האירו פתח את הבוקר מתחת לרף ה-5.4 שקל
הדולר ממשיך להתחזק הבוקר וב-0.43%, סובב סביב 4.451 שקל. זאת, לאחר שביום שישי חתם את המסחר כמעט ללא שינוי תוך עליה מזערית בת 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 4.432 שקל. האירו, מנגד, ממשיך להחלש והבוקר ב-0.39% סובב סביב 5.3942 שקל, לאחר שביום שישי חתם את המסחר בשער יציג של 5.4152 שקל (לאחר שנחלש ב-0.13%) - הנמוך זה למעלה משנה.
ברקע להתחזקות המטבע האמריקני בשוק המקומי מגמה דומה בעולם שם נשק הזוג המלכותי דולר-אירו לשפל של למעלה משנה גם כן בגובה 1.2 דולר לאירו.
בבנק איגוד חוזים לדולר שקל טווח של 4.385-4.45 שקל לשבוע הקרוב, כשתמיכה קרובה שוכנת ב-4.405 שקל ואחירה ב-4.36 שקל והתנגדות קרובה שוכנת בגובה 4.42 שקל ואחריה ב-4.453 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
בחצי יממת המסחר האחרונה נחלש הדולר מעט למול העיקריים לאחר שהשיג אמש שיאים חדשים, וזאת על רקע שיפור קל בגרעון במסחרי ונאומו האופטימי של גרינספאן אשר ממנו קיבל השוק את הרושם כי העלאות הריבית עדיין לא מוצו. כלכלנים טוענים הבוקר כי החלשות הדולר בשנים האחרונות הסתיימה והעיקריים הנסחרים כנגדו עוברים לתקופה חדשה.
כאמור, נסחר הדולר הסימן תיקון בבוקר זה לאור סגירת פוזיציות שורט, אך נראה, כי קניות של האמריקאי עשויות להיתחדש בקרוב בעיקר לאור מדדי המחירים לצרכן הצפויים להתפרסם מחר בארה"ב. אמש השיג הדולר שיא שנתי חדש למול האירו סביב רמת ה-1.2030 וכעת מתקן הזוג סביב 1.2121.
בסוף החודש צפוי ה-FED להעלות את הריבית בשיעור נוסף של 0.25% ואנליסטים משערים כי גובה הריבית האמריקאית עשוי להגיע עד סוף השנה ל-4% שהם פי שניים מהריבית האירופאית. היום צפויים להתפרסם בארה"ב מדדי המחירים ליצרן ב-15:30 שעון ישראל ללא צפי לשינוי מהותי. תתפרסמנה גם המכירות הקמעונאיות ב-14:45 שעון מקומי. המומנטום כלפי הדולר נשאר חיובי ומשקיעים יאמצו שוב את האסטרטגיה של מכירת העיקריים למול הדולר ברמות הנוכחיות או לאחר החלשות מומנטום התיקון כנגדו.
בזירה האירופאית החל האירו שבוע היחלשות נוסף, כאשר נראה אתמול בשערי שפל של כ-1.2025. חולשתו של המטבע האירופאי זכתה לתמיכות רבות, הן מנתוני המאזן המסחרי האמריקאי אשר הראו על קיטון קל בגרעון והן מדבריו של נשיא הבנק המרכזי באירופה, טרישה, אשר רמז על אפשרות להורדת ריבית עתידית בגוש האירו. למרות דברים אלו חזר האירו להתאושש מעט במהלך הלילה לאור כיסוי של פוזיציות מכורות באירו/יין, והגיע לרמותיו הנוכחיות סביב 1.2125.
חשוב לציין כי מרבית הסוחרים בשוק כעת מאמינים שהזדמנותו של האירו לאינטגרציה בשוק המט"ח נראית קלושה למדי כעת, וחלקם סבורים כי הוא צפוי להסחר סביב 1.1 אל מול הדולר, ואף להגיע לשיוויון. לגבי התיקון הנוכחי מעלה, סבורים הסוחרים כי מדובר בתיקון טכני בלבד אשר נובע מעוצמתה של רמת התמיכה סביב 1.20.
היום צפויים נתוני מדדי מחירים בצרפת הצפויים להראות על יציבות ברמה החודשית סביב 0.2%. כמו כן נמתין לנתוני התפוקה התעשייתית באיטליה, אשר צפויים להראות על ירידה מתונה של 0.2%.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
