לאחר 6 רבעוני צמיחה: ירידה של 1% בייצוא ההייטק

ייצוא ההייטק ירד בשליש הראשון של השנה לכ-3.6 מיליארד דולר. שרגא ברוש: השנה יגדל היצוא ב-7%-6% בלבד, לעומת גידול של 16% ב-2004 וזאת בעקבות ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית ובארה"ב בפרט
שרון שפורר |

לאחר שישה רבעונים רצופים של גידול - חלה בשליש הראשון של השנה ירידה של 1% ביצוא ההייטק, לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-3.6 מיליארד דולר. כך מסר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח חודשי על מצב היצוא שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.

מהניתוח עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 205 נרשמה ירידה ריאלית של כ-2% בסך כל היצוא התעשייתי ללא יהלומים לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-8 מיליארד דולר.

נשיא התאחדות התעשיינים מעריך, כי השנה יגדל היצוא ב-7%-6% בלבד, לעומת גידול של 16% בשנת 2004. זאת בעקבות ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית ובארה"ב בפרט.

ברוש קורא לממשלה לעודד את היצוא, שתרם אשתקד ל-60% מצמיחת המשק, זאת על ידי חידוש קרן הסיוע לשיווק ליצוא בסך של 120 מיליון שקל, כפי שהיה לפני שנתיים והקמת קרן ערבויות למשלוחי יצוא בהיקף של כ-100 מיליון שקל נוספים. קרן זו תמנף ערבויות יצוא בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בשנה.

נשיא התאחדות התעשיינים טוען, כי ביצוע שתי הפעולות הללו יוכל להחזיר אותנו בשנת 2006 למסלול של צמיחה ביצוא בשיעור של יותר מ-10%.

מהניתוח של התאחדות התעשיינים עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 2005 נרשמה נסיגה ריאלית בולטת של כ-6% ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית, (כימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות) מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי), זאת לאחר גידול ריאלי חד של כ-10% ברבע האחרון של 2004, שהושפע בעיקר משחרור הסחורות שהתעכבו בנמלי הים, לאחר תום השביתה ביולי-אוגוסט 2004. הנסיגה ביצוא הקבוצה נגזרה כולה מירידה חדה של 14% ביצוא ענף הכימיה (ללא תרופות), אשר קוזזה בחלקה הודות לעליות של 7.5% ביצוא ענפי המכונות ושל 8% ביצוא הציוד והציוד החשמלי.

בנוסף, נרשמה נסיגה ריאלית, של כ-0.5%, בחודשים אלו ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, (כרייה חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת), זאת לאחר גידול ריאלי של כ-7.5% ברבע האחרון של 2004. שונות אפיינה את התפתחות היצוא בענפי הקבוצה - נסיגה חדה של 10% נרשמה ביצוא ענף הכרייה, החציבה והמינרלים, מנגד חל גידול של 2% ביצוא ענפי המתכת ושל 1% ביצוא הגומי והפלסטיק.

כמו כן, נרשמה בחודשים ינואר-אפריל 2005 נסיגה ריאלית של כ-3%, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס), זאת לאחר עלייה ריאלית חדה ביותר של כ-14%, ברבע האחרון אשתקד. הנסיגה ביצוא ענפי הקבוצה נגזרה מנסיגה בולטת של 5% ביצוא ענף המזון ושל 1.5% ביצוא ענפי העץ, ריהוט, נייר ודפוס, לצד קיפאון ביצוא ענף הטקסטיל וההלבשה.

מניתוח היצוא (ללא יהלומים) לפי יעדים גיאוגרפיים עולה, כי בחודשים ינואר עד אפריל 2005 חלה נסיגה ביצוא לכל היעדים, במונחים דולאריים. נסיגה בולטת של כ-12%, נרשמה בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד נסיגה, של כ-4.5%, אשר נרשמה בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.

במקביל, נרשמה ירידה מתונה של כ-1.5% ביצוא למדינות האיחוד האירופי, ושל 1% ביצוא לארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.