עליית הריבית פוגעת במשק. אבל אי עליית הריבית, תפגע בכם אפילו יותר
אינפלציה אמיר ירון בנמין נתניהו בנק ישראל החלטת ריבית הכלכלן הראשי יוקר המחיה ממשלת ישראל משרד האוצר ריבית בנק ישראל כל פעם שבנק ישראל מעלה ריבית, מיד מתחילים לשמוע תגובות משלושה כיוונים עיקריים: התעשיינים, שמתלוננים שהעלאת הריבית תפגע בעסקים שלהם, משקי בית, שמתלוננים בעיקר על העלייה בגובה המשכנתה, ופוליטיקאים שמתלוננים שעליית הריבית מקטינה את הסיכוי שלהם להיבחר שוב. כולם צודקים, ובכל זאת, במצב הנוכחי לבנק ישראל אין ברירה, וזה בהחלט אפשרי שריבית בנק ישראל תמשיך לעלות גם מעבר ל- 4.75%.
לבנקים מרכזיים יש תפקיד מרכזי אחד: לשמור על יציבות של המטבע. לבנק המרכזי יש את השליטה על כמות הכסף, ולכן הבנק המרכזי אחראי גם על כך שלכסף יהיה ערך. בנקים מרכזיים מכירים גם בהשפעה שיש לכמות הכסף (והריבית שנגזרת ממנה) על הכלכלה הריאלית, ולכן המטרה המשנית שלהם היא לסייע בהשגת תעסוקה מקסימלית.
אבל גם כשהם מנסים לסייע בהשגת תעסוקה מקסימלית, הבנק המרכזי מחויב לזכור שפגיעה בערך הכסף פוגע גם הוא בכלכלה. לכן, לאורך זמן, שמירה על אינפלציה גבוהה יחסית היא כמעט אף פעם לא אסטרטגיה טובה. היו כמה מדינות שניסו את זה, והן כמעט תמיד התחרטו על הניסיון.
הנה הסכנה הגדולה באינפלציה
נסביר את הסכנה הגדולה של האינפלציה: בשלב הראשון, החברות מרוצות, כי כשיש אינפלציה, הן מוכרות במחירים גבוהים, אבל העובדים שלהם מקבלים שכר נמוך יותר. בשלב השני, רמת החיים של העובדים מתחילה לרדת, ואז הם דורשים עליות שכר. בדרך כלל מה שקורה במצב הזה, זה שנוצרים מנגנונים להתמודדות עם האינפלציה. בישראל, למשל, נוצרו בזמן האינפלציה הגבוהה של שנות ה-1980 מנגנונים של הצמדת שכר וריבית לאינפלציה. אבל גם מנגנונים כאלה לא יכולים להגן על העובדים באופן מלא, ולכן העובדים כל הזמן חיים בתחושה של ריצה אחרי הערך של הכסף. ככל שהאינפלציה נמשכת, אנשים עושים השקעות מסוכנות יותר רק בשביל להרגיש שהערך של הכסף שלהם לא נשחק. בסופו של דבר, ההשקעות האלה נופלות, ואנשים מגלים שלא רק שהמחירים יותר גבוהים, הם גם נשארו עם פחות חסכונות.- מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה עכשיו זה כן נכון להעלות את הריבית?
כדי להימנע מהמצבים הללו הבנק המרכזי מחויב למנוע תהליך מתמשך של אינפלציה. לכן, הסוגייה היחידה הרלוונטית עבור בנק המרכזי כשהוא בא להחליט האם להעלות ריבית, היא האם שינויים בריבית אכן יביאו לשינוי בקצב שינוי המחירים. לעתים, כאשר יש עליות מחירים שנובעות משינויים כלל עולמיים, או משינויים בתנאי השוק, אין טעם שהבנק המרכזי ינסה לפעול בכל כדי למנוע את עליות המחירים. בארה"ב, לדוגמה, האינפלציה החלה לעלות בתחילת 2021, אבל הבנק המרכזי המתין עם העלאות ריבית עד מרץ 2022. הסיבה לכך שהבנק המרכזי האמריקאי המתין כל-כך הרבה זמן הייתה שהוא סבר שעליות המחירים מיובאות מחו"ל, ונובעות מעליות במחירי האנרגיה, ומעלייה במחירים של מוצרים ששרשראות האספקה שלהם נפגעו בקורונה.
באותה מידה, אין גם טעם להעלות ריבית אם עליות המחירים נובעות משינוי במדיניות הממשלה. אם הממשלה תחליט להעלות את המע"מ, למשל, אין טעם שבנק ישראל יילחם בעליות המחירים בעזרת עלייה בריבית.
אבל בנתונים הנוכחיים, עליות המחירים הן לא מיובאות. ב-12 החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן הכללי עלה ב-5%. אם היינו מוציאים מהחישוב סעיפים שמושפעים במידה רבה מעונתיות, כמו אנרגיה ומזון, המדד היה עולה ב-5.1%. כלומר, הסעיפים התנודתיים, אלו שמושפעים במידה רבה משינויים בשווקים העולמיים, דווקא מושכים את המחירים קצת כלפי מטה.
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
כך שהאינפלציה לא נובעת מסיבות זמניות, או מגורמים טכניים כמו פגיעה בשרשראות האספקה. האינפלציה היא כאן בגלל שהיצרנים והספקים המקומיים התרגלו לכך שיש אינפלציה, ולכן הם יכולים להעלות מחירים. כל עוד המצב הזה נמשך, האינפלציה לא תפסק.
מי יכול לעשות משהו כדי לעצור את האינפלציה?
יש שני גורמים שיכולים לעשות משהו לגבי זה. הממשלה ובנק ישראל. הממשלה יכולה לעשות שני סוגים של פעולות. הסוג הראשון, זה לשנות את התנאים בשוק. כלומר, הממשלה יכלה לבטל חסמים על ייבוא ולהילחם על הגדלת התחרות. הסוג השני זה לצמצם הוצאות. הממשלה אומנם התכוונה לבצע משהו מהסוג הזה – התקציב שלה ל-2023 ו-2024 אמור היה להיות תקציב עם גירעון קטן, שיכול היה לסייע בצמצום האינפלציה. אבל בינתיים, הכלכלנית הראשית באוצר, שהיא האחראית לחזות את הגירעון הממשלתי, הקטינה משמעותית את תחזיות הצמיחה שלה ביחס לתחזיות שעל פיהן נקבע התקציב שעומד לעבור השבוע בכנסת. כך שהממשלה הולכת להעביר תקציב שהוא לא רלוונטי עוד לפני שהוא עבר. זה אומר שהממשלה תיאלץ בשבועות הקרובים להחליט אם היא רוצה לקצץ בהוצאות או להגדיל את המיסים. אבל כל זמן שהיא לא עושה אף אחת משתי הפעולות האלה, הלחץ לעליות מחירים יימשך.
אז כרגע נשאר רק בנק ישראל כגוף שיכול לעשות משהו לגבי האינפלציה, ולכן הוא יעשה את מה שהוא יכול, שזה להעלות את הריבית. אם הוא לא יעשה את זה, כולנו נפגע יותר, כולל אלו שמתלוננים הכי חזק, לוקחי המשכנתאות והתעשיינים. לוקחי המשכנתאות ייפגעו כי מרבית המשכנתאות מכילות גם מרכיב שצמוד לאינפלציה, והמרכיב הזה עולה כעת באופן מהיר יותר מעליית הריבית. התעשיינים ייפגעו כי ככל שהאינפלציה עולה, אנשים יכולים לקנות פחות. אז עליית הריבית פוגעת במשק. אבל אי עליית הריבית, תפגע בו אפילו יותר.
אביחי שניר,
- 7.נווה 27/05/2023 19:26הגב לתגובה זוהחרדים בזזו את קופת המדינה
- נורית 27/05/2023 23:36הגב לתגובה זודי לבזוז
- 6.מגוס 23/05/2023 12:28הגב לתגובה זובנתיים שום כלכלן אינו יודע לחזות מה יהיה בעוד חודשים, כל הכלכלה המודלים לא שווים כלום. בנק ישראל לא מסוגל להעריך מה יהיהוהכלי היחיד שיש בידו זו הורדה או העלאת הריבית.מי שנהנה מהעלאות הריביות זו הבנקים בעיקר
- 5.צח 23/05/2023 10:22הגב לתגובה זואחרת האפקטיביות של העלאת הריבית מתמתנת אם הדולר ממשיך לעלות ואפילו שנשאר במקום.
- 4.קשקש 23/05/2023 09:29הגב לתגובה זוראשית הריבית לא תעצור אולי בדרך היא תעשה פסק זמן של מספר חודשים אך הכיוון הוא לא פחות מ-6.5% ואם מחירי הנכסים לא ירדו הריבית תמשיך לעלות בעוצמה אפילו עד ל-11% ועוד דבר זה עולמי ולא מקומי על כן אין להאשים שום ממשלה ימין מרכז או שמאל אני מאמין שהרוכשים האחרונים יהיו הקורבנות כי הריבית הפיטורים והמיתון הם השילוב לירידת מחירי הנכסים.
- צעיר 23/05/2023 22:43הגב לתגובה זוהציבור הצעיר קיבל מכה רצינית מהעלאות ריבית מעבר למחיר שהיה משלם לולא העלאת הריבית. מדובר על גידול של מעל 10 אחוזים בתשלום החודשים לאלו שקנו דירות במרכז עם תמהיל פריים
- 3.ניכר 23/05/2023 09:13הגב לתגובה זואת משבר שנות ה 80 ,אז פרס ,פישר ושר האוצר יצרו הסכם בין ממשלה מעסיקים הסתדרות וקראו לה "עיסקת חבילה" והורידו אינפלציה דרקונית של 20% חודשי,אך למה תמיד לחכות לשלב האין ברירה?
- 2.רעות 23/05/2023 08:48הגב לתגובה זויש עוד דרך, להפחית את כמות כסף, שחצי מתקציב המדינה יהיה החזרת החובות שלה לבנק ישראל ובכך כמות הכסף תקטן האינפלציה תפחת והמיסים יפחתו כבר בשנה העוקבת. זה אומר שהמדינה לא תהיה אמא שלנו וכל אחד יצטרך להוציא בעצמו את ההוצאות שלו ולא לקבל חינמים ובזבוזים.
- 1.ביביסט 23/05/2023 07:46הגב לתגובה זואם יש בישראל 10-15 גופי ענק שמוכרים לציבור את כל המוצרים והמזון שיש במשק האם עליית הריבית תגרום להם לא להעלות מחירים? הבעיה בישראל שהדיפ סטייט שומר על אותו חברות ענק להמשיך לעשוק את הציבור. הדיפסטייט נהנה מפנסיות תקציביות ומשכורות עתק
- רואים שאתה ביביסט. מי אתה מול כלכלן כמו ד"ר שניר? קשקשן (ל"ת)קשקשן 23/05/2023 09:57הגב לתגובה זו
מטוס אתיחאד (אתיחאד)טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
