גולדשלגר: דרכי פעולת ההנהלה עלול להוביל למבוי סתום

מוסיף, הנהלת הבנק וגישתה כלפי העובדים מסכנת את עתידו של הבנק ואת מאזנו, דווקא בתקופה רווחית זו. קורא לבינו צדיק ולדוד גרנות לא לחזור על השגיאות של ההנהלה הקודמת
דרור איטח |

יו"ר ועד המנהלים ומורשי החתימה בבנק הבינלאומי, יונה גולדשלגר, ייפגש ביום ראשון עם מנכ"ל הבנק דוד גרנות. על מנת לדון בסכסוך העבודה בבנק שמאיים על יציבותו.

לדברי גולדשלגר, דרך הפעולה של ההנהלה עלולה להוביל את הבנק למבוי סתום. הנהלת הבנק וגישתה כלפי העובדים מסכנת את עתידו של הבנק ואת מאזנו, דווקא בתקופה רווחית זו. גולדשלגר קורא לבינו צדיק ולדוד גרנות לא לחזור על השגיאות החמורות של ההנהלה הקודמת בראשותו של פיוטרקובסקי שהביאה את הבנק להפסדים חסרי תקדים.

ועד המנהלים ומורשי החתימה מאיים לנקוט צעדים ארגוניים חריפים ביותר כבר בשבוע הקרוב, במידה ובפגישה לא תושג התקדמות משמעותית. גולדשלגר: "ההנהלה לא תצליח לשבור אותנו. ניאבק בכל הכוח למען זכויות המנהלים ויתר עובדי הבנק".

סכסוך העבודה בבנק הבינלאומי נמשך מזה מספר חודשים על רקע סירובה של ההנהלה לשלם לעובדים בונוס על רווחי הבנק בשנת 2003, ובשל כוונתה לא להעביר את עובדי בנק אינווסטק מחוזים אישיים להסכם קיבוצי כמקובל. בנוסף, מוחים העובדים על מינוי אנשים מבחוץ לתפקידים שונים על חשבון קידום מנהלים מתוך המערכת.

בבנק הבינלאומי הגיבו להתקפות הועד באומרם:

"הבינלאומי מצרים על ההתנהלות הלא עניינית של הועד, שדחה את כל הצעות ההנהלה לסיום הולם של הסכסוך"

לדברי הנהלת הבנק, דרישת הועד לבונוס חורגת מן הסכם השכר שנחתם בין הועד לבנק, ואינה כלולה בהסכם ההצמדה לבנק לאומי. הנהלה הדגישה כי אין בכוונתה לשלם בונוס לעובדים על רווחי 2003 בשל התשואה הנמוכה (4.8%).

בתגובה לטענות העובדים בעניין אינווסטק, הבנק מבהיר כי אינווסטק תישאר חברת בת עצמאית לכל דבר ועניין, ובבנק מעונינים לשמר אותה ככזו ולא לפגוע בעצמאותה.

בבנק מבהירים כי מינוי חברי הנהלה הינה זכות ניהולית בלעדית של מנכ"ל הבנק, זכות שעולה מן ההסכם שנחתם בין ההנהלה לועד בשנת 2000.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.