לאחר 6 רבעוני צמיחה: ירידה של 1% בייצוא ההייטק

ייצוא ההייטק ירד בשליש הראשון של השנה לכ-3.6 מיליארד דולר. שרגא ברוש: השנה יגדל היצוא ב-7%-6% בלבד, לעומת גידול של 16% ב-2004 וזאת בעקבות ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית ובארה"ב בפרט
שרון שפורר |

לאחר שישה רבעונים רצופים של גידול - חלה בשליש הראשון של השנה ירידה של 1% ביצוא ההייטק, לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-3.6 מיליארד דולר. כך מסר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח חודשי על מצב היצוא שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.

מהניתוח עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 205 נרשמה ירידה ריאלית של כ-2% בסך כל היצוא התעשייתי ללא יהלומים לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-8 מיליארד דולר.

נשיא התאחדות התעשיינים מעריך, כי השנה יגדל היצוא ב-7%-6% בלבד, לעומת גידול של 16% בשנת 2004. זאת בעקבות ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית ובארה"ב בפרט.

ברוש קורא לממשלה לעודד את היצוא, שתרם אשתקד ל-60% מצמיחת המשק, זאת על ידי חידוש קרן הסיוע לשיווק ליצוא בסך של 120 מיליון שקל, כפי שהיה לפני שנתיים והקמת קרן ערבויות למשלוחי יצוא בהיקף של כ-100 מיליון שקל נוספים. קרן זו תמנף ערבויות יצוא בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בשנה.

נשיא התאחדות התעשיינים טוען, כי ביצוע שתי הפעולות הללו יוכל להחזיר אותנו בשנת 2006 למסלול של צמיחה ביצוא בשיעור של יותר מ-10%.

מהניתוח של התאחדות התעשיינים עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 2005 נרשמה נסיגה ריאלית בולטת של כ-6% ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית, (כימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות) מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי), זאת לאחר גידול ריאלי חד של כ-10% ברבע האחרון של 2004, שהושפע בעיקר משחרור הסחורות שהתעכבו בנמלי הים, לאחר תום השביתה ביולי-אוגוסט 2004. הנסיגה ביצוא הקבוצה נגזרה כולה מירידה חדה של 14% ביצוא ענף הכימיה (ללא תרופות), אשר קוזזה בחלקה הודות לעליות של 7.5% ביצוא ענפי המכונות ושל 8% ביצוא הציוד והציוד החשמלי.

בנוסף, נרשמה נסיגה ריאלית, של כ-0.5%, בחודשים אלו ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, (כרייה חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת), זאת לאחר גידול ריאלי של כ-7.5% ברבע האחרון של 2004. שונות אפיינה את התפתחות היצוא בענפי הקבוצה - נסיגה חדה של 10% נרשמה ביצוא ענף הכרייה, החציבה והמינרלים, מנגד חל גידול של 2% ביצוא ענפי המתכת ושל 1% ביצוא הגומי והפלסטיק.

כמו כן, נרשמה בחודשים ינואר-אפריל 2005 נסיגה ריאלית של כ-3%, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס), זאת לאחר עלייה ריאלית חדה ביותר של כ-14%, ברבע האחרון אשתקד. הנסיגה ביצוא ענפי הקבוצה נגזרה מנסיגה בולטת של 5% ביצוא ענף המזון ושל 1.5% ביצוא ענפי העץ, ריהוט, נייר ודפוס, לצד קיפאון ביצוא ענף הטקסטיל וההלבשה.

מניתוח היצוא (ללא יהלומים) לפי יעדים גיאוגרפיים עולה, כי בחודשים ינואר עד אפריל 2005 חלה נסיגה ביצוא לכל היעדים, במונחים דולאריים. נסיגה בולטת של כ-12%, נרשמה בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד נסיגה, של כ-4.5%, אשר נרשמה בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.

במקביל, נרשמה ירידה מתונה של כ-1.5% ביצוא למדינות האיחוד האירופי, ושל 1% ביצוא לארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה

אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031

החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.


קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים

החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.


אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית
 טבעון. קרדיט: אנבידיה

אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיה


בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.