שיפור אווירה בטחונית יביא זינוק בסחר עם מדינות ערב
התחממות היחסים באזור, תוך הידוק הקשרים המדיניים עם מצרים וירדן ושיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לזינוק בסחר בינינו לבין מדינות ערב והרשות הפלשתינאית כבר בשנת 2005 ולחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות הישירות בישראל. כך טוען נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא, שרגא ברוש, ערב המפגש בין שרון, מובארק, עבדאללה ואבו מאזן בשארם א-שייח'.
ברוש מעריך, כי היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה, אם אכן התחממות היחסים באזור תצבור תנופה, לכ-3 מיליארד דולר - יותר מ-פי 3 מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-800 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי לירידת המתח הביטחוני השפעה רבה על הכלכלה הישראלית העשוייה להכנס לשיעורי צמיחה בשיעורים גבוהים ולמשך מספר שנים, במקביל לצמיחה בעולם.
ברוש מציין, כי גם בשנת 2004, בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני, חל גידול של כ-48% ביצוא של ישראל למדינות ערב לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-180 מיליון דולר.
נשיא התאחדות התעשיינים מסביר, כי הגידול ביצוא למדינות ערב נובע בעיקר מהתרחבות היצוא לירדן ולמצרים, כאשר היצוא לירדן הושפע מהגידול בפעילות במסגרת הסכם הקוויז עם ירדן בענף הטקסטיל וההלבשה. נתונים אלו, מציין ברוש, לא כוללים יצוא עקיף למדינות ערב דרך מדינות שלישיות בהיקף של 12 מיליון דולר נוספים בשנת 2004, זאת במסגרת פרוייקטים משותפים בין חברות ישראליות לחברות ערביות.
היבוא ממדינות ערב לישראל גדל אף הוא בשנת 2004 בכ-20% והסתכם בכ-82 מליון דולר. ברוש מסר עוד, כי היצוא התעשייתי של ישראל לרשות הפלשתינאית גדל בשנת 2004 בכ-9% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם ב-1.6 מיליארד שקל - כולל מוצרי מזון, מוצרי פלסטיק וגומי, מוצרי מתכת, מכונות וציוד, כימיקלים ומוצרים כימיים, חומרי גלם לתעשיית הבנייה, ציוד תקשורת אלקטרוני ועוד. עם זאת, עדיין מדובר בירידה של כ-35% בהשוואה לשנת השיא ב-99' לפני פרוץ האינתיפאדה.
מניתוח מכון היצוא על נתוני הסחר עם מדינות ערב מתברר כי היצוא לירדן גדל בשנת 2004 בכ-55% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-134 מליון דולר. עיקר הגידול ביצוא – מוצרי טקסטיל, הלבשה, עור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס. היצוא למצרים גדל אשתקד בכ-11% והסתכם בכ-29.2 מליון דולר, עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט, טקסטיל הלבשה ועור.
היצוא לעיראק, בעיקר לצבא האמריקאי, (מוצרים ביטחוניים ומוצרי צריכה, כלי הובלה, מוצרי גומי ופלסטיקה, כרייה וחציבה ומינרליים), עלה פי 10, מ-500 אלף דולר בשנת 2003 לכ-5 מיליון דולר בשנת 2004. היצוא למדינות המפרץ הפרסי גדל אשתקד בכ-110% והסתכם בכ-1.9 מליון דולר - עיקר היצוא מכונות וציוד, ציוד טלקומוניקציה. עוד עלה מניתוח מכון היצוא, כי היצוא למרוקו גדל אשתקד בכ-33% והסתכם בכ-8.9 מליון דולר. עיקר היצוא - כימיקלים וזיקוקי נפט.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
