פוטין
צילום: יוטיוב

הפסקת האש באוקראינה: יש סיכוי להסכם; איך זה ישפיע על השווקים?

איתן גרסטנפלד | (1)


שיחות ישירות בין ארה"ב לרוסיה זה דרמה של ממש. טראמפ נכנס בסערה לתפקיד והוא הבטיח שלא יהיו מלחמות ונראה שהוא אכן רץ לכיוון הזה. השיחות הנוכחיות עשויות להביא להפסקת אש בדרך לסוג של הסכם. השאלה היא האם זה אפשרי? האם זה יציב? האם הפסקת אש והסכם יחזיקו לאורך זמן? כל צד מגיע עם אינטרסים משלו: ארה"ב רוצה לחתוך עלויות ונזקים. אצל טראמפ הכל זה עסק ואולי הוא צודק. רוסיה מרגישה שהיא כבר השיגה מספיק והיא מוכנה לצאת מהמלחמה הזו תחת תנאים ברורים. בתווך - מדינות אירופה שנמצאות מאז המלחמה באוקראינה תחת איום מתמיד ויודעות שהוצאות הביטחון שלהן בדרך למעלה.


התקדמות בשיחות - איך זה שמפיע על השווקים?

ברגע שהשיחות מתקדמות, אפשר כבר לראות תזוזות בשווקים. מניות התעשייה הביטחונית מזנקות - באירופה הן זינקו עוד לפמני כן, בארה"ב הן ירדו בשל החשש שטראמפ יקצץ בעלויות הביטחון. אבל דווקא הסכם שצפוי לתחזק סוג של "מלחמה קרה" עוי להגדיל ביקושים, ובכל מקרה כאמור - מדינות אירופה עומדות להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון שלהן. צריך גם לזכור שאם ארה"ב תקטין את המעורבות שלה, אירופה תצטרך לדאוג לעצמה ולחזק את הצבא שלה, וזה אומר כסף גדול שהיא תצטרך הזרים להצטיידות.

 

אז זה קצת אבסורד אבל התעשייה הביטחונית מזנקת ויש עוד השפעות - אם באמת יושג הסכם, יכול להיות שנראה חידוש של סחר האנרגיה עם רוסיה, ירידה במחירי הגז והקלה על ההובלה של נפט. מצד שני, הזהב ושאר הנכסים שנחשבים בטוחים עלולים לאבד מערכם, כי אם העולם פתאום מרגיש קצת יותר יציב, פחות אנשים מחפשים מקלט כלכלי.

האם זה יחזיק מעמד?

גם אם תושג הפסקת אש, זה ממש לא אומר שהכול רגוע. רוסיה עדיין משתמשת בכוחה הצבאי כדי להראות שהיא שחקן עולמי במאבקי הכוחות, ואירופה לא מוכנה לקבל שום פגיעה בשטחים של מדינות אחרות. זה אומר שגם אם עכשיו נחתם הסכם, זה לא מבטיח שהכול יהיה שקט בעתיד.

עוד דבר שמוסיף חוסר ודאות – המדיניות של ארה"ב. היא לא ממהרת לסגור קונפליקטים לגמרי, אלא מעדיפה "לנהל" אותם עם כלים דיפלומטיים וכלכליים. זה משאיר את אירופה במצב מעורפל וגורם לה להגדיל את תקציבי הביטחון שלה כל הזמן.

מה יקרה בטווח הרחוק?

אם באמת תהיה הפסקת אש ויישמו אותה, צריך יהיה לשקם את אוקראינה – וזה לא הולך להיות זול. ההשפעה הכלכלית כנראה תהיה נקודתית יותר, עם התמקדות בענפים כמו בנייה ותשתיות. מדובר על הוצאות עתק של מאות מיליארדים וזה בהחלט יכול להניע את הכלכלה האוקראינית והכלכלה האירופאית. 

אז האם הפסקת האש הזו היא באמת התחלה של שינוי? אולי, וככל שנתקדם עם ההפסקה והסיכוי להסכם כשבצקביל גם הגזרה המקומית אצלנו אמורה להירגע, אזי האי וודאות תקטן ושווקים פיננסים אוהבים זאת.

קיראו עוד ב"גלובל"




תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יריב 18/02/2025 18:16
    הגב לתגובה זו
    מי שמאמין בסיום המלחמה צריך לקנות מניות בפולין רומניה סלובקיה הונגריה הבלטיות אפילו סקנדינביה וגרמניה.
גימי דיימון
צילום: טוויטר

“כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?

ברקע שתי פשיטות רגל בולטות, שוק האשראי הצרכני בארה"ב מראה סדקים: עלייה בהלוואות בסיכון גבוה, ירידה בתשלומים בקרנות BDC, ונפילה במניות הבנקים האזוריים; המשבר הבא בוול סטריט?

תמיר חכמוף |

ברקע דוחות חיוביים של הבנקים הגדולים בארה"ב, הגיע משפט אחד של ג’יימי דיימון במהלך שיחת המשקיעים של הבנק ג'י פי מורגן JPMorgan Chase & Co שהעלה את רמת החששות ממשבר אשראי: “אני כנראה לא צריך לומר את זה, אבל כשאתה רואה ג’וק אחד, יש כנראה עוד כמה. כולם צריכים להיות ערוכים לזה.” הדברים נאמרו על רקע הנפילה של המלוות Tricolor ו-First Brands, שתי חברות בתחום האשראי הצרכני של ענף הרכב, והם מרמזים שלדעתו כנראה יש עוד קריסות בדרך אם הכלכלה תתקרר.

החברות שנפלו

חברת Tricolor הייתה חברה המלווה כספים לרכישת רכבים הפונה ללקוחות בעלי דירוג אשראי חלש או ללא דירוג אשראי, שפעל כמכלול של סוכנויות עם אפשרויות תשלום מגוונות. ב-10 בספטמבר החברה הגישה בקשה לצ’פטר 7 - פירוק והנזלה, יום אחרי שבנק Fifth Third התריע על חשד להונאה בעסקה מול החברה. ג’יי.פי. מורגן היה אחד הבנקים הגדולים שנפגעו מהסיפור וכבר מחק כ-170 מיליון דולר על החשיפה. דיימון התבטא ואמר “זה לא הרגע המזהיר שלנו”, ורמז לבדיקה פנימית של נהלי הבטוחות והבקרה, במיוחד בבנק שנחשב לשמרי מבין הבנקים הגדולים. מעבר למספרים, זה אירוע שמאיר זרקור על שכבה עמומה יחסית של אשראי צרכני ממונף, שחלקו נארז ונמכר לשוק הרחב.

חברת First Brands Group הייתה ספקית חלקי חילוף רכב שהגישה בקשת הגנה מפני נושים עם התחייבויות של יותר מ-10 מיליארד דולר. מאז הגשת הבקשה לפשיטת רגל נחשפו עוד ממצאים מטרידים: מתברר שקיים “חור” של כ-2.3 מיליארד דולר במערכי המימון של החברה, כספים שהועברו דרך חברות צד שלישי ושהשימוש בהם לא ברור. בית המשפט כבר קיבל בקשות למנות בוחן עצמאי שיבדוק את ההתנהלות, והמייסד התפטר לאחר שעלו טענות לשיבושים חשבונאיים. ברקע, גורמים רבים נחשפים לנזק, מקרנות השקעה ועד שותפים זרים, והחקירה של משרד המשפטים האמריקאי כבר בעיצומה.

הבנקים האזוריים במוקד

ההשלכות של חולשת האשראי הצרכני לא נעצרו שם. הבנקים האזוריים בארה״ב, אותם בנקים בינוניים שמשרתים עסקים קטנים ולקוחות פרטיים, עלו אתמול לכותרות. מניית Zions Bancorp. 5.84%  צנחה ביותר מ-13% אחרי שחשפה הפסד של כ-50 מיליון דולר משתי הלוואות לעסקים, אחת מהן קשורה ככל הנראה להונאה. גם Western Alliance Bancorporation 3.07%  ירדה בשיעור דו ספרתי בעקבות חשיפה ללקוח בעייתי. המדד של הבנקים האזוריים נפל בכ-6% ביום אחד, והחזיר חששות ישנים מסדקים במערכת הבנקאית הקטנה.

במקביל, עולים דיווחים כי המשקיעים בקרנות האשראי הפרטי, תחום שבו קרנות מלוות כסף ישירות לחברות במקום דרך בנקים, מתחילים לאבד סבלנות. קרנות ה-BDC, שמאפשרות לציבור להשקיע באשראי הזה, הורידו לאחרונה את התשלומים למשקיעים, והמניות שלהן מפגרות אחרי השוק הרחב. אפילו קרן הענק של בלקסטון Blackstone Group -1.05%  , שמנהלת מעל 70 מיליארד דולר, הודיעה על קיצוץ בתשואות.

דונלד טראמפ ג'וניור (X)דונלד טראמפ ג'וניור (X)

טראמפ ג'וניור מגייס 260 מיליון דולר לספאק; ועל נכסי הקריפטו של המשפחה

משפחת טראמפ הרוויחה מעל 6 מיליארד דולר בקריפטו בשנה האחרונה

עמית בר |

הספאק -חברת Colombier Acquisition Corp. III, מתכוון  לגייס 260 מיליון דולר בהנפקה ראשונית. הספאק הזה כולל בצוות ההנהלה שלו שלישייה מרשימה: דונלד טראמפ ג'וניור בנו של הנשיא, המשקיע הידוע צ'אמאת' פאליהפיטיה ומגישת פוקס ניוז לורה אינגראהם.  הספאק (SPAC, כלומר Special Purpose Acquisition Company) הוא חברת רכישה ייעודית שמטרתה לאתר מיזוג עם חברה קיימת ולהנפיק אותה לציבור. זהו מודל שהפך פופולרי בשנים האחרונות כדרך מהירה יותר להנפיק חברות מבלי לעבור את כל התהליך הרגולטורי המסורבל של הנפקה קלאסית.

החברה תונפק בבורסת ניו יורק ותקבל ליווי מצד Roth Capital Partners. המנכ"ל המיועד הוא עומיד מאליק, שותף מייסד בקרן ההשקעות 1789 Capital.

מאז שאביו דונלד טראמפ נבחר מחדש לנשיאות בנובמבר 2024, משפחת טראמפ זוכה לזרקור גובר ביוזמות השקעה מגוונות. טראמפ ג'וניור אינו עומד בצד: הוא מכהן כשותף בקרן 1789 Capital, שממקדת את פעילותה בתחומי ביטחון לאומי, מינרלים נדירים שחיוניים לטכנולוגיה מתקדמת, ונדל"ן יוקרתי בדרום פלורידה.

העבר המעורב: SPACs קודמים שלא עבדו, אבל השוק ממשיך לפרוח

ראוי לציין שה-SPAC הקודם שבו היה מעורב מאליק התמזג עם GrabAGun, קמעונאית אונליין לכלי נשק, והתוצאה הייתה כואבת: מאז המיזוג המניה איבדה יותר משני שלישים מערכה, כישלון כלכלי משמעותי. מיזם נוסף של מאליק, PSQ Holdings, שמציג את עצמו כמרקטפלייס, כלומר שוק מקוון, עם ערכים שמרניים של "חיים, משפחה וחירות", איבד מעל 75% מהשווי שלו מאז ההנפקה הראשונית.

אבל השוק לא מתייאש, ולמעשה הוא רק מתחזק. למרות הכישלונות האלה, שוק ה-SPAC ממשיך לצבור תאוצה מרשימה ב-2025: לפי נתוני SPAC Research, גויסו כבר כמעט 22 מיליארד דולר ב־104 חברות SPAC שונות, יותר מאשר בשנים 2023 ו־2024 ביחד. המספרים האלה מצביעים על תיאבון גובר למודל העסקי הזה


לצד הדמויות הפוליטיות הבולטות, כוללת החברה גם מומחים פיננסיים מנוסים. פול אברהימזאדה, לשעבר בכיר ב־Citigroup שהוא אחד הבנקים הגדולים בעולם, ישמש כנשיא החברה, בעוד שג'ו וובוריל שכיהן בתפקידי כספים ב-SPACs קודמים של Colombier יתפוס תפקיד מרכזי נוסף. כריס בוסקירק, מייסד שותף ב־1789 Capital, גם הוא חלק מההנהלה, ובין הדירקטורים המיועדים בולט גם בלייק מאסטרס, שכיהן בעבר כנשיא קרן ת'יל, קרן ההשקעות של המיליארדר פיטר ת'יל.