כייבלמטריקס רוכשת את זיניה המפתחת מוצרים לכבלים

בכך מוסרת כייבלמטריקס כי היא משלימה את ההיערכות שלה להשקת שרתי מולטי-מדיה מתקדמים למפעילי הטלוויזיה בכבלים. היא גייסה עד כה כ-4.55 מיליון דולר מוולדן ישראל
חזי שטרנליכט |

חברת כייבלמטריקס (CableMatrix), המפתחת שרתים לניהול רוחב פס, רכשה את חברת זיניה, המספקת פתרונות לניהול אפליקציות ברשתות כבלים, ובכך השלימה היערכות להשקת שרתי מולטי-מדיה מתקדמים למפעילי הטלוויזיה בכבלים.

החברה, מפורטפוליו ההשקעות של קרן וולדן ישראל, נערכת ברבעון הבא לסבב גיוס הון שיכלול לפחות משקיע חדש אחד. ההון שיגויס ישמש לפיתוח מוצרים ומכירות. בסבב הראשון גייסה כייבלמטריקס 4.55 מיליון דולר מוולדן ישראל, וריטאס, אנטר-טק קפיטל ואינטל קפיטל.

"רכישת זיניה מרחיבה את מעמדנו כמובילי תחום הפס הרחב מבוסס ה-IP, וכן מחזקת את הנוכחות שלנו בשוק הכבלים האמריקני הדומיננטי", אמר בעקבות העסקה רוני חפץ, שותף מנהל בוולדן ישראל המשמק כחבר דירקטוריון כייבלמטריקס.

השרתים של כייבלמטריקס מאפשרים למפעילי כבלים לשלוט ולנהל רוחב פס בזמן אמיתי, ולהבטיח איכות שירות ליישומי מולטימדיה מתקדמים על רשתות ה-IP שלהם. רכישת זיניה, המספקת תוכנה לניהול אפליקציות בנקודת הקצה, מאפשרת לכייבלמטריקס להציע מוצר המספק פתרון מקצה לקצה.

כייבל מטריקס נוסדה ב-2003 על ידי לורנס רובין, המשמש כמנכ"ל החברה. רובין שימש בעבר כנשיא com21 ישראל. סמנכ"ל המו"פ של החברה הוא אבישי קרן, ממייסדי פיץ' נטוורקס שנמכרה למיקרוסופט. החברה פועלת מירושלים, ויש לה משרדים גם באטלנטה, ג'ורג'יה. עם הרכישה צפויה העברת המטה הראשי לאזור שיקאגו והעסקתם של עובדי קסיניה בחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.