הבורסה השבוע: שחור? לבן? ירוק!

החקירה בנוגע לחשדות להלבנת הון בבנק הפועלים הפתיעה את השוק אבל לא ריגשה אותו. בחיפוש אחרי הסברים לעוצמה שהפגין השוק, נותרנו עם כמה תשובות והרבה שאלות
חזי שטרנליכט |

איזה שבוע, איזה כח. בימי המסחר הראשונים של השבוע היתה הפגנה מרשימה מאוד של עוצמה בבורסה התל אביבית. השוק פשוט לא רצה לרדת, כמעט ב"חוצפה ישראלית". עם פרסום הידיעה על חקירה על הלבנת הון, הגדולה שידענו, ועוד בבנק הגדול במדינה, הפגין השוק עוצמה בכל אורך שלבי הסיפור. גם מניית בנק הפועלים לא התרגשה יתר על המידה. אם נניח היה מתפרסם בארה"ב כי באחד מסניפי סיטיבנק יש חשד להלבנת הון וכי נפתחה חקירה גדולה של אחת מהרשויות האמריקניות, המניה קרוב לוודאי היתה צוללת וייתכן כי גם היתה גוררת עימה את השוק. אבל תל אביב לא עובדת ככה. לשוק המקומי יש כוחות משלו, רצונות משלו, ומחזורי מסחר שהם פרומיל מאוקיינוס הכסף שזורם בוול סטריט. דבר שאולי עוזר לאינטרסים צרים יותר להכתיב את הטון. קשה לדעת אם מדובר בחדשות טובות לנוכח העוצמה של השוק, אבל ההתנהגות שלו השבוע מעידה על מספר הסברים אפשריים לעוצמה של השוק בכלל, וליכולת של השוק להחזיק את מניות בנק הפועלים מבלי ליפול ואף לטפס מעלה, בפרט. הראשון הוא כי רחוב אחד העם הריח שבחקירה אין השפעה גדולה על היציבות של הבנק וגם על המוניטין שלו וכי הנזק שלה הוא קצר טווח. הכסף מריח זאת מאוד מהר, מסתבר, ולראייה - אם היה חשש רציני שכזה - היו הזרים, שצברו מלוא החופן ממניות בנק הפועלים בחודשים האחרונים, ממהרים למכור. אבל יש עוד הסבר. ההסבר השני הוא שפעילי שוק ההון לא רצו להוריד את המניה. חדשות רעות "לא מתאימות להם" עכשיו, ומרגע שנרגעה הפאניקה והמנייה החלה להתאושש, הצליחו האינטרסים המשותפים של הגופים הגדולים שמחזיקים במניות הבנק לעמוד בפרץ החדשות הרעות ולמנוע קריסה של המניה. אחרי הכל, בחודשים האחרונים, עם התאוששות תל אביב 25 והדשדוש המתמשך של מניית טבע, עברו גופים גדולים מאוד לרכוש הרבה מניות של בנק הפועלים. צריך להודות שבעבורם זה די קשה לעבור מסוכר לחומץ. ולסיכום אם שתי התאוריות העליונות לא מסבירות את החסינות הגדולה של המניה, יש עוד שני הסברים חלופיים. ההסבר השלישי הוא ההתנהגות המעולה תוך הסדר המופתי מצד הנהלת בנק הפועלים ומערך הדוברות שלו. זה היה תרגיל בניהול משברים. זאת למרות שממה שהולך ומתפרסם בתקשורת, החקירה לא הפתיעה את הנהלה (וכן הפתיעה את הבעלים של הבנק והדירקטוריון). המנכ"ל זיו יצא במכתב לתקשורת שבו פורסמו כל הפרטים שהיו ידועים לו על החקירה, דבר שעזר להבהיר את התמונה. מי שמקבל את ההסבר הזה, צריך לטפוח על השכם של דוברי הבנק הגדול במדינה, הם ניהלו משבר חמור במינימום נזק. מעכשיו, מבחינתם, החקירה יכולה לדשדש שנים - המנייה תמשיך להתעסק בנתונים אחרים, בשבועות הקרובים. ההסבר האחרון הוא שגופי החקירה והתביעה בישראל, בין אם הם המשטרה והפרקליטות, הרגילו והאביסו את הציבור בספינים על חקירות ענק שלא מניבות כתבי אישום מרשימים. מי שמקבל את ההסבר הזה צריך לדאוג לא רק למניות, אלא לבורסה כולה, ולמדינה ככלל. מתגובות של אנשים מהרחוב שעימם שוחחתי עלתה תחושה קשה של "שחיתות" בכל הגופים הגדולים בלי יכולת לשים את האצבע על דבר ספציפי. אם כך, יאמר לעצמו המשקיע הנבוך, מדוע עלי למכור מניות בנק הפועלים - אם כבר מושחתים, אז כולם כאלה. אין לי ממה לחשוש, בטח לא יצא כלום מהחקירות. לפי כל הסבר שמקבלים או שלא, עולה תמונה ברורה. מניית הפועלים לא התרגשה יותר מדי מהחקירה. היא נבהלה וירדה בחדות יחסית ביום ראשון עם התפרסם הידיעות הראשונות, המסחר הושהה, ואחר כך היא צמצמה את הירידות ובימים הבאים גם עברה לעליות שערים במחזורים גדולים. השוק, או מדד ת"א 25, לצורך העניין, גם לא התרגש והראה עוצמה. הוא המשיך לטפס השבוע ולעלות מעלה, תוך שהוא, בחוצפה ישראלית טיפוסית, ונוגע ברמת שיא של כל הזמנים יומים אחרי ההודעה על החקירה (663.80 נקודות, במסחר התוך יומי) ונועל בשיא הנוכחי של כל הזמנים ביום שאחרי ההודעה (660.54 נקודות). אז נראה שגם השבוע נפנף השוק התל אביבי את כל הפסימיסטים מעליו, כמו זבובים מעל מנגל. הנפילה אם תבוא וכשתבוא תגיע כשלא מצפים לה. כמו תמיד בבורסה. מאת: חזי שטרנליכט הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא. בגרף: מדד תל אביב 25 במסחר תוך יומי בשבוע שחלף. נקודה מספר 1 היא שעת פרסום הידיעה על החקירה שנפתחה נגד בנק הפועלים בנוגע לחשדות להלבנת הון באחד מסניפי הבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.