מחריפות הירידות בוול-סטריט: טבע ממשיכה בזינוקים
מה שנראה היה כיום של מימושים קלים, מתפתח במחציתו השניה של יום המסחר בוול-סטריט למגמה אדומה לגמרי, כאשר לצד הלחצים למימוש רווחים של 3 ימי מסחר רצופים של עליות, מושפעים היום המשקיעים מנתוני מאקרו שליליים, וממחירי הנפט שמסרבים להרפות.
מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-1% ונסחר בשער של 2,045 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.83% ל-10,751 נקודות.
לצד הסנטימנט הכלכלי ונתוני המאקרו מושפעים היום המשקיעים לרעה מהירידות החדות של ביוג'ן ןאלן, כאשר החגיגה היחסית בטבע לא מצליחה למחוק את הירידות החדות במיוחד שרושמות היום המתחרות של נתחי שוק התרופות למחלת התרשת.
מאקרו
טרם הפתיחה פורסם, כי ההכנסה הפרטית נפלה בינואר ב-2.3%, נמוך מהצפי לנפילה של 2.6% על ידי האנליסטים. הצריכה הפרטית נותרה ללא שינוי, למרות שהקונצנזוס צפה לה עליה של 0.1%.
הנתונים על קצב התחלות הבניה החדשות היכו את השוק התדהמה, שכן האנליסטים שציפו לעליה בקצב הבניה בחודש ינואר לרמה של 1.13 מיליון יחידות דיור נוספות, אולם שערי הריבית שמתחילים ללחוץ את בועת הנדל"ן האמריקנית, הביאו לירידה חדה של 3.2% לקצב שנתי של 1.11 מיליון יחידות דיור בחודש הראשון של 2005.
במרכז
מיזוג הענק (בהיקף של 11 מיליארד דולר) בין מיי דיפרטמנט סטורס (MAY) לבין פדרייטד דיפרטמנט סטורס (FD) מושך את תשומת ליבם של המשקיעים. לאחר שביום שישי האחרון הודיעו השתיים, כי הן נמצאות בשלבים מתקדמים של מו"מ, שחחרו היום הודעה רשמית, כי אכן הצליחו להגיעה להסכם. מניות מיי דיפרטמנט סטורס יורדות היום ב-2%. פדרייטד דיפרטמנט סטורס מאבדות 0.5%.
אולם למרות כל המיזוגים והנתונים הכלכליים, את המשקיעים הישראלים מעניינת היום מנייתה של טבע, יותר מבכל יום אחר.
את המסחר פתחה היום בכירת המניות הישראליות בזינוק של 10.8%, תוך מחזור של למעלה מרבע מיליארד דולר. בשעה האחרונה התמתנה במקצת העליה במניה, אולם היא עדיין רושמת קפיצה של 6.86%.
מוקדם יותר היום הודיעו ביוג'ן ואלן, כי הן מפסיקות את השקת התרופה המתחרה לקופקסון - הטייסברי. חולה שהשתמש בתרופה של המתחרים של טבע נפטר הלילה. מניות אלן (סימול: ALAN) מאבדות בשעה זו 60% ומניות ביוג'ן נוחתות ב-44.7%.
ישראליות נוספות
מנייתה של חברת השבבים הישראלית - טאואר סמיקונדקטור, יורדות ב-0.6% למורת השמועות בשוק, לפיהן החברה צפויה לפטר מאות עובדים במסגרת תהליך הבראה שהיא עוברת. נזכיר, כי לפני מספר חודשים פיטרה החברה כ-170 עובדים. טאואר פתחה את המסחר באדישות מה, ללא כל שינוי מן הפתיחה.
פורמולה עולה ב-3%, על רקע הדיווח, כי הנכסות הרבעון הרביעי צמחו ב-30% לגובה של 127.2 מיליון דולר לצד גידול ברווח הנקי שהסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 28 סנט למניה, מול 2.9 מיליון דולר או 30 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.99% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
