הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
היום הורשע דניאל קידר, שרצח את יזם הנדל״ן אלדד פרי ב–2021. ההרשעה הינה רצח בנסיבות מחמירות, והעונש עליה הוא 20 שנות מאסר (מאסר עולם). בנוסף, כלי הרכב איתו ביצע הנאשם את הרצח חולט ממנו – אופנוע קווסאקי בשיווי 67 אלף שקל.
יזם הנדל״ן אלדד פרי
הרצח אירע ברחובות ב–15 באוקטובר 2021. פרי הגיע לתפילת הבוקר בבית הכנסת בו נהג להתפלל ברחובות קצת אחרי השעה שש בבוקר. קידר ארב לו על אופנוע באיזור, וכשיצא פרי מרכב המרצדס שלו, ירה בו קידר 7 כדורים, ובכך גרם למותו בזירה. קידר החזיק באקדח ברישיון. לשם הרכבת כתב האישום שהוגש נגד קידר העידו 117 עדים, ובו הוא נאשם ברצח בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין. העונש על סעיף זה הוא 20 שנות מאסר.
פרשת רציחתו של אלדד פרי
בשנת 2018 הקים פרי קבוצת רכישה בשם ׳פרי BEST לוד׳ בעזרת החברה בבעלות פרי אסטרטגיות בע״מ, מקבוצת פרי. קידר, רכש שתי דירות בפרוייקט של פרי, אחת לו ואחת לבנו, ושילם עליהם 2.26 מיליון שקל. פרי נתן לקידר ערבות אישית ומשכון כדי להבטיח את השקעתו של קידר בפרוייקט. אחרי כשנתיים, בספטמבר 2020 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה להורות על פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד פרי, באוקטובר של אותה שנה הוגשה בקשה לצו פתיחת הליכים בעניין חדלות הפרעון של פרי בבית המשפט השלום ראשון לציון. בסוף חודש אוקטובר 2020 החליט בית המשפט על מינוי נאמן לנכסיו האישיים של אלדד פרי. חודש לאחר מינויו של הנאמן, בהליך פורמאלי, הגיש קידר תביעת חוב נגד פרי, לה הוסיף תצהיר לפיו הוא הולך שולל בהשקעה בה פרי הציג מצגי שווא, תוך שהוא לא קידם את הפרוייקט בפועל, כך לטענת קידר. קידר ערך 11 תצפיות, תוך שהוא מנסה להתחקות אחר שגרת יומו של פרי. קידר הגיע בעיקר בשעות הבוקר לשכונתו של פרי וניסה ללמוד מתי הוא יוצא ושב אל ביתו. קידר היה חובב כלי נשק, והיה מקצוען בתפעול כלים מעין אלה.- 2.אידיוט 04/11/2024 22:07הגב לתגובה זוכך צריך לטפל בנוכלים והגנבים. ביד קשה.
- 1.בת אל 04/11/2024 17:37הגב לתגובה זובית הכנסת לא מגן עליכם
- קפלניסט 25/12/2024 15:28הגב לתגובה זויקבלו את עונשם
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
