האירו פתח את הבוקר מתחת לרף ה-5.4 שקל
הדולר ממשיך להתחזק הבוקר וב-0.43%, סובב סביב 4.451 שקל. זאת, לאחר שביום שישי חתם את המסחר כמעט ללא שינוי תוך עליה מזערית בת 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 4.432 שקל. האירו, מנגד, ממשיך להחלש והבוקר ב-0.39% סובב סביב 5.3942 שקל, לאחר שביום שישי חתם את המסחר בשער יציג של 5.4152 שקל (לאחר שנחלש ב-0.13%) - הנמוך זה למעלה משנה.
ברקע להתחזקות המטבע האמריקני בשוק המקומי מגמה דומה בעולם שם נשק הזוג המלכותי דולר-אירו לשפל של למעלה משנה גם כן בגובה 1.2 דולר לאירו.
בבנק איגוד חוזים לדולר שקל טווח של 4.385-4.45 שקל לשבוע הקרוב, כשתמיכה קרובה שוכנת ב-4.405 שקל ואחירה ב-4.36 שקל והתנגדות קרובה שוכנת בגובה 4.42 שקל ואחריה ב-4.453 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
בחצי יממת המסחר האחרונה נחלש הדולר מעט למול העיקריים לאחר שהשיג אמש שיאים חדשים, וזאת על רקע שיפור קל בגרעון במסחרי ונאומו האופטימי של גרינספאן אשר ממנו קיבל השוק את הרושם כי העלאות הריבית עדיין לא מוצו. כלכלנים טוענים הבוקר כי החלשות הדולר בשנים האחרונות הסתיימה והעיקריים הנסחרים כנגדו עוברים לתקופה חדשה.
כאמור, נסחר הדולר הסימן תיקון בבוקר זה לאור סגירת פוזיציות שורט, אך נראה, כי קניות של האמריקאי עשויות להיתחדש בקרוב בעיקר לאור מדדי המחירים לצרכן הצפויים להתפרסם מחר בארה"ב. אמש השיג הדולר שיא שנתי חדש למול האירו סביב רמת ה-1.2030 וכעת מתקן הזוג סביב 1.2121.
בסוף החודש צפוי ה-FED להעלות את הריבית בשיעור נוסף של 0.25% ואנליסטים משערים כי גובה הריבית האמריקאית עשוי להגיע עד סוף השנה ל-4% שהם פי שניים מהריבית האירופאית. היום צפויים להתפרסם בארה"ב מדדי המחירים ליצרן ב-15:30 שעון ישראל ללא צפי לשינוי מהותי. תתפרסמנה גם המכירות הקמעונאיות ב-14:45 שעון מקומי. המומנטום כלפי הדולר נשאר חיובי ומשקיעים יאמצו שוב את האסטרטגיה של מכירת העיקריים למול הדולר ברמות הנוכחיות או לאחר החלשות מומנטום התיקון כנגדו.
בזירה האירופאית החל האירו שבוע היחלשות נוסף, כאשר נראה אתמול בשערי שפל של כ-1.2025. חולשתו של המטבע האירופאי זכתה לתמיכות רבות, הן מנתוני המאזן המסחרי האמריקאי אשר הראו על קיטון קל בגרעון והן מדבריו של נשיא הבנק המרכזי באירופה, טרישה, אשר רמז על אפשרות להורדת ריבית עתידית בגוש האירו. למרות דברים אלו חזר האירו להתאושש מעט במהלך הלילה לאור כיסוי של פוזיציות מכורות באירו/יין, והגיע לרמותיו הנוכחיות סביב 1.2125.
חשוב לציין כי מרבית הסוחרים בשוק כעת מאמינים שהזדמנותו של האירו לאינטגרציה בשוק המט"ח נראית קלושה למדי כעת, וחלקם סבורים כי הוא צפוי להסחר סביב 1.1 אל מול הדולר, ואף להגיע לשיוויון. לגבי התיקון הנוכחי מעלה, סבורים הסוחרים כי מדובר בתיקון טכני בלבד אשר נובע מעוצמתה של רמת התמיכה סביב 1.20.
היום צפויים נתוני מדדי מחירים בצרפת הצפויים להראות על יציבות ברמה החודשית סביב 0.2%. כמו כן נמתין לנתוני התפוקה התעשייתית באיטליה, אשר צפויים להראות על ירידה מתונה של 0.2%.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
