וורן באפטוורן באפט

באפט בדרך לפנסיה - החברות שמנסות להיות ברקשייר הבאה

עשרות חברות מנסות לחקות את הנוסחה המנצחת של שילוב ביטוח והשקעות, אך רק מעטות כמו פיירפקס ומרקל מצליחות לייצר תשואות של 15-19% בשנה, בעוד שאחרות כמו גרינלייט של איינהורן נאבקות להוכיח שהן יכולות להיות "מיני-באפט"

אדיר בן עמי |


בזמן שוורן באפט מתקרב לפנסיה מברקשייר האת'ווי Berkshire Hathaway Inc -0.64%  , עשרות חברות מנסות להעתיק את המתכון הסודי שהפך את "הגאון מאומהה" למשקיע המוערך בעולם. הנוסחה נשמעת פשוטה - שלבו ביטוח עם השקעות, אבל המציאות מוכיחה שזה רחוק מלהיות ככה.


האטסטרטגיה של באפט הייתה גאונית בפשטותה: לקחת כסף מלקוחות ביטוח שמשלמים פרמיות היום, ולהשקיע אותו במניות וחברות שיניבו רווחים בעשורים הבאים. כשהשתלט על ברקשייר לפני כמעט שישה עשורים ורכש מהר מאוד חברת ביטוח רכוש ונזקים - באפט הבין שיש לו גישה לאוצר של כסף זול. הלקוחות משלמים פרמיות מיד, אבל אם יש נזק או תאונה, החברה תשלם תגמולים רק שנים מאוחר יותר. באותה תקופה, הכסף פנוי להשקעה.


הכסף הזה זרם להשקעות שמוכרות כמעט לכולם כיום: אפל, קוקה קולה ועשרות חברות נוספות. כל רווח הושקע מחדש, יצר אפקט כדור שלג שהפך את ברקשייר למכונת כסף. המניה עלתה בממוצע 20% בשנה במשך שישה עשורים - פי שניים ממה שהציע השוק הכללי. תוצאה שהפכה את ברקשייר לאחת מהחברות הכי יקרות בעולם.


כולם רוצים להיות באפט

היום כולם רוצים להיות באפט הבא. ענקיות ההשקעות כמו אפולו ו-KKR כבר הפכו את הביטוח לחוליה מרכזית באסטרטגיה שלהן. ביל אקמן, המיליארדר הידוע, קנה שליטה בחברת נדל"ן ורוצה להוסיף לה זרוע ביטוח כדי ליצור "ברקשייר קטנה". גם דן לואב, מנהל קרן הגידור Third Point, מתכנן להפוך את הקרן הציבורית שלו באירופה למבטח קצבאות.


השמות המעניינים ביותר הם החברות שכבר מיישמות את המודל הזה שנים. מרקל גרופ למשל, שהמנכ"ל שלה טום גיינר נחשב למיני-באפט ומארגן כל שנה ארוחת בוקר מפורסמת לבעלי מניות באומהה, יום לאחר האסיפה השנתית של ברקשייר - כחגיגה מקבילה לחגיגה הגדולה של באפט. יש גם את פיירפקס מקנדה, שהמייסד שלה פרם ווטסה זוכה לכינוי "באפט הקנדי" בזכות הגישה הדומה להשקעות ארוכות טווח ושיטות הניהול הזהות.


עם זאת, להעתיק את באפט זה לא עניין פשוט. כמו שכתב האנליסט אלכסנדר גולדפרב מפייפר סנדלר השבוע על הניסיון של הווארד יוז: "אם זה היה קל, השווקים הציבוריים היו שטופים בברקשייר האת'ווי". הבעיה היא שצריך להיות מוצלח בשלושה תחומים בו זמנית: לנהל ביטוח רווחי, לבחור השקעות נכון, ולרכוש חברות טובות. תיכשל באחד מהם וכל המערכת קורסת.



"כמו מכונית עם שלושה מנועים"

למרות הקושי, החברות הקרובות ביותר למודל ברקשייר כבר מוכיחות שזה אפשרי, גם אם לא בקנה מידה כמו באפט. מרקל ופיירפקס הצליחו לייצר תשואות מרשימות מאז שנות ה-80 - לא בדיוק 20% בשנה כמו ברקשייר, אבל עדיין הרבה מעל השוק הכללי. לואיס, שמנוהלת על ידי משפחת טיש במשך שלושה דורות, מוכיחה שניתן לבנות קונגלומרט מוצלח לעשרות שנים, למרות שבעשור האחרון היא פיגרה מאחורי ברקשייר והשוק הכללי.

קיראו עוד ב"גלובל"


כמובן יש גם את הצד השני: דייוויד איינהורן, מנהל קרן הגידור גרינלייט קפיטל, גם מנהל חברת ביטוח משנה קטנה בברמודה בשם גרינלייט קפיטל רה. הוא נאבק שנים להוכיח שהוא יכול להיות מיני-באפט, אבל גם ביצועי הביטוח וגם ההשקעות שלו מאכזבים. המניה של חברת הביטוח שלו נסחרת היום סביב 14.5 דולר - הרבה מתחת למחיר ההנפקה של 19 דולר מ-2007.


"זה כמו מכונית עם שלושה מנועים", מסביר אנליסט TD Cowen. "ביטוח, השקעות ועסקים. אם מנוע אחד לא עובד, אתה לא מגיע לשום מקום". הקושי הוא שכל תחום דורש מומחיות שונה לגמרי - להבין בביטוח זה לא אותו דבר כמו לבחור מניות או לנהל חברות תעשייתיות.


הבעיה של ברקשייר: הגודל

למשקיעים שמחפשים את הדבר האמיתי תמיד יש את ברקשייר עצמה. החברה חזקה כמו תמיד, עם 45 מיליארד דולר רווחים השנה ויורש בדמות גרג אייבל. אבל יש בעיה אחת גדולה: הגודל של ברקשייר הופך אותה לפחות אטרקטיבית. עם שווי של 1.1 טריליון דולר, קשה מאוד למניה לעלות משמעותית יותר מהשוק.


כאן נכנסות ל״ברקשייר הזוטרות״ לתמונה. פיירפקס, הגדולה שביניהן, שווה "רק" 41 מיליארד דולר - פחות מעשירית מברקשייר. החברות האלה יכולות לצמוח הרבה יותר מהר, ואולי דווקא זה מה שמשקיעים מחפשים עכשיו. המספרים האחרונים תומכים בינתיים בתיאוריה הזו: פיירפקס עלתה 6% מאז האסיפה השנתית של ברקשייר, בעוד ברקשייר עצמה ירדה 9%.


אקמן, שזה עתה השקיע 900 מיליון דולר בהווארד יוז במחיר של 100 דולר למניה - כמעט 50% מעל המחיר הנוכחי - מאמין שאפילו חלק קטן ממשקיעי ברקשייר שיעברו אליו יכול ליצור עלייה דרמטית במחיר. "אם רק חלק קטן מבעלי המניות של ברקשייר יתעניינו בהווארד יוז", הוא אמר בשיחת ועידה עם משקיעים, "נוכל לראות דירוג מחדש משמעותי של החברה". אותה הלוגיקה חלה על כל החברות האחרות.


וול-סטריט עדיין לא מתעניינת

וול סטריט עדיין לא מתעניינת מספיק בחברות האלה - רוב האנליסטים עדיין מתמקדים בברקשייר הגדולה. זה עשוי ליצור הזדמנות למשקיעים שמוכנים לחפור קצת יותר עמוק. פיירפקס למשל, הצליחה לייצר תשואה של 19.2% בשנה מאז ההנפקה - כמעט כמו ברקשייר עצמה. המייסד ווטסה בנה אימפריית ביטוח עם 30 מיליארד דולר פרמיות ועשה השקעות מוצלחות בכל העולם.


מרקל הולכת הכי רחוק בחיקוי ברקשייר. היא מארגנת ארוחת בוקר מפורסמת באומהה, הבוס כותב מכתבים לבעלי מניות בסגנון באפט, ויש לה אפילו "מדריך לבעלים" המחקה את זה של ברקשייר. חשוב מזה, התוצאות טובות: המניה עלתה מ-8 דולר ל-1,950 דולר מאז ההנפקה ב-1986, תשואה של 15% בשנה. גם לואיס ווייט מאונטיינס יש רקורד טוב לאורך שנים, גם אם לא ברמה של הכוכבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול

הרשויות עצרו את חסן מוטלו, ראש העיר מטעם האופוזיציה, במסגרת חקירה על שוחד ותיאום מכרזים. המהלך מעורר ביקורת חריפה מצד המפלגה הרפובליקנית CHP



רן קידר |
נושאים בכתבה ארדואן טורקיה

הרשויות בטורקיה עצרו את ראש עיריית בייראמפשה, חסן מוטלו, המשתייך למפלגת האופוזיציה המרכזית CHP, במסגרת חקירה רחבה שנפתחה נגד העירייה המקומית בחשד לשוחד ולתיאום מכרזים. לפי הדיווח של סוכנות הידיעות הרשמית אנאדולו, צווי מעצר הוצאו נגד 48 חשודים בפרשה, בהם גם מוטלו עצמו.

בייראמפשה היא אחת מהנפות (districts) המוניציפליות המרכיבות את המטרופולין של איסטנבול, עיר הבירה הכלכלית של טורקיה. איסטנבול מחולקת ל-39 נפות מוניציפליות, שלכל אחת מהן ראש עיר ומועצה עצמאית, הפועלים תחת מטרייה עירונית-רשמית אחת – עיריית מטרופולין איסטנבול.

לפי הפרקליטות באיסטנבול, החקירה נוגעת לפעילות עירונית שהתרחשה בשנים האחרונות, ומתמקדת בקבלת טובות הנאה במסגרת חוזים עירוניים. אמנם מדובר בשלב מוקדם של ההליך, אך עצם המעצר של ראש נפה מכהן מהאופוזיציה, ובמיוחד באזור רגיש פוליטית במטרופולין איסטנבול, מעורר הד ציבורי ופוליטי רחב.


האם מדובר בהליך משפטי או מהלך פוליטי?


מפלגת CHP, שמחזיקה במספר ערים גדולות בטורקיה ובכללן איסטנבול ואנקרה, רואה במהלך חלק מדפוס של רדיפת נבחרי ציבור מהאופוזיציה. גורמים בכירים במפלגה טוענים כי מדובר בניסיון להחליש את מעמד האופוזיציה ברשויות המקומיות לקראת הבחירות הבאות.

המעצר האחרון מצטרף לעימות פוליטי מתמשך וחריף בין השלטון המרכזי לבין ראש עיריית מטרופולין איסטנבול, אקרם אימאמולו, שגם הוא חבר CHP ונחשב ליריב העיקרי של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. אימאמולו זכה לתמיכה רחבה בבחירות המקומיות האחרונות והצליח לשבור את ההגמוניה של מפלגת השלטון בעיר החשובה ביותר במדינה.