האירו פתח את הבוקר מתחת לרף ה-5.4 שקל
הדולר ממשיך להתחזק הבוקר וב-0.43%, סובב סביב 4.451 שקל. זאת, לאחר שביום שישי חתם את המסחר כמעט ללא שינוי תוך עליה מזערית בת 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 4.432 שקל. האירו, מנגד, ממשיך להחלש והבוקר ב-0.39% סובב סביב 5.3942 שקל, לאחר שביום שישי חתם את המסחר בשער יציג של 5.4152 שקל (לאחר שנחלש ב-0.13%) - הנמוך זה למעלה משנה.
ברקע להתחזקות המטבע האמריקני בשוק המקומי מגמה דומה בעולם שם נשק הזוג המלכותי דולר-אירו לשפל של למעלה משנה גם כן בגובה 1.2 דולר לאירו.
בבנק איגוד חוזים לדולר שקל טווח של 4.385-4.45 שקל לשבוע הקרוב, כשתמיכה קרובה שוכנת ב-4.405 שקל ואחירה ב-4.36 שקל והתנגדות קרובה שוכנת בגובה 4.42 שקל ואחריה ב-4.453 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
בחצי יממת המסחר האחרונה נחלש הדולר מעט למול העיקריים לאחר שהשיג אמש שיאים חדשים, וזאת על רקע שיפור קל בגרעון במסחרי ונאומו האופטימי של גרינספאן אשר ממנו קיבל השוק את הרושם כי העלאות הריבית עדיין לא מוצו. כלכלנים טוענים הבוקר כי החלשות הדולר בשנים האחרונות הסתיימה והעיקריים הנסחרים כנגדו עוברים לתקופה חדשה.
כאמור, נסחר הדולר הסימן תיקון בבוקר זה לאור סגירת פוזיציות שורט, אך נראה, כי קניות של האמריקאי עשויות להיתחדש בקרוב בעיקר לאור מדדי המחירים לצרכן הצפויים להתפרסם מחר בארה"ב. אמש השיג הדולר שיא שנתי חדש למול האירו סביב רמת ה-1.2030 וכעת מתקן הזוג סביב 1.2121.
בסוף החודש צפוי ה-FED להעלות את הריבית בשיעור נוסף של 0.25% ואנליסטים משערים כי גובה הריבית האמריקאית עשוי להגיע עד סוף השנה ל-4% שהם פי שניים מהריבית האירופאית. היום צפויים להתפרסם בארה"ב מדדי המחירים ליצרן ב-15:30 שעון ישראל ללא צפי לשינוי מהותי. תתפרסמנה גם המכירות הקמעונאיות ב-14:45 שעון מקומי. המומנטום כלפי הדולר נשאר חיובי ומשקיעים יאמצו שוב את האסטרטגיה של מכירת העיקריים למול הדולר ברמות הנוכחיות או לאחר החלשות מומנטום התיקון כנגדו.
בזירה האירופאית החל האירו שבוע היחלשות נוסף, כאשר נראה אתמול בשערי שפל של כ-1.2025. חולשתו של המטבע האירופאי זכתה לתמיכות רבות, הן מנתוני המאזן המסחרי האמריקאי אשר הראו על קיטון קל בגרעון והן מדבריו של נשיא הבנק המרכזי באירופה, טרישה, אשר רמז על אפשרות להורדת ריבית עתידית בגוש האירו. למרות דברים אלו חזר האירו להתאושש מעט במהלך הלילה לאור כיסוי של פוזיציות מכורות באירו/יין, והגיע לרמותיו הנוכחיות סביב 1.2125.
חשוב לציין כי מרבית הסוחרים בשוק כעת מאמינים שהזדמנותו של האירו לאינטגרציה בשוק המט"ח נראית קלושה למדי כעת, וחלקם סבורים כי הוא צפוי להסחר סביב 1.1 אל מול הדולר, ואף להגיע לשיוויון. לגבי התיקון הנוכחי מעלה, סבורים הסוחרים כי מדובר בתיקון טכני בלבד אשר נובע מעוצמתה של רמת התמיכה סביב 1.20.
היום צפויים נתוני מדדי מחירים בצרפת הצפויים להראות על יציבות ברמה החודשית סביב 0.2%. כמו כן נמתין לנתוני התפוקה התעשייתית באיטליה, אשר צפויים להראות על ירידה מתונה של 0.2%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
