הזבנג האחרון יהיה בכיס שלכם

רוב הנפקות האג"ח מבוצע על ידי המוסדיים. ייתכן שחלקם נפלו בפיתוי לרכוש חבילות "זולות" ביוקר, תוך לחץ המערבולת האדירה של גיוסי העתק שמתבצעים לאחרונה
חזי שטרנליכט |

עונת התשקיפים מגיעה לשיא חדש. בשבועות האחרונים, כך מבשרים לנו בתקשורת הפיננסית, גאו התשקיפים ברשות לניירות ערך עד שצברו סכומי גיוסים נוכחיים ועתידיים של לא פחות מ-3 מיליארד שקל. סכום עתק, סכום גרנדיוזי, סכום בעייתי.

למה זה קורה? על ה"למה" יש כמה וכמה תשובות. הסיבה הראשונה היא הריבית הנמוכה ואיתותים אפשריים להתחלת העלייה שלה בהמשך השנה. השיא מגיע לאחר תקופת החגים של האביב שיחזיר לפעילות את שוק ההון ל"שוונג" אחרון של מאמץ לקראת הקיץ - עונת המלפפונים הגדולה. אם לא יקרה אסון, חס וחלילה, מהסגנון הגיאופוליטי, השוק יוכל להתנהל לו בעצלתיים במחזורים סבירים ולעכל את הגיוסים.

רוב ההנפקות, אינן של מניות, יש לציין. עיקרן הם למעשי גיוסי אג"ח. כלומר אילו הן מכירות חובות בריביות נמוכות. וזה מוביל אותנו לסיבה הנוספת של הגיוסים. הבנקים. הללו לא נותנים בישראל אשראי תחרותי ונוח. לאחר הקריסה של הדוט קום ושנות המיתון העמוקות, מקמצים הבנקים במתן אשראי בתנאים נוחים ואטרקטיביים. העומס על שוק התשקיפים הוא איתות לכך. אבל זה לא הכל.

הסיבה השלישית היא השוק הלוהט. שוק של התעוררות במחזורים, ותנועה טקטונית של מה שמכונה ה"מוסדיים" לתוך השוק הזה. המוסדיים, אותם גופים גדולים שמחזיקים בכסף של "כולנו", הולכים וחודרים לתוך הבורסה הישראלית, במיוחד בשנות העליות האחרונות. הם נכנסים לשם עם כספי המשקיעים. נראה, שמהביקושים הענקיים שהם מעמיסים במכרזים למכירות אותן חבילות אג"ח, שאפשר להתחיל ולחשוש. מדובר בביקושי תועפות לכמעט כל סוג של אג"ח שמונפק בשוק.

למעשה רוב הנפקות האג"ח הגדולות מתבצעות אצל המוסדיים. בדרך כלל החתמים מציעים להם 80% מהסחורה, עם "הנחה" נאה. האג"חים מגיעים עם חבילות מגובות של אופציות שונות וכל מיני כלים שיעזרו להן להתעכל. הביקושים לא מאחרים לבוא, בין אם מדובר באינטרס של כל השחקנים בכל משחק ומשחק, אנחנו בדרך כלל שומעים על ביקושי עתק, בתום המכרזים.

אני מודאג מהביקושים הגדולים מאוד והגיוסים העצומים שמתבצעים משום שאותם מוסדיים, אותם גופים עלומים, יהיו אילו שישארו עם הסחורה שרכשו בגל ההיסטרי הנוכחי, למשך שנים ארוכות. מדובר במכירת חובות של חברות, שחלקן לא פנו אפילו לקבל דירוג מחברות דירוג האשראי, וחלקן פשוט נהנות מהבולמוס להשיג ריביות גבוהות בעידן של ריבית שקלית אפסית ונמוכה.

אבל ההתלהבות הזאת, רבותי, תותיר את הזבנג האחרון, ביום שבו יעלו הריביות, על ראשו של הציבור. את התשואות היורדות, או אולי השליליות, ירגישו החוסכים. את החובות המסופקים, ירשמו מי שרכשו את החובות, ונפלו בקסם של חבילות מרובות. מי שנפלו בקסמי מנכ"לים של חברות קטנות, שגייסו ללא חשש, וראו את כל חבריהם מהנהנים בהסכמה וברצון לרכישת החבילות שלהן, וזאת למרות שהריבית האמיתית, אולי, לא הייתה מגולמת בחבילות שנמכרו להם.

הסכנות לא חלפו מהעולם, בגלל שסביבת הריבית ירדה. חברה לא הפכה להיות דבר בטוח ויציב, רק בגלל שהיא ציבורית. השקיפות, היא לא בבואה להכל. יש סכנות מרובות שיש לבחון, יש עסקים שנופלים, ויש חובות שנאבדים. החשש הוא שבהיסטריה להשיג סחורה, כש"כולם" קונים במכרז, וזה נראה מאוד הגיוני ו"זול", זה יכול להיות יקר, ולו בגלל שהכספים של המוסדיים, הם של ציבור החוסכים שהם מייצגים.

אז שימו לב, חוסכים יקרים. ייתכן שקופת הגמל שלכם, היא זאת שבולעת אג"ח מארץ לא נודעת. ויום אחד, חלילה, את ה"זבנג" שיחטוף שוק ההון, תחטפו גם אתם אח"כ, בחשיפה מאוחרת, דרך הכסף ה"סולידי" יותר שלכם. הזבנג האחרון, יתגלגל לפתחו של הכיס שלכם. זאת הסכנה, כשרואים חגיגה ענקית של גיוסי עתק באג"חים ומניות בבורסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.