באפט בדרך לפנסיה - החברות שמנסות להיות ברקשייר הבאה

בזמן שוורן באפט מתקרב לפנסיה מברקשייר האת'ווי Berkshire Hathaway Inc 0.98%  , עשרות חברות מנסות להעתיק את המתכון הסודי שהפך את "הגאון מאומהה" למשקיע המוערך בעולם. הנוסחה נשמעת פשוטה - שלבו ביטוח עם השקעות, אבל המציאות מוכיחה שזה רחוק מלהיות ככה.

האטסטרטגיה של באפט הייתה גאונית בפשטותה: לקחת כסף מלקוחות ביטוח שמשלמים פרמיות היום, ולהשקיע אותו במניות וחברות שיניבו רווחים בעשורים הבאים. כשהשתלט על ברקשייר לפני כמעט שישה עשורים ורכש מהר מאוד חברת ביטוח רכוש ונזקים - באפט הבין שיש לו גישה לאוצר של כסף זול. הלקוחות משלמים פרמיות מיד, אבל אם יש נזק או תאונה, החברה תשלם תגמולים רק שנים מאוחר יותר. באותה תקופה, הכסף פנוי להשקעה.

הכסף הזה זרם להשקעות שמוכרות כמעט לכולם כיום: אפל, קוקה קולה ועשרות חברות נוספות. כל רווח הושקע מחדש, יצר אפקט כדור שלג שהפך את ברקשייר למכונת כסף. המניה עלתה בממוצע 20% בשנה במשך שישה עשורים - פי שניים ממה שהציע השוק הכללי. תוצאה שהפכה את ברקשייר לאחת מהחברות הכי יקרות בעולם.

כולם רוצים להיות באפט

היום כולם רוצים להיות באפט הבא. ענקיות ההשקעות כמו אפולו ו-KKR כבר הפכו את הביטוח לחוליה מרכזית באסטרטגיה שלהן. ביל אקמן, המיליארדר הידוע, קנה שליטה בחברת נדל"ן ורוצה להוסיף לה זרוע ביטוח כדי ליצור "ברקשייר קטנה". גם דן לואב, מנהל קרן הגידור Third Point, מתכנן להפוך את הקרן הציבורית שלו באירופה למבטח קצבאות.

• פרמיית באפט מתפוגגת: ברקשייר ממשיכה להיחלש
• למה המניה של באפט ירדה ב-7%

השמות המעניינים ביותר הם החברות שכבר מיישמות את המודל הזה שנים. מרקל גרופ למשל, שהמנכ"ל שלה טום גיינר נחשב למיני-באפט ומארגן כל שנה ארוחת בוקר מפורסמת לבעלי מניות באומהה, יום לאחר האסיפה השנתית של ברקשייר - כחגיגה מקבילה לחגיגה הגדולה של באפט. יש גם את פיירפקס מקנדה, שהמייסד שלה פרם ווטסה זוכה לכינוי "באפט הקנדי" בזכות הגישה הדומה להשקעות ארוכות טווח ושיטות הניהול הזהות.

עם זאת, להעתיק את באפט זה לא עניין פשוט. כמו שכתב האנליסט אלכסנדר גולדפרב מפייפר סנדלר השבוע על הניסיון של הווארד יוז: "אם זה היה קל, השווקים הציבוריים היו שטופים בברקשייר האת'ווי". הבעיה היא שצריך להיות מוצלח בשלושה תחומים בו זמנית: לנהל ביטוח רווחי, לבחור השקעות נכון, ולרכוש חברות טובות. תיכשל באחד מהם וכל המערכת קורסת.

"כמו מכונית עם שלושה מנועים"

למרות הקושי, החברות הקרובות ביותר למודל ברקשייר כבר מוכיחות שזה אפשרי, גם אם לא בקנה מידה כמו באפט. מרקל ופיירפקס הצליחו לייצר תשואות מרשימות מאז שנות ה-80 - לא בדיוק 20% בשנה כמו ברקשייר, אבל עדיין הרבה מעל השוק הכללי. לואיס, שמנוהלת על ידי משפחת טיש במשך שלושה דורות, מוכיחה שניתן לבנות קונגלומרט מוצלח לעשרות שנים, למרות שבעשור האחרון היא פיגרה מאחורי ברקשייר והשוק הכללי.

• טסלה מאבדת את מפתח הרובוט אופטימוס
• ברודקום כבר בשווי טריליון דולר - האתגרים וההזדמנויות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כמובן יש גם את הצד השני: דייוויד איינהורן, מנהל קרן הגידור גרינלייט קפיטל, גם מנהל חברת ביטוח משנה קטנה בברמודה בשם גרינלייט קפיטל רה. הוא נאבק שנים להוכיח שהוא יכול להיות מיני-באפט, אבל גם ביצועי הביטוח וגם ההשקעות שלו מאכזבים. המניה של חברת הביטוח שלו נסחרת היום סביב 14.5 דולר - הרבה מתחת למחיר ההנפקה של 19 דולר מ-2007.

"זה כמו מכונית עם שלושה מנועים", מסביר אנליסט TD Cowen. "ביטוח, השקעות ועסקים. אם מנוע אחד לא עובד, אתה לא מגיע לשום מקום". הקושי הוא שכל תחום דורש מומחיות שונה לגמרי - להבין בביטוח זה לא אותו דבר כמו לבחור מניות או לנהל חברות תעשייתיות.

הבעיה של ברקשייר: הגודל

למשקיעים שמחפשים את הדבר האמיתי תמיד יש את ברקשייר עצמה. החברה חזקה כמו תמיד, עם 45 מיליארד דולר רווחים השנה ויורש בדמות גרג אייבל. אבל יש בעיה אחת גדולה: הגודל של ברקשייר הופך אותה לפחות אטרקטיבית. עם שווי של 1.1 טריליון דולר, קשה מאוד למניה לעלות משמעותית יותר מהשוק.

כאן נכנסות ל״ברקשייר הזוטרות״ לתמונה. פיירפקס, הגדולה שביניהן, שווה "רק" 41 מיליארד דולר - פחות מעשירית מברקשייר. החברות האלה יכולות לצמוח הרבה יותר מהר, ואולי דווקא זה מה שמשקיעים מחפשים עכשיו. המספרים האחרונים תומכים בינתיים בתיאוריה הזו: פיירפקס עלתה 6% מאז האסיפה השנתית של ברקשייר, בעוד ברקשייר עצמה ירדה 9%.

אקמן, שזה עתה השקיע 900 מיליון דולר בהווארד יוז במחיר של 100 דולר למניה - כמעט 50% מעל המחיר הנוכחי - מאמין שאפילו חלק קטן ממשקיעי ברקשייר שיעברו אליו יכול ליצור עלייה דרמטית במחיר. "אם רק חלק קטן מבעלי המניות של ברקשייר יתעניינו בהווארד יוז", הוא אמר בשיחת ועידה עם משקיעים, "נוכל לראות דירוג מחדש משמעותי של החברה". אותה הלוגיקה חלה על כל החברות האחרות.

וול-סטריט עדיין לא מתעניינת

וול סטריט עדיין לא מתעניינת מספיק בחברות האלה - רוב האנליסטים עדיין מתמקדים בברקשייר הגדולה. זה עשוי ליצור הזדמנות למשקיעים שמוכנים לחפור קצת יותר עמוק. פיירפקס למשל, הצליחה לייצר תשואה של 19.2% בשנה מאז ההנפקה - כמעט כמו ברקשייר עצמה. המייסד ווטסה בנה אימפריית ביטוח עם 30 מיליארד דולר פרמיות ועשה השקעות מוצלחות בכל העולם.

מרקל הולכת הכי רחוק בחיקוי ברקשייר. היא מארגנת ארוחת בוקר מפורסמת באומהה, הבוס כותב מכתבים לבעלי מניות בסגנון באפט, ויש לה אפילו "מדריך לבעלים" המחקה את זה של ברקשייר. חשוב מזה, התוצאות טובות: המניה עלתה מ-8 דולר ל-1,950 דולר מאז ההנפקה ב-1986, תשואה של 15% בשנה. גם לואיס ווייט מאונטיינס יש רקורד טוב לאורך שנים, גם אם לא ברמה של הכוכבים.