הזבנג האחרון יהיה בכיס שלכם
עונת התשקיפים מגיעה לשיא חדש. בשבועות האחרונים, כך מבשרים לנו בתקשורת הפיננסית, גאו התשקיפים ברשות לניירות ערך עד שצברו סכומי גיוסים נוכחיים ועתידיים של לא פחות מ-3 מיליארד שקל. סכום עתק, סכום גרנדיוזי, סכום בעייתי.
למה זה קורה? על ה"למה" יש כמה וכמה תשובות. הסיבה הראשונה היא הריבית הנמוכה ואיתותים אפשריים להתחלת העלייה שלה בהמשך השנה. השיא מגיע לאחר תקופת החגים של האביב שיחזיר לפעילות את שוק ההון ל"שוונג" אחרון של מאמץ לקראת הקיץ - עונת המלפפונים הגדולה. אם לא יקרה אסון, חס וחלילה, מהסגנון הגיאופוליטי, השוק יוכל להתנהל לו בעצלתיים במחזורים סבירים ולעכל את הגיוסים.
רוב ההנפקות, אינן של מניות, יש לציין. עיקרן הם למעשי גיוסי אג"ח. כלומר אילו הן מכירות חובות בריביות נמוכות. וזה מוביל אותנו לסיבה הנוספת של הגיוסים. הבנקים. הללו לא נותנים בישראל אשראי תחרותי ונוח. לאחר הקריסה של הדוט קום ושנות המיתון העמוקות, מקמצים הבנקים במתן אשראי בתנאים נוחים ואטרקטיביים. העומס על שוק התשקיפים הוא איתות לכך. אבל זה לא הכל.
הסיבה השלישית היא השוק הלוהט. שוק של התעוררות במחזורים, ותנועה טקטונית של מה שמכונה ה"מוסדיים" לתוך השוק הזה. המוסדיים, אותם גופים גדולים שמחזיקים בכסף של "כולנו", הולכים וחודרים לתוך הבורסה הישראלית, במיוחד בשנות העליות האחרונות. הם נכנסים לשם עם כספי המשקיעים. נראה, שמהביקושים הענקיים שהם מעמיסים במכרזים למכירות אותן חבילות אג"ח, שאפשר להתחיל ולחשוש. מדובר בביקושי תועפות לכמעט כל סוג של אג"ח שמונפק בשוק.
למעשה רוב הנפקות האג"ח הגדולות מתבצעות אצל המוסדיים. בדרך כלל החתמים מציעים להם 80% מהסחורה, עם "הנחה" נאה. האג"חים מגיעים עם חבילות מגובות של אופציות שונות וכל מיני כלים שיעזרו להן להתעכל. הביקושים לא מאחרים לבוא, בין אם מדובר באינטרס של כל השחקנים בכל משחק ומשחק, אנחנו בדרך כלל שומעים על ביקושי עתק, בתום המכרזים.
אני מודאג מהביקושים הגדולים מאוד והגיוסים העצומים שמתבצעים משום שאותם מוסדיים, אותם גופים עלומים, יהיו אילו שישארו עם הסחורה שרכשו בגל ההיסטרי הנוכחי, למשך שנים ארוכות. מדובר במכירת חובות של חברות, שחלקן לא פנו אפילו לקבל דירוג מחברות דירוג האשראי, וחלקן פשוט נהנות מהבולמוס להשיג ריביות גבוהות בעידן של ריבית שקלית אפסית ונמוכה.
אבל ההתלהבות הזאת, רבותי, תותיר את הזבנג האחרון, ביום שבו יעלו הריביות, על ראשו של הציבור. את התשואות היורדות, או אולי השליליות, ירגישו החוסכים. את החובות המסופקים, ירשמו מי שרכשו את החובות, ונפלו בקסם של חבילות מרובות. מי שנפלו בקסמי מנכ"לים של חברות קטנות, שגייסו ללא חשש, וראו את כל חבריהם מהנהנים בהסכמה וברצון לרכישת החבילות שלהן, וזאת למרות שהריבית האמיתית, אולי, לא הייתה מגולמת בחבילות שנמכרו להם.
הסכנות לא חלפו מהעולם, בגלל שסביבת הריבית ירדה. חברה לא הפכה להיות דבר בטוח ויציב, רק בגלל שהיא ציבורית. השקיפות, היא לא בבואה להכל. יש סכנות מרובות שיש לבחון, יש עסקים שנופלים, ויש חובות שנאבדים. החשש הוא שבהיסטריה להשיג סחורה, כש"כולם" קונים במכרז, וזה נראה מאוד הגיוני ו"זול", זה יכול להיות יקר, ולו בגלל שהכספים של המוסדיים, הם של ציבור החוסכים שהם מייצגים.
אז שימו לב, חוסכים יקרים. ייתכן שקופת הגמל שלכם, היא זאת שבולעת אג"ח מארץ לא נודעת. ויום אחד, חלילה, את ה"זבנג" שיחטוף שוק ההון, תחטפו גם אתם אח"כ, בחשיפה מאוחרת, דרך הכסף ה"סולידי" יותר שלכם. הזבנג האחרון, יתגלגל לפתחו של הכיס שלכם. זאת הסכנה, כשרואים חגיגה ענקית של גיוסי עתק באג"חים ומניות בבורסה.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
