שיפור אווירה בטחונית יביא זינוק בסחר עם מדינות ערב
התחממות היחסים באזור, תוך הידוק הקשרים המדיניים עם מצרים וירדן ושיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לזינוק בסחר בינינו לבין מדינות ערב והרשות הפלשתינאית כבר בשנת 2005 ולחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות הישירות בישראל. כך טוען נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא, שרגא ברוש, ערב המפגש בין שרון, מובארק, עבדאללה ואבו מאזן בשארם א-שייח'.
ברוש מעריך, כי היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה, אם אכן התחממות היחסים באזור תצבור תנופה, לכ-3 מיליארד דולר - יותר מ-פי 3 מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-800 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי לירידת המתח הביטחוני השפעה רבה על הכלכלה הישראלית העשוייה להכנס לשיעורי צמיחה בשיעורים גבוהים ולמשך מספר שנים, במקביל לצמיחה בעולם.
ברוש מציין, כי גם בשנת 2004, בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני, חל גידול של כ-48% ביצוא של ישראל למדינות ערב לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-180 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מסביר, כי הגידול ביצוא למדינות ערב נובע בעיקר מהתרחבות היצוא לירדן ולמצרים, כאשר היצוא לירדן הושפע מהגידול בפעילות במסגרת הסכם הקוויז עם ירדן בענף הטקסטיל וההלבשה. נתונים אלו, מציין ברוש, לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינות שלישיות בהיקף של 12 מיליון דולר נוספים בשנת 2004, זאת במסגרת פרוייקטים משותפים בין חברות ישראליות לחברות ערביות.
היבוא ממדינות ערב לישראל גדל אף הוא בשנת 2004 בכ-20% והסתכם בכ-82 מליון דולר. ברוש מסר עוד, כי היצוא התעשייתי של ישראל לרשות הפלשתינאית גדל בשנת 2004 בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-1.6 מיליארד שקל - כולל מוצרי מזון, מוצרי פלסטיק וגומי, מוצרי מתכת, מכונות וציוד, כימיקלים ומוצרים כימיים, חומרי גלם לתעשיית הבנייה, ציוד תקשורת אלקטרוני ועוד. עם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-35% בהשוואה לשנת השיא ב-99' לפני פרוץ האינתיפאדה.
מניתוח מכון היצוא על נתוני הסחר עם מדינות ערב מתברר כי היצוא לירדן גדל בשנת 2004 בכ-55% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-134 מליון דולר. עיקר הגידול ביצוא – מוצרי טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס. היצוא למצרים גדל אשתקד בכ-11% והסתכם בכ-29.2 מליון דולר, עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט, טקסטיל הלבשה ועור.
היצוא לעיראק, בעיקר לצבא האמריקאי, (מוצרים ביטחוניים ומוצרי צריכה, כלי הובלה, מוצרי גומי ופלסטיקה, כרייה וחציבה ומינרליים), עלה פי 10, מ-500 אלף דולר בשנת 2003 לכ-5 מיליון דולר בשנת 2004. היצוא למדינות המפרץ הפרסי גדל אשתקד בכ-110% והסתכם בכ-1.9 מליון דולר - עיקר היצוא מכונות וציוד, ציוד טלקומוניקציה. עוד עלה מניתוח מכון היצוא, כי היצוא למרוקו גדל אשתקד בכ-33% והסתכם בכ-8.9 מליון דולר. עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
