שיפור אווירה בטחונית יביא זינוק בסחר עם מדינות ערב
התחממות היחסים באזור, תוך הידוק הקשרים המדיניים עם מצרים וירדן ושיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לזינוק בסחר בינינו לבין מדינות ערב והרשות הפלשתינאית כבר בשנת 2005 ולחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות הישירות בישראל. כך טוען נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא, שרגא ברוש, ערב המפגש בין שרון, מובארק, עבדאללה ואבו מאזן בשארם א-שייח'.
ברוש מעריך, כי היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה, אם אכן התחממות היחסים באזור תצבור תנופה, לכ-3 מיליארד דולר - יותר מ-פי 3 מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-800 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי לירידת המתח הביטחוני השפעה רבה על הכלכלה הישראלית העשוייה להכנס לשיעורי צמיחה בשיעורים גבוהים ולמשך מספר שנים, במקביל לצמיחה בעולם.
ברוש מציין, כי גם בשנת 2004, בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני, חל גידול של כ-48% ביצוא של ישראל למדינות ערב לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-180 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מסביר, כי הגידול ביצוא למדינות ערב נובע בעיקר מהתרחבות היצוא לירדן ולמצרים, כאשר היצוא לירדן הושפע מהגידול בפעילות במסגרת הסכם הקוויז עם ירדן בענף הטקסטיל וההלבשה. נתונים אלו, מציין ברוש, לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינות שלישיות בהיקף של 12 מיליון דולר נוספים בשנת 2004, זאת במסגרת פרוייקטים משותפים בין חברות ישראליות לחברות ערביות.
היבוא ממדינות ערב לישראל גדל אף הוא בשנת 2004 בכ-20% והסתכם בכ-82 מליון דולר. ברוש מסר עוד, כי היצוא התעשייתי של ישראל לרשות הפלשתינאית גדל בשנת 2004 בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-1.6 מיליארד שקל - כולל מוצרי מזון, מוצרי פלסטיק וגומי, מוצרי מתכת, מכונות וציוד, כימיקלים ומוצרים כימיים, חומרי גלם לתעשיית הבנייה, ציוד תקשורת אלקטרוני ועוד. עם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-35% בהשוואה לשנת השיא ב-99' לפני פרוץ האינתיפאדה.
מניתוח מכון היצוא על נתוני הסחר עם מדינות ערב מתברר כי היצוא לירדן גדל בשנת 2004 בכ-55% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-134 מליון דולר. עיקר הגידול ביצוא – מוצרי טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס. היצוא למצרים גדל אשתקד בכ-11% והסתכם בכ-29.2 מליון דולר, עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט, טקסטיל הלבשה ועור.
היצוא לעיראק, בעיקר לצבא האמריקאי, (מוצרים ביטחוניים ומוצרי צריכה, כלי הובלה, מוצרי גומי ופלסטיקה, כרייה וחציבה ומינרליים), עלה פי 10, מ-500 אלף דולר בשנת 2003 לכ-5 מיליון דולר בשנת 2004. היצוא למדינות המפרץ הפרסי גדל אשתקד בכ-110% והסתכם בכ-1.9 מליון דולר - עיקר היצוא מכונות וציוד, ציוד טלקומוניקציה. עוד עלה מניתוח מכון היצוא, כי היצוא למרוקו גדל אשתקד בכ-33% והסתכם בכ-8.9 מליון דולר. עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
