כייבלמטריקס רוכשת את זיניה המפתחת מוצרים לכבלים
חברת כייבלמטריקס (CableMatrix), המפתחת שרתים לניהול רוחב פס, רכשה את חברת זיניה, המספקת פתרונות לניהול אפליקציות ברשתות כבלים, ובכך השלימה היערכות להשקת שרתי מולטי-מדיה מתקדמים למפעילי הטלוויזיה בכבלים.
החברה, מפורטפוליו ההשקעות של קרן וולדן ישראל, נערכת ברבעון הבא לסבב גיוס הון שיכלול לפחות משקיע חדש אחד. ההון שיגויס ישמש לפיתוח מוצרים ומכירות. בסבב הראשון גייסה כייבלמטריקס 4.55 מיליון דולר מוולדן ישראל, וריטאס, אנטר-טק קפיטל ואינטל קפיטל.
"רכישת זיניה מרחיבה את מעמדנו כמובילי תחום הפס הרחב מבוסס ה-IP, וכן מחזקת את הנוכחות שלנו בשוק הכבלים האמריקני הדומיננטי", אמר בעקבות העסקה רוני חפץ, שותף מנהל בוולדן ישראל המשמק כחבר דירקטוריון כייבלמטריקס.
השרתים של כייבלמטריקס מאפשרים למפעילי כבלים לשלוט ולנהל רוחב פס בזמן אמיתי, ולהבטיח איכות שירות ליישומי מולטימדיה מתקדמים על רשתות ה-IP שלהם. רכישת זיניה, המספקת תוכנה לניהול אפליקציות בנקודת הקצה, מאפשרת לכייבלמטריקס להציע מוצר המספק פתרון מקצה לקצה.
כייבל מטריקס נוסדה ב-2003 על ידי לורנס רובין, המשמש כמנכ"ל החברה. רובין שימש בעבר כנשיא com21 ישראל. סמנכ"ל המו"פ של החברה הוא אבישי קרן, ממייסדי פיץ' נטוורקס שנמכרה למיקרוסופט. החברה פועלת מירושלים, ויש לה משרדים גם באטלנטה, ג'ורג'יה. עם הרכישה צפויה העברת המטה הראשי לאזור שיקאגו והעסקתם של עובדי קסיניה בחברה.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
