שקט יחסי: הדולר עולה קלות ונסחר ברמת 4.512 שקל
הדולר נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה בשיעור של 0.06% למחיר של 4.512 שקל. האירו יציב ברמת 5.472 שקל. המסחר הבוקר עדיין מנומנם לנוכח הפקיעה המתחוללת בבורסה, לשם מרוכזת תשומת הלב.
האנליסטית שרית ולדימירסקי מפינוטק סבורה כי למרות החששות מפני הורדת ריבית, או לפחות האטה בקצב ההעלאות של הבנק המרכזי של ארה"ב, נותר הדולר ברמות גבוהות ולא מראה סימני נסיגה מעמדה זו. העובדה שהדולר טרם תיקן את עלייתו, בעת שמחירם של הזהב והנפט בעלייה, גורמת למשקיעים רבים קושי רב לזהות את המגמה הנוכחית.
נראה כי העדר הנתונים גורם לרגיעה בשווקים, דבר שמרכז את הזרקורים במשולש שבין זהב, נפט, וכמובן,הדולר. עליית שלושת המכשירים תמוהה למדי, בעקבות העובדה שהדולר נוטה, באופן כללי, לקורלציה שלילית (עלייה בדולר מהווה ירידה בזהב). עלייתו של הזהב נובעת מפסיכולוגיית המשקיעים אשר חוששים שישנה אי-ודאות בכלכלה העולמית, בעוד שעלייתו של בנפט, נובעת מהביקושים ההולכים ועולים ללא מענה מתאים מטעם ספקי הנפט העולמיים.
בימים אלה, עולה שוב נושא ניידותו של המטבע הסיני. אולם, בפינוטק מטילים ספק רב בשחרורו של היואן מהצמדתו לדולר לפחות לשנת 2005. היום צפוי נאום מול הסנאט של נגיד בנק המרכזי, אלן גרינספן, ושל שר האוצר, ג?ון סנו, בהתרכזות בנושא סין ומטבעה. הנאומים צפויים להתמקד בהשפעת הצמדת היואן הסיני על הכלכלה האמריקנית.
למרות ההשפעות הרעות הצפויות לצוץ בעקבות נאומם, נראה כי סין תשמור את קלף "המטבע" בכיסה. מן המחלקה הבינלאומית של לשכת האוצר בסין נמסר כי "תחת לחצים וספקולציות חיצוניות, אין מדינה שמסוגלת לעסוק בכוונון. רעש חיצוני עשוי רק לעכב את התהליך." ידיעה זו ממחישה את העובדה שסין אינה מעוניינת להסיר את ההצמדה בקרוב, וכדאי להתמקד בנושאים עכשוויים יותר. לא מתפרסמים היום אינדיקאטורים בעלי חשיבות עליונה, ולכן, מצפים בפינוטק להמשך מסחר בטווח.
האירו ממשיך להיסחר תחת לחץ מהורדת ריבית אפשרית בגוש האירו. כעת נסחר האירו סביב רמה של 1.2120 כנגד הדולר, וסביב רמה של 131.70 כנגד היין. "ישנה דאגה מפני הורדת הריבית בגוש האירופאי יחד עם הידרדרות של הכלכלה המקומית, בעוד שהשוק מגלם המשך העלאת ריבית בארה"ב בשבוע הבא לרמה של 3.25%, ולכן האירו עשוי להמשיך לרשום הפסדים", אומר טריידר בכיר בבנק יפני.
היומן הכלכלי האירופאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות, למעט פרסום המאזן המסחרי לא כולל האיחוד האירופאי באיטליה לחודש מאי.
במהלך הלילה, התחזק היין כנגד הדולר על רקע שיפור בביטחון הצרכן בנוגע למצב העסקים ביפן. נתונים כלכליים ממשלתיים ביפן הצביעו על התרחבות סקטור העסקים ברבעון השני והתרחבות רחבה יותר ברבעון הקודם לו וזאת למרות האטה של סקטור היצוא. נוסף על כך, נתונים אחרים הצביעו על שיפור בשירותי התעשייה בחודש אפריל, ביותר מציפיות השוק. "נכון לעכשיו, המידע הכלכלי של יפן טוב באופן יחסי, ולכן אני חושב שהיין יהיה מועדף", אומר קאזושי אווה, סגן מנהל ב- Sumitomo CorP.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
