שקט יחסי: הדולר עולה קלות ונסחר ברמת 4.512 שקל

פינוטק: נראה כי העדר הנתונים גורם לרגיעה בשווקי המטבעות העולמיים, דבר שמרכז את הזרקורים במשולש שבין זהב, נפט, וכמובן, הדולר. עליית 3 המכשירים תמוהה למדי
חזי שטרנליכט |

הדולר נסחר הבוקר בהתחזקות מתונה בשיעור של 0.06% למחיר של 4.512 שקל. האירו יציב ברמת 5.472 שקל. המסחר הבוקר עדיין מנומנם לנוכח הפקיעה המתחוללת בבורסה, לשם מרוכזת תשומת הלב.

האנליסטית שרית ולדימירסקי מפינוטק סבורה כי למרות החששות מפני הורדת ריבית, או לפחות האטה בקצב ההעלאות של הבנק המרכזי של ארה"ב, נותר הדולר ברמות גבוהות ולא מראה סימני נסיגה מעמדה זו. העובדה שהדולר טרם תיקן את עלייתו, בעת שמחירם של הזהב והנפט בעלייה, גורמת למשקיעים רבים קושי רב לזהות את המגמה הנוכחית.

נראה כי העדר הנתונים גורם לרגיעה בשווקים, דבר שמרכז את הזרקורים במשולש שבין זהב, נפט, וכמובן,הדולר. עליית שלושת המכשירים תמוהה למדי, בעקבות העובדה שהדולר נוטה, באופן כללי, לקורלציה שלילית (עלייה בדולר מהווה ירידה בזהב). עלייתו של הזהב נובעת מפסיכולוגיית המשקיעים אשר חוששים שישנה אי-ודאות בכלכלה העולמית, בעוד שעלייתו של בנפט, נובעת מהביקושים ההולכים ועולים ללא מענה מתאים מטעם ספקי הנפט העולמיים.

בימים אלה, עולה שוב נושא ניידותו של המטבע הסיני. אולם, בפינוטק מטילים ספק רב בשחרורו של היואן מהצמדתו לדולר לפחות לשנת 2005. היום צפוי נאום מול הסנאט של נגיד בנק המרכזי, אלן גרינספן, ושל שר האוצר, ג?ון סנו, בהתרכזות בנושא סין ומטבעה. הנאומים צפויים להתמקד בהשפעת הצמדת היואן הסיני על הכלכלה האמריקנית.

למרות ההשפעות הרעות הצפויות לצוץ בעקבות נאומם, נראה כי סין תשמור את קלף "המטבע" בכיסה. מן המחלקה הבינלאומית של לשכת האוצר בסין נמסר כי "תחת לחצים וספקולציות חיצוניות, אין מדינה שמסוגלת לעסוק בכוונון. רעש חיצוני עשוי רק לעכב את התהליך." ידיעה זו ממחישה את העובדה שסין אינה מעוניינת להסיר את ההצמדה בקרוב, וכדאי להתמקד בנושאים עכשוויים יותר. לא מתפרסמים היום אינדיקאטורים בעלי חשיבות עליונה, ולכן, מצפים בפינוטק להמשך מסחר בטווח.

האירו ממשיך להיסחר תחת לחץ מהורדת ריבית אפשרית בגוש האירו. כעת נסחר האירו סביב רמה של 1.2120 כנגד הדולר, וסביב רמה של 131.70 כנגד היין. "ישנה דאגה מפני הורדת הריבית בגוש האירופאי יחד עם הידרדרות של הכלכלה המקומית, בעוד שהשוק מגלם המשך העלאת ריבית בארה"ב בשבוע הבא לרמה של 3.25%, ולכן האירו עשוי להמשיך לרשום הפסדים", אומר טריידר בכיר בבנק יפני.

היומן הכלכלי האירופאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות, למעט פרסום המאזן המסחרי לא כולל האיחוד האירופאי באיטליה לחודש מאי.

במהלך הלילה, התחזק היין כנגד הדולר על רקע שיפור בביטחון הצרכן בנוגע למצב העסקים ביפן. נתונים כלכליים ממשלתיים ביפן הצביעו על התרחבות סקטור העסקים ברבעון השני והתרחבות רחבה יותר ברבעון הקודם לו וזאת למרות האטה של סקטור היצוא. נוסף על כך, נתונים אחרים הצביעו על שיפור בשירותי התעשייה בחודש אפריל, ביותר מציפיות השוק. "נכון לעכשיו, המידע הכלכלי של יפן טוב באופן יחסי, ולכן אני חושב שהיין יהיה מועדף", אומר קאזושי אווה, סגן מנהל ב- Sumitomo CorP.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.