מחריפות הירידות בוול-סטריט: טבע ממשיכה בזינוקים

עולה ב-6.7%. מדד הנאסד"ק מאבד 1% ל-2,045 נק'. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.83% ל-10,751 נק'. ביוג'ן נופלת ב-47%. אורכית קופצת ב-8.5% על רקע ההודעה על חלוקת מניות ההטבה
רם דגן |

מה שנראה היה כיום של מימושים קלים, מתפתח במחציתו השניה של יום המסחר בוול-סטריט למגמה אדומה לגמרי, כאשר לצד הלחצים למימוש רווחים של 3 ימי מסחר רצופים של עליות, מושפעים היום המשקיעים מנתוני מאקרו שליליים, וממחירי הנפט שמסרבים להרפות.

מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-1% ונסחר בשער של 2,045 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.83% ל-10,751 נקודות.

לצד הסנטימנט הכלכלי ונתוני המאקרו מושפעים היום המשקיעים לרעה מהירידות החדות של ביוג'ן ןאלן, כאשר החגיגה היחסית בטבע לא מצליחה למחוק את הירידות החדות במיוחד שרושמות היום המתחרות של נתחי שוק התרופות למחלת התרשת.

מאקרו

טרם הפתיחה פורסם, כי ההכנסה הפרטית נפלה בינואר ב-2.3%, נמוך מהצפי לנפילה של 2.6% על ידי האנליסטים. הצריכה הפרטית נותרה ללא שינוי, למרות שהקונצנזוס צפה לה עליה של 0.1%.

הנתונים על קצב התחלות הבניה החדשות היכו את השוק התדהמה, שכן האנליסטים שציפו לעליה בקצב הבניה בחודש ינואר לרמה של 1.13 מיליון יחידות דיור נוספות, אולם שערי הריבית שמתחילים ללחוץ את בועת הנדל"ן האמריקנית, הביאו לירידה חדה של 3.2% לקצב שנתי של 1.11 מיליון יחידות דיור בחודש הראשון של 2005.

במרכז

מיזוג הענק (בהיקף של 11 מיליארד דולר) בין מיי דיפרטמנט סטורס (MAY) לבין פדרייטד דיפרטמנט סטורס (FD) מושך את תשומת ליבם של המשקיעים. לאחר שביום שישי האחרון הודיעו השתיים, כי הן נמצאות בשלבים מתקדמים של מו"מ, שחחרו היום הודעה רשמית, כי אכן הצליחו להגיעה להסכם. מניות מיי דיפרטמנט סטורס יורדות היום ב-2%. פדרייטד דיפרטמנט סטורס מאבדות 0.5%.

אולם למרות כל המיזוגים והנתונים הכלכליים, את המשקיעים הישראלים מעניינת היום מנייתה של טבע, יותר מבכל יום אחר.

את המסחר פתחה היום בכירת המניות הישראליות בזינוק של 10.8%, תוך מחזור של למעלה מרבע מיליארד דולר. בשעה האחרונה התמתנה במקצת העליה במניה, אולם היא עדיין רושמת קפיצה של 6.86%.

מוקדם יותר היום הודיעו ביוג'ן ואלן, כי הן מפסיקות את השקת התרופה המתחרה לקופקסון - הטייסברי. חולה שהשתמש בתרופה של המתחרים של טבע נפטר הלילה. מניות אלן (סימול: ALAN) מאבדות בשעה זו 60% ומניות ביוג'ן נוחתות ב-44.7%.

ישראליות נוספות

מנייתה של חברת השבבים הישראלית - טאואר סמיקונדקטור, יורדות ב-0.6% למורת השמועות בשוק, לפיהן החברה צפויה לפטר מאות עובדים במסגרת תהליך הבראה שהיא עוברת. נזכיר, כי לפני מספר חודשים פיטרה החברה כ-170 עובדים. טאואר פתחה את המסחר באדישות מה, ללא כל שינוי מן הפתיחה.

פורמולה עולה ב-3%, על רקע הדיווח, כי הנכסות הרבעון הרביעי צמחו ב-30% לגובה של 127.2 מיליון דולר לצד גידול ברווח הנקי שהסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 28 סנט למניה, מול 2.9 מיליון דולר או 30 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.