אזורים רושמת למסחר אג"ח בהיקף 500 מ' ש'
חודשיים לאחר שגייסה אג"ח פרטי בהיקף 350 מיליון שקל, רושמת חברת אזורים את האג"ח למסחר. זאת, למרות שהתחייבה לרשום את האג"ח למסחר בתוך 18 חודשים מיום ההנפקה.
נזכיר, כי בתחילת חודש מארס הודיעה החברה על כוונתה לגייס אג"ח לא סחיר בהיקף של 120 מיליון שקל. לאור ביקושים גבוהים בקרב הגופים המוסדיים לאג"ח, הגדילה אזורים את היקף הגיוס ל-350 מיליון שקל. על פי מבנה ההנפקה הייחודי, פנתה אזורים למשקיעים מוסדיים בבקשה להציע הצעות לרכישת אגרות חוב, לא סחירות. במקביל, התחייבה אזורים כי במהלך תקופה של 18 חודש החל ממועד ההנפקה, תפרסם החברה תשקיף במסגרתו יירשמו למסחר אגרות החוב המונפקות. עוד הודיעה החברה כי במידה ולא תרשום את האג"ח למסחר, תינתן למשקיעים אופציה לפירעון מוקדם מלא של האג"ח.
הריבית בהנפקה נקבעה ברמה של 4.8%,והמח"מ של 5.3. האג"ח דורג על ידי מעלות בדירוג A+. את ההנפקה הובילו כלל פיננסים חיתום, לאומי ושות' והראל חיתום.
אזורים החליטה, כאמור, להקדים את מועד הרישום למסחר, ורשמה את האג"ח בתום חודשיים ממועד ההנפקה הפרטית. במקביל, קיבלה החלטה להרחיב את הסדרה ל-500 מיליון שקל על ידי הנפקה של חברה בת, בהיקף של 150 מיליון שקל. גם אג"ח זה דורג על ידי מעלות בדירוג של A+.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
