סטלה קורין ליברסטלה קורין ליבר
מסכמת שבוע

סטלה קורין-ליבר מסכמת שבוע: הנגיף שהטריף את העולם סידר לבנקים שנה חלומית

וגם: איך אפשר לדון בכנסת ב"תוספת הרמטכ"ל" הנפיצה כשכל כך הרבה שרים וח"כים נהנים מהפנסיה התקציבית השמנמנה, ואיך באמת נראית תמונת השוויון בין גברים לנשים מאחורי הפרסומים וההצהרות החגיגיות של כל מיני מוסדות בישראל

 

איזה וירוס נפלא! 2021 היתה שנה מדהימה לבנקים. נשברו שיאי הרווח. לאומי -0.37% עם 6 מיליארד, פועלים 0.05% עם כמעט 5 מיליארד, דיסקונט -0.25% 2.77 מיליארד, מזרחי טפחות -0.05% 3.2 מיליארד, כפול משנה קודמת. מה קרה? קורונה. כשהתחיל המשבר לפני שנתיים, הסגרים ודממת הקניות, הבהלה המקומית והעולמית היתה גדולה מאוד. הבנקים ביצעו הפרשות ענק להפסדי אשראי כדי להתכונן לקטסטרופה שהכל דיברו בה אז: פשיטות רגל המוניות. אנשים ועסקים ביקשו אז להקפיא הלוואות בהיקף של מעל 150 מיליארד שקל. אבל עם הזמן, הממשלה נחלצה לסיוע אדיר ממדים, שולמו דמי אבטלה למועסקים שהוצאו ממקומות העבודה שלהם, ניתנו מענקים לכל סוגי העסקים. המשק הוחזק על מכונת הנשמה שקלית  – והמשבר הכלכלי עבר בשלום. עובדה: כ-90% מההלוואות ההן נפרעות היום כסדרן. ואז הגיעה 2021. הבנקאים בינם לבינם אמרו: טוב, הפרשנו הרבה, בואו נחזיר... אז הם החזירו, והרווחים גאו וגאו. במקביל לזה, בחסות הקורונה, יכלו הבנקים להאיץ מהלכים של התייעלות, בלי הפגנות ובלי ביקורת ציבורית ופוליטית. ומובן שיש להוסיף לתוצאות גם את חגיגת מחירי הנדל"ן, ביקושי השיא למשכנתאות הולכים ומתעצמים, כמו גם אשראי לחברות הבנייה, גם לבורסה היה מה להוסיף כאן. 

בלחש מודים מנהלי הבנקים שהקורונה היא הדבר הכי טוב שקרה להם מזה שנים רבות, רק חבל שהם עצמם לא יכולים ליהנות מהשפע הזה. בימים אחרים, לפני חוק הגבלת השכר לבכירים בפיננסים, הם היו מתחלקים ברווחים, כל אחד היה גורף 8, 10, ויותר מיליון שקל בשנה (כך היה כאן הרבה שנים בעבר). אז מי ייהנה מהרווחיות המופלאה הזו? העובדים בבנקאות צפויים ליהנות מתוספת של פלוס מינוס 2 משכורות, וגם בעלי המניות שייהנו מדיווידנדים (הפועלים אמנם הודיעו שלא יחולק דיווידנד בגין הדוחות האחרונים בגלל האשראי הגבוה מדי לנדל"ן, אבל בעלי המניות כבר קיבלו ברבעונים קודמים). ראוי לציין כמה בעלי מניות גדולים בבנקאות שייהנו במיוחד מדיווידנדים שופעים: צדיק בינו מהבינלאומי, משפחת ורטהיים ומשפחת עופר במזרחי טפחות, ואולי גם קצת משפחת אריסון שנשארה עם איזשהו עודף החזקה. מה יקרה בשנת 2022? בחישוב יחסי לשנת 2021 יהיה אולי קשה, אבל  הריפוד כבר עבה ומחמם.

חופשה נעימה. השבוע, ד', יצאו 120 חברי הכנסת ל"חופש פסח". עד 8 במאי. 59 ימים. הם הושבעו ב-6 באפריל 21'. אחרי 4 חודשים, ב-8 באוגוסט, יצאו לפגרת קיץ של כחודשיים. חזרו למליאה ב-3 באוקטובר, ועכשיו, 9 במרץ, הם ממש-ממש עייפים ומותשים. מוכרחים לנוח קצת.
נושא קריטי מבחינה ציבורית שיצטרכו לדון בו אחרי המנוחה נוגע ל"תוספת הרמטכ"ל" שאושרה בממשלה בלחץ ואיומים של בני גנץ. מדובר בדרישתו להלבין את התוספת לפנסיה על פי שיקול דעתו האישי של הרמטכ"ל, שאושרה בשנת 1962, עבור 2%-3% מהפורשים בגיל הפנסיה הצה"לי 43-45, אבל זרמה עם הזמן, באופן לא ממש חוקי, ל-98% מהפורשים. שאלה ראשונה ומרכזית היא האם ח"כים ושרים שנגועים לכאורה בניגוד עניינים ראוי שישתתפו בדיונים ובהצבעות.        

                  

יש לדעת: בממשל הנוכחי יש מספר מכובד של במיל' שנהנים מהזרמה כספית ממשלתית כפולה. שכר חודשי של שר או ח"כ נע בסביבות כ-45,000 שקל ועוד פנסיה תקציבית צבאית, על פי ותק השנים, שמתחיל בגיל 18, ועוד מיני תוספות ידועות ואפשר גם לא ידועות, כולל אותה תוספת הרמטכ"ל.              

לפני כמה חודשים אסף וחשף ערוץ 14 (אז ערוץ 20) את מקבץ הנתונים הנוגעים להכנסה הציבורית השנייה. יש לציין כי מדובר בשכר ברוטו, לא ברור כמה מס משלמים כל אחד ואחת על סך ההכנסות, או תכנוני המס הפרטיים שלהם. בכל מקרה, הכל-הכל כספי ציבור. ואם מישהו הגיע לגיל הפרישה הרשמי – גברים ונשים – נוספים גם גמלאות הגיל של הביטוח הלאומי.

ברשימה נמצאים אנשים ממפלגות שונות. הנה הם: בני גנץ, לשעבר רמטכ"ל, מקבל במקביל לשכר שר הביטחון, גם פנסיה תקציבית של סביבות 70,000 שקל. יואב גלנט ויאיר גולן, אלופים במיל', עוד 55,000 שקל לחודש. אלעזר שטרן, גם אלוף במיל', 44,000. אורנה ברביבאי, אלופה במיל', 40,000. באותה עת היה ברשימה גם היועץ המשפטי, אלוף במיל' אביחי מנדלבליט, עם פנסיה תקציבית מקבילה לשכרו בגובה 40,000 שקל. נחמן שי, תת אלוף במיל', מקבל תקציבית של 38,000 שקל. מתן כהנא, אל"מ במיל', 34,000 שקל. עומר בר לב - עוד 30,000 שקל. מירי רגב, תת אלוף במיל', מקבלת עוד 28,000 שקל. אפשר להוסיף את ח"כ יואב קיש ששוחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף וגם להוסיף מקבילים לשכר ולפנסיות התקציביות הצבאיות: מיקי לוי ויואב סגלוביץ, מקודם ניצבים במשטרה שמקבילים לדרגות ולפנסיית אלוף, אבי דיכטר, קודם ראש השב"כ, שככל הידוע צמוד לשכר ולפנסיה של הרמטכ"ל, גם רם בן ברק שהיה משנה לראש המוסד שעל פי הערכות צמוד בשכר ובפנסיה לסגן הרמטכ"ל. כך הגענו לקבוצה גדולה של פוליטיקאים בעלי זכות הצבעה שיש אפשרות שהם נגועים בניגוד עניינים ולצידם מי שהיה יועץ משפטי באותם תנאים, שלא נגע ולא הכריע בעניינו של אותו ניגוד אינטרסים.  

אז מי "האיש החזק בממשלה"? 39% מתושבי המדינה לא יודעים. המכון לדמוקרטיה פרסם ביום ד' את סקר "מדד הקול הישראלי". בין התייחסות למלחמת רוסיה-אוקראינה ומצבה של ישראל נשאלו 753 אישה ואיש מכלל האוכלוסייה הבוגרת מי לדעתם האיש החזק בממשלה. כאמור, ל-39% לא היתה תשובה. היתר בחרו כך: שר האוצר ליברמן עם 18%, אחריו מנסור עבאס עם 14%, אז בא בנט עם 12% ולפיד עם 9%.  

    5. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אבי 11/03/2022 13:10
    הגב לתגובה זו
    תקציבית נמוכה מהצבא של 4000 שח שנשחקה עד דק במהלך השנים האחרונות. די עם הדמגוגיה הזולה והפופוליסטית הזאת. נמאסתם.
  • 5.
    התעללות במורים 11/03/2022 06:37
    הגב לתגובה זו
    סופגים זלזול מהורי הילדים ומהילדים ואף חוטפים מכות . יש אנשי חינוך שהגיעו לבתי חולים נדחפו על ידי תלמידים קיבלו זעזוע מוח שבר בחוליות הגב וקרע בריאות .יש מנהלים שמטרידים מורים ויש להם דרכים למשל להזמין מפקח לצפות בהם להזמין פסיכולוגים לצפות בהם ואף להכנס לשיעורים כל דקה או כמה פעמים בשיעור ולשלוח מורים אחרים להטריד וליברמן רוצה לתת עוד כוח למנהלים עושים למורים הטרדה נפשית רוצים לקצר להם את החופשה כשחברי הכנסת לא עובדים חצי שנה ומרויחים פי 4 ממורה עם תואר שני. מנצלים את שעות השהיה של המורים שזה גם התעללות בפני עצמה למילוי מקום מורים חסרים ואז הם חייבים גם להחזיר שעות שהיה . לאף אחד לא אכפת מהמורים וזה חינוך הילדים שלכם . במערכת ישארו רק מורים מסכנים שיברחו גם אבל מה יש לצפות מהורים שלא צפצפו מילה כשביטלו כעת את קיצור השירות לחיילים כשחצי עם לא מתגייס .
  • 4.
    איציק 11/03/2022 01:18
    הגב לתגובה זו
    למה הכל רמה כזו נמוכה ברור שהרווח כפול משנת הסגרים מה לגבי השנה שלפניה?
  • 3.
    גולדהירש 10/03/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    אני חוזר הבנקים "הרוויחו" 17 מיליארד ש:ח!!! רק מלהעביר את הכסף של כולנו מצד לצד.
  • 2.
    חזירים (ל"ת)
    ישראל 10/03/2022 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גדעון 10/03/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    על-פי החוק, אסור למ1בלי פנסיות,של ממשלה, צבא, משטרה וחברות ממשלתיות, לקבל משכורת שנייה.
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".