליבה

אינדיקציה נוספת לרגיעה בלחצי המחירים ניכרת במדד הליבה (Core CPI), שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים. מדד הליבה עלה במאי ב-0.1% בלבד קצב חודשי מתון במיוחד. במבט שנתי, אינפלציית הליבה עומדת על 2.8%, מעל מדד הכותרת. הפער הזה נובע מכך שמחירי האנרגיה דווקא ירדו (מה שהוריד את מדד הכותרת), בעוד סעיפי ליבה מסוימים כמו הדיור והבריאות המשיכו להתייקר, אם כי בקצב מתון יותר.  כך למשל, במאי עלו מחירי הדיור, הכוללים שכר דירה וחישוב עלות בעלות דיור, בכ-0.3%, ושירותי הבריאות עלו ב-0.3%. לעומת זאת, היו גם ירידות במחירי מספר שירותים, כאשר תעריפי בתי המלון ירדו קלות, ומחירי כרטיסי הטיסה צנחו ביותר מ-2%. נתונים אלה מלמדים על התמתנות בביקושים לשירותים, וזו מגמה שעשויה לסייע בריסון האינפלציה, בפרט אם תימשך.

העלייה המתונה באינפלציה מרמזת כי לפחות בטווח הקצר, הלחצים האינפלציוניים נמצאים תחת שליטה יחסית. על פניו, האינפלציה בארה"ב קרובה מאוד ליעד של הפד, שעומד על 2%, ומצויה ברמה הנמוכה ביותר מזה כשנתיים. אך חשוב לזכור כי ברקע מרחף איום המכסים של ממשל טראמפ, שעלולים להביא לגל התייקרויות בחודשים הקרובים. הממשל האמריקאי הכריז באפריל מכסי יבוא נרחבים על שורה של מוצרים, מהלך שעדיין לא בא לידי ביטוי מלא במחירי הצרכן, משום שקמעונאים רבים עדיין מוכרים מלאי סחורות שנרכשו לפני הטלת המכסים. רשת וולמארט לדוגמא, הודיעה שתתחיל להעלות מחירים רק בסוף מאי, עם התרוקנות המלאי הישן.  המשמעות היא שהאינפלציה אמנם נמוכה כעת, אך עשויה להאיץ בחודשים הבאים ככל שהמכסים יתחילו לחלחל למחירים לצרכן. כלכלנים מציינים שבמידה ולא הייתה התערבות של מכסים ואי-ודאות כלכלית, ייתכן שהאינפלציה כבר הייתה יורדת לכיוון היעד באופן מובהק.

• מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההשפעה על הבנק הפדרלי

נתוני האינפלציה העדכניים, הנמוכים מהתחזיות, מציבים את בכירי הפד בעמדת התלבטות לקראת החלטת הריבית הקרובה - להמשיך להמתין בזהירות או להוריד את הריבית. נכון לעכשיו, הציפייה הרווחת בשווקים היא שבישיבת הפד הקרובה בשבוע הבא הריבית תיוותר ללא שינוי בטווח של 4.25%-4.50%. רמת הריבית הזו נשמרת מאז סוף 2024, לאחר שסבב ההעלאות המהיר של השנים הקודמות נבלם. 

בהחלטת הריבית האחרונה, יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר כי הוא וחבריו מעדיפים לראות לאן יתפתחו הדברים לפני שינקטו צעדי מדיניות מהירים. עם זאת, מתחת לפני השטח מתנהל בפד דיון פנימי, כאשר חלק מהבכירים נוטים לגישה "יונית" וסבורים שאם האינפלציה תמשיך להתמתן והצמיחה תואט בשל מלחמת הסחר, ייתכן שיהיה מקום להורדת ריבית בקרוב כדי לתמוך בכלכלה. מנגד, אחרים בעלי גישה "ניצית" מזהירים כי המכסים עלולים להצית מחדש את האינפלציה בחודשים הקרובים, ולכן יש להיזהר ולא למהר בהקלות מוניטריות, כאשר הכלכלה מצליחה להתמודד גם עם הריבית הנוכחית.

כלומר, קובעי המדיניות בפד מנסים לאזן בין שני תרחישים סותרים: מצד אחד, אינפלציה מתמתנת ואף עלולה לרדת מתחת ל-2% בגלל ההאטה בביקושים ומצד שני, מדיניות הסחר של הבית הלבן מוסיפה "רעשים" בדמות התייקרויות מכסים, שעלולות לעכב את החזרה ליעד המחירים ואף לפגוע בתעסוקה למרות שהשלכותיה עוד לא מורגשים.

• "מניית יונייטד איירליינס תזנק פי 3 תוך שנתיים"
• מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...

על פי חוזי הריבית, המשקיעים מתמחרים 2 הורדות ריבית עד לסוף השנה, כאשר הראשונה צפויה לקרות רק בחודש ספטמבר, זאת למרות מדד המחירים שהפתיע לטובה.

ציפיות חוזי הריבית, מקור :CME GROUP

ארה"ב כבר לא בדרך למיתון

ברבעון הראשון של 2025 התכווץ התמ"ג של ארה"ב ב-0.3%, ירידה ראשונה בתמ"ג מאז 2022. אבל מאחורי הנתון מסתתר סיפור המכסים, כאשר החולשה בצמיחה נבעה מהתנפלות מוקדמת על יבוא סחורות, כשחברות ניסו להקדים את עליית המחירים. הייבוא זינק ביותר מ-40%, מה שגרע מהתוצר 4.8 נקודות אחוז, למרות שהביקוש המקומי היה דווקא חיובי.

במקביל, הצטברו מלאים בקצב שיא של כ-140 מיליארד דולר, תוספת שקיזזה חלקית את הפגיעה מהסחר. בצריכה הפרטית נרשם גידול נאה, במיוחד במרץ, כשאמריקאים הקדימו רכישות לפני עליית מחירים. כל אלה הובילו לכך שהמשק לא בהכרח במיתון עמוק, אלא בשיבוש זמני.

כעת, מודל ה-GDPNow של הפד באטלנטה צופה צמיחה חזקה של 3.8% ברבעון השני, הודות לירידה צפויה ביבוא ותרומה חיובית מהמלאים. עם זאת, מדובר בהתאוששות טכנית שאינה בהכרח מאותת על חזרה לשגרה. סקרי ביטחון מצביעים על חולשה, חברות כבר חותכות תחזיות, והחשש מסטגפלציה מרחף באוויר.

מודל התמ"ג של הפד צופה צמיחה חזקה ברבעון השני, מקור: atlanta fed

השוק מקווה שהמשבר ייפתר לפני שהמלאים הזולים יאזלו, כדי להימנע מהצורך לגלגל עלויות לצרכנים, תרחיש שעלול להחזיר את האינפלציה למעלה, לפגוע בצריכה ולהוביל להאטה כלכלית רחבה.

הסכם סחר מול סין

במקביל לנתוני האינפלציה, נרשמה התקדמות בגזרת הסחר: ארה"ב וסין הודיעו על הסכם זמני ל-6 חודשים, הכולל הפחתת מכסים הדדית, חידוש ייצוא מתכות נדירות מסין ופתיחה מחודשת של שערי האוניברסיטאות האמריקאיות לסטודנטים סינים. מדובר בצעד ראשון להרגעת המתיחות, אך כזה שאינו פותר את המחלוקות העמוקות.

מצד אחד, הסרת החסמים על חומרי גלם קריטיים מקלה על תעשיות אמריקאיות ומונעת זינוק במחירים. מצד שני, ההסכם מוגבל בזמן, והאמון ההדדי בין הצדדים עדיין שברירי. סין הייתה הראשונה להתגמש אחרי ששמרה על קו תקיף מול ארה"ב, ייתכן כאסטרטגיה לחיזוק מעמדה במו"מ, ואולי כרמז למדינות אחרות כיצד להתמודד מול טראמפ.

ולמרות ההקלה המיידית על הלחצים האינפלציוניים, בשווקים מבינים שזהו הפוגה זמנית בלבד. אם לא יושגו הסכמות קבועות, חומת המכסים עלולה לשוב ולעלות.

בשורה התחתונה

לאור התמונה המורכבת הזו, האם נראה בקרוב הורדת ריבית בארה"ב? על אף האינפלציה המעודדת של מאי וההקלה היחסית בזירת סין, ההערכה הרווחת היא שבטווח הקצר הפד יימנע מצעדים פזיזים. סביר שבחודשים הקרובים הבנק המרכזי יאמץ גישת "נמתין ונראה", כאשר הוא ירצה לוודא שהתמתנות האינפלציה אינה זמנית, ומנגד שהכלכלה מסוגלת לעמוד בטלטלות הסחר ללא צורך בעידוד מוניטרי מיידי. ההסכם עם סין מפחית חלק מהסיכונים האינפלציוניים, אך מנגד אינו פותר את כלל חוסר הוודאות כאשר ארה"ב עדיין צריכה ליצור הסכמי סחר עם מדינות נוספות. לכן, בתקופה הקרובה מסתמנת תקופת המתנה, לפחות כל עוד הנתונים מאפשרים זאת, שבה הריבית תישאר ברמתה, והבנק המרכזי יעקוב אחר שלושה גורמים שלובים: הנתונים הכלכליים בדגש על שוק התעסוקה, מדדי המחירים והתפתחויות הסחר.

בטווח הבינוני וללא הפתעות שליליות, הפד יוריד את הריבית פעמיים עד לסוף השנה. תרחיש כזה כבר מגולם חלקית בציפיות השוק, אולם, ההחלטה הסופית תלויה בהתפתחויות הסחר. ההיסטוריה מלמדת שהתפתחויות בלתי צפויות (כמו החרפה מחדש בסכסוך עם סין או משבר עם מדינה אחרת) עלולות לשנות את תמונת האינפלציה והצמיחה, ובהתאם לכך גם את המדיניות המוניטרית. לכן הפד, מצידו, שואף להימנע מטעויות של הידוק או הקלה מהירים עליהם הוא עשוי להתחרט בהמשך.