הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
היום הורשע דניאל קידר, שרצח את יזם הנדל״ן אלדד פרי ב–2021. ההרשעה הינה רצח בנסיבות מחמירות, והעונש עליה הוא 20 שנות מאסר (מאסר עולם). בנוסף, כלי הרכב איתו ביצע הנאשם את הרצח חולט ממנו – אופנוע קווסאקי בשיווי 67 אלף שקל.
יזם הנדל״ן אלדד פרי
הרצח אירע ברחובות ב–15 באוקטובר 2021. פרי הגיע לתפילת הבוקר בבית הכנסת בו נהג להתפלל ברחובות קצת אחרי השעה שש בבוקר. קידר ארב לו על אופנוע באיזור, וכשיצא פרי מרכב המרצדס שלו, ירה בו קידר 7 כדורים, ובכך גרם למותו בזירה. קידר החזיק באקדח ברישיון. לשם הרכבת כתב האישום שהוגש נגד קידר העידו 117 עדים, ובו הוא נאשם ברצח בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין. העונש על סעיף זה הוא 20 שנות מאסר.
פרשת רציחתו של אלדד פרי
בשנת 2018 הקים פרי קבוצת רכישה בשם ׳פרי BEST לוד׳ בעזרת החברה בבעלות פרי אסטרטגיות בע״מ, מקבוצת פרי. קידר, רכש שתי דירות בפרוייקט של פרי, אחת לו ואחת לבנו, ושילם עליהם 2.26 מיליון שקל. פרי נתן לקידר ערבות אישית ומשכון כדי להבטיח את השקעתו של קידר בפרוייקט. אחרי כשנתיים, בספטמבר 2020 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה להורות על פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד פרי, באוקטובר של אותה שנה הוגשה בקשה לצו פתיחת הליכים בעניין חדלות הפרעון של פרי בבית המשפט השלום ראשון לציון. בסוף חודש אוקטובר 2020 החליט בית המשפט על מינוי נאמן לנכסיו האישיים של אלדד פרי. חודש לאחר מינויו של הנאמן, בהליך פורמאלי, הגיש קידר תביעת חוב נגד פרי, לה הוסיף תצהיר לפיו הוא הולך שולל בהשקעה בה פרי הציג מצגי שווא, תוך שהוא לא קידם את הפרוייקט בפועל, כך לטענת קידר. קידר ערך 11 תצפיות, תוך שהוא מנסה להתחקות אחר שגרת יומו של פרי. קידר הגיע בעיקר בשעות הבוקר לשכונתו של פרי וניסה ללמוד מתי הוא יוצא ושב אל ביתו. קידר היה חובב כלי נשק, והיה מקצוען בתפעול כלים מעין אלה.- 2.אידיוט 04/11/2024 22:07הגב לתגובה זוכך צריך לטפל בנוכלים והגנבים. ביד קשה.
- 1.בת אל 04/11/2024 17:37הגב לתגובה זובית הכנסת לא מגן עליכם
- קפלניסט 25/12/2024 15:28הגב לתגובה זויקבלו את עונשם
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למחוק את העתירה נגד הביטוח הלאומי
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
