גיפט: הדולר התקשה להתחזק בסוף השבוע
למרות האווירה הפרו דולרית השוררת בשוק המט"ח בחודש האחרון, הדולר התקשה להמשיך במגמת ההתחזקות שלו השבוע. אמנם שער האירו ירד נקודתית מתחת לרמת ה-1.2500 דולר לאירו במהלך המסחר אתמול בערב בניו-יורק, אך הבוקר חזר שוב לרמת השערים מתחילת השבוע.
ניתן לייחס את אי יכולתו של הדולר לפרוץ קדימה השבוע לשני גורמים עיקריים: האחד, שוק המט"ח התחיל את השבוע כאשר הוא כבר נמצא בפוזיציות לונג דולר ניכרות, והשני הוא המתנת השוק לקראת משאל העם בצרפת על החוקה האירופאית החדשה, שייערך ביום ראשון הקרוב. גורם נוסף הוא שאירועי השבוע לא סיפקו מידע חדש שישנה את דעת השוק.
החלטתו של קנצלר גרמניה שרדר לקרוא לבחירות חדשות בסתיו לאחר הכשלון המוחץ של מפלגתו הסוציאל- דמוקרטית בבחירות האזוריות ביום ראשון שעבר לא השפיעה רבות, זאת מכיוון שלא ברור אם מפלגתו או האופוזיציה הנוצרית דמוקרטית יותר מסוגלת להעביר בחקיקה את הרפורמות הדרושות כדי ליעל את כלכלת גרמניה.
בינתיים, תוצאות מדדי ה-ZEW וה-IFO על האקלים העסקי השבוע היו עגומות למדי כצפוי. לעומת זאת, פרסום תוכן הדיונים של הפגישה האחרונה של הבנק המרכזי האמריקאי, לא שינו את הרושם שהמדיניות של העלאה מדורגת של הריבית הדולרית עדיין בתוקף. הנתונים שיצאו לאור ביום חמישי על הזמנות למוצרים ברי קיימא בארה"ב, לא היו חד משמעיים.
מצד אחד העלייה של 1.9% היתה מעבר לציפיות של 1%, אולם אם מוציאים את המרכיב התנודתי של התחבורה, חלה ירידה של 0.2%. גם התיקון לנתון התמ"ג של ארה"ב ברבעון הראשון לא הפתיע רבות.
הליש"ט והפר"ש נסחרו לעומת הדולר במקביל לאירו ולכן נסחרו ביציבות מולו. גם הין היפני נסחר מול הדולר והאירו בטווחים פחות או יותר צרים השבוע, כאשר הסימנים עדיין מצביעים על התקדמות איטית במצב הכלכלי והתרופפות מה בלחץ האמריקני לתיסוף של המטבעות האסיאתיים מול הדולר האמריקני. משרד האוצר האמריקאי נמנע מלהאשים את סין במניפולציה של שער החליפין שלה ושר האוצר הסיני העיד בפני הקונגרס שהוא מאמין כי הסינים יערכו שינויים במשטר החליפין שלהם בששת החדשים הקרובים מבלי לפרט.
בין המטבעות המשניים בלטו הדולר הניו-זילנדי והדולר האוסטרלי, שהתחזקו כל אחד בכ-1% מול הדולר האמריקאי. לעומת זאת, הדולר הקנדי נמצא בשלב זה קרוב ל-1.2660, שזה השער ההתחלתי שלו השבוע.
הראנד הדרום אפריקני נחלש ביותר מ-1% השבוע והאיגודים המקצועיים בדרום- אפריקה קראו להורדת ריבית נוספת שתגרום לפיחות נוסף של הראנד כדי להגביר את התעסוקה במדינה.
הכתר הנורבגי רשם התחזקות של כ-1.5% מול האירו השבוע וירד אל מתחת ל-8.00, השער הנמוך מזה שנתיים. הכתר הנורבגי נתמך מהציפיות לעליית ריבית והתחזקות חוזרת במחיר של חבית נפט מעל 50 דולר.
היום מתפרסמים בארה"ב נתונים על צריכה אישית (צפויה לעלות ל-0.7%), מדד המחירים של הצריכה האישית (צפוי לעלות ל-0.4%) ומדד אמון הצרכנים (הצפוי לעלות ל-86.4). אם אין הפתעות גדולות מן הנתונים הנ"ל אז מגמת השוק בתחילת השבוע הבא תהיה תלויה בתגובה לתוצאות משאל העם בצרפת. הסקרים מצביעים על דחיה, ואם זו התוצאה אז השאלה היא כמה זה כבר מגולם בשערים הנוכחיים, ולעומת זאת אם תהיה הפתעה של רוב בעד החוקה אז יכול להיות תיקון חד של האירו כלפי מעלה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
