בלי הפתעות: הכללית מחזיקה 65% משוק הביטוח המשלים

2.4 מיליון מבוטחים בביטוח המשלים ו-2.1 מיליון מבוטחים בביטוח הסיעודי, כאשר היקף הפרמיה הכולל של שתי התוכניות הוא כמיליארד שקל
רם דגן |

שירותי בריאות כללית הצליחה להגיע לשיעור חדירה של 65% של הביטוחים המשלימים: 2.4 מיליון מבוטחים בביטוח המשלים ו-2.1 מיליון מבוטחים בביטוח הסיעודי, כאשר היקף הפרמיה הכולל של שתי התוכניות הוא כמיליארד שקל. כך אמר היום זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית בכנס הביטוח של העיתון גגלובס.

לדברי וורמברנד, הכללית הגיעה להישגים אלו בעלויות גיוס שוליות של כ-160 שקל לשתי התוכניות יחד, תוך שהיא נהנית משיעור עזיבה אפסי. הפעילות השיווקית של הכללית מתבצעת באמצעות כ- 600 סוכנים שכירים העובדים בשיטת השיווק הישיר ומוכרים את שתי התכניות יחדיו. קצב המכירה השנתי הינו כ-300,000 בשנה, בעלות כוללת של כ-48 מליון שקל.

על רקע תוצאות אלה וורמברנד קרא לחברות הביטוח העוסקות בביטוחי בריאות להפסיק להתחרות במתן כיסויים החופפים לביטוחי המשלים של הכללית, משום שבתחום זה לכללית יתרון משמעותי על פניהן. לדבריו, על חברות הביטוח לבדל עצמן, באמצעות עיסוק בתחומי ביטוח בריאות שבהן קופות החולים אינן עוסקות, בשל מעמדן הציבורי.

"הגברנו באופן משמעותי את המודעות של הציבור לחשיבות ביטוחי הבריאות, כשאנו מגדילים את השוק מ-400 אלף לכ-4.5 מיליון", אמר וורמברנד. "בכך הכשרנו את הקרקע עבור חברות הביטוח לשיווק תכניות משלימות הנותנות מענה לתחומים, שבהם קופות החולים אינן עוסקות, כמו תרופות מצילות חיים שאינן בסל הבריאות, טכנולוגיות מחוץ לסל הבריאות, טיפולים ניסיוניים וכדומה. עד כה חברות הביטוח לא השכילו לבדל עצמן, אלא ניסו להתחרות, ללא סיכויי הצלחה בביטוחים המשלימים".

וורמברנד הוסיף, כי התפוצה הרחבה של הביטוחים המשלימים כיום מהווה קרקע לצמיחה עבור חברות הביטוח באמצעות שיתופי פעולה למכירת תכניות שונות שאינן חופפות לביטוח המשלים, לרבות בתחומים עתירי התחרות כמו: פנסיות, ביטוחי חיים, גמל ועוד.

על רקע ההצלחה של שילוב הביטוח הסיעודי עם תכנית השב"ן, בעלויות גיוס נמוכות, מתכוון וורמברנד להציע לחברות הביטוח לכוון את מאמצי הצמיחה שלהן בתחום ביטוחי הבריאות בעיקר לשיווק תכניות שיהיה בהן שיתופי פעולה עם קופות החולים או תכניות בתחומי ביטוח וחסכון שונים, שישווקו על בסיס הפוטנציאל של ביטוחי הבריאות. "לענף ביטוחי הבריאות יש יתרון משמעותי בכך שנאמנות הלקוחות בו היא גבוהה מאוד, וזאת בעיקר בשל תקופות האכשרה. כמו כן, לביטוחים המשלימים יש חוג לקוחות מבוסס ונאמן, אשר ניתן להשתמש בו כפלטפורמה לשיווק מסיבי וזול של תכניות נוספות. שילוב בין תכניות חסכון וגמל לבין ביטוחי קטסטרופות (תרופות מצילות חיים, למשל) עשוי לאפשר פוליסה זולה, תוך ניצול יתרונות מס בסכומים ניכרים. חברות ביטוח שישכילו לנצל מאפיין זה לקידום תכניות אחרות יוכלו ליהנות מצמיחה מואצת ומחסכון ניכר בעלויות גיוס".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.