גיפט: הדולר התקשה להתחזק בסוף השבוע
למרות האווירה הפרו דולרית השוררת בשוק המט"ח בחודש האחרון, הדולר התקשה להמשיך במגמת ההתחזקות שלו השבוע. אמנם שער האירו ירד נקודתית מתחת לרמת ה-1.2500 דולר לאירו במהלך המסחר אתמול בערב בניו-יורק, אך הבוקר חזר שוב לרמת השערים מתחילת השבוע.
ניתן לייחס את אי יכולתו של הדולר לפרוץ קדימה השבוע לשני גורמים עיקריים: האחד, שוק המט"ח התחיל את השבוע כאשר הוא כבר נמצא בפוזיציות לונג דולר ניכרות, והשני הוא המתנת השוק לקראת משאל העם בצרפת על החוקה האירופאית החדשה, שייערך ביום ראשון הקרוב. גורם נוסף הוא שאירועי השבוע לא סיפקו מידע חדש שישנה את דעת השוק.
החלטתו של קנצלר גרמניה שרדר לקרוא לבחירות חדשות בסתיו לאחר הכשלון המוחץ של מפלגתו הסוציאל- דמוקרטית בבחירות האזוריות ביום ראשון שעבר לא השפיעה רבות, זאת מכיוון שלא ברור אם מפלגתו או האופוזיציה הנוצרית דמוקרטית יותר מסוגלת להעביר בחקיקה את הרפורמות הדרושות כדי ליעל את כלכלת גרמניה.
בינתיים, תוצאות מדדי ה-ZEW וה-IFO על האקלים העסקי השבוע היו עגומות למדי כצפוי. לעומת זאת, פרסום תוכן הדיונים של הפגישה האחרונה של הבנק המרכזי האמריקאי, לא שינו את הרושם שהמדיניות של העלאה מדורגת של הריבית הדולרית עדיין בתוקף. הנתונים שיצאו לאור ביום חמישי על הזמנות למוצרים ברי קיימא בארה"ב, לא היו חד משמעיים.
מצד אחד העלייה של 1.9% היתה מעבר לציפיות של 1%, אולם אם מוציאים את המרכיב התנודתי של התחבורה, חלה ירידה של 0.2%. גם התיקון לנתון התמ"ג של ארה"ב ברבעון הראשון לא הפתיע רבות.
הליש"ט והפר"ש נסחרו לעומת הדולר במקביל לאירו ולכן נסחרו ביציבות מולו. גם הין היפני נסחר מול הדולר והאירו בטווחים פחות או יותר צרים השבוע, כאשר הסימנים עדיין מצביעים על התקדמות איטית במצב הכלכלי והתרופפות מה בלחץ האמריקני לתיסוף של המטבעות האסיאתיים מול הדולר האמריקני. משרד האוצר האמריקאי נמנע מלהאשים את סין במניפולציה של שער החליפין שלה ושר האוצר הסיני העיד בפני הקונגרס שהוא מאמין כי הסינים יערכו שינויים במשטר החליפין שלהם בששת החדשים הקרובים מבלי לפרט.
בין המטבעות המשניים בלטו הדולר הניו-זילנדי והדולר האוסטרלי, שהתחזקו כל אחד בכ-1% מול הדולר האמריקאי. לעומת זאת, הדולר הקנדי נמצא בשלב זה קרוב ל-1.2660, שזה השער ההתחלתי שלו השבוע.
הראנד הדרום אפריקני נחלש ביותר מ-1% השבוע והאיגודים המקצועיים בדרום- אפריקה קראו להורדת ריבית נוספת שתגרום לפיחות נוסף של הראנד כדי להגביר את התעסוקה במדינה.
הכתר הנורבגי רשם התחזקות של כ-1.5% מול האירו השבוע וירד אל מתחת ל-8.00, השער הנמוך מזה שנתיים. הכתר הנורבגי נתמך מהציפיות לעליית ריבית והתחזקות חוזרת במחיר של חבית נפט מעל 50 דולר.
היום מתפרסמים בארה"ב נתונים על צריכה אישית (צפויה לעלות ל-0.7%), מדד המחירים של הצריכה האישית (צפוי לעלות ל-0.4%) ומדד אמון הצרכנים (הצפוי לעלות ל-86.4). אם אין הפתעות גדולות מן הנתונים הנ"ל אז מגמת השוק בתחילת השבוע הבא תהיה תלויה בתגובה לתוצאות משאל העם בצרפת. הסקרים מצביעים על דחיה, ואם זו התוצאה אז השאלה היא כמה זה כבר מגולם בשערים הנוכחיים, ולעומת זאת אם תהיה הפתעה של רוב בעד החוקה אז יכול להיות תיקון חד של האירו כלפי מעלה.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
