האירו פתח את הבוקר מתחת לרף ה-5.4 שקל
הדולר ממשיך להתחזק הבוקר וב-0.43%, סובב סביב 4.451 שקל. זאת, לאחר שביום שישי חתם את המסחר כמעט ללא שינוי תוך עליה מזערית בת 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 4.432 שקל. האירו, מנגד, ממשיך להחלש והבוקר ב-0.39% סובב סביב 5.3942 שקל, לאחר שביום שישי חתם את המסחר בשער יציג של 5.4152 שקל (לאחר שנחלש ב-0.13%) - הנמוך זה למעלה משנה.
ברקע להתחזקות המטבע האמריקני בשוק המקומי מגמה דומה בעולם שם נשק הזוג המלכותי דולר-אירו לשפל של למעלה משנה גם כן בגובה 1.2 דולר לאירו.
בבנק איגוד חוזים לדולר שקל טווח של 4.385-4.45 שקל לשבוע הקרוב, כשתמיכה קרובה שוכנת ב-4.405 שקל ואחירה ב-4.36 שקל והתנגדות קרובה שוכנת בגובה 4.42 שקל ואחריה ב-4.453 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
בחצי יממת המסחר האחרונה נחלש הדולר מעט למול העיקריים לאחר שהשיג אמש שיאים חדשים, וזאת על רקע שיפור קל בגרעון במסחרי ונאומו האופטימי של גרינספאן אשר ממנו קיבל השוק את הרושם כי העלאות הריבית עדיין לא מוצו. כלכלנים טוענים הבוקר כי החלשות הדולר בשנים האחרונות הסתיימה והעיקריים הנסחרים כנגדו עוברים לתקופה חדשה.
כאמור, נסחר הדולר הסימן תיקון בבוקר זה לאור סגירת פוזיציות שורט, אך נראה, כי קניות של האמריקאי עשויות להיתחדש בקרוב בעיקר לאור מדדי המחירים לצרכן הצפויים להתפרסם מחר בארה"ב. אמש השיג הדולר שיא שנתי חדש למול האירו סביב רמת ה-1.2030 וכעת מתקן הזוג סביב 1.2121.
בסוף החודש צפוי ה-FED להעלות את הריבית בשיעור נוסף של 0.25% ואנליסטים משערים כי גובה הריבית האמריקאית עשוי להגיע עד סוף השנה ל-4% שהם פי שניים מהריבית האירופאית. היום צפויים להתפרסם בארה"ב מדדי המחירים ליצרן ב-15:30 שעון ישראל ללא צפי לשינוי מהותי. תתפרסמנה גם המכירות הקמעונאיות ב-14:45 שעון מקומי. המומנטום כלפי הדולר נשאר חיובי ומשקיעים יאמצו שוב את האסטרטגיה של מכירת העיקריים למול הדולר ברמות הנוכחיות או לאחר החלשות מומנטום התיקון כנגדו.
בזירה האירופאית החל האירו שבוע היחלשות נוסף, כאשר נראה אתמול בשערי שפל של כ-1.2025. חולשתו של המטבע האירופאי זכתה לתמיכות רבות, הן מנתוני המאזן המסחרי האמריקאי אשר הראו על קיטון קל בגרעון והן מדבריו של נשיא הבנק המרכזי באירופה, טרישה, אשר רמז על אפשרות להורדת ריבית עתידית בגוש האירו. למרות דברים אלו חזר האירו להתאושש מעט במהלך הלילה לאור כיסוי של פוזיציות מכורות באירו/יין, והגיע לרמותיו הנוכחיות סביב 1.2125.
חשוב לציין כי מרבית הסוחרים בשוק כעת מאמינים שהזדמנותו של האירו לאינטגרציה בשוק המט"ח נראית קלושה למדי כעת, וחלקם סבורים כי הוא צפוי להסחר סביב 1.1 אל מול הדולר, ואף להגיע לשיוויון. לגבי התיקון הנוכחי מעלה, סבורים הסוחרים כי מדובר בתיקון טכני בלבד אשר נובע מעוצמתה של רמת התמיכה סביב 1.20.
היום צפויים נתוני מדדי מחירים בצרפת הצפויים להראות על יציבות ברמה החודשית סביב 0.2%. כמו כן נמתין לנתוני התפוקה התעשייתית באיטליה, אשר צפויים להראות על ירידה מתונה של 0.2%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
