אזורים רושמת למסחר אג"ח בהיקף 500 מ' ש'
חודשיים לאחר שגייסה אג"ח פרטי בהיקף 350 מיליון שקל, רושמת חברת אזורים את האג"ח למסחר. זאת, למרות שהתחייבה לרשום את האג"ח למסחר בתוך 18 חודשים מיום ההנפקה.
נזכיר, כי בתחילת חודש מארס הודיעה החברה על כוונתה לגייס אג"ח לא סחיר בהיקף של 120 מיליון שקל. לאור ביקושים גבוהים בקרב הגופים המוסדיים לאג"ח, הגדילה אזורים את היקף הגיוס ל-350 מיליון שקל. על פי מבנה ההנפקה הייחודי, פנתה אזורים למשקיעים מוסדיים בבקשה להציע הצעות לרכישת אגרות חוב, לא סחירות. במקביל, התחייבה אזורים כי במהלך תקופה של 18 חודש החל ממועד ההנפקה, תפרסם החברה תשקיף במסגרתו יירשמו למסחר אגרות החוב המונפקות. עוד הודיעה החברה כי במידה ולא תרשום את האג"ח למסחר, תינתן למשקיעים אופציה לפירעון מוקדם מלא של האג"ח.
הריבית בהנפקה נקבעה ברמה של 4.8%,והמח"מ של 5.3. האג"ח דורג על ידי מעלות בדירוג A+. את ההנפקה הובילו כלל פיננסים חיתום, לאומי ושות' והראל חיתום.
אזורים החליטה, כאמור, להקדים את מועד הרישום למסחר, ורשמה את האג"ח בתום חודשיים ממועד ההנפקה הפרטית. במקביל, קיבלה החלטה להרחיב את הסדרה ל-500 מיליון שקל על ידי הנפקה של חברה בת, בהיקף של 150 מיליון שקל. גם אג"ח זה דורג על ידי מעלות בדירוג של A+.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
