מומחי מחשבים: יכולת שבבי המחשב לא תגדל לעולם
חוק מור - הוא חוק הקובע, כי מידי שנה וחצי (18 חודש) מוכפל מספר הטרנזיסטורים בשבב במחיר זהה. או במילים אחרות - מהירות החישוב של המחשב שלנו צומחת כל הזמן במהירות מסחררת. עד היום חוק מור הוכח כנכון. אולם לדעתם של מומחי מחשב, קרב היום בו תגיע לקיצה יכולת המזעור של השבבים - אותם מוחות זעירים המבצעים את ה"חשיבה" במחשב שלנו.
"כמה טרנזיסטורים ניתן לדחוס לצ'יפ אחד?" שאל בסוף השבוע האחרון ג'ון דיוויס (John Davies), ארכיטקט טכנולוגי בכיר, אשר הגיע לישראל לסדרת פגישות עם מנהלי מחשוב בחברות המובילות בישראל.
דיוויס ביקר בארץ בהזמנת האיגוד הישראלי לטכנולוגיות הגריד (IGT). האיגוד הישראלי הוא עמותה ללא מטרות רווח, אשר הוקמה בשנת 2004 במטרה לקדם את הידע הטכנולוגי בתחום טכנולוגיות הגריד ולשפר, באמצעותה את יכולת התחרות של החברות בישראל. האיגוד הינו בבעלות החברות בו ופעילותו ממומנת על ידי תוכנית מגנ"ט של לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ס ודמי חבר. לדבריו, "יש צורך במכניזם שיתן כוח מחשוב מבלי לדחוס עוד ועוד טרנזיסטורים על ציפ אחד. הפתרון מצוי בטכנולוגית הגריד".
הגריד הינה טכנולוגיה אשר מאחדת את כל משאבי המחשב, לישות לוגית אחת. כך מתאפשר ניצול משאבי המחשוב, על פי דרישה. "כשם שאנו רואים את התוכן ברשת האינטרנט (WEB) כמשאב לוגי אחד, כך משתמשי הגריד רואים את הרשת כמחשב וירטואלי אחד" מסביר אבנר אלגום מנכ"ל האיגוד הישראלי לטכנולוגיות הגריד", הוא מסביר.
לדברי דיוויס, לא צריך לזרוק מחשבים קיימים, מאחר וניתן להשתמש בכח המחשוב שלהם "בגריד אפשר להשתמש במחשבים קיימים. מדוע לרכוש חומרה יקרה, אם אפשר להשתמש בכח המחשוב של המחשבים הקיימים?", הוא שואל. לגריד ניתן לחבר גם מחשבים ישנים, שלא ניתן להריץ עליהם מערכות הפעלה ותוכנות מתקדמות.
דיוויס הסביר, כי כיום מחולל הגריד מהפכה בתחום המחשוב הארגוני ובעיקר במגזר הפיננסי. במקום לרכוש מחשב-על שיכולתו מנוצלת רק חלק מהזמן, ניתן לנצל את כוח המחשוב הקיים בארגון. "במערכת הבנקאות כל עיקוב של שניה יכול לעלות מליונים. כצרכן, אינך רוצה לקבל את הנתונים הפיננסים הרלוונטיים לך מעט מאוחר יותר כי המכונות היו עסוקות ..." הסביר דיוויס.
דיוויס הסביר כי להטמעת הגריד בארגונים יש מספר יתרונות על פני שימוש במחשב-על. בניהם שיפור ביצועים, Scalability ? יכולת להתאים במהירות את עוצמת המחשוב לפי צורכי הארגון בכל זמן נתון, ויכולת התאוששות. "כשמחשב אחד מתקלקל, מתוך עשרות או מאות מחשבים, הדבר לא יפגע בביצועי המערכת" הסביר דיוויס "לעומת זאת כאשר כל עוצמת המחשוב מתרכזת במחשב גדול אחד ומרחשת בו תקלה, עלול להיגרם נזק של ממש לארגון".
אחד מהיישומים העתידיים שעשויים להיות לגריד, הינו יצירתם של 'תחנות כוח מחשוביות'. יתכן מאוד שבעתיד, נוכל להשאיל כוח מחשוב באמצעות ספקיות האינטרנט שישרתו תחנות כח מחשוביות, תמורת תשלום. באותה מידה נוכל לקבל תשלום עבור השימוש בכוח המחשוב של המחשב שלנו, ממשתמשים אחרים. כך שהמחשב לא רק יוציא מאיתנו כסף, אלא יוכל להיות גם מקור הכנסה ...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
