אורקה: נפתח את הדור הבא של IPTV עם לוסנט
אורקה אינטראקטיב (LSE: ORCA), העוסקת בפיתוח יישומים ל-IPTV, הודיעה היום על חתימת הסכם אסטרטגי עם לוסנט טכנולוגי'ס (NYSE: LU), חברת הטלקום הגלובלית. החברות תפתחנה ביחד את הדור הבא במטרה לפתח ולספק פתרונות IPTV של הדור הבא.
בחברה ציינו כי ההסכם לשיתוף הפעולה שנחתם הינו לטווח ארוך ובמסגרתו: לוסנט התחייבה לקנות כמות משמעותית של רישיונות מאורקה בהיקף של מיליוני דולרים - ההסכם מהווה את מכירת הרישיונות הגדולה ביותר שאורקה ביצעה עד כה.
לוסנט תשלב את פלטפורמת RiGHTv של אורקה ל-IPTV בפתרונות תשתיות הרשת שלה כדי לספק יישומי וידאו. שיתוף הפעולה בין החברות יספק לשוק פתרון אשר יאפשר לספקיות שירותי התקשורת להציע טלוויזיה על גבי IP ושירותי מולטימדיה מהדור הבא ללקוחות בכל רגע נתון, ובכל מכשיר.
שתי החברות ישתפו פעולה בפיתוח משותף במטרה לשפר את יכולתן של ספקיות השירותים להתמודד עם נושאי איכות ובקרה הקשורים בהטמעת IPTV.
"לוסנט הינה שותפה מצוינת, שאיתה יכולה אורקה להתמודד בשוק ה-IPTV לווידיאו ולאספקת טכנולוגיות חדשות שמאפשרות למפעילות בקרה טובה יותר של השירותים שלהן, הפחתת עלויות כמו גם מיצוב בחזית החדשנות בתחום ה-IPTV", אמר חגי בראל, מנכ"ל אורקה אינטראקטיב. "אנו מרוצים מההתעניינות שכבר נוצרה סביב הפתרון המשולב של שתי החברות ומצפים לעבוד לצד לוסנט להאצת הפריסה של שירותי ווידאו על גבי IP".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
