שקט יחסי: הדולר עולה קלות ונסחר ברמת 4.512 שקל
הדולר נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה בשיעור של 0.06% למחיר של 4.512 שקל. האירו יציב ברמת 5.472 שקל. המסחר הבוקר עדיין מנומנם לנוכח הפקיעה המתחוללת בבורסה, לשם מרוכזת תשומת הלב.
האנליסטית שרית ולדימירסקי מפינוטק סבורה כי למרות החששות מפני הורדת ריבית, או לפחות האטה בקצב ההעלאות של הבנק המרכזי של ארה"ב, נותר הדולר ברמות גבוהות ולא מראה סימני נסיגה מעמדה זו. העובדה שהדולר טרם תיקן את עלייתו, בעת שמחירם של הזהב והנפט בעלייה, גורמת למשקיעים רבים קושי רב לזהות את המגמה הנוכחית.
נראה כי העדר הנתונים גורם לרגיעה בשווקים, דבר שמרכז את הזרקורים במשולש שבין זהב, נפט, וכמובן,הדולר. עליית שלושת המכשירים תמוהה למדי, בעקבות העובדה שהדולר נוטה, באופן כללי, לקורלציה שלילית (עלייה בדולר מהווה ירידה בזהב). עלייתו של הזהב נובעת מפסיכולוגיית המשקיעים אשר חוששים שישנה אי-ודאות בכלכלה העולמית, בעוד שעלייתו של בנפט, נובעת מהביקושים ההולכים ועולים ללא מענה מתאים מטעם ספקי הנפט העולמיים.
בימים אלה, עולה שוב נושא ניידותו של המטבע הסיני. אולם, בפינוטק מטילים ספק רב בשחרורו של היואן מהצמדתו לדולר לפחות לשנת 2005. היום צפוי נאום מול הסנאט של נגיד בנק המרכזי, אלן גרינספן, ושל שר האוצר, ג?ון סנו, בהתרכזות בנושא סין ומטבעה. הנאומים צפויים להתמקד בהשפעת הצמדת היואן הסיני על הכלכלה האמריקנית.
למרות ההשפעות הרעות הצפויות לצוץ בעקבות נאומם, נראה כי סין תשמור את קלף "המטבע" בכיסה. מן המחלקה הבינלאומית של לשכת האוצר בסין נמסר כי "תחת לחצים וספקולציות חיצוניות, אין מדינה שמסוגלת לעסוק בכוונון. רעש חיצוני עשוי רק לעכב את התהליך." ידיעה זו ממחישה את העובדה שסין אינה מעוניינת להסיר את ההצמדה בקרוב, וכדאי להתמקד בנושאים עכשוויים יותר. לא מתפרסמים היום אינדיקאטורים בעלי חשיבות עליונה, ולכן, מצפים בפינוטק להמשך מסחר בטווח.
האירו ממשיך להיסחר תחת לחץ מהורדת ריבית אפשרית בגוש האירו. כעת נסחר האירו סביב רמה של 1.2120 כנגד הדולר, וסביב רמה של 131.70 כנגד היין. "ישנה דאגה מפני הורדת הריבית בגוש האירופאי יחד עם הידרדרות של הכלכלה המקומית, בעוד שהשוק מגלם המשך העלאת ריבית בארה"ב בשבוע הבא לרמה של 3.25%, ולכן האירו עשוי להמשיך לרשום הפסדים", אומר טריידר בכיר בבנק יפני.
היומן הכלכלי האירופאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות, למעט פרסום המאזן המסחרי לא כולל האיחוד האירופאי באיטליה לחודש מאי.
במהלך הלילה, התחזק היין כנגד הדולר על רקע שיפור בביטחון הצרכן בנוגע למצב העסקים ביפן. נתונים כלכליים ממשלתיים ביפן הצביעו על התרחבות סקטור העסקים ברבעון השני והתרחבות רחבה יותר ברבעון הקודם לו וזאת למרות האטה של סקטור היצוא. נוסף על כך, נתונים אחרים הצביעו על שיפור בשירותי התעשייה בחודש אפריל, ביותר מציפיות השוק. "נכון לעכשיו, המידע הכלכלי של יפן טוב באופן יחסי, ולכן אני חושב שהיין יהיה מועדף", אומר קאזושי אווה, סגן מנהל ב- Sumitomo CorP.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
