הזבנג האחרון יהיה בכיס שלכם
עונת התשקיפים מגיעה לשיא חדש. בשבועות האחרונים, כך מבשרים לנו בתקשורת הפיננסית, גאו התשקיפים ברשות לניירות ערך עד שצברו סכומי גיוסים נוכחיים ועתידיים של לא פחות מ-3 מיליארד שקל. סכום עתק, סכום גרנדיוזי, סכום בעייתי.
למה זה קורה? על ה"למה" יש כמה וכמה תשובות. הסיבה הראשונה היא הריבית הנמוכה ואיתותים אפשריים להתחלת העלייה שלה בהמשך השנה. השיא מגיע לאחר תקופת החגים של האביב שיחזיר לפעילות את שוק ההון ל"שוונג" אחרון של מאמץ לקראת הקיץ - עונת המלפפונים הגדולה. אם לא יקרה אסון, חס וחלילה, מהסגנון הגיאופוליטי, השוק יוכל להתנהל לו בעצלתיים במחזורים סבירים ולעכל את הגיוסים.
רוב ההנפקות, אינן של מניות, יש לציין. עיקרן הם למעשי גיוסי אג"ח. כלומר אילו הן מכירות חובות בריביות נמוכות. וזה מוביל אותנו לסיבה הנוספת של הגיוסים. הבנקים. הללו לא נותנים בישראל אשראי תחרותי ונוח. לאחר הקריסה של הדוט קום ושנות המיתון העמוקות, מקמצים הבנקים במתן אשראי בתנאים נוחים ואטרקטיביים. העומס על שוק התשקיפים הוא איתות לכך. אבל זה לא הכל.
הסיבה השלישית היא השוק הלוהט. שוק של התעוררות במחזורים, ותנועה טקטונית של מה שמכונה ה"מוסדיים" לתוך השוק הזה. המוסדיים, אותם גופים גדולים שמחזיקים בכסף של "כולנו", הולכים וחודרים לתוך הבורסה הישראלית, במיוחד בשנות העליות האחרונות. הם נכנסים לשם עם כספי המשקיעים. נראה, שמהביקושים הענקיים שהם מעמיסים במכרזים למכירות אותן חבילות אג"ח, שאפשר להתחיל ולחשוש. מדובר בביקושי תועפות לכמעט כל סוג של אג"ח שמונפק בשוק.
למעשה רוב הנפקות האג"ח הגדולות מתבצעות אצל המוסדיים. בדרך כלל החתמים מציעים להם 80% מהסחורה, עם "הנחה" נאה. האג"חים מגיעים עם חבילות מגובות של אופציות שונות וכל מיני כלים שיעזרו להן להתעכל. הביקושים לא מאחרים לבוא, בין אם מדובר באינטרס של כל השחקנים בכל משחק ומשחק, אנחנו בדרך כלל שומעים על ביקושי עתק, בתום המכרזים.
אני מודאג מהביקושים הגדולים מאוד והגיוסים העצומים שמתבצעים משום שאותם מוסדיים, אותם גופים עלומים, יהיו אילו שישארו עם הסחורה שרכשו בגל ההיסטרי הנוכחי, למשך שנים ארוכות. מדובר במכירת חובות של חברות, שחלקן לא פנו אפילו לקבל דירוג מחברות דירוג האשראי, וחלקן פשוט נהנות מהבולמוס להשיג ריביות גבוהות בעידן של ריבית שקלית אפסית ונמוכה.
אבל ההתלהבות הזאת, רבותי, תותיר את הזבנג האחרון, ביום שבו יעלו הריביות, על ראשו של הציבור. את התשואות היורדות, או אולי השליליות, ירגישו החוסכים. את החובות המסופקים, ירשמו מי שרכשו את החובות, ונפלו בקסם של חבילות מרובות. מי שנפלו בקסמי מנכ"לים של חברות קטנות, שגייסו ללא חשש, וראו את כל חבריהם מהנהנים בהסכמה וברצון לרכישת החבילות שלהן, וזאת למרות שהריבית האמיתית, אולי, לא הייתה מגולמת בחבילות שנמכרו להם.
הסכנות לא חלפו מהעולם, בגלל שסביבת הריבית ירדה. חברה לא הפכה להיות דבר בטוח ויציב, רק בגלל שהיא ציבורית. השקיפות, היא לא בבואה להכל. יש סכנות מרובות שיש לבחון, יש עסקים שנופלים, ויש חובות שנאבדים. החשש הוא שבהיסטריה להשיג סחורה, כש"כולם" קונים במכרז, וזה נראה מאוד הגיוני ו"זול", זה יכול להיות יקר, ולו בגלל שהכספים של המוסדיים, הם של ציבור החוסכים שהם מייצגים.
אז שימו לב, חוסכים יקרים. ייתכן שקופת הגמל שלכם, היא זאת שבולעת אג"ח מארץ לא נודעת. ויום אחד, חלילה, את ה"זבנג" שיחטוף שוק ההון, תחטפו גם אתם אח"כ, בחשיפה מאוחרת, דרך הכסף ה"סולידי" יותר שלכם. הזבנג האחרון, יתגלגל לפתחו של הכיס שלכם. זאת הסכנה, כשרואים חגיגה ענקית של גיוסי עתק באג"חים ומניות בבורסה.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
