הזבנג האחרון יהיה בכיס שלכם

רוב הנפקות האג"ח מבוצע על ידי המוסדיים. ייתכן שחלקם נפלו בפיתוי לרכוש חבילות "זולות" ביוקר, תוך לחץ המערבולת האדירה של גיוסי העתק שמתבצעים לאחרונה
חזי שטרנליכט |

עונת התשקיפים מגיעה לשיא חדש. בשבועות האחרונים, כך מבשרים לנו בתקשורת הפיננסית, גאו התשקיפים ברשות לניירות ערך עד שצברו סכומי גיוסים נוכחיים ועתידיים של לא פחות מ-3 מיליארד שקל. סכום עתק, סכום גרנדיוזי, סכום בעייתי.

למה זה קורה? על ה"למה" יש כמה וכמה תשובות. הסיבה הראשונה היא הריבית הנמוכה ואיתותים אפשריים להתחלת העלייה שלה בהמשך השנה. השיא מגיע לאחר תקופת החגים של האביב שיחזיר לפעילות את שוק ההון ל"שוונג" אחרון של מאמץ לקראת הקיץ - עונת המלפפונים הגדולה. אם לא יקרה אסון, חס וחלילה, מהסגנון הגיאופוליטי, השוק יוכל להתנהל לו בעצלתיים במחזורים סבירים ולעכל את הגיוסים.

רוב ההנפקות, אינן של מניות, יש לציין. עיקרן הם למעשי גיוסי אג"ח. כלומר אילו הן מכירות חובות בריביות נמוכות. וזה מוביל אותנו לסיבה הנוספת של הגיוסים. הבנקים. הללו לא נותנים בישראל אשראי תחרותי ונוח. לאחר הקריסה של הדוט קום ושנות המיתון העמוקות, מקמצים הבנקים במתן אשראי בתנאים נוחים ואטרקטיביים. העומס על שוק התשקיפים הוא איתות לכך. אבל זה לא הכל.

הסיבה השלישית היא השוק הלוהט. שוק של התעוררות במחזורים, ותנועה טקטונית של מה שמכונה ה"מוסדיים" לתוך השוק הזה. המוסדיים, אותם גופים גדולים שמחזיקים בכסף של "כולנו", הולכים וחודרים לתוך הבורסה הישראלית, במיוחד בשנות העליות האחרונות. הם נכנסים לשם עם כספי המשקיעים. נראה, שמהביקושים הענקיים שהם מעמיסים במכרזים למכירות אותן חבילות אג"ח, שאפשר להתחיל ולחשוש. מדובר בביקושי תועפות לכמעט כל סוג של אג"ח שמונפק בשוק.

למעשה רוב הנפקות האג"ח הגדולות מתבצעות אצל המוסדיים. בדרך כלל החתמים מציעים להם 80% מהסחורה, עם "הנחה" נאה. האג"חים מגיעים עם חבילות מגובות של אופציות שונות וכל מיני כלים שיעזרו להן להתעכל. הביקושים לא מאחרים לבוא, בין אם מדובר באינטרס של כל השחקנים בכל משחק ומשחק, אנחנו בדרך כלל שומעים על ביקושי עתק, בתום המכרזים.

אני מודאג מהביקושים הגדולים מאוד והגיוסים העצומים שמתבצעים משום שאותם מוסדיים, אותם גופים עלומים, יהיו אילו שישארו עם הסחורה שרכשו בגל ההיסטרי הנוכחי, למשך שנים ארוכות. מדובר במכירת חובות של חברות, שחלקן לא פנו אפילו לקבל דירוג מחברות דירוג האשראי, וחלקן פשוט נהנות מהבולמוס להשיג ריביות גבוהות בעידן של ריבית שקלית אפסית ונמוכה.

אבל ההתלהבות הזאת, רבותי, תותיר את הזבנג האחרון, ביום שבו יעלו הריביות, על ראשו של הציבור. את התשואות היורדות, או אולי השליליות, ירגישו החוסכים. את החובות המסופקים, ירשמו מי שרכשו את החובות, ונפלו בקסם של חבילות מרובות. מי שנפלו בקסמי מנכ"לים של חברות קטנות, שגייסו ללא חשש, וראו את כל חבריהם מהנהנים בהסכמה וברצון לרכישת החבילות שלהן, וזאת למרות שהריבית האמיתית, אולי, לא הייתה מגולמת בחבילות שנמכרו להם.

הסכנות לא חלפו מהעולם, בגלל שסביבת הריבית ירדה. חברה לא הפכה להיות דבר בטוח ויציב, רק בגלל שהיא ציבורית. השקיפות, היא לא בבואה להכל. יש סכנות מרובות שיש לבחון, יש עסקים שנופלים, ויש חובות שנאבדים. החשש הוא שבהיסטריה להשיג סחורה, כש"כולם" קונים במכרז, וזה נראה מאוד הגיוני ו"זול", זה יכול להיות יקר, ולו בגלל שהכספים של המוסדיים, הם של ציבור החוסכים שהם מייצגים.

אז שימו לב, חוסכים יקרים. ייתכן שקופת הגמל שלכם, היא זאת שבולעת אג"ח מארץ לא נודעת. ויום אחד, חלילה, את ה"זבנג" שיחטוף שוק ההון, תחטפו גם אתם אח"כ, בחשיפה מאוחרת, דרך הכסף ה"סולידי" יותר שלכם. הזבנג האחרון, יתגלגל לפתחו של הכיס שלכם. זאת הסכנה, כשרואים חגיגה ענקית של גיוסי עתק באג"חים ומניות בבורסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.