גיפט: הדולר התקשה להתחזק בסוף השבוע

הדולר לא מצליח לפרוץ קדימה גם עקב פוזיציית הלונג שפתח עליו שוק המט"ח, וגם כחלק מההמתנה למשאל העם בצרפת על החוקה האירופאית
חזי שטרנליכט |

למרות האווירה הפרו דולרית השוררת בשוק המט"ח בחודש האחרון, הדולר התקשה להמשיך במגמת ההתחזקות שלו השבוע. אמנם שער האירו ירד נקודתית מתחת לרמת ה-1.2500 דולר לאירו במהלך המסחר אתמול בערב בניו-יורק, אך הבוקר חזר שוב לרמת השערים מתחילת השבוע.

ניתן לייחס את אי יכולתו של הדולר לפרוץ קדימה השבוע לשני גורמים עיקריים: האחד, שוק המט"ח התחיל את השבוע כאשר הוא כבר נמצא בפוזיציות לונג דולר ניכרות, והשני הוא המתנת השוק לקראת משאל העם בצרפת על החוקה האירופאית החדשה, שייערך ביום ראשון הקרוב. גורם נוסף הוא שאירועי השבוע לא סיפקו מידע חדש שישנה את דעת השוק.

החלטתו של קנצלר גרמניה שרדר לקרוא לבחירות חדשות בסתיו לאחר הכשלון המוחץ של מפלגתו הסוציאל- דמוקרטית בבחירות האזוריות ביום ראשון שעבר לא השפיעה רבות, זאת מכיוון שלא ברור אם מפלגתו או האופוזיציה הנוצרית דמוקרטית יותר מסוגלת להעביר בחקיקה את הרפורמות הדרושות כדי ליעל את כלכלת גרמניה.

בינתיים, תוצאות מדדי ה-ZEW וה-IFO על האקלים העסקי השבוע היו עגומות למדי כצפוי. לעומת זאת, פרסום תוכן הדיונים של הפגישה האחרונה של הבנק המרכזי האמריקאי, לא שינו את הרושם שהמדיניות של העלאה מדורגת של הריבית הדולרית עדיין בתוקף. הנתונים שיצאו לאור ביום חמישי על הזמנות למוצרים ברי קיימא בארה"ב, לא היו חד משמעיים.

מצד אחד העלייה של 1.9% היתה מעבר לציפיות של 1%, אולם אם מוציאים את המרכיב התנודתי של התחבורה, חלה ירידה של 0.2%. גם התיקון לנתון התמ"ג של ארה"ב ברבעון הראשון לא הפתיע רבות.

הליש"ט והפר"ש נסחרו לעומת הדולר במקביל לאירו ולכן נסחרו ביציבות מולו. גם הין היפני נסחר מול הדולר והאירו בטווחים פחות או יותר צרים השבוע, כאשר הסימנים עדיין מצביעים על התקדמות איטית במצב הכלכלי והתרופפות מה בלחץ האמריקני לתיסוף של המטבעות האסיאתיים מול הדולר האמריקני. משרד האוצר האמריקאי נמנע מלהאשים את סין במניפולציה של שער החליפין שלה ושר האוצר הסיני העיד בפני הקונגרס שהוא מאמין כי הסינים יערכו שינויים במשטר החליפין שלהם בששת החדשים הקרובים מבלי לפרט.

בין המטבעות המשניים בלטו הדולר הניו-זילנדי והדולר האוסטרלי, שהתחזקו כל אחד בכ-1% מול הדולר האמריקאי. לעומת זאת, הדולר הקנדי נמצא בשלב זה קרוב ל-1.2660, שזה השער ההתחלתי שלו השבוע.

הראנד הדרום אפריקני נחלש ביותר מ-1% השבוע והאיגודים המקצועיים בדרום- אפריקה קראו להורדת ריבית נוספת שתגרום לפיחות נוסף של הראנד כדי להגביר את התעסוקה במדינה.

הכתר הנורבגי רשם התחזקות של כ-1.5% מול האירו השבוע וירד אל מתחת ל-8.00, השער הנמוך מזה שנתיים. הכתר הנורבגי נתמך מהציפיות לעליית ריבית והתחזקות חוזרת במחיר של חבית נפט מעל 50 דולר.

היום מתפרסמים בארה"ב נתונים על צריכה אישית (צפויה לעלות ל-0.7%), מדד המחירים של הצריכה האישית (צפוי לעלות ל-0.4%) ומדד אמון הצרכנים (הצפוי לעלות ל-86.4). אם אין הפתעות גדולות מן הנתונים הנ"ל אז מגמת השוק בתחילת השבוע הבא תהיה תלויה בתגובה לתוצאות משאל העם בצרפת. הסקרים מצביעים על דחיה, ואם זו התוצאה אז השאלה היא כמה זה כבר מגולם בשערים הנוכחיים, ולעומת זאת אם תהיה הפתעה של רוב בעד החוקה אז יכול להיות תיקון חד של האירו כלפי מעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.