האירו פתח את הבוקר מתחת לרף ה-5.4 שקל
הדולר ממשיך להתחזק הבוקר וב-0.43%, סובב סביב 4.451 שקל. זאת, לאחר שביום שישי חתם את המסחר כמעט ללא שינוי תוך עליה מזערית בת 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 4.432 שקל. האירו, מנגד, ממשיך להחלש והבוקר ב-0.39% סובב סביב 5.3942 שקל, לאחר שביום שישי חתם את המסחר בשער יציג של 5.4152 שקל (לאחר שנחלש ב-0.13%) - הנמוך זה למעלה משנה.
ברקע להתחזקות המטבע האמריקני בשוק המקומי מגמה דומה בעולם שם נשק הזוג המלכותי דולר-אירו לשפל של למעלה משנה גם כן בגובה 1.2 דולר לאירו.
בבנק איגוד חוזים לדולר שקל טווח של 4.385-4.45 שקל לשבוע הקרוב, כשתמיכה קרובה שוכנת ב-4.405 שקל ואחירה ב-4.36 שקל והתנגדות קרובה שוכנת בגובה 4.42 שקל ואחריה ב-4.453 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
בחצי יממת המסחר האחרונה נחלש הדולר מעט למול העיקריים לאחר שהשיג אמש שיאים חדשים, וזאת על רקע שיפור קל בגרעון במסחרי ונאומו האופטימי של גרינספאן אשר ממנו קיבל השוק את הרושם כי העלאות הריבית עדיין לא מוצו. כלכלנים טוענים הבוקר כי החלשות הדולר בשנים האחרונות הסתיימה והעיקריים הנסחרים כנגדו עוברים לתקופה חדשה.
כאמור, נסחר הדולר הסימן תיקון בבוקר זה לאור סגירת פוזיציות שורט, אך נראה, כי קניות של האמריקאי עשויות להיתחדש בקרוב בעיקר לאור מדדי המחירים לצרכן הצפויים להתפרסם מחר בארה"ב. אמש השיג הדולר שיא שנתי חדש למול האירו סביב רמת ה-1.2030 וכעת מתקן הזוג סביב 1.2121.
בסוף החודש צפוי ה-FED להעלות את הריבית בשיעור נוסף של 0.25% ואנליסטים משערים כי גובה הריבית האמריקאית עשוי להגיע עד סוף השנה ל-4% שהם פי שניים מהריבית האירופאית. היום צפויים להתפרסם בארה"ב מדדי המחירים ליצרן ב-15:30 שעון ישראל ללא צפי לשינוי מהותי. תתפרסמנה גם המכירות הקמעונאיות ב-14:45 שעון מקומי. המומנטום כלפי הדולר נשאר חיובי ומשקיעים יאמצו שוב את האסטרטגיה של מכירת העיקריים למול הדולר ברמות הנוכחיות או לאחר החלשות מומנטום התיקון כנגדו.
בזירה האירופאית החל האירו שבוע היחלשות נוסף, כאשר נראה אתמול בשערי שפל של כ-1.2025. חולשתו של המטבע האירופאי זכתה לתמיכות רבות, הן מנתוני המאזן המסחרי האמריקאי אשר הראו על קיטון קל בגרעון והן מדבריו של נשיא הבנק המרכזי באירופה, טרישה, אשר רמז על אפשרות להורדת ריבית עתידית בגוש האירו. למרות דברים אלו חזר האירו להתאושש מעט במהלך הלילה לאור כיסוי של פוזיציות מכורות באירו/יין, והגיע לרמותיו הנוכחיות סביב 1.2125.
חשוב לציין כי מרבית הסוחרים בשוק כעת מאמינים שהזדמנותו של האירו לאינטגרציה בשוק המט"ח נראית קלושה למדי כעת, וחלקם סבורים כי הוא צפוי להסחר סביב 1.1 אל מול הדולר, ואף להגיע לשיוויון. לגבי התיקון הנוכחי מעלה, סבורים הסוחרים כי מדובר בתיקון טכני בלבד אשר נובע מעוצמתה של רמת התמיכה סביב 1.20.
היום צפויים נתוני מדדי מחירים בצרפת הצפויים להראות על יציבות ברמה החודשית סביב 0.2%. כמו כן נמתין לנתוני התפוקה התעשייתית באיטליה, אשר צפויים להראות על ירידה מתונה של 0.2%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
