לאחר 6 רבעוני צמיחה: ירידה של 1% בייצוא ההייטק
לאחר שישה רבעונים רצופים של גידול - חלה בשליש הראשון של השנה ירידה של 1% ביצוא ההייטק, לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-3.6 מיליארד דולר. כך מסר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח חודשי על מצב היצוא שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
מהניתוח עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 205 נרשמה ירידה ריאלית של כ-2% בסך כל היצוא התעשייתי ללא יהלומים לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-8 מיליארד דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מעריך, כי השנה יגדל היצוא ב-7%-6% בלבד, לעומת גידול של 16% בשנת 2004. זאת בעקבות ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית ובארה"ב בפרט.
ברוש קורא לממשלה לעודד את היצוא, שתרם אשתקד ל-60% מצמיחת המשק, זאת על ידי חידוש קרן הסיוע לשיווק ליצוא בסך של 120 מיליון שקל, כפי שהיה לפני שנתיים והקמת קרן ערבויות למשלוחי יצוא בהיקף של כ-100 מיליון שקל נוספים. קרן זו תמנף ערבויות יצוא בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בשנה.
נשיא התאחדות התעשיינים טוען, כי ביצוע שתי הפעולות הללו יוכל להחזיר אותנו בשנת 2006 למסלול של צמיחה ביצוא בשיעור של יותר מ-10%.
מהניתוח של התאחדות התעשיינים עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 2005 נרשמה נסיגה ריאלית בולטת של כ-6% ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית, (כימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות) מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי), זאת לאחר גידול ריאלי חד של כ-10% ברבע האחרון של 2004, שהושפע בעיקר משחרור הסחורות שהתעכבו בנמלי הים, לאחר תום השביתה ביולי-אוגוסט 2004. הנסיגה ביצוא הקבוצה נגזרה כולה מירידה חדה של 14% ביצוא ענף הכימיה (ללא תרופות), אשר קוזזה בחלקה הודות לעליות של 7.5% ביצוא ענפי המכונות ושל 8% ביצוא הציוד והציוד החשמלי.
בנוסף, נרשמה נסיגה ריאלית, של כ-0.5%, בחודשים אלו ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, (כרייה חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת), זאת לאחר גידול ריאלי של כ-7.5% ברבע האחרון של 2004. שונות אפיינה את התפתחות היצוא בענפי הקבוצה - נסיגה חדה של 10% נרשמה ביצוא ענף הכרייה, החציבה והמינרלים, מנגד חל גידול של 2% ביצוא ענפי המתכת ושל 1% ביצוא הגומי והפלסטיק.
כמו כן, נרשמה בחודשים ינואר-אפריל 2005 נסיגה ריאלית של כ-3%, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס), זאת לאחר עלייה ריאלית חדה ביותר של כ-14%, ברבע האחרון אשתקד. הנסיגה ביצוא ענפי הקבוצה נגזרה מנסיגה בולטת של 5% ביצוא ענף המזון ושל 1.5% ביצוא ענפי העץ, ריהוט, נייר ודפוס, לצד קיפאון ביצוא ענף הטקסטיל וההלבשה.
מניתוח היצוא (ללא יהלומים) לפי יעדים גיאוגרפיים עולה, כי בחודשים ינואר עד אפריל 2005 חלה נסיגה ביצוא לכל היעדים, במונחים דולאריים. נסיגה בולטת של כ-12%, נרשמה בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד נסיגה, של כ-4.5%, אשר נרשמה בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.
במקביל, נרשמה ירידה מתונה של כ-1.5% ביצוא למדינות האיחוד האירופי, ושל 1% ביצוא לארה"ב.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
