שיפור אווירה בטחונית יביא זינוק בסחר עם מדינות ערב
התחממות היחסים באזור, תוך הידוק הקשרים המדיניים עם מצרים וירדן ושיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לזינוק בסחר בינינו לבין מדינות ערב והרשות הפלשתינאית כבר בשנת 2005 ולחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות הישירות בישראל. כך טוען נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא, שרגא ברוש, ערב המפגש בין שרון, מובארק, עבדאללה ואבו מאזן בשארם א-שייח'.
ברוש מעריך, כי היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה, אם אכן התחממות היחסים באזור תצבור תנופה, לכ-3 מיליארד דולר - יותר מ-פי 3 מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-800 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי לירידת המתח הביטחוני השפעה רבה על הכלכלה הישראלית העשוייה להכנס לשיעורי צמיחה בשיעורים גבוהים ולמשך מספר שנים, במקביל לצמיחה בעולם.
ברוש מציין, כי גם בשנת 2004, בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני, חל גידול של כ-48% ביצוא של ישראל למדינות ערב לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-180 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מסביר, כי הגידול ביצוא למדינות ערב נובע בעיקר מהתרחבות היצוא לירדן ולמצרים, כאשר היצוא לירדן הושפע מהגידול בפעילות במסגרת הסכם הקוויז עם ירדן בענף הטקסטיל וההלבשה. נתונים אלו, מציין ברוש, לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינות שלישיות בהיקף של 12 מיליון דולר נוספים בשנת 2004, זאת במסגרת פרוייקטים משותפים בין חברות ישראליות לחברות ערביות.
היבוא ממדינות ערב לישראל גדל אף הוא בשנת 2004 בכ-20% והסתכם בכ-82 מליון דולר. ברוש מסר עוד, כי היצוא התעשייתי של ישראל לרשות הפלשתינאית גדל בשנת 2004 בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-1.6 מיליארד שקל - כולל מוצרי מזון, מוצרי פלסטיק וגומי, מוצרי מתכת, מכונות וציוד, כימיקלים ומוצרים כימיים, חומרי גלם לתעשיית הבנייה, ציוד תקשורת אלקטרוני ועוד. עם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-35% בהשוואה לשנת השיא ב-99' לפני פרוץ האינתיפאדה.
מניתוח מכון היצוא על נתוני הסחר עם מדינות ערב מתברר כי היצוא לירדן גדל בשנת 2004 בכ-55% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-134 מליון דולר. עיקר הגידול ביצוא – מוצרי טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס. היצוא למצרים גדל אשתקד בכ-11% והסתכם בכ-29.2 מליון דולר, עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט, טקסטיל הלבשה ועור.
היצוא לעיראק, בעיקר לצבא האמריקאי, (מוצרים ביטחוניים ומוצרי צריכה, כלי הובלה, מוצרי גומי ופלסטיקה, כרייה וחציבה ומינרליים), עלה פי 10, מ-500 אלף דולר בשנת 2003 לכ-5 מיליון דולר בשנת 2004. היצוא למדינות המפרץ הפרסי גדל אשתקד בכ-110% והסתכם בכ-1.9 מליון דולר - עיקר היצוא מכונות וציוד, ציוד טלקומוניקציה. עוד עלה מניתוח מכון היצוא, כי היצוא למרוקו גדל אשתקד בכ-33% והסתכם בכ-8.9 מליון דולר. עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
