הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
היום הורשע דניאל קידר, שרצח את יזם הנדל״ן אלדד פרי ב–2021. ההרשעה הינה רצח בנסיבות מחמירות, והעונש עליה הוא 20 שנות מאסר (מאסר עולם). בנוסף, כלי הרכב איתו ביצע הנאשם את הרצח חולט ממנו – אופנוע קווסאקי בשיווי 67 אלף שקל.
יזם הנדל״ן אלדד פרי
הרצח אירע ברחובות ב–15 באוקטובר 2021. פרי הגיע לתפילת הבוקר בבית הכנסת בו נהג להתפלל ברחובות קצת אחרי השעה שש בבוקר. קידר ארב לו על אופנוע באיזור, וכשיצא פרי מרכב המרצדס שלו, ירה בו קידר 7 כדורים, ובכך גרם למותו בזירה. קידר החזיק באקדח ברישיון. לשם הרכבת כתב האישום שהוגש נגד קידר העידו 117 עדים, ובו הוא נאשם ברצח בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין. העונש על סעיף זה הוא 20 שנות מאסר.
פרשת רציחתו של אלדד פרי
בשנת 2018 הקים פרי קבוצת רכישה בשם ׳פרי BEST לוד׳ בעזרת החברה בבעלות פרי אסטרטגיות בע״מ, מקבוצת פרי. קידר, רכש שתי דירות בפרוייקט של פרי, אחת לו ואחת לבנו, ושילם עליהם 2.26 מיליון שקל. פרי נתן לקידר ערבות אישית ומשכון כדי להבטיח את השקעתו של קידר בפרוייקט. אחרי כשנתיים, בספטמבר 2020 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה להורות על פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד פרי, באוקטובר של אותה שנה הוגשה בקשה לצו פתיחת הליכים בעניין חדלות הפרעון של פרי בבית המשפט השלום ראשון לציון. בסוף חודש אוקטובר 2020 החליט בית המשפט על מינוי נאמן לנכסיו האישיים של אלדד פרי. חודש לאחר מינויו של הנאמן, בהליך פורמאלי, הגיש קידר תביעת חוב נגד פרי, לה הוסיף תצהיר לפיו הוא הולך שולל בהשקעה בה פרי הציג מצגי שווא, תוך שהוא לא קידם את הפרוייקט בפועל, כך לטענת קידר. קידר ערך 11 תצפיות, תוך שהוא מנסה להתחקות אחר שגרת יומו של פרי. קידר הגיע בעיקר בשעות הבוקר לשכונתו של פרי וניסה ללמוד מתי הוא יוצא ושב אל ביתו. קידר היה חובב כלי נשק, והיה מקצוען בתפעול כלים מעין אלה.- 2.אידיוט 04/11/2024 22:07הגב לתגובה זוכך צריך לטפל בנוכלים והגנבים. ביד קשה.
- 1.בת אל 04/11/2024 17:37הגב לתגובה זובית הכנסת לא מגן עליכם
- קפלניסט 25/12/2024 15:28הגב לתגובה זויקבלו את עונשם

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
