השפעת המלחמה על המשק הישראלי מעוררת עניין גם מעבר לים. כמובן שלהתפתחויות המלחמה עלולות להיות השפעות שאכן ייגעו גם בכלכלה העולמית, כפי שציינו בלאקרוק בסקירתם האחרונה, אבל יש גם גופים הסוקרים את ישראל ברמה המקומית, בעיקר מנקודת מבט של משקיעים זרים, וכך גם הסקירה האחרונה של דויטשה בנק.

התאוששות הדרגתית במהלך 2024

בבנק ציינו שלמרות ההאטה המשמעותית שחווה המשק ברבעון הרביעי, האינדיקטורים הכלכליים מעידים על התאוששות. "נתונים על עסקאות בכרטיסי אשראי וסקרי סנטימנט מצביעים על חזרה לנורמליות ברבעונים הבאים", מציינים בבנק. "גם נתוני שוק התעסוקה מצביעים על התאוששות בשוק העבודה במהלך חודש דצמבר, כאשר מספר המועסקים רשם עלייה של 2.1% ושיעור האבטלה הרחב רשם ירידה מרמה של 10.1% בנובמבר לרמה של 7.6% בדצמבר".

בדויטשה בנק נותנים תחזית לצמיחה של 1.9% בתוצר בשנת 2023 ושל 1.8% בשנת 2024, בדומה לתחזית של בנק ישראל ובהנחה כי לא תחול הסלמה גיאופוליטית נוספת.

הסיכונים לאינפלציה

"ההאטה באינפלציה אשר החלה עוד בטרם תחילת האירועים הגיאופוליטיים, נהפכה להיות מוחשית יותר לאחריהם", מציינים בבנק. בדויטשה בנק גם מציינים כי יש מספר שיקולים המעלים את החששות מעלייה בשיעור האינפלציה במהלך 2024. הראשון הוא פיחות בשקל (5% מתחילת השנה) שעלול למחוק את ההשפעות החיוביות כתוצאה מההתחזקות שלו בחודשיים האחרונים.

השני הוא ההעלאה המתוכננת של מחירי הדלק בחודש פברואר ומס על צריכת חשמל בשיעור של 2.6% בפברואר. השלישית היא עלייה בהוצאות התובלה כתוצאה מהמצור החות'י בים האדום, והחמישית היא החששות הנוגעות לגירעון ב-2024. 

"לפני כן אנו צפינו כי התחזית עבור האינפלציה תהיה חיובית יותר בשנת 2024, בהתבסס על דעיכה במתיחות הגיאופוליטית, שקל חזק יותר ותקציב נמוך יותר", כותבים בדויטשה בנק. "אנו מעדכנים כעת את תחזית האינפלציה שלנו כך שהיא צפויה לעמוד על 2.5% בסוף שנת 2024 וזאת לאור ההתפתחויות האחרונות". 

תקציב 2024

בבנק גם מתייחסים לדינמיקות הסבוכות שצפויות בתקציב לאור הוצאות הביטחון הגבוהות והירידה בהכנסות ממיסים, שצפויים לבוא לידי ביטוי בגירעון גבוה יותר. תקציב הממשלה אושר על ידי הקבינט, כאשר יעד הגירעון נקבע ברמה של 6.6% מהתוצר בשנת 2024 (לעומת יעד גירעון של 2.3% שנקבע בתחילת שנת 2023 ומעל גירעון של 4.2% מהתוצר בשנת 2023).

• הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
• הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סך ההוצאות בתקציב צפויות לעלות בשיעור של 64.8 מיליארד שקל מהרמה ההתחלתית של התקציב בהיקף של 582 מיליארד שקל. 55 מיליארד שקל מתוך התוספת צפוי להיות מוקדש לתקציב הביטחון ועוד 13.4 מיליארד שקל צפויים ללכת למימון צרכים חברתיים, בעיקר עבור פיצוי לתושבים שנאלצו לפנות את בתיהם בעקבות הלחימה. בצד ההכנסות, ישנם תיקונים על מנת להביא לגידול בגביית המס. הצעדים המרכזיים(ישנם נוספים) כוללים מס מיוחד על רווחי הבנקים אשר צפוי לתרום כ-1.4 מיליארד שקל, העלאת המס על מוצרי טבק על מנת לייצר הכנסה נוספת של כ-600 מיליון שקל וחלוקה של כ-2 מיליארד שקל מהרווח הצבור על ידי חברות בשליטה ממשלתית.

"תוצאה מכל אלה אנו מגדילים את יעד הגירעון שלנו לרמה של 6% מהתוצר עבור שנת 2024, מעט מתחת לרמה של 6.6% מהיעד שנקבע על ידי ממשלת ישראל לשנת 2024", כותבים בדויטשה בנק". "עם זאת, אי הוודאות בנוגע למשך והיקף המתיחות באזור גורמים לחוסר וודאות משמעותית. אנו סבורים כי ישנם סיכונים לתחזית שלנו כלפי מעלה בשל הסיבות הבאות: הוצאה גדולה יותר על תקציב הביטחון. קיצוץ בהיקף נמוך יותר של הכספים הקואליציוניים או בסעיפים אחרים של התקציב. אי נכונות של הממשלה המכהנת להציג צעדים חדשים להגדלת ההכנסות כמו העלאות מיסים שונות".

המדיניות המוניטרית: בנק ישראל ינקוט בגישה זהירה יותר

בנק ישראל הוריד את הריבית בשיעור של 0.25% לרמה של 4.5% בהחלטה האחרונה, כאשר זו הייתה ההורדה הראשונה מאז תחילת 2022. אינפלציה נמוכה בחודש נובמבר, התמתנות בציפיות האינפלציוניות ויציבות בשווקים הפיננסיים היו הגורמים מאחורי החלטת הבנק להתחיל את תהליך ההקלה המוניטרית אחרי שלא נגע בשיעור הריבית בשתי פגישות רצופות מאז תחילת המלחמה ב-7 לאוקטובר בשל חששות ליציבות הפיננסית. בפרט, מטבע השקל התחזק בשיעור של 11% נכון ל-31 בדצמבר ביחס לשפל אליו הגיע ב-7 לאוקטובר.