כייבלמטריקס רוכשת את זיניה המפתחת מוצרים לכבלים
חברת כייבלמטריקס (CableMatrix), המפתחת שרתים לניהול רוחב פס, רכשה את חברת זיניה, המספקת פתרונות לניהול אפליקציות ברשתות כבלים, ובכך השלימה היערכות להשקת שרתי מולטי-מדיה מתקדמים למפעילי הטלוויזיה בכבלים.
החברה, מפורטפוליו ההשקעות של קרן וולדן ישראל, נערכת ברבעון הבא לסבב גיוס הון שיכלול לפחות משקיע חדש אחד. ההון שיגויס ישמש לפיתוח מוצרים ומכירות. בסבב הראשון גייסה כייבלמטריקס 4.55 מיליון דולר מוולדן ישראל, וריטאס, אנטר-טק קפיטל ואינטל קפיטל.
"רכישת זיניה מרחיבה את מעמדנו כמובילי תחום הפס הרחב מבוסס ה-IP, וכן מחזקת את הנוכחות שלנו בשוק הכבלים האמריקני הדומיננטי", אמר בעקבות העסקה רוני חפץ, שותף מנהל בוולדן ישראל המשמק כחבר דירקטוריון כייבלמטריקס.
השרתים של כייבלמטריקס מאפשרים למפעילי כבלים לשלוט ולנהל רוחב פס בזמן אמיתי, ולהבטיח איכות שירות ליישומי מולטימדיה מתקדמים על רשתות ה-IP שלהם. רכישת זיניה, המספקת תוכנה לניהול אפליקציות בנקודת הקצה, מאפשרת לכייבלמטריקס להציע מוצר המספק פתרון מקצה לקצה.
כייבל מטריקס נוסדה ב-2003 על ידי לורנס רובין, המשמש כמנכ"ל החברה. רובין שימש בעבר כנשיא com21 ישראל. סמנכ"ל המו"פ של החברה הוא אבישי קרן, ממייסדי פיץ' נטוורקס שנמכרה למיקרוסופט. החברה פועלת מירושלים, ויש לה משרדים גם באטלנטה, ג'ורג'יה. עם הרכישה צפויה העברת המטה הראשי לאזור שיקאגו והעסקתם של עובדי קסיניה בחברה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
