לאחר 6 רבעוני צמיחה: ירידה של 1% בייצוא ההייטק
לאחר שישה רבעונים רצופים של גידול - חלה בשליש הראשון של השנה ירידה של 1% ביצוא ההייטק, לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-3.6 מיליארד דולר. כך מסר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בהסתמכו על ניתוח חודשי על מצב היצוא שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
מהניתוח עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 205 נרשמה ירידה ריאלית של כ-2% בסך כל היצוא התעשייתי ללא יהלומים לעומת הממוצע החודשי של הרבעון האחרון של 2004 לכ-8 מיליארד דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מעריך, כי השנה יגדל היצוא ב-7%-6% בלבד, לעומת גידול של 16% בשנת 2004. זאת בעקבות ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית ובארה"ב בפרט.
ברוש קורא לממשלה לעודד את היצוא, שתרם אשתקד ל-60% מצמיחת המשק, זאת על ידי חידוש קרן הסיוע לשיווק ליצוא בסך של 120 מיליון שקל, כפי שהיה לפני שנתיים והקמת קרן ערבויות למשלוחי יצוא בהיקף של כ-100 מיליון שקל נוספים. קרן זו תמנף ערבויות יצוא בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בשנה.
נשיא התאחדות התעשיינים טוען, כי ביצוע שתי הפעולות הללו יוכל להחזיר אותנו בשנת 2006 למסלול של צמיחה ביצוא בשיעור של יותר מ-10%.
מהניתוח של התאחדות התעשיינים עולה, כי בחודשים ינואר-אפריל 2005 נרשמה נסיגה ריאלית בולטת של כ-6% ביצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית, (כימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות) מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי), זאת לאחר גידול ריאלי חד של כ-10% ברבע האחרון של 2004, שהושפע בעיקר משחרור הסחורות שהתעכבו בנמלי הים, לאחר תום השביתה ביולי-אוגוסט 2004. הנסיגה ביצוא הקבוצה נגזרה כולה מירידה חדה של 14% ביצוא ענף הכימיה (ללא תרופות), אשר קוזזה בחלקה הודות לעליות של 7.5% ביצוא ענפי המכונות ושל 8% ביצוא הציוד והציוד החשמלי.
בנוסף, נרשמה נסיגה ריאלית, של כ-0.5%, בחודשים אלו ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, (כרייה חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת), זאת לאחר גידול ריאלי של כ-7.5% ברבע האחרון של 2004. שונות אפיינה את התפתחות היצוא בענפי הקבוצה - נסיגה חדה של 10% נרשמה ביצוא ענף הכרייה, החציבה והמינרלים, מנגד חל גידול של 2% ביצוא ענפי המתכת ושל 1% ביצוא הגומי והפלסטיק.
כמו כן, נרשמה בחודשים ינואר-אפריל 2005 נסיגה ריאלית של כ-3%, ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מזון ומשקאות, טקסטיל הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס), זאת לאחר עלייה ריאלית חדה ביותר של כ-14%, ברבע האחרון אשתקד. הנסיגה ביצוא ענפי הקבוצה נגזרה מנסיגה בולטת של 5% ביצוא ענף המזון ושל 1.5% ביצוא ענפי העץ, ריהוט, נייר ודפוס, לצד קיפאון ביצוא ענף הטקסטיל וההלבשה.
מניתוח היצוא (ללא יהלומים) לפי יעדים גיאוגרפיים עולה, כי בחודשים ינואר עד אפריל 2005 חלה נסיגה ביצוא לכל היעדים, במונחים דולאריים. נסיגה בולטת של כ-12%, נרשמה בתקופה זו ביצוא לארצות אסיה, לצד נסיגה, של כ-4.5%, אשר נרשמה בתקופה זו ביצוא ליתר מדינות העולם.
במקביל, נרשמה ירידה מתונה של כ-1.5% ביצוא למדינות האיחוד האירופי, ושל 1% ביצוא לארה"ב.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
