גיפט: הדולר התקשה להתחזק בסוף השבוע
למרות האווירה הפרו דולרית השוררת בשוק המט"ח בחודש האחרון, הדולר התקשה להמשיך במגמת ההתחזקות שלו השבוע. אמנם שער האירו ירד נקודתית מתחת לרמת ה-1.2500 דולר לאירו במהלך המסחר אתמול בערב בניו-יורק, אך הבוקר חזר שוב לרמת השערים מתחילת השבוע.
ניתן לייחס את אי יכולתו של הדולר לפרוץ קדימה השבוע לשני גורמים עיקריים: האחד, שוק המט"ח התחיל את השבוע כאשר הוא כבר נמצא בפוזיציות לונג דולר ניכרות, והשני הוא המתנת השוק לקראת משאל העם בצרפת על החוקה האירופאית החדשה, שייערך ביום ראשון הקרוב. גורם נוסף הוא שאירועי השבוע לא סיפקו מידע חדש שישנה את דעת השוק.
החלטתו של קנצלר גרמניה שרדר לקרוא לבחירות חדשות בסתיו לאחר הכשלון המוחץ של מפלגתו הסוציאל- דמוקרטית בבחירות האזוריות ביום ראשון שעבר לא השפיעה רבות, זאת מכיוון שלא ברור אם מפלגתו או האופוזיציה הנוצרית דמוקרטית יותר מסוגלת להעביר בחקיקה את הרפורמות הדרושות כדי ליעל את כלכלת גרמניה.
בינתיים, תוצאות מדדי ה-ZEW וה-IFO על האקלים העסקי השבוע היו עגומות למדי כצפוי. לעומת זאת, פרסום תוכן הדיונים של הפגישה האחרונה של הבנק המרכזי האמריקאי, לא שינו את הרושם שהמדיניות של העלאה מדורגת של הריבית הדולרית עדיין בתוקף. הנתונים שיצאו לאור ביום חמישי על הזמנות למוצרים ברי קיימא בארה"ב, לא היו חד משמעיים.
מצד אחד העלייה של 1.9% היתה מעבר לציפיות של 1%, אולם אם מוציאים את המרכיב התנודתי של התחבורה, חלה ירידה של 0.2%. גם התיקון לנתון התמ"ג של ארה"ב ברבעון הראשון לא הפתיע רבות.
הליש"ט והפר"ש נסחרו לעומת הדולר במקביל לאירו ולכן נסחרו ביציבות מולו. גם הין היפני נסחר מול הדולר והאירו בטווחים פחות או יותר צרים השבוע, כאשר הסימנים עדיין מצביעים על התקדמות איטית במצב הכלכלי והתרופפות מה בלחץ האמריקני לתיסוף של המטבעות האסיאתיים מול הדולר האמריקני. משרד האוצר האמריקאי נמנע מלהאשים את סין במניפולציה של שער החליפין שלה ושר האוצר הסיני העיד בפני הקונגרס שהוא מאמין כי הסינים יערכו שינויים במשטר החליפין שלהם בששת החדשים הקרובים מבלי לפרט.
בין המטבעות המשניים בלטו הדולר הניו-זילנדי והדולר האוסטרלי, שהתחזקו כל אחד בכ-1% מול הדולר האמריקאי. לעומת זאת, הדולר הקנדי נמצא בשלב זה קרוב ל-1.2660, שזה השער ההתחלתי שלו השבוע.
הראנד הדרום אפריקני נחלש ביותר מ-1% השבוע והאיגודים המקצועיים בדרום- אפריקה קראו להורדת ריבית נוספת שתגרום לפיחות נוסף של הראנד כדי להגביר את התעסוקה במדינה.
הכתר הנורבגי רשם התחזקות של כ-1.5% מול האירו השבוע וירד אל מתחת ל-8.00, השער הנמוך מזה שנתיים. הכתר הנורבגי נתמך מהציפיות לעליית ריבית והתחזקות חוזרת במחיר של חבית נפט מעל 50 דולר.
היום מתפרסמים בארה"ב נתונים על צריכה אישית (צפויה לעלות ל-0.7%), מדד המחירים של הצריכה האישית (צפוי לעלות ל-0.4%) ומדד אמון הצרכנים (הצפוי לעלות ל-86.4). אם אין הפתעות גדולות מן הנתונים הנ"ל אז מגמת השוק בתחילת השבוע הבא תהיה תלויה בתגובה לתוצאות משאל העם בצרפת. הסקרים מצביעים על דחיה, ואם זו התוצאה אז השאלה היא כמה זה כבר מגולם בשערים הנוכחיים, ולעומת זאת אם תהיה הפתעה של רוב בעד החוקה אז יכול להיות תיקון חד של האירו כלפי מעלה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
