מתחנפת ל"אומה המועדפת"? רוש תשקיע 700 מ' בצפון קרוליינה

ענקית התרופות השוויצרית רוש מודיעה על הקמת מפעל חדש בצפון קרוליינה, צפי שהאתר יוסיף יותר מ-400 משרות חדשות לעיר, הנשיא טראמפ טלטל את ענף הפארמה עם דרישתו להפחתה מיידית במחירי התרופות בשיעור של 30% עד 80% - האם הענקיות מתיישרות? 

מנדי הניג |

חברת התרופות השוויצרית רוש הודיעה כי תשקיע מעל 700 מיליון דולר בהקמת מתקן ייצור תרופות חדש בעיר הולי ספרינס שבמדינת צפון קרוליינה, ארה"ב. זהו חלק מצעד אסטרטגי עליו כבר הודיעה החברה בחודש שעבר שנועד להרחיב את פעילותה במדינה ולהפחית את התלות שלה בייצוא לארה"ב, שצפוי להיפגע בעקבות המכסים. 

ההשקעה המדוברת בצפון קרוליינה צפויה ליצור יותר מ-400 משרות בתחום הייצור, המתקן החדש יתמקד בפיתוח וייצור תרופות מתקדמות לטיפול בהשמנת יתר. המפעל ישמש את רוש וחברת-הבת האמריקאית שלה ג'נטק כדי לייצר תרופות מהדור הבא שמתבססות על מנגנון ביולוגי וחלקן על בסיס תאים חיים. 

המהלך האסטרגי של רוש צפוי ליצור מעל ל-12 אלף משרות חדשות בארצות הברית, מהן משרות זמניות של כ-6,500 בתחום הבנייה בזמן הקמת המתקנים בשנים הקרובות ועוד כ-1,000 איש עבור התפעול השוטף של המתקנים החדשים ואלו שבדרך. 

 המהלך מגיע על רקע מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, שבוחן בימים אלו צעדים חדשים להטלת מכסים גם על תעשיית התרופות: "אתם תראו, כולם ירוצו לפתוח כאן מפעלים", אמר טראמפ לאחרונה בהקשר לנושא. רוש, כמו חברות אחרות בעולם, פועלת כדי להקדים תרופה למכה: להשקיע בייצור מקומי ולנסות לחמוק מהמסים שצפויים להפוך את היבוא לבלתי משתלם.

מתחנפת ל'אומה המועדפת'?

לצד ההודעה של רוש, חברות אחרות כבר ביצעו מהלכים דומים: נוברטיס השוויצרית הבטיחה השקעה של 23 מיליארד דולר בארה"ב, וגם חברות אמריקאיות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון ואלי לילי הודיעו גם הן על הרחבת הפעילות. ההודעה של רוש כוללת הרחבה של מרכזים קיימים בקנטקי, אינדיאנה, ניו ג'רזי וקליפורניה, הקמת מפעל חדש לטיפול גנטי בפנסילבניה, ומפעל לייצור תרופות הרזיה שהמיקום שלו עדיין לא פורסם. בנוסף, תוקם מעבדה למחקר בתחום הלב, הכליות והמטבוליזם במסצ'וסטס.

נראה שענקיות התרופות מיישרות קו עם מדיניות ״האומה המועדפת ביותר״ מדובר בשם שנתן ממשל טראמפ ב-2020 לתקנה שהייתה קושרת את מחירי התרופות שמשלם מדיקר (תוכנית ביטוח בריאות פדרלית בארצות הברית, שממומנת ומנוהלת על ידי הממשלה) למחיר בינלאומי מסויים כלשהו. כלומר, המחיר הנמוך ביותר עבור אותה תרופה במדינות עשירות אחרות.

הרעיון מבוסס על כך שמחירי התרופות בארה״ב גבוהים בהרבה ממחיריהן במדינות אחרות. בעוד שרוב המדינות המפותחות מפוקחות על ידי ממשלות בנוגע למחירי תרופות, בארה”ב – עד להחלת תוכנית ביידן ב-2022 – לא הייתה רגולציה כזו כלל. למשל, תרופת ההרזיה ווגובי של נובו נורדיסק עולה בארה”ב 1,339 דולר לחודש, לעומת 328 דולר לחודש בגרמניה. מחירים הממוצעים של תרופות מרשם ממותגות בארה”ב היו גבוהים ב-422% מהמחירים במדינות מפותחות אחרות. גם לאחר התאמה להנחות שמקבלות קופות החולים, המחירים עדיין גבוהים ב-308%. הפערים הללו זוכים לביקורת מצד שתי המפלגות. וכעת הממשל מתחיל להפשיל שרוולים וכמו שנראה ענף הפארמה מנסה להקדים תרופות למכות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פאוול
צילום: טוויטר

מה אמר פאוול שמקפיץ את המדדים בוול סטריט?

פאוול מזהיר כי האטה חריגה בקצב יצירת המשרות ובלימת הגידול בכוח העבודה יצרו "איזון חריג" בשוק העבודה, שבו כל שינוי עלול להתפתח במהירות לעלייה חדה באבטלה; במקביל הדגיש כי המכסים מעלים מחירים אך ההשפעה צפויה להיות זמנית, ורמז שהפד עשוי לשנות בקרוב את עמדת המדיניות המוניטרית

תמיר חכמוף |

כמו בכל שנה, גם הפעם מושך נאום יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג’רום פאוול, את תשומת הלב של העולם מהאולם הצנוע בג’קסון הול. הכנס השנתי הזה, שמתקיים מאז 1982 ביוזמת סניף קנזס של הפדרל ריזרב, הפך להיכל פוליטי וכלכלי שבו קובעי מדיניות מרכזיים מפרסים את השקפתם.

הנאום של פאוול

כבר בפתח דבריו שידר פאוול פתיחות זהירה לאפשרות של שינוי במדיניות הריבית בחודשים הקרובים. "מאזן הסיכונים מתחיל להשתנות", אמר, כשהוא מתייחס לכך שבזמן שהלחצים האינפלציוניים עדיין ניכרים, הסיכונים לירידה בתעסוקה הולכים ומתרבים.

פאוול התעכב על מצבו של שוק העבודה, שהפך ללב הדיון. הוא ציין כי הדוח האחרון ליולי חשף האטה חדה הרבה יותר מההערכות הקודמות, לאחר שנתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בצורה משמעותית. קצב יצירת המשרות בשלושת החודשים האחרונים ירד לכ-35 אלף בלבד בממוצע לחודש, לעומת כ-168 אלף משרות בחודש בשנה הקודמת.

על אף ההאטה, שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה יחסית של 4.2%, מה שמעיד שאין עודף גדול של עובדים זמינים. אלא שהאיזון הזה, כך לפי פאוול, הוא כזה שנובע מהאטה מקבילה הן בביקוש לעובדים והן בהיצע.

הוא הדגיש כי ההיצע הצטמצם בין היתר בשל ירידה בהגירה והיחלשות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מה שמוריד משמעותית את "רף האיזון", כלומר מספר המשרות הדרוש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה. התוצאה, כך התריע, היא מצב רגיש שבו כל שינוי קטן עשוי להתגלגל במהירות לגל פיטורים חד ולעלייה באבטלה.

ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%

כולם מדברים על "גלגל הצלה" לאינטל, אבל ההשקעה הזו יכולה להתברר כ"מקלות בגלגלים"  

רן קידר |

אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק. 

העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.

המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.

מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל.  הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם  הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר.