פוטלוקר קופצת ב-4% למרות ירידה בהכנסות
תחזית הצמיחה הצנועה לא מנעה עליית שערים לאחר שהמנכ"לית הרגיעה את המשקיעים בשיחת ועידה; "אסטרטגיית Lace Up עובדת והלקוחות מגיבים בחיוב"
רשת הנעליים המובילה פוט לוקר Foot Locker Inc. קופצת ב-4%, זאת למרות שחוותה ירידה בהכנסות ברבעון האחרון. הזינוק במניה התרחש לאחר שיחת ועידה מוצלחת עם משקיעים, בה הצליחה הנהלת החברה להפיג חששות מתחזית העתיד שנתפסה כחלשה. הרווח המתואם של הרשת עמד על 86 סנט למניה, שיעור גבוה מהערכות האנליסטים שציפו ל-72 סנט בלבד. עם זאת, סך ההכנסות הסתכם ב-2.24 מיליארד דולר, נתון שלא עמד בציפיות השוק שעמדו על 2.32 מיליארד דולר.
בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, היקף המכירות הכולל התכווץ ב-4.6% בנטרול השפעות מטבע זר. אולם, נתון מעודד יותר הגיע מכיוון המכירות בחנויות זהות, שצמחו ב-2.6%. החברה ציינה כי הרבעון הרביעי של 2023 כלל שבוע עסקים נוסף בהשוואה לרבעון המקביל ב-2024, עובדה שהשפיעה על הנתונים.
במסגרת פרסום התוצאות הכספיות, סיפקה פוט לוקר גם תחזית לשנה הפיסקלית המסתיימת בינואר 2026. על פי התחזית, החברה צופה צמיחה צנועה של 0.5% עד 1% במכירות. הרווח למניה צפוי לנוע בין 1.35 ל-1.65 דולר, נמוך מציפיות האנליסטים שעמדו על 1.72 דולר למניה. מנכ"לית הרשת, מרי דילון, הבהירה כי התחזית מביאה בחשבון את השפעת המכסים הצפויים על הפעילות העסקית.
פוטלוקר חזרה למסלול של צמיחה חיובית
דילון התגאתה בחזרת החברה למסלול של צמיחה חיובית במכירות חנויות זהות וכן בהרחבת שולי הרווח הגולמי ברבעון האחרון. "בשנה הקרובה נמשיך להעניק עדיפות להשקעות הממוקדות בלקוחות, נשמור על ניהול מלאי מבוקר, ונפעל בקפדנות בניהול ההוצאות כדי לשפר את הרווחיות," הצהירה. עם זאת, המנכ"לית לא הסתירה את האתגרים העומדים בפני החברה והודתה כי הלחצים התחרותיים בענף והתנהגות הצרכנים "יישארו בלתי צפויים במהלך 2025, במיוחד במחצית הראשונה של השנה". אף על פי שהנהלת פוט לוקר הכירה בקושי זה, נראה כי דבריה הרגיעו את חששות המשקיעים.
- נייקי חוזרת לחנויות פוט לוקר אחרי נתק של שנים
- לקראת הפתיחה - החוזים יורדים על רקע חדשות מעורבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הלקוחות שלנו צעירים יחסית, ולכן מטבע הדברים, תקציב ההוצאות המשניות שלהם מוגבל," הסבירה דילון. "הם נאלצים לקבוע סדרי עדיפויות בהוצאותיהם. אנו עוקבים אחר השפעת יוקר המחיה הכללי עליהם, ובנוסף אי-הוודאות בנוגע למכסים."
לפי דברי המנכ"לית, החברה זיהתה עלייה באי-הוודאות הצרכנית החל מפברואר, שהובילה ל"ביצועים לא יציבים" ולהתחלת שנה מאתגרת. יחד עם זאת, ציינה דילון כי הצרכנים הגיבו בחיוב למבצעים מיוחדים כמו אירועי סוף השבוע של משחק האולסטאר וחנות מקוונת מיוחדת ליום האהבה. "אנחנו מזהים שהצרכנים מגיבים ומגיעים לרכוש כאשר מוצעות להם פעילויות שיווקיות אטרקטיביות, אירועי קניות מרכזיים או השקות של מוצרים חדשים," הסבירה. "הם מוציאים כסף כשיש תמריץ ברור לפעולה, אך נוטים להיות זהירים יותר בתקופות שבין אירועים אלה."
בהתאם למגמות אלו, פוט לוקר התאימה את תוכניות ההשקעה וההוצאות שלה, כך שתינתן עדיפות לתחומים המניבים את התשואה הגבוהה ביותר על ההשקעה, כפי שהדגישה דילון.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מייק בון, סמנכ"ל הכספים של החברה, ציין כי הרשת עברה מספר שנים של סגירת חנויות לא רווחיות, ובמקביל השקיעה בשדרוג החנויות הנותרות. לדבריו, צעדים אלה מכינים את הקרקע לצמיחה עתידית במכירות ולהגדלת נתח השוק. "2025 תהיה שנה שבה נפעל מתוך מערך חנויות בריא יותר, שיאפשר לנו לפעול ביעילות בטווח הקצר ולצמוח בעתיד," אמר בון.
תוכנית Lace Up
בשיחת הוועידה הודגשה חשיבותה של תוכנית "Lace Up", אסטרטגיית צמיחה ארוכת טווח שהושקה בשנת 2023. התוכנית כוללת הרחבה של מגוון נעלי הספורט המוצעות ופתיחת חנויות בקונספט חדשני. לדעת דילון, התוכנית מניבה כבר תוצאות חיוביות: "אנו רואים שאסטרטגיות ה-Lace Up שלנו אפקטיביות, והלקוחות מגיבים אליהן בצורה מצוינת," ציינה. "לכן נמשיך להוביל אותן גם השנה, בין אם מדובר בשיפור חנויות, דיגיטל, תוכנית נאמנות לקוחות וכדומה."
החברה שואפת לאזן בין צרכי הפעילות השוטפת לבין המבט ארוך הטווח בעת ביצוע השקעות אסטרטגיות. "המטרה היא להמשיך לשפר את ביצועי המכירות, תוך התקדמות במקביל ליעדים הפיננסיים ארוכי הטווח שלנו," הדגישה דילון.
בוול-סטריט מציינים כי פוט לוקר, בדומה לשחקנים אחרים בתחום האופנה והנעליים, ממשיכה להתמודד עם שינויים בהרגלי הצריכה, תחרות גוברת מצד חנויות מקוונות, ולחצים כלכליים המשפיעים על הצרכן הממוצע.לפי האנליסטים, התוכנית האסטרטגית של החברה לרענון המותג ולהתאמת מערך החנויות למציאות הקמעונאית החדשה היא צעד הכרחי, אך תוצאותיה יתבררו רק בטווח הבינוני והארוך. בינתיים, תגובת השוק החיובית מעניקה להנהלה מרחב נשימה להמשיך ביישום התוכנית.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
