מחריפות הירידות בוול-סטריט: טבע ממשיכה בזינוקים
מה שנראה היה כיום של מימושים קלים, מתפתח במחציתו השניה של יום המסחר בוול-סטריט למגמה אדומה לגמרי, כאשר לצד הלחצים למימוש רווחים של 3 ימי מסחר רצופים של עליות, מושפעים היום המשקיעים מנתוני מאקרו שליליים, וממחירי הנפט שמסרבים להרפות.
מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-1% ונסחר בשער של 2,045 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד ב-0.83% ל-10,751 נקודות.
לצד הסנטימנט הכלכלי ונתוני המאקרו מושפעים היום המשקיעים לרעה מהירידות החדות של ביוג'ן ןאלן, כאשר החגיגה היחסית בטבע לא מצליחה למחוק את הירידות החדות במיוחד שרושמות היום המתחרות של נתחי שוק התרופות למחלת התרשת.
מאקרו
טרם הפתיחה פורסם, כי ההכנסה הפרטית נפלה בינואר ב-2.3%, נמוך מהצפי לנפילה של 2.6% על ידי האנליסטים. הצריכה הפרטית נותרה ללא שינוי, למרות שהקונצנזוס צפה לה עליה של 0.1%.
הנתונים על קצב התחלות הבניה החדשות היכו את השוק התדהמה, שכן האנליסטים שציפו לעליה בקצב הבניה בחודש ינואר לרמה של 1.13 מיליון יחידות דיור נוספות, אולם שערי הריבית שמתחילים ללחוץ את בועת הנדל"ן האמריקנית, הביאו לירידה חדה של 3.2% לקצב שנתי של 1.11 מיליון יחידות דיור בחודש הראשון של 2005.
במרכז
מיזוג הענק (בהיקף של 11 מיליארד דולר) בין מיי דיפרטמנט סטורס (MAY) לבין פדרייטד דיפרטמנט סטורס (FD) מושך את תשומת ליבם של המשקיעים. לאחר שביום שישי האחרון הודיעו השתיים, כי הן נמצאות בשלבים מתקדמים של מו"מ, שחחרו היום הודעה רשמית, כי אכן הצליחו להגיעה להסכם. מניות מיי דיפרטמנט סטורס יורדות היום ב-2%. פדרייטד דיפרטמנט סטורס מאבדות 0.5%.
אולם למרות כל המיזוגים והנתונים הכלכליים, את המשקיעים הישראלים מעניינת היום מנייתה של טבע, יותר מבכל יום אחר.
את המסחר פתחה היום בכירת המניות הישראליות בזינוק של 10.8%, תוך מחזור של למעלה מרבע מיליארד דולר. בשעה האחרונה התמתנה במקצת העליה במניה, אולם היא עדיין רושמת קפיצה של 6.86%.
מוקדם יותר היום הודיעו ביוג'ן ואלן, כי הן מפסיקות את השקת התרופה המתחרה לקופקסון - הטייסברי. חולה שהשתמש בתרופה של המתחרים של טבע נפטר הלילה. מניות אלן (סימול: ALAN) מאבדות בשעה זו 60% ומניות ביוג'ן נוחתות ב-44.7%.
ישראליות נוספות
מנייתה של חברת השבבים הישראלית - טאואר סמיקונדקטור, יורדות ב-0.6% למורת השמועות בשוק, לפיהן החברה צפויה לפטר מאות עובדים במסגרת תהליך הבראה שהיא עוברת. נזכיר, כי לפני מספר חודשים פיטרה החברה כ-170 עובדים. טאואר פתחה את המסחר באדישות מה, ללא כל שינוי מן הפתיחה.
פורמולה עולה ב-3%, על רקע הדיווח, כי הנכסות הרבעון הרביעי צמחו ב-30% לגובה של 127.2 מיליון דולר לצד גידול ברווח הנקי שהסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 28 סנט למניה, מול 2.9 מיליון דולר או 30 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
