שיפור אווירה בטחונית יביא זינוק בסחר עם מדינות ערב
התחממות היחסים באזור, תוך הידוק הקשרים המדיניים עם מצרים וירדן ושיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לזינוק בסחר בינינו לבין מדינות ערב והרשות הפלשתינאית כבר בשנת 2005 ולחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות הישירות בישראל. כך טוען נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא, שרגא ברוש, ערב המפגש בין שרון, מובארק, עבדאללה ואבו מאזן בשארם א-שייח'.
ברוש מעריך, כי היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה, אם אכן התחממות היחסים באזור תצבור תנופה, לכ-3 מיליארד דולר - יותר מ-פי 3 מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-800 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי לירידת המתח הביטחוני השפעה רבה על הכלכלה הישראלית העשוייה להכנס לשיעורי צמיחה בשיעורים גבוהים ולמשך מספר שנים, במקביל לצמיחה בעולם.
ברוש מציין, כי גם בשנת 2004, בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני, חל גידול של כ-48% ביצוא של ישראל למדינות ערב לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-180 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מסביר, כי הגידול ביצוא למדינות ערב נובע בעיקר מהתרחבות היצוא לירדן ולמצרים, כאשר היצוא לירדן הושפע מהגידול בפעילות במסגרת הסכם הקוויז עם ירדן בענף הטקסטיל וההלבשה. נתונים אלו, מציין ברוש, לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינות שלישיות בהיקף של 12 מיליון דולר נוספים בשנת 2004, זאת במסגרת פרוייקטים משותפים בין חברות ישראליות לחברות ערביות.
היבוא ממדינות ערב לישראל גדל אף הוא בשנת 2004 בכ-20% והסתכם בכ-82 מליון דולר. ברוש מסר עוד, כי היצוא התעשייתי של ישראל לרשות הפלשתינאית גדל בשנת 2004 בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-1.6 מיליארד שקל - כולל מוצרי מזון, מוצרי פלסטיק וגומי, מוצרי מתכת, מכונות וציוד, כימיקלים ומוצרים כימיים, חומרי גלם לתעשיית הבנייה, ציוד תקשורת אלקטרוני ועוד. עם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-35% בהשוואה לשנת השיא ב-99' לפני פרוץ האינתיפאדה.
מניתוח מכון היצוא על נתוני הסחר עם מדינות ערב מתברר כי היצוא לירדן גדל בשנת 2004 בכ-55% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-134 מליון דולר. עיקר הגידול ביצוא – מוצרי טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס. היצוא למצרים גדל אשתקד בכ-11% והסתכם בכ-29.2 מליון דולר, עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט, טקסטיל הלבשה ועור.
היצוא לעיראק, בעיקר לצבא האמריקאי, (מוצרים ביטחוניים ומוצרי צריכה, כלי הובלה, מוצרי גומי ופלסטיקה, כרייה וחציבה ומינרליים), עלה פי 10, מ-500 אלף דולר בשנת 2003 לכ-5 מיליון דולר בשנת 2004. היצוא למדינות המפרץ הפרסי גדל אשתקד בכ-110% והסתכם בכ-1.9 מליון דולר - עיקר היצוא מכונות וציוד, ציוד טלקומוניקציה. עוד עלה מניתוח מכון היצוא, כי היצוא למרוקו גדל אשתקד בכ-33% והסתכם בכ-8.9 מליון דולר. עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
