כייבלמטריקס רוכשת את זיניה המפתחת מוצרים לכבלים
חברת כייבלמטריקס (CableMatrix), המפתחת שרתים לניהול רוחב פס, רכשה את חברת זיניה, המספקת פתרונות לניהול אפליקציות ברשתות כבלים, ובכך השלימה היערכות להשקת שרתי מולטי-מדיה מתקדמים למפעילי הטלוויזיה בכבלים.
החברה, מפורטפוליו ההשקעות של קרן וולדן ישראל, נערכת ברבעון הבא לסבב גיוס הון שיכלול לפחות משקיע חדש אחד. ההון שיגויס ישמש לפיתוח מוצרים ומכירות. בסבב הראשון גייסה כייבלמטריקס 4.55 מיליון דולר מוולדן ישראל, וריטאס, אנטר-טק קפיטל ואינטל קפיטל.
"רכישת זיניה מרחיבה את מעמדנו כמובילי תחום הפס הרחב מבוסס ה-IP, וכן מחזקת את הנוכחות שלנו בשוק הכבלים האמריקני הדומיננטי", אמר בעקבות העסקה רוני חפץ, שותף מנהל בוולדן ישראל המשמק כחבר דירקטוריון כייבלמטריקס.
השרתים של כייבלמטריקס מאפשרים למפעילי כבלים לשלוט ולנהל רוחב פס בזמן אמיתי, ולהבטיח איכות שירות ליישומי מולטימדיה מתקדמים על רשתות ה-IP שלהם. רכישת זיניה, המספקת תוכנה לניהול אפליקציות בנקודת הקצה, מאפשרת לכייבלמטריקס להציע מוצר המספק פתרון מקצה לקצה.
כייבל מטריקס נוסדה ב-2003 על ידי לורנס רובין, המשמש כמנכ"ל החברה. רובין שימש בעבר כנשיא com21 ישראל. סמנכ"ל המו"פ של החברה הוא אבישי קרן, ממייסדי פיץ' נטוורקס שנמכרה למיקרוסופט. החברה פועלת מירושלים, ויש לה משרדים גם באטלנטה, ג'ורג'יה. עם הרכישה צפויה העברת המטה הראשי לאזור שיקאגו והעסקתם של עובדי קסיניה בחברה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
