דויטשה בנק: "צופים ריבית של 3.5% בישראל בסוף השנה"
השפעת המלחמה על המשק הישראלי מעוררת עניין גם מעבר לים. כמובן שלהתפתחויות המלחמה עלולות להיות השפעות שאכן ייגעו גם בכלכלה העולמית, כפי שציינו בלאקרוק בסקירתם האחרונה, אבל יש גם גופים הסוקרים את ישראל ברמה המקומית, בעיקר מנקודת מבט של משקיעים זרים, וכך גם הסקירה האחרונה של דויטשה בנק.
התאוששות הדרגתית במהלך 2024
בבנק ציינו שלמרות ההאטה המשמעותית שחווה המשק ברבעון הרביעי, האינדיקטורים הכלכליים מעידים על התאוששות. "נתונים על עסקאות בכרטיסי אשראי וסקרי סנטימנט מצביעים על חזרה לנורמליות ברבעונים הבאים", מציינים בבנק. "גם נתוני שוק התעסוקה מצביעים על התאוששות בשוק העבודה במהלך חודש דצמבר, כאשר מספר המועסקים רשם עלייה של 2.1% ושיעור האבטלה הרחב רשם ירידה מרמה של 10.1% בנובמבר לרמה של 7.6% בדצמבר".
בדויטשה בנק נותנים תחזית לצמיחה של 1.9% בתוצר בשנת 2023 ושל 1.8% בשנת 2024, בדומה לתחזית של בנק ישראל ובהנחה כי לא תחול הסלמה גיאופוליטית נוספת.
הסיכונים לאינפלציה
"ההאטה באינפלציה אשר החלה עוד בטרם תחילת האירועים הגיאופוליטיים, נהפכה להיות מוחשית יותר לאחריהם", מציינים בבנק. בדויטשה בנק גם מציינים כי יש מספר שיקולים המעלים את החששות מעלייה בשיעור האינפלציה במהלך 2024. הראשון הוא פיחות בשקל (5% מתחילת השנה) שעלול למחוק את ההשפעות החיוביות כתוצאה מההתחזקות שלו בחודשיים האחרונים.
השני הוא ההעלאה המתוכננת של מחירי הדלק בחודש פברואר ומס על צריכת חשמל בשיעור של 2.6% בפברואר. השלישית היא עלייה בהוצאות התובלה כתוצאה מהמצור החות'י בים האדום, והחמישית היא החששות הנוגעות לגירעון ב-2024.
"לפני כן אנו צפינו כי התחזית עבור האינפלציה תהיה חיובית יותר בשנת 2024, בהתבסס על דעיכה במתיחות הגיאופוליטית, שקל חזק יותר ותקציב נמוך יותר", כותבים בדויטשה בנק. "אנו מעדכנים כעת את תחזית האינפלציה שלנו כך שהיא צפויה לעמוד על 2.5% בסוף שנת 2024 וזאת לאור ההתפתחויות האחרונות".
תקציב 2024
בבנק גם מתייחסים לדינמיקות הסבוכות שצפויות בתקציב לאור הוצאות הביטחון הגבוהות והירידה בהכנסות ממיסים, שצפויים לבוא לידי ביטוי בגירעון גבוה יותר. תקציב הממשלה אושר על ידי הקבינט, כאשר יעד הגירעון נקבע ברמה של 6.6% מהתוצר בשנת 2024 (לעומת יעד גירעון של 2.3% שנקבע בתחילת שנת 2023 ומעל גירעון של 4.2% מהתוצר בשנת 2023).- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההוצאות בתקציב צפויות לעלות בשיעור של 64.8 מיליארד שקל מהרמה ההתחלתית של התקציב בהיקף של 582 מיליארד שקל. 55 מיליארד שקל מתוך התוספת צפוי להיות מוקדש לתקציב הביטחון ועוד 13.4 מיליארד שקל צפויים ללכת למימון צרכים חברתיים, בעיקר עבור פיצוי לתושבים שנאלצו לפנות את בתיהם בעקבות הלחימה. בצד ההכנסות, ישנם תיקונים על מנת להביא לגידול בגביית המס. הצעדים המרכזיים(ישנם נוספים) כוללים מס מיוחד על רווחי הבנקים אשר צפוי לתרום כ-1.4 מיליארד שקל, העלאת המס על מוצרי טבק על מנת לייצר הכנסה נוספת של כ-600 מיליון שקל וחלוקה של כ-2 מיליארד שקל מהרווח הצבור על ידי חברות בשליטה ממשלתית.
"תוצאה מכל אלה אנו מגדילים את יעד הגירעון שלנו לרמה של 6% מהתוצר עבור שנת 2024, מעט מתחת לרמה של 6.6% מהיעד שנקבע על ידי ממשלת ישראל לשנת 2024", כותבים בדויטשה בנק". "עם זאת, אי הוודאות בנוגע למשך והיקף המתיחות באזור גורמים לחוסר וודאות משמעותית. אנו סבורים כי ישנם סיכונים לתחזית שלנו כלפי מעלה בשל הסיבות הבאות: הוצאה גדולה יותר על תקציב הביטחון. קיצוץ בהיקף נמוך יותר של הכספים הקואליציוניים או בסעיפים אחרים של התקציב. אי נכונות של הממשלה המכהנת להציג צעדים חדשים להגדלת ההכנסות כמו העלאות מיסים שונות".
המדיניות המוניטרית: בנק ישראל ינקוט בגישה זהירה יותר
בנק ישראל הוריד את הריבית בשיעור של 0.25% לרמה של 4.5% בהחלטה האחרונה, כאשר זו הייתה ההורדה הראשונה מאז תחילת 2022. אינפלציה נמוכה בחודש נובמבר, התמתנות בציפיות האינפלציוניות ויציבות בשווקים הפיננסיים היו הגורמים מאחורי החלטת הבנק להתחיל את תהליך ההקלה המוניטרית אחרי שלא נגע בשיעור הריבית בשתי פגישות רצופות מאז תחילת המלחמה ב-7 לאוקטובר בשל חששות ליציבות הפיננסית. בפרט, מטבע השקל התחזק בשיעור של 11% נכון ל-31 בדצמבר ביחס לשפל אליו הגיע ב-7 לאוקטובר.
- 1.יורם 25/01/2024 12:09הגב לתגובה זולשמאל.. מהנדסים נתונים כדי לרצות את השווקים הבינלאומיים. מדדים יורדם ומחירים עולים רק בישראל זה אפשרי

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.