גולדשלגר: דרכי פעולת ההנהלה עלול להוביל למבוי סתום
יו"ר ועד המנהלים ומורשי החתימה בבנק הבינלאומי, יונה גולדשלגר, ייפגש ביום ראשון עם מנכ"ל הבנק דוד גרנות. על מנת לדון בסכסוך העבודה בבנק שמאיים על יציבותו.
לדברי גולדשלגר, דרך הפעולה של ההנהלה עלולה להוביל את הבנק למבוי סתום. הנהלת הבנק וגישתה כלפי העובדים מסכנת את עתידו של הבנק ואת מאזנו, דווקא בתקופה רווחית זו. גולדשלגר קורא לבינו צדיק ולדוד גרנות לא לחזור על השגיאות החמורות של ההנהלה הקודמת בראשותו של פיוטרקובסקי שהביאה את הבנק להפסדים חסרי תקדים.
ועד המנהלים ומורשי החתימה מאיים לנקוט צעדים ארגוניים חריפים ביותר כבר בשבוע הקרוב, במידה ובפגישה לא תושג התקדמות משמעותית. גולדשלגר: "ההנהלה לא תצליח לשבור אותנו. ניאבק בכל הכוח למען זכויות המנהלים ויתר עובדי הבנק".
סכסוך העבודה בבנק הבינלאומי נמשך מזה מספר חודשים על רקע סירובה של ההנהלה לשלם לעובדים בונוס על רווחי הבנק בשנת 2003, ובשל כוונתה לא להעביר את עובדי בנק אינווסטק מחוזים אישיים להסכם קיבוצי כמקובל. בנוסף, מוחים העובדים על מינוי אנשים מבחוץ לתפקידים שונים על חשבון קידום מנהלים מתוך המערכת.
בבנק הבינלאומי הגיבו להתקפות הועד באומרם:
"הבינלאומי מצרים על ההתנהלות הלא עניינית של הועד, שדחה את כל הצעות ההנהלה לסיום הולם של הסכסוך"
לדברי הנהלת הבנק, דרישת הועד לבונוס חורגת מן הסכם השכר שנחתם בין הועד לבנק, ואינה כלולה בהסכם ההצמדה לבנק לאומי. הנהלה הדגישה כי אין בכוונתה לשלם בונוס לעובדים על רווחי 2003 בשל התשואה הנמוכה (4.8%).
בתגובה לטענות העובדים בעניין אינווסטק, הבנק מבהיר כי אינווסטק תישאר חברת בת עצמאית לכל דבר ועניין, ובבנק מעונינים לשמר אותה ככזו ולא לפגוע בעצמאותה.
בבנק מבהירים כי מינוי חברי הנהלה הינה זכות ניהולית בלעדית של מנכ"ל הבנק, זכות שעולה מן ההסכם שנחתם בין ההנהלה לועד בשנת 2000.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
