איזה שבוע, איזה כח. בימי המסחר הראשונים של השבוע היתה הפגנה מרשימה מאוד של עוצמה בבורסה התל אביבית. השוק פשוט לא רצה לרדת, כמעט ב"חוצפה ישראלית". עם פרסום הידיעה על חקירה על הלבנת הון, הגדולה שידענו, ועוד בבנק הגדול במדינה, הפגין השוק עוצמה בכל אורך שלבי הסיפור. גם מניית בנק הפועלים לא התרגשה יתר על המידה. אם נניח היה מתפרסם בארה"ב כי באחד מסניפי סיטיבנק יש חשד להלבנת הון וכי נפתחה חקירה גדולה של אחת מהרשויות האמריקניות, המניה קרוב לוודאי היתה צוללת וייתכן כי גם היתה גוררת עימה את השוק. אבל תל אביב לא עובדת ככה. לשוק המקומי יש כוחות משלו, רצונות משלו, ומחזורי מסחר שהם פרומיל מאוקיינוס הכסף שזורם בוול סטריט. דבר שאולי עוזר לאינטרסים צרים יותר להכתיב את הטון. קשה לדעת אם מדובר בחדשות טובות לנוכח העוצמה של השוק, אבל ההתנהגות שלו השבוע מעידה על מספר הסברים אפשריים לעוצמה של השוק בכלל, וליכולת של השוק להחזיק את מניות בנק הפועלים מבלי ליפול ואף לטפס מעלה, בפרט. הראשון הוא כי רחוב אחד העם הריח שבחקירה אין השפעה גדולה על היציבות של הבנק וגם על המוניטין שלו וכי הנזק שלה הוא קצר טווח. הכסף מריח זאת מאוד מהר, מסתבר, ולראייה - אם היה חשש רציני שכזה - היו הזרים, שצברו מלוא החופן ממניות בנק הפועלים בחודשים האחרונים, ממהרים למכור. אבל יש עוד הסבר. ההסבר השני הוא שפעילי שוק ההון לא רצו להוריד את המניה. חדשות רעות "לא מתאימות להם" עכשיו, ומרגע שנרגעה הפאניקה והמנייה החלה להתאושש, הצליחו האינטרסים המשותפים של הגופים הגדולים שמחזיקים במניות הבנק לעמוד בפרץ החדשות הרעות ולמנוע קריסה של המניה. אחרי הכל, בחודשים האחרונים, עם התאוששות תל אביב 25 והדשדוש המתמשך של מניית טבע, עברו גופים גדולים מאוד לרכוש הרבה מניות של בנק הפועלים. צריך להודות שבעבורם זה די קשה לעבור מסוכר לחומץ. ולסיכום אם שתי התאוריות העליונות לא מסבירות את החסינות הגדולה של המניה, יש עוד שני הסברים חלופיים. ההסבר השלישי הוא ההתנהגות המעולה תוך הסדר המופתי מצד הנהלת בנק הפועלים ומערך הדוברות שלו. זה היה תרגיל בניהול משברים. זאת למרות שממה שהולך ומתפרסם בתקשורת, החקירה לא הפתיעה את הנהלה (וכן הפתיעה את הבעלים של הבנק והדירקטוריון). המנכ"ל זיו יצא במכתב לתקשורת שבו פורסמו כל הפרטים שהיו ידועים לו על החקירה, דבר שעזר להבהיר את התמונה. מי שמקבל את ההסבר הזה, צריך לטפוח על השכם של דוברי הבנק הגדול במדינה, הם ניהלו משבר חמור במינימום נזק. מעכשיו, מבחינתם, החקירה יכולה לדשדש שנים - המנייה תמשיך להתעסק בנתונים אחרים, בשבועות הקרובים. ההסבר האחרון הוא שגופי החקירה והתביעה בישראל, בין אם הם המשטרה והפרקליטות, הרגילו והאביסו את הציבור בספינים על חקירות ענק שלא מניבות כתבי אישום מרשימים. מי שמקבל את ההסבר הזה צריך לדאוג לא רק למניות, אלא לבורסה כולה, ולמדינה ככלל. מתגובות של אנשים מהרחוב שעימם שוחחתי עלתה תחושה קשה של "שחיתות" בכל הגופים הגדולים בלי יכולת לשים את האצבע על דבר ספציפי. אם כך, יאמר לעצמו המשקיע הנבוך, מדוע עלי למכור מניות בנק הפועלים - אם כבר מושחתים, אז כולם כאלה. אין לי ממה לחשוש, בטח לא יצא כלום מהחקירות. לפי כל הסבר שמקבלים או שלא, עולה תמונה ברורה. מניית הפועלים לא התרגשה יותר מדי מהחקירה. היא נבהלה וירדה בחדות יחסית ביום ראשון עם התפרסם הידיעות הראשונות, המסחר הושהה, ואחר כך היא צמצמה את הירידות ובימים הבאים גם עברה לעליות שערים במחזורים גדולים. השוק, או מדד ת"א 25, לצורך העניין, גם לא התרגש והראה עוצמה. הוא המשיך לטפס השבוע ולעלות מעלה, תוך שהוא, בחוצפה ישראלית טיפוסית, ונוגע ברמת שיא של כל הזמנים יומים אחרי ההודעה על החקירה (663.80 נקודות, במסחר התוך יומי) ונועל בשיא הנוכחי של כל הזמנים ביום שאחרי ההודעה (660.54 נקודות). אז נראה שגם השבוע נפנף השוק התל אביבי את כל הפסימיסטים מעליו, כמו זבובים מעל מנגל. הנפילה אם תבוא וכשתבוא תגיע כשלא מצפים לה. כמו תמיד בבורסה. מאת: חזי שטרנליכט הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא. בגרף: מדד תל אביב 25 במסחר תוך יומי בשבוע שחלף. נקודה מספר 1 היא שעת פרסום הידיעה על החקירה שנפתחה נגד בנק הפועלים בנוגע לחשדות להלבנת הון באחד מסניפי הבנק.