שקט יחסי: הדולר עולה קלות ונסחר ברמת 4.512 שקל

פינוטק: נראה כי העדר הנתונים גורם לרגיעה בשווקי המטבעות העולמיים, דבר שמרכז את הזרקורים במשולש שבין זהב, נפט, וכמובן, הדולר. עליית 3 המכשירים תמוהה למדי
חזי שטרנליכט |

הדולר נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה בשיעור של 0.06% למחיר של 4.512 שקל. האירו יציב ברמת 5.472 שקל. המסחר הבוקר עדיין מנומנם לנוכח הפקיעה המתחוללת בבורסה, לשם מרוכזת תשומת הלב.

האנליסטית שרית ולדימירסקי מפינוטק סבורה כי למרות החששות מפני הורדת ריבית, או לפחות האטה בקצב ההעלאות של הבנק המרכזי של ארה"ב, נותר הדולר ברמות גבוהות ולא מראה סימני נסיגה מעמדה זו. העובדה שהדולר טרם תיקן את עלייתו, בעת שמחירם של הזהב והנפט בעלייה, גורמת למשקיעים רבים קושי רב לזהות את המגמה הנוכחית.

נראה כי העדר הנתונים גורם לרגיעה בשווקים, דבר שמרכז את הזרקורים במשולש שבין זהב, נפט, וכמובן,הדולר. עליית שלושת המכשירים תמוהה למדי, בעקבות העובדה שהדולר נוטה, באופן כללי, לקורלציה שלילית (עלייה בדולר מהווה ירידה בזהב). עלייתו של הזהב נובעת מפסיכולוגיית המשקיעים אשר חוששים שישנה אי-ודאות בכלכלה העולמית, בעוד שעלייתו של בנפט, נובעת מהביקושים ההולכים ועולים ללא מענה מתאים מטעם ספקי הנפט העולמיים.

בימים אלה, עולה שוב נושא ניידותו של המטבע הסיני. אולם, בפינוטק מטילים ספק רב בשחרורו של היואן מהצמדתו לדולר לפחות לשנת 2005. היום צפוי נאום מול הסנאט של נגיד בנק המרכזי, אלן גרינספן, ושל שר האוצר, ג?ון סנו, בהתרכזות בנושא סין ומטבעה. הנאומים צפויים להתמקד בהשפעת הצמדת היואן הסיני על הכלכלה האמריקנית.

למרות ההשפעות הרעות הצפויות לצוץ בעקבות נאומם, נראה כי סין תשמור את קלף "המטבע" בכיסה. מן המחלקה הבינלאומית של לשכת האוצר בסין נמסר כי "תחת לחצים וספקולציות חיצוניות, אין מדינה שמסוגלת לעסוק בכוונון. רעש חיצוני עשוי רק לעכב את התהליך." ידיעה זו ממחישה את העובדה שסין אינה מעוניינת להסיר את ההצמדה בקרוב, וכדאי להתמקד בנושאים עכשוויים יותר. לא מתפרסמים היום אינדיקאטורים בעלי חשיבות עליונה, ולכן, מצפים בפינוטק להמשך מסחר בטווח.

האירו ממשיך להיסחר תחת לחץ מהורדת ריבית אפשרית בגוש האירו. כעת נסחר האירו סביב רמה של 1.2120 כנגד הדולר, וסביב רמה של 131.70 כנגד היין. "ישנה דאגה מפני הורדת הריבית בגוש האירופאי יחד עם הידרדרות של הכלכלה המקומית, בעוד שהשוק מגלם המשך העלאת ריבית בארה"ב בשבוע הבא לרמה של 3.25%, ולכן האירו עשוי להמשיך לרשום הפסדים", אומר טריידר בכיר בבנק יפני.

היומן הכלכלי האירופאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות, למעט פרסום המאזן המסחרי לא כולל האיחוד האירופאי באיטליה לחודש מאי.

במהלך הלילה, התחזק היין כנגד הדולר על רקע שיפור בביטחון הצרכן בנוגע למצב העסקים ביפן. נתונים כלכליים ממשלתיים ביפן הצביעו על התרחבות סקטור העסקים ברבעון השני והתרחבות רחבה יותר ברבעון הקודם לו וזאת למרות האטה של סקטור היצוא. נוסף על כך, נתונים אחרים הצביעו על שיפור בשירותי התעשייה בחודש אפריל, ביותר מציפיות השוק. "נכון לעכשיו, המידע הכלכלי של יפן טוב באופן יחסי, ולכן אני חושב שהיין יהיה מועדף", אומר קאזושי אווה, סגן מנהל ב- Sumitomo CorP.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.